מו"פ רמת נגב: התאמת אריזות וטיפולים לאחר קטיף בעגבניות שרי אשכולות לאורך עונת הגידול
מ. זנבר, ש. כהן, מ. עמיחי וא. חזקיהו – מו"פ רמת נגב – דו"ח זה מכיל תוצאות ניסויים בלבד ואיננו מהווה המלצה
תקציר מו"פ רמת נגב
שטחי הגידול של עגבניות שרי בישראל משתרעים על כ-4500 דונם בתי צמיחה מחופים רשת או פלסטיק. תקופת הגידול נמשכת לאורך כל חודשי השנה לרוב בדו גידול; שתילות קיץ/סתיו ושתילות אביב. לאורך עונת השיווק נאלצים החקלאים להתמודד עם בעיות שונות באיכות הפרי אשר פעמים רבות גורמות לפסילת התוצרת ולהפסד כספי רב. הערכת איכות עגבניות שרי אשכולות מבוססת על בחינת פרמטרים של מוצקות הפרי, רעננות השידרה, נשירת פרי מהאשכול, סדקים בפרי, ריקבון וצבע הפרי.
ניתן לאפיין את בעיות האיכות לאורך עונת הגידול; בעונת הקיץ/סתיו, בין אוגוסט לאוקטובר איכות שרי אשכולות נפגעת בעיקר בפרמטרים של נשירת פרי מהאשכול והתייבשות השידרה. ניתוק הפרי מאזור קצה העוקץ מושפע מהלחות היחסית בעת האחסון ונובע מהתייבשות אזור הניתוק.
בעונת החורף כאשר הטמפרטורות יורדות ועולה הלחות היחסית חלה ירידה בשיעור הנשירה מהאשכול אך שיעור הפירות הסדוקים והרקובים עולה. תופעת היסדקות פרי העגבנייה מתרחשת כתוצאה מעלייה בפוטנציאל המים של הפרי ומירידה בגמישות הקליפה – שילוב הגורמים הללו עשוי להוביל ללחץ בתוך הפרי ולהיווצרות סדק. עלייה בשיעור הפירות הסדוקים גוררת עלייה בשיעור הריקבון כיוון שאזור הסדק מהווה מצע נוח לחדירה והתפתחות של זיהום פטרייתי.
השערת המחקר היא כי שמירה על סביבת פרי לחה בעונת הקיץ/סתיו והרחקת עודפי הלחות מהפרי בעונת החורף ישפרו את מדדי האיכות של אשכולות עגבניות צ'רי. נבחנו ארבעה גורמים לאורך העונה אשר עשויים להשפיע על הלחות בסביבת הפרי ועל מדדי האיכות: א. מועד הקטיף (שעה ביום) ב. השהיית הפרי בין קטיף לאחסון ג. מידת אוורור האריזה ד. סמיכות הקטיף לפולס ההשקיה.
התאמת סוג האריזה וטיפולים לפני/לאחר קטיף לבעיות איכות פרי תקופתיות לאורך העונה, עשויה לצמצמם את הפחת ביבול על רקע של איכות ירודה, לשפר את כושר ההשתמרות של המוצר ולהגדיל את הרווחיות של החקלאים.
שיטות וחומרים
המחקר נערך במרכז לחקלאות מדברית, מו"פ רמת נגב בשתי שנות מחקר עוקבות. עגבניות צ'רי אשכול מזן 1184 (גדות) נשתלו במבנה חממה מחופה פלסטיק ורשת 30% צל, על קרקע חולית (דיונה) מועשרת בקומפוסט בשיעור של 10 קוב/ד' ומחוטאת בקונדור ואדיגן, במינונים המומלצים. תאריכי שתילה וקטיף מפורטים בטבלה 1. הקטיפים נערכו אחת לשבוע-שבועיים בהתאם לעונה.
טבלה 1. פירוט תאריכי שתילה וקטיף
| שנה א | שנה ב | |
| תאריך שתילה | 17/08/2017 | 05/09/2018 |
| קטיף ראשון | 25/10/2017 | 07/11/2018 |
| קטיף אחרון | 11/04/2018 | 10/04/2019 |
גורמי הניסוי והטיפולים הנבדקים מפורטים בטבלה 2. לצורך בחינת השפעת הגורם מידת אוורור האריזה על איכות הפרי נדגמו אשכולות הראויים לשיווק ונארזו באריזות פוליפרופילן (פלופק) עם מידת אוורור שונה שהתקבלה ע"י שינויים בגודל ופיזור החורים (טבלה 2, איור 1). הפירות אוחסנו למשך 12 ימים ב-12 מ"צ ויומיים נוספים ב- 20 מ"צ.
השפעת יתר גורמי הניסוי המפורטים בטבלה 2 נבדקה לאחר אחסון כל חזרה (4 אשכולות) בנספק פתוח למשך 12 ימים ב-12 מ"צ וב-96% לחות יחסית ויומיים נוספים ב-20 מ"צ. בתום תקופת האחסון נבדקו המדדים הבאים להערכת איכות הפרי: מוצקות: הערכה ידנית של מוצקות הפרי (פרי מוצק/גמיש/רך). חריגי צבע: פירות אשר לא השלימו את התפתחות הצבע. ניתוק פרי: ניעור ידני של האשכול ובחינת % הפירות הנושרים. רעננות שדרה: הערכה בסולם 1-5 (1-שדרה יבשה, 5-שדרה ירוקה ורעננה). סדקים: % פרי סדוק. ריקבון: % פרי רקוב. ציון איכות כללי: הערכה בסולם 1-5 (1-איכות ירודה, 5-איכות מצוינת). בשנת המחקר השנייה נבדקה גם מידת התעבות הנוזלים באריזות השונות בסולם 1-5 (1- ללא התעבות באריזה, 5-עיבוי נוזלים גבוה).
טבלה 2. פירוט גורמי הניסוי והטיפולים הנבדקים
איור 1. סוגי אריזות הפלופק שנבדקו ורמות החירור השונות (סכמה)
ניתוח סטטיסטי
לאורך עונת הקטיף נדגמו מכל קטיף 4-5 חזרות לטיפול. ניתוח שונות חד כיווני ברמת מובהקות 0.1 P < ומבחן Tukey HSD בתוכנה 'STATISTICA' נערך על התוצאות של כל אחת מהעונות בכל שנה: אוקטובר-נובמבר – 'סתיו', דצמבר-פברואר –'חורף' ומרץ-אפריל – 'אביב'.
תוצאות
מידת אוורור אריזת פוליפרופילן
השפעת מידת אוורור אריזת פוליפרופילן על מדדי איכות אשכולות עגבניות צ'רי בעונות השונות ובשתי שנות המחקר מוצגת בטבלאות 3 ו-4. ניתן לראות כי רעננות שדרת האשכול מושפעת ממידת אוורור האריזה לאורך כל תקופת הקטיף; סתיו חורף ואביב. ככל שהאריזה מאווררת יותר רעננות השידרה יורדת. עוד מצאנו כי בסתיו נשירת הפרי מהאשכול מושפעת ממידת אוורור האריזה, וככל שהאריזה מאווררת יותר אחוז הפרי הנושר עולה (איור 2). בחורף ובאביב אחוז הפרי הסדוק והרקוב באריזות המאווררות היה נמוך בהשוואה לאריזות פחות מאווררות. מוצקות הפרי אף היא מושפעת ממידת אוורור האריזה ובאריזות המאווררות אחוז הפרי המוצק נמוך יותר בהשוואה לפירות שנארזו באריזות פחות מאווררות. בעונת הסתיו התעבות המים הייתה גבוהה יותר באריזת המיקרו בהשוואה לאריזות מאווררות יותר (טבלה 4).
טבלה 3
סיכום שנה א'. השפעת מידת אוורור אריזת פוליפרופילן על מדדי איכות אשכולות עגבניות צ'רי בעונות השונות. מדדי האיכות נבחנו לאחר 12 ימי אחסון ב-12 מ"צ ויומיים נוספים ב-20 מ"צ.
התוצאות מהוות ממוצע של 4-5 חזרות מכל קטיף. אותיות שונות מסמלות הבדל מובהק (0.1 P <) לפי מבחן Tukey HSD.
טבלה 4
סיכום שנה ב'. השפעת מידת אוורור אריזת פוליפרופילן על מדדי איכות אשכולות עגבניות צ'רי בעונות השונות. מדדי האיכות נבחנו לאחר 12 ימי אחסון ב-12 מ"צ ויומיים נוספים ב-20 מ"צ. 
התוצאות מהוות ממוצע של 4-5 חזרות מכל קטיף. אותיות שונות מסמלות הבדל מובהק (0.1 P <) לפי מבחן Tukey HSD.איור 2. מראה אשכולות עגבניות צ'רי בסוגי האריזות ובעונות השונות
משך השהייה, שעת קטיף וסמיכות הקטיף לפולס ההשקיה
השפעת משך השהיית הפרי טרם הכנסה לקירור על מדדי איכות אשכולות עגבניות שרי בעונות השונות ובשתי שנות המחקר מוצגת בטבלאות 5 ו-6. בקטיפי הסתיו והאביב איכות הפרי לא הושפעה ממשך השהיית הפרי בין קטיף לקירור. בחורף, אשכולות עגבניות צ'רי ששהו 2-4 שעות בין קטיף לקירור קיבלו ציוני איכות גבוהים בהשוואה להשהיית פרי ממושכת יותר. היתרון בא לידי ביטוי בשיעור פרי מוצק יותר ובציון רעננות שידרה גבוה יותר. יחד עם זאת, ניתן לראות מגמה של שיעור היסדקות וריקבון גבוהים יותר בפירות שהוכנסו לקירור בטווח של 2-4 שעות מקטיף בהשוואה להשהיה ממושכת יותר.
השפעת שעת הקטיף על מדדי איכות אשכולות עגבניות שרי בעונות השונות ובשתי שנות המחקר מוצגת בטבלאות 7 ו-8. בשנת המחקר הראשונה מצאנו כי בעונת הסתיו אשכולות שנקטפו בשעות אחה"צ קיבלו ציון איכות גבוה ושיעור הפרי המוצק בקטיפים אלה היה גבוה בהשוואה לקטיפי בוקר וצהרים. בחורף ובאביב ציון רעננות השידרה בקטיפי הבוקר היה גבוה ושיעור נשירת הפרי נמוך בהשוואה לקטיפי צהרים ואחה"צ, אך שיעור הפרי הסדוק והרקוב בקטיפי הבוקר בחורף היה גבוה בהשוואה לקטיפי צהרים ואחה"צ. בשנת המחקר השנייה לא נמצאה השפעה מובהקת של שעת הקטיף על קטגוריות איכות הפרי (טבלה 8).
גורם הניסוי סמיכות קטיף לפולס ההשקיה לא נמצא בעל השפעה מובהקת על קטגוריות איכות הפרי (מידע לא מוצג).
טבלה 5
סיכום שנה א'. השפעת משך השהיית הפרי טרם הכנסה לקירור על מדדי איכות אשכולות עגבניות צ'רי בעונות השונות. מדדי האיכות נבחנו לאחר טיפולי השהייה כמפורט ואחסון למשך 12 יום ב-12 מ"צ ויומיים נוספים ב-20 מ"צ.
התוצאות מהוות ממוצע של 4-5 חזרות מכל קטיף. אותיות שונות מסמלות הבדל מובהק (0.1 P <) לפי מבחן Tukey HSD.
טבלה 6
סיכום שנה ב'. השפעת משך השהיית הפרי טרם הכנסה לקירור על מדדי איכות אשכולות עגבניות צ'רי בעונות השונות. מדדי האיכות נבחנו לאחר טיפולי השהייה כמפורט ואחסון למשך 12 יום ב-12 מ"צ ויומיים נוספים ב-20 מ"צ.
התוצאות מהוות ממוצע של 4-5 חזרות מכל קטיף. אותיות שונות מסמלות הבדל מובהק (0.1 P <) לפי מבחן Tukey HSD.
טבלה 7
סיכום שנה א'. השפעת שעת הקטיף על מדדי איכות אשכולות עגבניות צ'רי בעונות השונות. מדדי האיכות נבחנו לאחר 12 ימי אחסון ב-12 מ"צ ויומיים נוספים ב-20 מ"צ.
התוצאות מהוות ממוצע של 4-5 חזרות מכל קטיף. אותיות שונות מסמלות הבדל מובהק (0.1 P <) לפי מבחן Tukey HSD.
טבלה 8
סיכום שנה ב'. השפעת שעת הקטיף על מדדי איכות אשכולות עגבניות צ'רי בעונות השונות. מדדי האיכות נבחנו לאחר 12 ימי אחסון ב-12 מ"צ ויומיים נוספים ב-20 מ"צ.
מסקנות
בעונת הסתיו נמצא יתרון לשימוש באריזות פחות מאווררות דוגמת 'מאקרו '1 ו'מיקרו' בהשוואה לאריזה מאווררת יותר. תוצאות אלה תומכות בהשערה כי סביבת פרי לחה המתקבלת באריזות 'מיקרו' ו'מאקרו 1' מפחיתה את איבוד המים מהאשכול ובכך נשמרת רעננות השידרה, פחות פרי נושר מהאשכול ואחוז הפרי המוצק גבוה יותר. חשוב לציין כי מידת ההתעבות באריזת 'מיקרו 1' הייתה גבוהה מהעיבוי באריזת 'מאקרו 1' ולכן יתכן כי אריזה זו תתאים רק במידה ומדובר בזנים בעלי נטייה להתייבשות השידרה ולניתוק פרי מוגבר. עוד מצאנו כי בעונת הסתיו לשעת הקטיף ישנה השפעה על איכות הפרי ופרי מוצק ואיכותי יותר מתקבל בקטיף אחה"צ בהשוואה לקטיף צהרים. חשוב לציין, כי תוצאה זו של שיעור גבוה של פרי מוצק בקטיף אחה"צ התקבלה באופן מובהק רק בשנת המחקר הראשונה ולכן אנו ממליצים להמשיך ולבחון את הנושא.
בעונת החורף נמצא כי אשכולות שנארזו באריזת 'מאקרו 1' קיבלו ציון איכות גבוה בהשוואה לאריזות המאווררות. כמו כן בעונה זו הייתה השפעה למשך השהיית הפרי בין קטיף לאחסון בקירור על ציון האיכות. אשכולות שמשך ההשהיה שלהם לאחר הקטיף היה 2-4 שעות קיבלו ציון איכות גבוה בהשוואה למשכי השהייה ארוכים יותר. מדדי האיכות העיקרים שתרמו לציון הגבוה היו מוצקות טובה יותר ושידרת אשכול רעננה. הכנסה לקירור בטווח קצר מהקטיף מצמצמת את איבוד המים מהפרי ותורמת למוצקות ולשמירת רעננות השידרה. יחד עם זאת שיעור הפרי הסדוק והרקוב באריזת 'מאקרו 1' ובטיפול משך השהייה של 2-4 שעות היה גבוה בהשוואה לטיפולים האחרים. כיום, ההמלצה לחקלאים היא להשהות את הפרי למשך 16-24 שעות מהקטיף ובחורף כאשר עולה הסיכון להתפתחות סדקים להאריך את משך ההשהיה על מנת לגרום לאיבוד מים מהפרי ובכך להפחית את הסיכון להיסדקות ולהתפתחות ריקבון. ממצאי המחקר מעלים שאלה בנוגע להמלצה גורפת זו, וייתכן כי על מנת לקבל פרי מוצק מחד, אך ללא נטייה להיסדקות ולריקבון מאידך, יש להכניס את הפרי לקירור בטווח השהייה קצר מהמומלץ, אך יחד עם זאת לבחון שילוב טיפולים אגרוטכניים אשר ימתנו תנועה מוגברת של מים אל הפרי ועשויים להפחית את תופעת ההיסדקות.
באביב נמצא כי לקטיף בוקר ישנה השפעה חיובית על מדדי רעננות השידרה וניתוק הפרי בהשוואה לקטיפי צהרים ואחה"צ. יתכן כי באביב החל משעות הצהרים, כאשר הלחות במבנה יורדת, שידרת האשכול ואזור קצה העוקץ מאבדים נוזלים וכתוצאה מכך נפגעת רעננות השדרה ועולה שיעור ניתוקי הפרי בהשוואה לקטיף בשעות הבוקר בו הלחות במבנה גבוהה יותר.
סיכום
מסיכום מחקר מו"פ רמת נגב עולה כי לגורמי הניסוי שנבדקו ישנה השפעה על מדדי האיכות של אשכולות עגבניות שרי והדבר תלוי בעונת הקטיף ובטיפול המיושם. בעונת הסתיו התקבלה מוצקות פרי טובה יותר בקטיפי אחה"צ בהשוואה לקטיף בוקר/צהרים. בסתיו ובחורף ציוני האיכות של אשכולות באריזות עם חירור זעיר/לא צפוף היו גבוהים בהשוואה לאריזות מאווררות יותר. למשך השהיית הפרי בין קטיף לקירור הייתה השפעה בעונת החורף ונמצא כי השהיית פרי בטווח 2-4 שעות מקטיף תורמת לציון האיכות בהשוואה למשכי השהייה ארוכים יותר. לסמיכות הקטיף לפולס ההשקיה לא הייתה השפעה על מדדי איכות הפרי. ישנה חשיבות במחקרי המשך לבחון גורמים נוספים העשויים להשפיע על הלחות בסביבת הפרי לפני ולאחר הקטיף וכן לבחון השפעות של טיפולים אגרוטכניים על מאזן המים של הצמח בזמן הגידול אשר ימתנו תנועת מים מוגברת אל הפרי בעונות בהם תופעת היסדקות הפרי עולה. התאמת טיפולים לבעיות איכות פרי תקופתיות לאורך העונה, עשויה לצמצמם את הפחת ביבול על רקע של איכות ירודה, לשפר את כושר ההשתמרות של המוצר ולהגדיל את רווחיות החקלאים.
תודת מו"פ רמת נגב נתונה לקרן המדען הראשי במשרד החקלאות ולקק"ל על תמיכתם בניסוי זה.
