המצב הביטחוני משבש את חייהם של תושבי הדרום, אך הערבות ההדדית והסולידריות של חברי הקיבוצים מתעצמת ועולה. החל מיום שלישי שעבר בבוקר הפעילה התנועה הקיבוצית את נוהל החירום ופתחה את המוקד המשותף לתנועה, לתנועת המושבים, למרכז השלטון האזורי ולקיבוץ הדתי. עשרות קיבוצים, הנמצאים "בטווח הבטוח" אירחו מאות רבות של משפחות שנאלצו לעזוב את ביתן בנדיבות ורוחב לב
נוכח המצב הביטחוני בדרום, ש"גלש" במהרה בצורה נרחבת גם לאזור מרכז הארץ והשרון, הפעילה התנועה הקיבוצית את נוהל החירום ופתחה את המוקד המשותף לתנועה, לתנועה המושבים, למרכז השלטון האזורי ולקיבוץ הדתי לטובת משפחות הנמצאות בקו האש
יישובי הדרום והמרכז הפכו לקו החזית בסבב הלחימה הנוכחי, ובאופן מיידי התנדבו קיבוצים רבים שאינם בקו האש לארח משפחות מקיבוצי הדרום והמרכז.
הקיבוצים המארחים דואגים לכל צרכיהם של המתארחים
החל מפתיחתו, אסף המוקד מידע מהקיבוצים, בעיקר בעוטף עזה אך כמובן שגם משאר הקיבוצים שנכנסו ביממות האחרונות לקו האש, בכל הקשור לצרכים מיידים כגון – פינוי קהילות ומשפחות לקיבוצים קולטים, עזרה לוותיקים, בעלי צרכים מיוחדים ועוד.
במקביל מתקבלים במוקד בקשות לאירוח בצפון הארץ.
בעקבות איסוף הצרכים במוקד, והתנדבותם של קיבוצים רבים שאינם בקו האש, התארחו מתחילת ה"סבב" ולאורך כל הסופ"ש, החג והמשך השבוע קהילות קיבוציות שלמות, מאות רבות של משפחות וקבוצות נעורים מקיבוצים ויישובים הנמצאים באזורים המותקפים תדיר בטילי החמאס, בקיבוצים הנמצאים "בטווח הבטוח".
הקיבוצים המארחים דואגים לכל צרכיהם של המתארחים, החל מדירות אירוח ושימוש במתקני הקיבוץ, וכלה בכביסה, בישול ארוחות ופעולות חברתיות לילדים.
במקביל, פעלו במטה התרבות של התנועה הקיבוצית "לשדך" בין הקיבוצים המעוניינים בכך לחגיגות שבועות בקיבוצי המרכז והצפון. קיבוצים רבים אשר מושפעים פחות מהמצב הביטחוני ומקיימים את חג השבועות המסורתי הזמינו את התושבים השוהים באזורם להתארח אצלם בחגיגות ובארוחות הקהילתיות המקומיות.
הדס דניאלי ילין, מנכ"לית התנועה הקיבוצית, מספרת: "לצערנו, אנחנו כבר מתורגלים מפעמים קודמות, ולא מחכים שהמדינה תפעל.
מוקד החירום שלנו נמצא בקשר במהלך השנה ויודע להיפתח ולהתחיל לעבוד מייד כאשר אנו מזהים הסלמה ואירועים שעשויים להתפתח ליותר מימים בודדים.
משפחות הנמצאות בקו האש
המשפחות בקיבוצי הנגב המערבי כבר למודות אירועים ביטחוניים מסוג זה ולכן אינן מבזבזות זמן כאשר מתפתחת הסלמה ומעוניינות לצאת.
בעבר כבר ביצענו "שידוכים" בין קהילות במצבי חירום, ואנו מקבלים הצעות רבות מקיבוצים אשר מוכנים לארח בחפץ לב ומנסים להתאים בין הבקשות והצרכים המשפחתיים והקהילתיים להצעות לאירוח שמתקבלות.
אגף חינוך שלנו מתאם בין מערכות חינוך בקיבוצים בטווח האש לקיבוצים הנמצאים באזור בטוח לצורך אירוח אורגני ויצירת פעולות הפגה.
מרגש מאד לראות את ההתגייסות של כל הקיבוצים שנמצאים מחוץ לטווח האש, לטובת הקיבוצים בדרום.
ההתגייסות היא גם של הקיבוצים עצמם וגם של חברים וחברות בקיבוצים הקולטים, אשר נרתמים לדאוג לכל צרכי המשפחות, בכדי להקל ולו במעט על תחושת הפליטות והחרדה המלוות את המצב.
הערבות ההדדית בינינו באה לידי ביטוי בצורה מופלאה, זה מוכיח את עצמו פעם אחר פעם.
כאשר המדינה לא נותנת פתרונות ולא עובדת באופן שיטתי ועל פי תכניותיה, הקיבוצים יודעים לתת את הפתרון בזכות המאפיינים המיוחדים שלהם. אנחנו נמצאים בתקופה קשה ביותר ואני חושבת שכולנו יכולים למצוא בהתגייסות הזו נחמה".
אנחנו רגילים להיות בצד הנותן
אסתר טרנטו, חברת קיבוץ נחל עוז, אמרה בנושא: "אני מרגישה כי התנועה הקיבוצית היום ובשנים האחרונות, היא בועה בתוך החברה הישראלית, בועה חיובית שנותנת הרבה גאווה לכל שותפיה, יש ערבות הדדית, יש עזרה מהרבה קיבוצים, פותחים את הלב, מארחים מכל הלב ומגיעה לכם התודה והברכה על כל העשייה ועל היכולת לחבר את כולם לגוף אחיד".
אדווה גרציאני מקיבוץ כרמיה, מתארחת ביגור עם שלושת ילדיה ומספרת: "היינו בנופש באילת בשבוע שעבר בזמן ששמענו שהיו פגיעות בקיבוץ והחלטנו שלא נחזור הביתה. בהתחלה נסעתי לאמא שלי במרכז אבל גם שם היו אזעקות ונפילות.
רכזת התרבות של הקיבוץ בדקה אפשרויות אירוח למי שרוצה לצאת להתאווררות בצפון וביקשתי ממנה שתבדוק גם לי אפשרות כזו.
קיבלתי ממנה את הטלפון של הדס, מנכ"לית התנועה, שעשתה את החיבורים דרך מוקד החירום התנועתי, והיא דאגה לי לאירוח בקיבוצה, יגור.
יחד איתי הגיעו עוד שתי משפחות מכרמיה. זו תחושה קשה להגיע כמו פליט ולהתארח אצל אנשים שאתה לא מכיר אבל קיבלנו אותנו ממש יפה, הציעו לנו עוגות, אוכל ועזרה בכל מה שצריך כולל פעילות לילדים.
אנחנו רגילים להיות בצד הנותן בכרמיה ולארח חיילים וזו הייתה תחושה מוזרה להיות בצד השני, אבל ביגור אמרו לנו שהפעם תורם. מארחים אותנו למופת והילדים נהנו בפארק השעשועים "באלגן" של הקיבוץ שפתח את שעריו בחינם לכל תושבי עוטף עזה.
גם חגגנו פה בשבועות במקום החג אצלנו שהתבטל. למרות כל הכיף והאירוח היפה, אנחנו מקווים לחזור הביתה לפחות לסוף השבוע".