מגפת הגרינינג: ניטור המחלה בישראל

ד"ר מור סלומון¹, עמי הברמן^2, ד"רסברינה חביב³, ד"רמירב אלעזר³

¹המכון להדברה ביולוגית, מועצת הצמחים, ענף ההדרים

²אגף אקולוגיה, השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות וביטחון המזון

³אגף אבחון מחלות, השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות וביטחון המזון

*תמונה ראשית: מפת התפוצה העולמית של החיידק האסייתי Candidatus Liberibacter asiaticus  נכון לתאריך 15.06.2026. (EPPO Global Database)

מחלת הגרינינג

מחלת הגרינינג (Greening) היא אחת המחלות ההרסניות ביותר לתעשיית ההדרים העולמית בעשרות השנים האחרונות¹. המחלה נקראת גם מחלת הענפים הצהובים (Huanglongbing, aka HLB), ונגרמת ע"י 3 מינים של החיידק Candidatus Liberibacter (אסייתי, אפריקאי ואמריקאי) שהינם נגעי הסגר בישראל. סקירה היסטורית ומחקרים גנומיים של התפשטות הפתוגן ברחבי העולם, מצביעים על התפתחות מקבילה של המחלה ביבשות שונות², כאשר המין האגרסיבי והנפוץ ביותר, CLas (aka asiaticus), התפתח בדרום סין ומשם התפשט וחדר ליותר מ-40 מדינות ברחבי העולם (תמונה 1: מפת EPPO). נכון לשנת 2026, מחלת הגרינינג (HLB) ממשיכה להתפשט ומדווחת רשמית בכ-67 מדינות ברחבי אסיה, אפריקה, אוקיאניה ויבשת אמריקה. בעקבות כך, המחלה מוגדרת כמגיפה עולמית המשפיעה על מרבית אזורי גידול ההדרים בעולם, בעוד שאגן הים התיכון ואוסטרליה, נותרו האזורים הגדולים האחרונים בהם החיידק טרם התבסס.

החיידק ספציפי לצינורות השיפה בצמח, בהם הוא מתרבה, חוסם את מעבר הנוטריינטים, ומוביל להרס מערכתי של העץ². הסימפטומים של המחלה כוללים: כתמיוּת א-סימטרית בעלים, ענפים צהובים, פרי קטן אשר אונותיו אינן שוות, טעמו מר וחומצי והבשלתו הפוכה. המחלה גורמת לנשירת פרי בטרם עת, ירידה משמעותית ביבול ותמותה של העץ כעבור 2-3 שנים. על התפשטות המחלה בעץ וזיהויה בשטח, ניתן לקרוא במאמר בגיליון "עת הדר" מס' 173, בנושא "כתמיוּת בעלי הדר"³.

ההשלכות הכלכליות של המחלה על ענף ההדרים העולמי, הן הרסניות ומסתכמות בהפסדים של מיליארדי דולרים, הנובעים מ:א) ירידה חדה ביבול בעקבות נשירת פרי מוקדמת, (ב) תמותת עצים, (ג) עליה בעלויות ההדברה והטיפול בעצים חולים⁴. בפלורידה, שם התגלתה המחלה ב-2005, הובילה המחלה להרס של 90% מתעשיית ייצור התפוזים לאורך 20 שנה. הנזק הכלכלי המוערך של המחלה ב-5 שנים האחרונות מגיע לכדי מעל 1 מיליארד דולר לשנה ואובדן של יותר מ-5,000 מקומות עבודה בתעשייה בשנה. מאז התפרצות המחלה, שטח ההדרים בפלורידה ירד ב-30% והתוצרת ירדה בכ-75%. חוקרים מעריכים שכ-80% מהעצים נגועים במחלה^5,6.

החיידק מתפשט בין צמחים ממשפחת הפיגמיים (לרבות הדרים, מוריאה מכבדית וקארי), בעיקר באמצעות אחד משני מיני פסילות הניזונות מהשיפה ומשמשות נשאיות (וקטור) למחלה, פסילת ההדר האסייתית (תמונה 2א), ופסילת ההדר האפריקאית (תמונה 2ב). הפסילה רוכשת את החיידק כאשר היא ניזונה מצינורות השיפה של עץ נגוע בחיידק. במהלך תקופת הדגרה של כ-20 יום, החיידק מתפשט ומתרבה במערכת העיכול של הפסילה ומתבסס בבלוטות הרוק. לאחר תקופה זו, החיידק יוחדר לצינורות השיפה של כל צמח ממינו הפסילה תיזון, וכך יפיץ את החיידק בין העצים⁷. פסילת ההדר האפריקאית נפוצה באפריקה ובאירופה בחצי האי האיברי (ספרד ופורטוגל), בעוד חברתה האסייתית נפוצה באסיה, באמריקה, באפריקה וכן דווחה באגן הים התיכון (קפריסין וישראל) (EPPO May 2026).

פסילת ההדר האסייתית נמצאה לראשונה בישראל בעמק חפר ביולי 2021. בפרויקט משותף של השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות וביטחון המזון, ארגון מגדלי ההדרים וענף ההדרים (המכון להדברה ביולוגית) במועצת הצמחים, ובשיתוף פעולה של המגדלים, בוצעו פעולות הדברה אינטנסיביות שהביאו להיעלמות הפסילה מהאזור. שנה לאחר מכן, באוקטובר 2022 הפסילה נמצאה בעמק הירדן, ולמרות מאמצי ההדברה שננקטו, הפסילה התפשטה לאזורים נוספים.

החל מהופעת הפסילה לראשונה בישראל, אנשי האגף לאקולוגיה בשירותים להגנת הצומח, בהובלת עמי הברמן החלו לבצע סקר לנוכחות החיידק (Candidatus Liberibacter) הגורם למחלת הגרינינג, בישראל. מטרת הסקר היא דגימה מושכלת של נשאי החיידק בכל הארץ, כך שמאמץ הדיגום יבטיח הסתברות גבוהה יותר למציאת החיידק. עד כה נאספו כ- 3100 דגימות של פסילות בוגרות, שלשמחתנו נמצאו שליליות לנוכחות החיידק.

כיצד מבוצע הסקר?

הסקר מבוצע על פני כל שטח מדינת ישראל עוד כשהופיעה הפסילה בישראל לראשונה. לצורך כך, חולקה המדינה לאזורים טבעיים, כך שפיזור הדגימות במרחב ייצג את כל מרחב המדינה, בדגש על גבולות הארץ ואזורי נוכחות פסילה חדשים. בכל יישוב גדול נלקחו 5 דגימות, וביישוב קטן 2-3 דגימות, כאשר כל דגימה מכילה עד 10 פסילות בוגרות. הסקר מותאם להתנהגות הפסילה בשטח, ולכן מבוצע בשני סבבים לפי מופעי הלבלוב העיקריים בהדרים, בחודשי האביב וחודשי הסתיו (כאשר מבוצעות השלמות גם במהלך השנה). הסקר מבוסס על איסוף פסילות בוגרות לאנליזה במעבדה, ולא על איסוף דגימות מצמחים חשודים. ריכוז החיידק בפסילה הבוגרת גבוה יותר מאשר בצמח, בעקבות התרבות החיידק במעי, ולכן בדיקת פסילות בוגרות מאפשרת זיהוי מוקדם של HLB, עוד לפני שנראים סימפטומים בעץ וריכוזו מספק למציאתו בבדיקות המעבדה^9,10. בנוסף, פיזור החיידק בצמח אינו אחיד, דבר המעלה את הסיכון לתשובה שלילית כאשר העץ נגוע¹¹. אף על פי כן, דגימות של עלים מעצים החשודים כנגועים בגרינינג, מועברים לידי עמי הברמן על ידי אנשי ההדרים לאנליזה באגף האבחון. במהלך הדיגום, מסומן על גבי מפה המיקום של כל דגימה ורמת נגיעות האוכלוסייה (נמוכה, בינונית, גבוהה), כך שיהיה אפשר לחזור למיקום במידה ותימצא חיובית.

בשנת 2026 נאספו 604 דגימות בכל הארץ (סקר אביב) (תמונה 3: מפת סקר גרינינג). הדגימות הובאו למעבדות אגף האבחון בשירותים להגנת הצומח, לאנליזת PCR לנוכחות שלושת מיני החיידקים הגורמים למחלת הגרינינג.

שיטות העבודה במעבדה

כל המעבדות באגף לאבחון מחלות, בשירותים להגנת הצומח ולביקורת, מוסמכות על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות לפי תקן ISO 17025 המחמיר. כחלק מפעילותה, המעבדה המולקולרית אמונה על אבחון החיידק Candidatus Liberibacter spp.  המעבדה ביצעה תהליך תיקוף (ולידציה) מקיף וקפדני לנוהל אבחון החיידק , נוהל המבוסס על הריאקציות המפורסמות בפרוטוקול הבינלאומי PM 7/121. בנוסף, איתור החיידק וזיהויו מתבצעים ברקמות צמחיות (מתוך העורק הראשי של העלה או עוקץ של פירות המראים תסמינים) ובפסילות (Psyllids). תהליך האבחון נשען על שתי ריאקציות ספציפיות בטכנולוגיית Real Time PCR, המאפשרות זיהוי מדויק של שלושת מיני החיידק.

תוצאות

כל דגימות המעבדה שנבחנו נמצאו שליליות לנוכחות אחד ממיני החיידק Candidatus Liberibacter הגורם למחלת הגרינינג.

פתרונות להתמודדות עם מחלת הגרינינג

בהתייעצויות עם חוקרים שונים מהעולם על דרך ההתמודדות הטובה ביותר עם מחלת הגרינינג, כולם תמימי דעים שהדרך הטובה למגר את המחלה היא להוריד ככל שניתן את אוכלוסיית פסילת ההדר.  כל עוד מדינת ישראל נמצאת בשלב pre-HLB , עלינו להפעיל את כל האמצעים ברשותנו לצמצום אוכלוסיית הפסילה. כיום אנו פועלים בשיטת ההדברה המשולבת הכוללת:

• שימוש בתכשירי הדברה יעילים לקטילת הפסילה – ריסוס עלוותי והגמעה
• הדברה ביולוגית – פיזור צרעה טפילית ספציפית לפסילה שייבא המכון להדברה ביולוגית מקליפורניה (ד"ר מור סלומון) וגדלה בגידול במו"פ צפון (ד"ר רקפת שרון).
• חקר צרעות נוספות שנמצאו בארץ כמטפילות את הפסילה (ד"ר רקפת שרון וד"ר רועי כספי).

נכון לשנת 2026, אין תרופת פלא (silver bullet) למחלת הגרינינג. שיטות ההתמודדות עם עצים חולים כוללות מספר גישות לביעור ועיכוב המחלה. חשוב לציין שפעולות אלו באות בנוסף להדברה המשולבת, שמטרתה הפחתת אוכלוסיית הפסילה וצמצום הפצת החיידק במרחב.

ביעור המחלה – עקירה וביעור אגרסיבי Aggressive tree removal

העץ הנגוע מהווה מאגר לחיידקים בשטח (Inoculum source), ממנו הפסילה (וקטור המחלה) עלולה לרכוש את החיידק ולהפיץ את המחלה הלאה. איתור עצים סימפטומטיים, עקירתם המיידית והשמדתם, קוטעת את שרשרת ההדבקה בפרדס¹².

עיכוב המחלה – הזרקת אנטיביוטיקה לגזע Trunk injection antibiotics

מחקרים מראים שהזרקה ישירה של OTC (oxytetracycline hydrochloride) דרך חורים ייעודיים בגזע, מובילה לפיזור סיסטמי מהיר של החומר בעץ דרך צינורות ההובלה¹². החומר מצליח להפחית משמעותית את טיטר (ריכוז) החיידק בעלים ובשורשים, ולגרום לשיפור הסימפטומים בעלווה, הפחתת נשירת הפרי והעלאת איכות הפרי בעץ החולה¹³. תוצאות טובות מתקבלות כאשר משתמשים בצורה אופטימלית בתכשיר, כאשר עדיין לא ידוע כיצד יפעל בשילובי זן-כנה שונים, מה השפעתו על מערכת השורשים שניזוקה מהחיידק והשפעתו על העץ לאורך זמן וכו'. המחקר עדיין בעיצומו.    

עיכוב המחלה – הזנה עלוותית מוגברת Enhance Nutritional Foliar

באזורים בהם אחוז הנגיעות במחלה קרוב ל 100%, החקלאים מיישמים מודל של "חיים לצד המחלה". אסטרטגיה של תמיכה פיזיולוגית בעץ החולה במקום עקירתו. הטיפול כולל ריסוס עלוותי מוגבר של מיקרו-נוטריינטים מסיסים (כגון: אבץ, מנגן, ברזל ואשלגן). תוספת הדישון מבוצעת בריסוס ישיר על העלים בכדי להתמודד עם חסימת השיפה ע"י החיידק וצמצום הובלת הנוטריינטים מהקרקע בעקבות כך¹² . שיטה זו אינה מפחיתה את ריכוז החיידק בעץ, אך מאפשרת עלייה במצבו הפיזיולוגי ומונעת ירידה דרסטית ביבולים בטווח הקצר. חשוב לציין שהדעות חלוקות בדבר יעילות שיטה זו לטווח הארוך.

בנוסף, מומלץ ל"האכיל בכפית" את מערכת השורשים החלשה של עצים חולים (Spoon-Feeding nutrition) בדשן נוזלי או דשן בשחרור מבוקר בעקבות קליטה איטית של מים ונוטריינטים ע"י מערכת השורשים¹⁴. 

עלות הטיפול במחלה עבור החקלאי בפלורידה, מסתכמת ב-663$ לאקר (166$ לדונם), עליה של 67% לעומת עלויות הטיפול לפני הופעת מחלת הגרינינג¹⁵. רוב התוספת נובעת מטיפולים במחלת הגרינינג.

סיכום

החל מהופעת פסילת ההדר האסייתית בשנת 2021, אנשי אגף אקולוגיה בשירותים להגנת הצומח מבצעים סקרים מקיפים בכל הארץ לבחינת נוכחות החיידק. הסקר בשטח וניתוח הדגימות במעבדה, מבוצעים בשיטות המעלות את ההסתברות למציאת החיידק בדגימות, אם אכן הוא קיים בארץ. עד היום נדגמו כ-3100 דגימות של פסילות בוגרות ברחבי הארץ במשך 4 שנים. כל הדגימות שנבדקו עד כה, נמצאו שליליות לנוכחות החיידק.

בעולם משתמשים במספר שיטות לביעור או עיכוב המחלה. עלות פעולות אלו גבוהה מאוד לחקלאי והן מתווספות לפעולות ההדברה של פסילת ההדר. כל עוד מחלת הגרינינג אינה מצויה בישראל, עלינו להשקיע את מירב המאמצים להפחתת אוכלוסיית הפסילה, כך שהתפשטות החיידק, אם יימצא בעתיד, תהיה נמוכה ככל האפשר, ויהיה ניתן לבער טוב יותר את המחלה לפני התפשטותה בכל הארץ. לשם כך, דרושה התגייסות החקלאים להדברת הפסילה בפרדסים.

תודות

תודה רבה לעמי הברמן, המנהל את סקר הגרינינג ופעולות ההדברה בפרויקט הפסילה מראשיתו. תודה לחמשת הנטרים שעובדים בפרויקט ואוספים דגימות בכל רחבי הארץ. תודה לצוות המעבדה באגף אבחון מחלות על אנליזת הדגימות, ד"ר סברינה חביב וד"ר מירב אלעזר. תודה לתמי לוי ושלומית ציוני על הערותיהן למאמר.

ספרות

¹Ghosh et al. 2022. Plants 12: 160.  doi: 10.3390/plants12010160

²Bové, J.M. 2006. Journal of Plant Pathology, 88: 7-37.

³סלומון, מ., לוי-שקד, ע., מגידיש, ש. 2026. עת הדר 173:64-69.

⁴Zapata, S.D., Peguero, F., Setamou, M. and Alabi, O.J. 2021. J of Agri. Res. Econ. 47: 300-323.

⁵Court, C.D., Hodges, A.W., Rahmani, M. & Spreen, T.H. 2017. UF/IFAS Extension, FL.

⁶Singerman, A. & Useche, P. 2017. AgBioForum 20:67-83.

⁷Hu, B. Rao, M.J., Deng, et al. 2021. PLOS Pathogens 17: e1010071.

⁸Valencia Fruits (eds) 2021. The HLB vector Trioza erytreae reaches the Portuguese Algarve.

⁹Manjunath, K. L., et al. 2008. Phytopathology, 98:382-389.

¹⁰Halbert, S. E., et al. 2010. J Econ. Entomol. 103: 1941-1949.

¹¹Lopes, S. A., et al. 2009. Phytopathology, 99: 577-584.

¹²Alvarez, S. Rohrig, E., Solis, D., Thomas, M.H. 2016. Agri. Res. 5:109-118.

¹³Buzzi, G. Mattia, M, Rossi, L. and Zambon F. 2026. Trop. Plant Pathol. 51:22.

¹⁴Dewdney, M.M., Vashisth, T. and Diepenbrock, L.M. 2025. IFAS Extension U FL. PP=225.

¹⁵Singerman, A. 2019. Citrus Industry July 30