יבול שיא
הרפת והחלב
מנכל מפעל דביק

חביאר גוכמן, 42, קיבוץ שדה בוקר, מנכ"ל מפעל "דביק" לייצור סרטי הדבקה

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

אראל ארצי, מרכז משק בשנים 2021-2015

משפחתו של חביאר עלתה מארגנטינה כאשר היה בן 7. הוא גדל והתחנך בקיבוץ, התנדב לשנת שירות בתנועה הקיבוצית והתגייס לצה"ל. 

במהלך שירות הקבע בצה"ל סיים בהצטיינות תואר ראשון בהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן-גוריון. ב-2015 השתחרר לאחר שירות של 17 שנה.  

בתקופה זו ביקש הקיבוץ להעמיד אישיות מתאימה בצוות הניהולי של "דביק" שתוכל להתפתח ולצמוח לניהול החברה. במקביל, חשב החברה ביקש שימצא לו מחליף בשל גילו. שילוב זה הניע חברים לפנות לחביאר בהצעה לחזור לקיבוץ ולהתמנות למנהל הכספים של המפעל. 

חביאר נענה להצעה להשתלב בחברה. בחצי השנה הראשונה עבד כעובד מן המניין בכל מחלקות הייצור, ולאחר מכן נכנס למחלקת הכספים כמנהל הכספים של החברה.

במקביל, הצטרף כנבחר ציבור להנהלה העסקית של הקיבוץ וביקש לקחת חלק גם בפן הקהילתי.

הוא הצטרף כחבר לוועדת דור צעיר וועדת פנסיה, והשתלב גם בפעילות החברתית להובלת תהליך צמיחה דמוגרפית וקליטת משפחות חדשות, שהיה משמעותי עבור הקיבוץ.   

עם הזמן, נוצרו בינינו קשרי עבודה וקשרי ידידות עמוקים. חביאר התגלה כאישיות חכמה, קשובה, רגועה מאוד, תכונות נדירות וחשובות מאוד. בתפקידי כמרכז משק, התייעצתי בו כמעט בכל נושא. 

חביאר התבלט ביכולת קריאה ולימוד של כלל החומרים הרבים המלווים פעילויות אלו, בהתמקדות ובירידה לפרטים, בהבנת הכיוון הנדרש וסינון רעשים לא רלוונטיים. 

"דביק" חוותה ירידה משמעותית בהיקף הפעילות והרווח בעשור האחרון. מעבר להשפעה הכלכלית על הקיבוץ, הייתה לכך השלכה קשה מאוד על מורל החברים העובדים במפעל ועל מעמד המפעל בקרב חברי הקיבוץ.

מינוי מנהלים שכירים, הגם שטובים ומוערכים, לא הביא את התוצאה המיוחלת. שילוב של גורמים שונים הביאו למינויו של חביאר לפני שנה וחצי למנכ"ל החברה. מהלך זה היווה נקודת אור ותקווה לחברי הקיבוץ: מינוי בן משק לתפקיד הכי חשוב בקיבוץ. 

בתקופה זו כמנכ"ל החברה חביאר זוכה להערכה רבה של צוות העובדים והחברים. "מינויו המוצלח ממחיש שהקיבוץ יודע למנות חברים מתאימים ואין תקרת זכוכית לאף אחד: לא לחברים חדשים ולא לחברים בתחילת דרכם, זה המסר הכי חשוב בתהליך.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דקלה אריה בדלר, ממושב אשתאול שבהרי יהודה, היא בן אדם מעורר השתאות וסקרנות, בעלת תפישה חינוכית ייחודית לגיל הרך * ביום יום עורכת דקלה סדנאות ליווי התפתחותי לתינוקות ופעוטות, שמיועדות לתינוקות מגיל 3 חודשים
6 דק' קריאה
הם עזבו הכל, את העסק הפרטי שכל כך קשה עבדו עליו ויצאו להילחם ולשרת במילואים למען המדינה * רבים מהם שירתו שלושה חודשים ואף נקראו לסבב שני ובינתיים מצב העסק שהושאר מאחור הידרדר *
10 דק' קריאה
אסף ולדן הותיר אחרי לכתו שני ספרים – את ספר הפרוזה: "אורות הפנסים האחרונים" ואת ספר השירה: "לב אבוד בין מילים", שני יהלומי ספרות שפוערים צוהר קטן לנפשו המרתקת של ולדן. ספר "אורות הפנסים האחרונים"
5 דק' קריאה
בדי אוהלים המסמלים את הנדודים והטלטלות של אלו שפונו מביתם שמשו השראה למערכת לבוש שיצרה שיר כץ מצבעון. הפריפריה מגיעה לאופנה *תמונה ראשית: שיר כץ, מרגישה תלושה. "קהילת צבעון מפוזרת בכל המדינה. המשפחה שלי
5 דק' קריאה
13 דירות בבית ההולך ונבנה בנהריה, רכשו חברי קיבוץ רות. כשתסתיים הבנייה בעוד כשנתיים, יעברו אליו חברי הקיבוץ וילדיהם. "אנחנו בנהריה כדי להישאר, כי העיר והצפון חשובים לנו"  הקיבוץ העירוני "רות" של בוגרי השומר
6 דק' קריאה
בית המשפט מלמד הורים פרודים מהי אחריות הורית ״בית המשפט לא אמור להמשיך ללוות הורים עד שילדיהם יגיעו לבגרות, הדבר אינו מתיישב עם טובת הקטינים", אמרה השופטת הילה גורביץ עובדיה, מבית משפט לענייני משפחה
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן