מי יחזיק בדירה- הקיבוץ או היורשים?

מי יחזיק בדירה- הקיבוץ או היורשים: לאחר שנפטרה חברת בית קשת, דרש הקיבוץ מילדיה יורשיה, לעזוב את הדירה בה התגוררה. הם סרבו, הקיבוץ פינה את חפציהם והם שבו והשתלטו על הדירה. הקיבוץ תבע וביקש מבית המשפט לקבוע כי זכות החזקה בדירה הן שלו. היורשים טענו – בקיבוץ מתקיים הליך שיוך דירות ולהם הזכות להחזיק בדירת אמם. בית המשפט המחוזי בנצרת  פסק לטובת הקיבוץ

מי יחזיק בדירה- הקיבוץ או היורשים: קיבוצים רבים, שקיבלו בעבר החלטות בנוגע ל"שינוי אורחות החיים" ומעבר לקיבוץ מתחדש, התחילו בהליכי שיוך דירות הקיבוץ לחברים. הליכים אלו נמשכים שנים רבות, ומטבע הדברים, בתקופה הזו נפטרים חברים שבעת ההחלטה על "היום הקובע" היו בחיים. מצב זה עורר לא אחת מחלוקות בין הקיבוץ ליורשי החבר המנוח באשר לזכויות בדירה בה התגורר החבר. בפסק דין* שניתן לאחרונה (16.6.19) שב בית המשפט המחוזי בנצרת לעסוק בסוגיה זו ובשל חשיבות הדברים ושכיחותם בחרתי לסקור את עיקריו בפניכם.

באותו עניין, לאחר שנפטרה חברת קיבוץ, ובתום ימי האבל ותקופה נוספת שניתנה להתארגנות, דרש הקיבוץ מילדיה של החברה המנוחה, שהם יורשיה, לעזוב את הדירה בה התגוררה. לאחר שהיורשים סירבו לעשות כן, ארז הקיבוץ את החפצים ואפסן אותם, אולם היורשים שבו והשתלטו על הדירה. בעקבות כך הגיש הקיבוץ תביעה במסגרתה התבקש בית המשפט להצהיר, כי זכויות החזקה בדירה הן של הקיבוץ, ואילו ליורשים הנתבעים אין כל זכות להחזיק ולהשתמש בדירה. הקיבוץ טען כי זכות השימוש האישית שהייתה למנוחה בחייה לשימוש זמני בדירה אינה ניתנת להורשה או להעברה, וזאת בהתאם לתקנון הקיבוץ.

היורשים טענו כי בניגוד לעמדת הקיבוץ, הרי שיש לחברי הקיבוץ זכויות בנוגע לדירות המגורים שלהם וזאת מכוח תקנון הקיבוץ המתחדש והחלטות הקיבוץ השונות שנתקבלו בנוגע לשיוך הדירות בקיבוץ. לטענתם, מאחר והם היורשים של אמם אשר הייתה חברת קיבוץ ביום הקובע, הרי שהם בעלי הזכות להחזיק בדירה ויש להם זיקה ישירה אליה.

היורשים הוסיפו וטענו, כי התנהלות הקיבוץ מהווה קיפוח וחוסר הגינות. לטענתם, חברי הקיבוץ הסתמכו על החלטות הקיבוץ לרבות החלטות בדבר קבלת נכסים לידיהם אותם יוכלו להוריש לילדיהם. אלא שהקיבוץ זנח את מחויבותו להליך שיוך הדירות ובכך התנהל כמו חברה שמקפחת את בעלי המניות בה. בענייננו הקיפוח הינו גם פגיעה בציפיות הלגיטימיות של הצדדים, ובמקרה דנן הציפייה שלהם היא כי הקיבוץ יפעל למימוש תקנונו והחלטותיו בתום לב ובתוך פרק זמן סביר.

בפסק דינו קובע בית המשפט, ראשית, כי נכון למועד הגשת התובענה, תקנון הקיבוץ המתחדש לא אושר בפועל על ידי רשם האגודות, וכי התקנון הרלוונטי הינו התקנון של הקיבוץ עם הסיווג השיתופי הקובע כי לחבר אין כל זכות העברה או הורשת השימוש בנכסים של הקיבוץ. עם זאת, בית המשפט ממשיך וקובע כי אף עיון בתקנון הקיבוץ המתחדש מוביל למסקנה כי אין בו כדי להועיל ליורשים. כך, תקנון זה קובע, לגבי נכסים של הקיבוץ שנמסרו לשימוש החבר, לרבות דירת מגורים, כי כאשר: "נפסק השימוש בנכסים אלה על ידי החבר מסיבה כלשהי לרבות עקב פטירה, תחזור החזקה בהם מאליה לקיבוץ". עוד נקבע בתקנון, בהתייחס להליך שיוך הדירות, כי: "עד להעברת הזכויות על שם החבר בפועל (לרבות רישומן כדין) ימשיך הקיבוץ להיות בעל הזכויות בדירות המגורים מבלי שתהא לחבר או ליורש, חליף, או נציג של החבר כל זכות בדירה…".

לפיכך קובע בית המשפט כי גם אם לפי התקנון המתחדש הקיבוץ רשאי להעביר דירות לידי חבריו (מה שלפי התקנון השיתופי לא היה הדבר אפשרי), הרי שכל עוד לא הועברו הזכויות בפועל על שם החבר (ובענייננו אין מחלוקת כי לא הועברו וכי תהליך השיוך טרם נסתיים) הרי שהחזקה בדירה חזרה לידי הקיבוץ לאחר פטירתה של המנוחה והקיבוץ ממשיך להיות בעל הזכויות בדירה, וליורשי המנוחה אין כל זכויות ספציפית בדירה זו.

בית משפט ממשיך ודן בהחלטות נוספות שקיבל הקיבוץ לעניין שיוך דירות ומוצא שאין בהן בכדי לשנות מהעקרונות שנקבעו כאמור בתקנון הקיבוץ המתחדש, ואין בהן כדי להעניק ליורשים זכויות כלשהן בדירה. למעשה, בית המשפט קובע כי אותה זכאות של היורשים שנקבעה במסגרת החלטות אלו אינה מתייחסת דווקא לדירת המגורים הספציפית שבה גר החבר, אלא לקבלת "דירה" או "לשווה ערך של הזכות". כלומר, אין ליורשים זכויות בדירה הספציפית שהתבקשו לפנות.

באשר לטענה כי הקיבוץ התנהל בצורה מקפחת ולא הוגנת תוך פגיעה בציפיותיהם של היורשים לקבלת דירות, קובע בית המשפט, כי אף אם אף ניתן לראות את הקיבוץ כחברת מניות, הרי שבענייננו היורשים כלל אינם חברי הקיבוץ, ואין להם חלק במניות האגודה השיתופית, על מנת שיוכלו לחסות תחת טענה זו. בנוסף, בחינת הטענה לגופה מעלה כי אין בה ממש. שהרי אף אם היו מסתיימים הליכי השיוך (וציפיותיהן הלגיטימיות של היורשים היו מתממשות) לא היה באלה כדי לערוב לכך שהיורשים יקבלו זכויות דווקא בדירה נשוא הסכסוך.

לאור כל האמור, התביעה נגד היורשים מתקבלת ונקבע כי הזכויות בדירה הן של הקיבוץ.

*ה"פ (מחוזי נצ') 26058-07-15 בית קשת – אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' עדו נתן (פורסם בנבו, 16.06.2019)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו

האם ערך הדירה המשויכת כולל את המגרש?