כיום מגדלים כ-9400 דונם של שום בשטח פתוח בארץ, והיבול הממוצע הוא 1.4 טון שום יבש לדונם, המיועד לשוק המקומי. גידול השום בישראל בשלוש השנים האחרונות שומר על יציבות מבחינת היקף השטח, היבול והמחיר. במרבית אזורי הארץ נעשה שלב השתילה באופן ממוכן באמצעות מכונות שתילה, אך שאר השלבים, כמו האסיף, הקינוב (הורדת העלים), הניקוי והמיון, מתבצעים ידנית.
כותבי המאמר: הראל גרינבלט, אלי מרגלית, ופא דיאבת-שחברי, גיא סלע ואילן לדלמדריך מיכון וטכנולוגיה; ממ"ר שושניים; מדריכת כלכלת הייצור – שה"מ, משרד החקלאות; גד"ש עין חרוד איחוד
מיכון לשום משלב השתילה ועד ההובלה : בגד"ש קיבוץ עין חרוד איחוד, בהנהלת גיא סלע, מגדלים מגוון גידולים בהיקף של 10,000 דונם, ומהם שום בהיקף של 700 דונם. הגד"ש מעסיק 13 עובדים קבועים ומוכר כגד"ש מתקדם. בשנים האחרונות החלו להשתמש בגד"ש בישראל בכמה קומביינים לשום, אשר יובאו מאירופה ועברו התאמה לגידול השום בתנאי הארץ. כך נוצר מצב שבו שרשרת הגידול של השום הפכה ממוכנת. במאמר זה נסקור את שלבי המיכון בגידול השום.
מבוא
השום ((Allium sativum הינו פקעת ממשפחת השומיים. היום נהוג להשתמש בעיקר ב"ראש השום" לצורכי מאכל ותיבול. השום מוכר כצמח בעל סגולות רפואיות, ואף מוזכר במקורות היהודיים ככזה. בנוסף ליתר מרכיביו, מכיל השום גם רמה גבוהה מאוד של אליצין, חומר הידוע כמועיל לבריאות האדם.
הזנים העיקריים בישראל הינם "שני ו"רן". חלק מהמגדלים שומרים את חומר הריבוי לריבוי ולשתילה בהמשך. השום משווק בתחילת האביב כשום לח עם עלווה, ובהמשך כשום יבש.
שלבי המיכון בשום
גידול השום מורכב מכמה שלבים, כשלכל שלב המכונה המתאימה לו, כלהלן.
שלב השתילה – כיום גד"ש עין חרוד איחוד משתמש במכונות שתילה מתוצרת חברתERME הצרפתית (תמונה 1), השותלות 3 צמדים בערוגה (תמונה 2). כאשר יש מכל בקיבולת של 1.6 טון שננות, הנשען על זרועות הטרקטור ולא על גלגלי מכונת השתילה כבעבר, מתאפשרת שתילה של השננות בעומק אחיד ורצוי לכל אורך הערוגה. בנוסף, במכונת השתילה החדשה קיימת מערכת דיסקים, המאפשרת לשנות בקלות את הדיסק בהתאם לגודל השננה, ומערכת המספקת למפעיל מידע בדבר כמות השננות הנפלטת מכל פולח בכל רגע נתון.
המכונה החדשה חוסכת התעסקות וזמן לוגיסטי רב, בהשוואה למה שנדרש בעבר במכונה הישנה לשם מילוי המכלים הקטנים (תמונה 3), ומונעת מגע אדם בשננות העטופות בתכשיר ההדברה 'נמקור'. המכונה נוסעת במהירות ממוצעת של 4 קמ"ש, מהירות הגבוהה פי שניים ממהירותה של המכונה בעלת המכלים הקטנים, הודות לשיפור הטכנולוגי שבמכונה החדשה ולחיסכון הזמן הדרוש למילוי כל מכל ידנית במכונה הישנה.
להפעלת המכונה נחוץ טרקטור בעל 180 כ"ס עבור כוח ההרמה בזרועות האחוריות. באמצעותה ניתן לשתול 5-4 דונמים בשעה. המכונה עובדת על לחץ פניאומטי ומאפשרת דיוק מבחינת כמות השננות למ"ר.
שלב השליפה – ראשית, יש לציין שמכונת שליפה הדומה למכונה שבבעלות עין חרוד איחוד נרכשה על ידי משק איזנבנד מכפר חסידים בשנת 2014 (התקבל עבורה מענק ממנהלת ההשקעות במשרד החקלאות). במכונה שבבעלות גד"ש עין חרוד איחוד יש כמה שינויים בולטים, המהווים יתרון יחסית אליה, ולכן זכתה למענק דומה. המכונה מתוצרת ERME (תמונה 4) שולפת את השום בעזרת שתי רצועות האוחזות בעלים בשילוב מחתר באדמה. לאחר השליפה השום עובר ניעור חזק להורדת רגבי אדמה, ואז הוא מקונב (הורדת הגבעול) ומוחזר לערוגה. אותה פעולה מבוצעת גם בערוגות הסמוכות, ומהן השום, עם עליו, מועבר לערוגה הראשונה בעזרת מערכת מסועים (תמונה 5). כך יוצא שמכל שלוש ערוגות נותר השום להתייבש על ערוגה אחת, כשהוא מכוסה בעלים (תמונה 6). הראשים יישארו על פני הערוגה לייבוש במשך 10-7 ימים. המפעיל, היושב על המכונה, שולט בגובה המחתר בעזרת מנוע, במסועים ובכיוונם וכן ברצועות. הספק המכונה הינו 25 דונם ליום, ולהפעלתה דרושים נהג טרקטור ומפעיל.
שלב האיסוף למכלים – לאחר שהראשים התייבשו על פני האדמה, הם מועברים למכלים בעזרת קומביין מתוצרת SIMON (תמונה 7), המעלה אותם למסוע, שעליו ניתן לבצע ניקוי ראשוני של רגבים גדולים ואבנים בעזרת 4 עובדים. לאחר מכן, הראשים עוברים דרך מפוח ומסוע קיפוד שמפנה את כל העלים, ובעזרת מסוע נוסף הראשים מונחים במכלים על עגלה סמוכה, תוך הקפדה על מינימום מכות וקפיצות ועל הנחתם בעדינות במכלים. הספק המכונה הינו 50 דונם ליום, ולהפעלתה נדרשים נהג טרקטור וכמה פועלים עליה, לפי הצורך.
שלב הניקוי והמיון לגודל – לאחר שהראשים עברו ניקוי ראשוני בקומביין אסיף, הם מאוחסנים זמנית בבית אריזה מאוורר, שבו הם עוברים ניקוי יסודי בעזרת מערכת מברשות ו-12-8 עובדים (תמונה 8). את המערך מזין מסוע עם מהפך מכלים אוטומטי, היכול לשמור 3 מכלים ב"מחסנית", ובכך לחסוך זמן למלגזן (תמונה 9). לאחר הניקוי, השום עובר דרך מערכת מיון מכנית, ובה הוא ממוין לפי גודל (תמונה 10). הספק העבודה של מכונה זו הינו 11 טון ליום עבודה, ולהפעלתה נדרשים 8 עובדים. הספק זה תלוי כמובן ברמת הניקיון של השום המגיע מהשטח.
שלב השקילה וקבלת תווית – לאחר שהשום מוין ל-4 גדלים שונים, הוא מונח על המאזניים לשקילה, ומקבל תווית (ברקוד) שבה מצוינים משקלו, גודלו, תאריך וחלקה. התווית מאפשרת מעקב אחר השום ותהליך גידולו, וכך ניתן לשייך בעיות המתעוררות באחסון לצורת הגידול. לאחר הצמדת התווית מועבר השום להמשך קירור או לשיווק.
סיכום
המיכון המוצג במאמר זה מהווה חידוש ופריצת דרך משמעותית בענף השום, בהיותו חוסך כ-11 ימי עבודה לדונם ומאפשר שליטה טובה יותר בקצב העבודה, ובכך מעלה את הרווחיות לחקלאי. בנוסף, יש לציין כי המיכון שהוזכר לעיל, עדיין נמצא בבדיקה ובשיפור מתמיד.
עד כה נעשה שימוש במכונות אלה במשך שלוש עונות, והוכנסו בהן שיפורים רבים לפני ההגעה לארץ ובמהלך העבודה עמן. הבאתן לישראל הניבה תוצאות מוצלחות באופן משמעותי. הודות להימצאותן של המכונות הללו בארץ, כבר היום ניתן לראות משקים נוספים העוברים לגדל שום. אני מאמין שהיקף הגידול ילך ויתעצם, ואף יתחזק מבחינת היצוא ויגדיל את הרווח למגדלים.
תודות לצוות גד"ש עין חרוד איחוד, בניהולו של גיא סלע, שלימדו רבות בנושא המיכון לשום.
מיכון לשום משלב השתילה ועד ההובלה : פורסם במקור באתר משרד החקלאות
