ב-2009, בעיצומו של המשבר הכלכלי בענף החלב, מחליטה משפחת שוורץ בהשראת הבן הממשיך עודד – להפסיק למכור חלב צאן לתנובה ולהתחיל לייצר ולשווק גבינות באופן עצמאי. איך מצליח בחור צעיר לייצר גבינות צאן, שהיום נחשבות לבין המשובחות בארץ, ללא קורס גבנות. עודד שוורץ: "אפשר להגיד שהמצב בענף החלב היה כל כך קטסטרופאלי שהשתלם לי לעשות ניסויים בחלב, עד שהגעתי לאיכות הרצויה. ללכת וללמוד גבנות בחו"ל – זה לא עלה בכלל על הפרק"
אני מגיע למושב שדה אליעזר שבעמק החולה, ממש בצד השני של הכביש – ממול יסוד המעלה, כשברקע רכס הרי נפתלי. מושב שדה אליעזר הוא בין המושבים היחידים בארץ שמייצג 26 עדות שונות!
התושבים הראשונים של היישוב הגיעו מקריית שמונה ומיסוד המעלה והנם ייסדו את היישוב בתאריך 11 לנובמבר שנת 1952. לאחר זמן מה, אל החלוצים הראשונים הצטרפו גם עולים חדשים ממקומות שונים בעולם, כגון, רומניה, הונגריה, צ'כוסלובקיה, יוגוסלביה ופולין.
כאן, בין בתי המושב שחבריו מתפרנסים בעיקר מתיירות (צימרים), מסחר וקצת מחקלאות, אני נע בין הרחבות עד שאני מגיע למשק שוורץ, אחת מהמשקים הראשונים בארץ שפתחו מחלבות בוטיק בארץ וסללו את הדרך לעשרות מחלבות בוטיק אחרות ובשורה התחתונה – שידרגו את רמת תעשיית הגבינות בישראל כלפי מעלה!
בפתח המשק אני פוגש את עודד שוורץ (46), הבן הממשיך במחלבה הוותיקה. את החלב מייצר משק שוורץ כאן במושב ואת הגבינות במחלבה.
משק שוורץ הוקם בשנת 1953 על ידי יעקב ושרה שוורץ ז"ל, שאחרי השואה עלו ארצה מהונגריה, כחלק מקבוצת חסידי סאטמר – התיישבו באצבע הגליל.
אכן, הם היו שומרי מסורת אך האמינו בעבודת האדמה כחלק מגאולת ארץ ישראל. צילום דהוי ושחור לבן של שרה שוורץ ז"ל, סבתו של עודד, מעיד שאמנם שמרה על המסורת אבל עבדה במכנסים קצרות.
אז אולי הזמנים היו ככל הנראה שונים מהיום אבל החום, מתיש ולוהט לא פחות מהיום.
הסב, יעקב ז"ל, החליט להקים במושב דיר לחלב, כי זה מה שהם עשו באירופה – עסקו בשחיטה וגידלו כמה כבשים ופרות ליד הבית. הסב הקים את הדיר לחלב ואת החלב מכר לתנובה.
עודד: "הדיר המשך לעבוד ואז אימי ואבי, צבי ומרים שוורץ, חזרו לשדה אליעזר מגרעין בו היו ברמת הגולן והמשיכו עם העבודה בדיר הכבשים לחלב. אני נולדתי כאן במושב שדה אליעזר וחזרתי הביתה בשנת 1996 אחרי הצבא – אז כבר החלטתי שאני ממשיך בחקלאות."
ואז בא משבר שנת 2009 – מחירי הדגנים והאנרגיה עלו ובה בעת פקד את העולם משבר פיננסי שהביא לצמצום בביקוש. מחירי החלב הגולמי באירופה וגם בישראל צנחו אל רמת מחיר ההתערבות המובטח.
עודד: "ביחד עם אבי הגדלנו את הדירים ואז בשנת 2009 הגיע המשבר הכלכלי בענף החלב ולי היו שתי אופציות – האחת, לעזוב את המשק ואת הארץ לטובת משרה אטרקטיבית שהוצעה לי בתחום גידול הצאן בניו זילנד והשניה הייתה לחסל את העדר.
בחרתי באופציה שלישית שבאותה תקופה הייתה קצת בגדר רעיון אוטופי – לקחת את החלב, לגבן אותו ולשווק את הגבינות והמוצרים ברחבי הארץ."
לצבי ומרים שוורץ ארבעה ילדים: עודד (46), שכאמור עובד במשק, חנה (42), שמתגוררת במושב, בני (39), שעובד בתחום ההייטק ואלה (28), מורה לחינוך מיוחד, חברת קיבוץ חולתה.
"משק שוורץ"
בעקבות המשבר שפקד את הענף ב-2009 החליטה המשפחה בעצה אחת להפסיק את שיווק החלב למחלבות אחרות, ולהקים מחלבה פרטית הנושאת את המותג "משק שוורץ" בה יכינו גבינות איכותיות.
כיום, המשק המשפחתי מייצר את החלב ומפיק למעלה מ-40 סוגי גבינות הנמכרות בכל הארץ. הגבינות המיוחדות של משק שוורץ משווקות היום במגוון רחב של מעדניות וחנויות מובחרות מדפנה ועד אילת, בכשרות חת"ם סופר פתח תקווה.
לאחרונה פתח עודד חנות קונספט במשק שבשדה אליעזר, שם הוא מוכר מוצרי דליקטס ייחודיים ומוגבלים.
החלטת לבד שאתם מפסיקים למכור חלב לתנובה והולכים על ייצור גבינות עצמאי?
עודד: "ההחלטה להפוך את המשק למחלבה עצמאית הייתה בשיתוף עם סבא ואבא ובכלל – כל ההחלטות המשמעותיות במשק התקבלו בפורום של המשפחה. אבא שלי, צבי, עובד היום במחלבה עם גבנים צעירים ואני מגדל את הכבשים.
הפסקנו למכור חלב צאן לתנובה והיום אני קונה חלב צאן מתנובה. לי ולרעייתי מירי יש ארבעה ילדים שכבר מביעים עניין במשק – שרי (בת 12), התאומים יהונתן ותמר (10) ויואב בן ה-7. אשתי במקצועה תזונאית, ולולא התמיכה שלה לא הייתי עושה וקמים את כל מה שבניתי כאן. על כל שם ילד וילדה – יש לנו גבינה!"
לקחת על עצמך פרויקט לא פשוט. גם להרחיב ולהגדיל את העדר זה סיפור והתחייבות ארוכת טווח.
"לגדל בעלי חיים זו התחייבות רצינית – סבי הגדיר זאת כמאסר עולם עם עבודת פרך. להבדיל ממקצועות אחרים, אתה לא יכול לקום באיזה בוקר ולהגיד: 'היום אני בחופש'. יש להאכיל את הכבשים מידי יום, יש שתי חליבות ביום.
היות וכל עניין ההאכלה הוא עלינו אז אנחנו מחויבים. יש לנו ליווי תזונתי צמוד לעדר, של ד"ר חיים לייבוביץ'. הדיר הוא התעסקות של 24/7 וכמובן המפעל עצמו זה לעסוק בזה כל היום, ולהיות כל הזמן בקשר עם הלקוחות, עם העובדים, להתעסק ברכישות מזון, חומרי גלם – זו התעסקות שלא נגמרת אבל אני אוהב את זה."
איך היית מגדיר את ההצלחה האדירה של מחלבת שוורץ?
"היתרון של המשק שלנו הוא שאנחנו אחראים על כל שרשרת הייצור והאספקה. יש לנו מרכז מזון פרטי משלנו וכל תהליך ייצור החלב והטיפול בתהליך הייצור הוא באחריותנו, כולל תהליך הגיבון כמובן.
יש לנו אחריות על איכות המוצרים, כאשר כל נושא ההובלה בקירור והאספקה, מדפנה ועד אילת הוא באחריותנו. אנחנו משווקים לרשתות הבוטיק הכי גדולות בארץ ובאחרונה הקמנו את חנות הבוטיק שלנו בשדה אליעזר.
אנחנו כל הזמן מרחיבים את הדיר, כרגע אנחנו נמצאים בתהליך בנייה של 2.5 דונם דיר. כיום יש לנו 800 חולבות – והמטרה היא כמובן להכפיל את הכמות."
היה לך ניסיון בהכנת גבינות? למדת גבנות?
"לא, אפשר להגיד שהמצב בענף החלב היה כל כך קטסטרופאלי שהשתלם לי לעשות ניסויים בחלב, עד שהגעתי לאיכות הרצויה. ללכת וללמוד גבנות בחו"ל – זה לא עלה בכלל על הפרק. הטעם שכיוונו אליו היה טעם גלילי ישראלי ובאופן מפתיע זה הפך בעצם לסיפור סינדרלה של החקלאות הישראלית."
יש לכם תוכניות לעתיד?
"בתוכניות שלנו אנחנו רוצים להקים מיזם תיירותי בגליל, שמשלב ייצור של גבינה, טיפול בכבשים ותיירות חקלאית עם מרכז מבקרים."
