״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.
במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן של המושבים.
אנחנו מתחברים ליעדים הלאומיים אבל יש לשחרר חסמים רגולטוריים לתועלת הרמה הלאומית והכלכלית של האגודה.
לגבי האגרו זוהי היכולת לייצר חקלאות לצד מתן רשת ביטחון וודאות כלכלית בעולם של חוסר ביטחון כלכלי שהחקלאי חווה. זאת לצד ראייה רב דורית להמשך קיומו של המשק החקלאי והרחבת השטח החקלאי הקיים שלו. דבר זה מתחבר להגדלת היעדים הלאומיים של הגדלת התוצרת החקלאית וגם הגדלת היעד הלאומי האנרגטי.
עם זאת, בסופו של דבר אם לא יהיו תעריפים סבירים והליך תכנוני קצר ופחות בירוקרטיה יהיה קשה לחקלאי להיכנס לתחום. ועל כן יש לדאוג שלאורך זמן החקלאי יקבל את התמורה ההוגנת עבור הפרויקט ושעושה את זה בדרך נכונה ומהירה ולהגדיל את היכולת של החקלאי בעל הנחלה לייצר מוצרים בתחום האנרגיה הירוקה.
אנחנו רוצים לנצל את הקרקע בצורה מיטבית עבור החקלאי״.
בפאנל לקחו חלק- מנכ״ל משרד החקלאות, אורן לביא, מנכ״ל מנהל תכנון, רפי אלמליח, רותי אפריאט מרמ״י ובהנחיית איתן פרנס מנכ״ל איגוד חברות האנרגיה.
מנכ״ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא: ״אנו רואים בחקלאי נכס גדול למדינת ישראל. החקלאי הוא יצרן מזון והוא מי שמספק לתושבי המדינה את ביטחון המזון. ככל שנעזור לחקלאי לצמצם את חוסר הוודאות שלו ולשגשג, ככה נשמר אותו כחקלאי ואת דור ההמשך שלו בחקלאות ובכך נבטיח את ביטחון המזון עבור תושבי המדינה. בשבוע שעבר ממשלת ישראל העבירה החלטת ממשלה שאומרת שבעשור הקרוב מדינת ישראל תגדיל את התוצרת החקלאית הצמחית ב-30 אחוז ואנחנו במשרד מתכוננים לאירוע הזה. אני רואה בסולארי כנושא המתחבר לזה. כל שנה מדינת ישראל גורעת כ-30 אלף דונם קרקע חקלאית לצורכי נדל״ן. זה אירוע שהחקלאות לא יכולה לשאת. ולכן אנחנו צריכים לחשוב אחרת – במקום פוטו וולטאי, אנחנו מקדמים דו שימוש- חקלאות בשילוב של אנרגיה״.
מנכ״ל מנהל התכנון, רפי אלמליח: ״יש מגמות שאנחנו צריכים לשמור עליהם- קרקע וייעול השימוש בקרקע. הגענו למצב של 50 אחוז של התחדשות עירונית. כנ״ל באנרגיה מתחדשת, היום אנחנו מקדמים דו שימוש בקרקע. עשינו מהלכים בתחום אגירת אנרגיה, פטור בהיטלים ופטור בתכניות לאגירה.
מנכ״ל נגה, שאול גולדשטיין: ״תכנית הפיתוח היא אינטגרטיבית. אנחנו פועלים בתכנית המסירה כתכנית מובילה. אנחנו מתכננים ומי שמבצע בסוף זו חברת החשמל.
רות אפריאט מרמ״י: ״אנחנו קובעים מדיניות ובודקים שלא גורמים לנזקים למשל לקרקעות חקלאיות.
האגרו וולטאי הוא הפתרון לשימוש נכון באדמה. קרקע שמיועדת לחקלאות״.
