מחזור הפחמן הגלובלי: במאמר הקודם במדור, דנו ב- מחזור הפחמן הגלובלי (Global Carbon Cycle) ובצורך להגדיל את מאגר הפחמן בקרקע, כדי לצמצם את פליטת הפחמן לאטמוספירה ובעיקר כדי לטייב את המשאב החשוב והעיקרי במערכת החקלאית – האד(ם)מה.
פעולה מרכזית בהיענות לצורך זה היא יישום והצנעת זבלים אורגניים לקרקע. לאורך ההיסטוריה, יישום והצנעה של זבלים אורגניים וקומפוסט נעשה כדי לספק את הדרישות התזונתיות של הגידול החקלאי ו/או כדרך לטפל בפסולות אורגניות שללא טיפול, היו עשויות להוות מטרד סביבתי. בשני המקרים השימוש בזבלים אורגניים מעלה את תכולת הפחמן בקרקע ומשפיע לטובה על תכונות הקרקע לטווח הקצר והארוך.
מאמרים רבים דנים בהשפעת העלייה בתכולת הפחמן בקרקע על התכונות הפיזיקליות, הביולוגיות ועל הרכב יסודות ההזנה בקרקע: עלייה בכמות הפחמן בקרקע תורמת לתילכוד, מקטינה את הצפיפות הנפחית, משפרת אוורור, משפרת חדירות ותאחיזת מים, מקטינה את ההתנגדות המכנית לעיבודים ואת שחיקת הקרקע. בנוסף, עלייה בכמות החומר האורגני תורמת לפוריות הקרקע בעידוד אוכלוסיות מיקרואורגניזמים וכמובן תורמת יסודות הזנה לקרקע.
אוקיי, עד כאן ברור, אבל..
איך, מתי וכמה?
נתחיל ב"איך" – בדיון בזבלים אורגניים, יש להבחין בין זבל אורגני לקומפוסט. זבל אורגני הוא כל פסולת אורגנית שלא עברה תהליך קומפוסטציה, בעוד קומפוסט הוא זבל אורגני שעבר תהליך קומפוסטציה: תהליך מאוורר בו חיידקים, פטריות ומיקרואורגניזמים נוספים מפרקים חומר אורגני והופכים אותו ל"זהב שחור" המכיל צורות מינרליות והומיות הזמינות לצמח.
בתהליך קומפוסטציה מיטבי, מצטמצם נפח הפסולת האורגנית, מושמדים זרעי עשבים ומיקרואורגניזמים פתוגניים ומתקבל חומר הומוגני, יציב ומזין לצמחים. התהליך כולל מספר שלבים המתבטאים בשינויי טמ"פ: בשלב הראשון חלה עלייה מהירה בטמ"פ עד התייצבותה בתחום 60-70 מעלות צלזיוס (השלב התרמופילי), בשלב השני שוהה ערימת הקומפוסט בטמ"פ זו מספר שבועות ומושמדים זרעי עשבים ומיקרואורגניזמים פתוגניים (שלב זה חיוני והוא מקביל למעשה לשלב הפיסטור בתהליכי ייצור מזון). עד תום שלב זה, מפורקות מרבית התרכובות האורגניות הבלתי יציבות לתרכובות מינרליות והומיות. עם סיום השלב התרמופילי, מתחיל שלב ההתייצבות (curing) והטמ"פ יורדת עד השתוותה לטמ"פ הסביבה.
קומפוסט בשל ואיכותי הוא זבל אורגני שעבר את כל השלבים עד סופם! בעל מרקם אוורירי ואחיד, לח במידה, בצבע חום עמוק-שחור, ריח נעים המזכיר אדמה לאחר הגשם ובעיקר – קומפוסט בשל שהגיע לשלב היציב, לא יתחמם שוב כשיהפכו אותו!!!
נמשיך ב"מתי" ו"כמה"- התשובה לשאלות אלו פחות טריוויאלית:
בארצנו הקטנטונת, בחקלאות אורגנית בה זבלים אורגניים הם אמצעי מרכזי לאספקת חומרי הזנה ולטיוב קרקע – לפני גידול ירקות, נהוג ליישם קומפוסט במינונים שונים בהתאם לתוצאות בדיקות קרקע, סוג הקרקע וניסיון המגדל. המינונים השכיחים נעים בין 4 מ"ק – 7 מ"ק קומפוסט לדונם, בקרקע כבדה-קלה בהתאמה. יש לציין שמומלץ לבדוק את הקרקע באופן מדגמי בכל עונת גידול כדי להתאים את הכמות לשדה הספציפי. בנוסף, יש לזכור כי במערכות אינטנסיביות המקבלות כמויות זבל גדולות, ההמלצה לעיתים תהיה להימנע מיישום קומפוסט בעונה. בגידולי בעל או גידולים עם צרכים הזנתיים צנועים יותר ניתן ליישם קומפוסט אחת לכמה עונות, בהתאם לכרב השדה ובעיקר על סמך תוצאות בדיקות קרקע.
בחקלאות קונבנציונאלית הכמויות משתנות בהתאם לנסיבות שונות, לדוגמא:
בגד"ש עין חרוד מאוחד הכולל כ-10,000 דונם גידולי בעל ושלחין מתוכם כ-2,000 דונם אורגניים משתמשים בכל שנה בכ-4,000 מ"ק קומפוסט לגידולים האורגניים ובכמות דומה של זבל רפתות וקומפוסט לגידולים הקונבנציונאליים. בגידולי הבעל הקונבנציונאליים מיושם כבר כמה שנים זבל רפתות, מתוך ניסיון מצטבר ואמונה כי הוספת חומר אורגני לקרקע משפרת את פוריות הקרקע והרכב יסודות ההזנה באופן מתמשך ומצטבר לאורך השנים.
ניר גרזון המנהל המקצועי של הגד"ש מסביר כי החליף כמעט לחלוטין את יישום הדשנים הזרחניים בשטחים הקונבנציונליים בזבלים אורגניים, תוך שהוא גם מספק פתרון לפסולת הרפת הקיבוצית וחוסך מהקהילה שלו את עלויות הפינוי והטיפול בפסולת זו. ניר טוען כי הוא מבחין בשיפור מצטבר במאזן יסודות ההזנה בשטחים בהם מיושם זבל אורגני במשך מספר שנים וכי הם שומרים על רמות זרחן ואשלגן מספקות ללא צורך בתוספת דשנים סינטטיים. כל זאת נכון לדבריו אם מקפידים על יישום נכון: קומפוסט איכותי ובשל, נקי מזרעי עשבים ופתוגנים, מפוזר ומוצנע לקרקע עם הגעתו לשדה כדי לשמר את תכולת יסודות ההזנה וחיוניות המיקרואורגניזמים שבו. כאן אוסיף ואציין כי אין להצניע את הקומפוסט לעומק רב מדי שהוא אנאירובי אלא לעידית (השכבות העליונות) הקרקע כדי למקסם תרומתו.
צילום תמונה: בביאן רפי, מרכז להבה נתיבות, מתוך אתר פיקיויקי
