אתם בטח מכירים זאת מהמושב שלכם – בעלי כלבים שמשחררים כלבים, שמסתובבים במושב, הורסים גינות של שכנים, מלכלכים מרפסות ומפחידים הורים וילדים * במושב גבעת יערים, לעומת זאת, מדווחים תושבים על נהגים שנוהגים במהירות מופרזת במושב ומסכנים את בעלי הכלבים * אלמוג סורין חוקרת את התופעה
משהו לא טוב קורה במושב גבעת יערים שבהרי יהודה, מושב שכולו משדר רוגע ופסטורליות. לאחרונה, נשמעות לא מעט טענות מתושבים – בעלי כלבים, בנוגע להתנהגות לא נאותה של שכניהם.
אלה טוענים כי בשנים האחרונות הם מותקפים, לכאורה, על ידי נהגים שנוסעים בכביש במהירות מופרזת ובצמוד אליהם. לדבריהם, חלק מהיושבים אחרי ההגה מתריסים תוך כדי תנועה מול בעלי הכלבים באופן קבוע. בינתיים קורא ועד המושב לנהגים לנהוג במהירות המותרת, בעוד שרבים מחברי המושב טוענים כי אין מענה אמיתי לבעיה. נשמע לכם מוכר?
כלב בסכנה
שוחחנו מספר תושבים שמרגישים מאוימים ואף חוו אלימות לכאורה מצד נהגים בכבישי המושב. באוקטובר 2018, לפני שנה בערך, נתקל תושב גבעת יערים שטייל עם כלבו במושב גבעת יערים, בנהג שנסע במהירות מופרזת.
התושב שנבהל ודאג לבטיחות הכלב סיפר במייל הכללי (שאליו מכותבים רבים מתושבי הגבעה), על המקרה: "בשעת צהריים טיילתי עם הכלב שלי בכביש השירות, שידוע גם כדרך הלולים. בדרכי חזרה לבית עם כלבי שפסע מאחורי במרחק של 20 מטרים, הגיע לעברינו רכב במהירות גבוהה שנסע לכיוון הכלב שפסע על דרך העפר." השכן סיפר כי נראה (לכאורה) שהנהג התקרב לכלב במהירות גבוהה, בעוד שהכלב "ממש ברח מהנהג ונאלץ לרדת מהעפר את הירידה לוואדי הסמוך. ניסיתי לרוץ אחריו והוא פשוט שם גז וברח," תיאר התושב. הוא ציין כי בין השניים התפתח עימות, שכלל איומים ותלונות הדדיות במשטרה.
עוד ציין בעל הכלב, כי זו לא הפעם הראשונה שבני מושב מבוגרים מתעמתים עימו בדברים שקשורים לכלבים והזהיר "שימו לב כשאתם נמצאים בכביש שירות עם הכלבים שלכם ותהיו קרובים אליהם כשרכבים עוברים. זה היה נטו מזל שהנהג לא הצליח לפגוע בכלב שלי."
"שמעתי קטנוע מתקרב. אני מקצרת את הרצועות של הכלבות ומקרבת אותן אלי עד כמה שאפשר, נצמדת לחומת אחת הבתים – מחכה שרוכב הקטנוע יעבור, אך נראה שהוא החליט שיהיה הרבה יותר משעשע – לפחות עבורו – לנסוע כמה שיותר קרוב אלי ולהפחיד אותי ואת הכלבות"
זהירות: נהגים דורסים
אותו תושב פרסם את סיפורו במייל כדי לעורר הזדהות ולמרות שכמה תושבים אכן הזדהו, בלטו גם התגובות הפחות אוהדות של התושבים המכותבים, כמו למשל: "מי שגורם לבני אדם לא לכבד בעלי חיים הם אנשים שלא מחזיקים את בעלי החיים כחוק, ויש כאלה שמזניחים אותם והם מסתובבים לחפש אוכל בחצרות." מלבד הסיפור של אותו תושב שנקלע לעימות לא נעים הזה, מספרת ל', לשעבר תושבת גבעת יערים, כי בסך הכול רצתה לצאת לטייל עם הכלבות שלה לטיול, כשנתקלה לא פעם ולא פעמיים בנהיגה חסרת התחשבות:
"באחד מהימים בגבעת יערים תכננתי טיול רגוע במושב, ליהנות מהנוף, אז תכננתי," היא מחייכת באירוניה ומוסיפה: "פסעתי לי עם שתי כלבותיי בצדי הכביש (בכל זאת: הרי אין מדרכה!) ופתאום התקרבה בדהרה מכונית. שאלתי את עצמי: האם היא לא רואה אותי? יכול להיות? האם אני אמורה פיזית לברוח מרכבים שנהגו במהירות מופרזת – לזנק אל עבר הקוצים רק כדי למנוע דריסה? למזלי, הפעם, היא חלפה על פני.
"אני לא יכולה לחשוב על טיול אחד ברחבי המושב, שבו לא הייתי צריכה להיצמד לחומות הבתים כדי להימנע מדריסה של רכב שהחליט לנסוע במהירות מופרזת ולא משנה מה יהיו התוצאות," היא ממשיכה לספר. "ישנן מספר דוגמאות לאירועים שקרו לי במושב והיו כה קיצונים שנחקקו היטב בזיכרוני: פעם אחת הלכתי על רחוב הענבל. שמעתי קטנוע מתקרב. אני מקצרת את הרצועות של הכלבות ומקרבת אותן אלי עד כמה שאפשר, נצמדת לחומת אחת הבתים – מחכה שרוכב הקטנוע יעבור, אך נראה שהוא החליט שיהיה הרבה יותר משעשע עבורו לנסוע כמה שיותר קרוב אלי (מזכירה שעומד לרשותו כל רחוב ענבל הרחב) ולהפחיד אותי ואת הכלבות."
"מקרה אחר באחד מרחובות המושב, אירע בעודי הולכת עם הכלבות שלי על המדרכה ולעברי התקרב רכב במהירות שאינה מביישת את כביש 6. הערתי חצי לאוויר, חצי לשותפי להליכה, חצי לנהג: 'תיסע אולי יותר מהר'. "ובכן, הנהג עצר את רכבו בחריקת בלמים באמצע הכביש, יצא מהרכב והתחיל לצעוק עלי: 'מי את בכלל שתגידי לי איך לנהוג'. הסברתי לו (בלי לצעוק, עובד יופי), כי נהיגה במהירויות כאלו במושב אינה מקובלת, אך הצעקות והקללות מכיוונו המשיכו גם אחרי שהמשכתי ללכת משם."בקיצור, אני שואלת: כמה זה קשה להוריד את הרגל מהגז בתוך המושב? הרי עוד שנייה תחנו את הרכב שלכם ותהפכו להולכי רגל…"
עם עגלת תינוק וכלב
על האיום שמהווים הרכבים במושב גבעת יערים, מספרת הדס בביוף, תושבת המקום מזה עשור. הדס מספרת שכאשר הגיעה עם בן זוגה למושב, היעדר המדרכות לא נראה להם כמו בעיה: "כשהגענו כזוג צעיר מאוד, לפני כמעט עשר שנים, העדרן של מדרכות במושב לא נראה לנו כבעיה של ממש. להיפך, זה הפך את המושב לעוד יותר פסטורלי בעינינו. בינתיים אימצנו כלב – נולד לנו ילד והתחלנו לפקוד את רחובות המושב ואת שבילי הלולים בתור הולכי רגל באופן קבוע, מספר פעמים ביום. רק אז הבנו את הבעייתיות הגדולה והברורה מאליה בעובדה, שאין במושב מדרכות, ורק אז נחשפנו ביתר-שאת לבעייתיות הגדולה עוד יותר – מהירות הנסיעה ה'נהוגה' במושב. בעוד שהמהירות המותרת עומדת על 30 קמ"ש, אנחנו נתקלים שוב ושוב, יום-יום בנהגים הנוסעים מעל ל-60 קמ"ש! עם עגלת תינוק וכלב בצידי הכביש אנחנו מרגישים עוד יותר פגיעים נוכח כל ה'טייסים' הממהרים לכאן או לשם.
"דרך קבע יש לנו היתקלויות עם נהגים שממש בשנייה האחרונה רואים אותנו (על אף שהעגלה בצבע טורקיז ואינה קטנה), פשוט כי הם נוסעים כל כך מהר. גם בתור נהגת ישנם מקרים רבים בהם מגיח מולי אוטו במהירות שיא ומצליח לסטות ולא להכנס בי חזיתית רק ברגע האחרון. כל פעם אני שבה וחושבת כמה מזל יש לי שעדיין לא נפגענו, אני או בני משפחתי, פגיעה פיזית חמורה עקב כך. "ההרגשה שיש לי כשאני מסתכלת על התנהלות הנהגים במושב – כמובן שלא כולם, אבל נתח גדול מספיק כדי להפוך את זה לתופעה – היא שאנחנו חיים ב'מערב הפרוע'! לא אחת אני שואלת את עצמי איפה המשטרה? איפה המועצה? האם לא תהיה שום אכיפה עד שלא נעמוד בפני אסון? האם אין דין ואין דיין? כנראה שאין. התופעה הזו של נהיגה פרועה הופכת לתופעה כלל-חברתית בארץ, אבל אין בכך כל נחמה. אנחנו לא מרגישים בטוחים בחלקת האלוהים שלנו ואף אחד לא מרים את הכפפה." תושב אחר סיפר ל"קו למושב", שכמעט והגיע לסיטואציה אלימה עם תושב, שתקף לכאורה את כלבו בזמן טיול: "נראה שאנשים שונאים כאן כלבים," הוסיף ואמר שאותו תושב כבר עזב את המושב.
פה קבור הכלב
מלבד האיום שאופף את הולכי הרגל, ישנה בעיה נוספת שמעיבה על הקשר בין בעלי כלבים במושב לבין תושבים חדשים וותיקים. בעניין הזה גבעת יערים אינה ייחודית והנושא צף ועולה שוב ושוב במושבים וקיבוצים רבים בכל רחבי הארץ – ויכוחים בין תושבים בנושא איסוף צואת כלבים ואי קשירת כלבים – וזאת בעקבות נזקים שמסבים כלבים משוחררים לשטחים פרטיים (בעיקר לגינות) ואף היתקלויות של תושבים מפוחדים בכלבים משוחררים.
במושב נווה אילן למשל, אירעו כמה תקריות. כמה מהתושבים שכלב משוחרר קפץ עליהם או נשך אותם התלוננו בתחנות הסגר על תקיפה ובכך גרמו להסגר של הכלב לתקופה של 14 ימים. אחת התושבות טוענת שחלק מהתלונות היו לא מוצדקות, כיוון שהכלבים המשוחררים לא עשו דבר. צריך לזכור: לפי החוק, בעל כלב חייב לקשור את כלבו בזמן טיול. במושבים רבים הכלבים שומרים על החצר שאינה מגודרת והכלב יוצא לטייל… במקרים אחרים, לבעל הבית לא בא לטייל עם הכלב. אז הוא פותח לו את השער, (כי אין לו זמן או 'לא בא לו לאסוף' את הגללים). כך מגיע הכלב לחצרות וגינות של שכנים, עושה את צרכיו על מדשאות השכנים וחוזר הביתה לבעליו…
תושב אילניה שבצפון, מסביר כי למרות שיש לו כלב, הוא מבין את התרעומת של מי שסובל מצואה שאינם מושלכת לפח: "במושב שבו אני גר יש לא מעט כלבים משוחררים, שמתרוצצים באדמה הבוצית ולאחר מכן נכנסים למרפסות של אנשים, בעיקר כלבי רועים שמסבים נזקים. בנוסף לצואת כלבים שלא אוספים – לעיתים יש צואת סוסים ואפילו צואת חמורים ברחוב, שאף אחד לא טורח לאסוף."
באילניה נמאס לתושבים רבים כלבים משוטטים ובווטסאפ המושבי שוב ושוב עולה צילום כלב זה אחר, עם הכיתוב: "מישהו מכיר? נמצאים בגינה שלי". במושב ישנם תושבים שאינם בעלי כלבים וחלקם מפחדים מהם ובמיוחד מפחדים שיתקיפו את הילדים. עיקר הכעס נסוב, במיוחד עכשיו כשגשום, על הכלבים המשוחררים "האנונימיים" שנכנסים לגינות, דורכים על ערוגות צמחים ופרחים, נכנסים למרפסות וממלאים אותן בבוץ…
פעם אחר פעם ניסו "הנפגעים" לדבר עם בעלי הכלבים בנושא וקיבלו הבטחות כמו "מעכשיו הוא יהיה קשור" אבל התופעה חוזרת על עצמה שוב ושוב. חלקם כבר הודיעו, כי בלית ברירה יזמינו את לוכד הכלבים של המועצה ללכוד את הכלבים המשוחררים.
במושב נופית, למשל, נפתח בשנת 2011 דף פייסבוק תחת הכותרת: "מטרד כלבים משוטטים בנופית". במילה "משוטטים" הכוונה לכלבים שיש להם בעלים, תושבי המושב, שכלביהם פשוט משוטטים ברחוב, בדרך כלל סמוך לביתם ואפילו רחוק יותר. אגב, בעיון בדף ניתן לראות שלוכד מהמועצה לוכד כלב והתושבים נקראו לשייך כלבים משוטטים שצולמו לתושבים בצורה אנונימית… הדף הנ"ל לא פעיל כעבור שנתיים, בפברואר 2013.
תושב אחר שהתגורר בעבר בקיבוץ מעלה החמישה שבמטה יהודה, אומר שאמנם יש צדק והגיון באיסוף צואה, אבל הדרך שבה התושבים מתייחסים לבעלי כלבים – מחפירה.
על החוויה הלא נעימה שחווה בקיבוץ, הוא מרחיב: "באחד מהטיולים שלי עם כלבי, פסעתי על שביל בקיבוץ. בעודי מטייל עם הכלב שטרם עשה את צרכיו עדיין, הבחנתי בראשו של אחד הקיבוצניקים מציץ מהחלון וצועק כמו אחוז דיבוק לעברי: 'מי אתה? מה אתה?! תאסוף את הקקי! תאסוף את הקקי!' תוך שהוא מגרש אותי ואת כלבי מהשביל המשותף. מיותר לציין שלא היה לי מה לאסוף כי הכלב עדיין לא עשה את צרכיו במקום."
תושבת אחרת אף איימה בקבוצת הווטסאפ: "שתרעיל כלבים שמסתובבים חופשי באזור מגוריה," ונענתה על ידי כמה תושבים, כי "הרעלת בעלי חיים אסורה על פי החוק." נראה כי החיכוכים החוזרים ונשנים בין אוהבי הולכי הארבע לתושבים אחרים יימשכו גם בעתיד, אבל יש לי כלל אחד חשוב שיעזור לכולם: כבד את שכניך והם יכבדו אותך.
גבעת יערים – רכבים במהירות מופרזת מתעמתים עם בעלי כלבים (צילום אילוסטרציה)
