יום ראשון שעבר. מחצית משחק האליפות בליגת העל בכדורגל בין מכבי חיפה להפועל באר שבע, באצטדיון סמי עופר בחיפה. חיפה מובילה 3:0. במקביל נערך בבלומפילד משחק בין מכבי תל אביב לעירוני קריית שמונה.
הפרש הנקודות בין מכבי חיפה, מובילת ליגת העל, למכבי תל אביב, השנייה בטבלה, הוא שתי נקודות בלבד. לחיפה הפרש שערים עדיף. עכשיו הכל תלוי בשחקני מכבי חיפה.
ניצחון או תיקו ואליפות הליגה היא שלהם. הפסד שלהם וניצחון של מכבי תל אביב, וצלחת האליפות נשארת בידי התל אביביים. הקשר האחורי של מכבי חיפה (מספר 6) וקפטן הקבוצה, נטע לביא (24), בן קיבוץ רמת השופט, יושב ביציע בגלל תשעה כרטיסים צהובים שצבר במהלך העונה. כשמגיעה המחצית הוא מצטרף לחבריו בחדר ההלבשה.
"השחקנים ירדו בתחושה טובה", מתאר נטע לביא, "אחרי שהובילו 3:0 ועשו מחצית אדירה. מצד שני, היה חשוב לצוות המועדון להוריד אותם לקרקע, כי נשארה עוד מחצית לסיום המשחק. לא רצינו שיקרה לנו שוב מה שקרה בקריית שמונה, שבדקה ה-90 הבקיעה לנו שער משום מקום. השחקנים פתחו טוב את המחצית השנייה, אבל ספגנו שני שערים וזה היה קצת מלחיץ. בסופו של דבר ניצחנו, וזה הדבר הכי חשוב".
עשר שנים חלפו מאז זכו הירוקים מחיפה באליפות ליגת העל 2010/11, ומאז הם ראו בעיניים כלות את עירוני קריית שמונה מניפה את צלחת האליפות בעונה אחת, את הצהובים ממכבי תל אביב חוגגים אליפות חמש פעמים, ואת האדומים מבאר שבע חוגגים שלוש פעמים.
הניצחון בשבוע שעבר נחגג בשיכרון חושים בסוף המשחק, עם הרבה זיקוקים, שירים וריקודים, שמפניות והנפת צלחת האליפות אל על. "תחושה מדהימה", מציין נטע לביא, "עשר שנים לא חווינו דבר כזה, האוהדים, וגם אנחנו השחקנים, היינו באופוריה. זה היה משהו מטורף. כיף גדול שקשה להסביר אותו. קשה למצוא מילים שיכולות לתאר את ההרגשה הזאת".
עד שהגיעה לרגע הזה, ידעה מכבי חיפה עליות ומורדות. זו לא הייתה עונה שבה היא פותחת ביתרון ניכר ושומרת עליו עד הסוף. באמצע העונה הובילו הירוקים בפער של שמונה נקודות, אבל הצהובים צמצמו את הפער ולקראת הסוף גם הובילו את הטבלה במשך כמה מחזורים.
"כשהייתה ירידה התאוששנו מהר מאוד", אומר לביא, "ופה אני חושב שנמדדה האחדות שלנו כקבוצה. עשינו את זה ביחד. בנובמבר הייתה לנו נפילה אחרי שני הפסדים, ובאנו לבית"ר ירושלים עם הגב לקיר אבל ניצחנו אותם, והמשכנו ברצף של שמונה ניצחונות".
הייתם כבר מכוונים לאליפות?
"מהרגע הראשון היינו מכוונים לאליפות. זאת הייתה המטרה של המאמן ברק בכר, של המועדון ושל השחקנים. היינו מכוונים אבל לא תמיד קורה מה שאתה מתכנן".
מה הביא הפעם להצלחה?
"אני חושב שהאופי של הצוות ושל השחקנים, שבזכותו התאוששנו מהר מאוד מרגעי משבר, ומיד יצאנו לדרך חדשה לקראת המשחק הבא. ידענו שאנחנו יכולים לעשות את העבודה, וזה תלוי בעיקר בנו."
"כולם היו מאוחדים וחדורי מטרה. ידענו שרק אם נהיה ביחד זה יצליח, ובאמת חיפינו ושמרנו אחד על השני. במשחק האחרון גם אני לא שיחקתי וגם הבלם המצוין שלנו, בוגדן פלאניץ', לא שיחק, אבל השחקנים חיפו עלינו ועשו עבודה מצוינת".
כמה השפיע המאמן ברק בכר שהגיע בתחילת השנה?
"ההשפעה שלו הייתה ענקית. מהרגע הראשון הנוכחות שלו מאוד השפיעה על כולנו. הדוגמה האישית שלו ושל הצוות שלו היא יוצאת מהכלל. ברגע שראינו את הצוות שלו כל כך מאוחד, לא היה סיכוי שנהיה מאוחדים פחות מהם".
תגלית העונה, שחקן השנה, שחקן נבחרת
הוא נולד וגדל ברמת השופט, בן לתמיר, גם הוא יליד הקיבוץ, ולמלכי שהגיעה מחולון והכירה את תמיר בתנועת השומר הצעיר, אח לנויה (26) ולאיתי (15). בקיבוץ חי גם סבו, ישראל לביא. תמיר עובד כיום בפלזית, החברה שקנתה את מפעל פוליגל של רמת השופט, ומלכי מנהלת הקהילה ביפעת.
כשנטע היה בן תשע יצאה המשפחה לארצות הברית, שם עבד אביו במשך ארבע שנים במפעל של פוליגל. חיידק הכדורגל כבר דבק בו, והוא שיחק שם עם בני גילו.
כשחזר בגיל 13 התקבל למחלקת הנוער של מכבי חיפה. "הגעתי לשם", הוא אומר, "בזכות העובדה שזה המועדון הכי מפואר בארץ, וגם כי אני וכל החברים שלי אהדנו את הקבוצה ואוהדים אותה עד היום. מחלקת הנוער של מכבי חיפה מחנכת אותך לא רק להיות שחקן טוב אלא גם אדם טוב, והיא עזרה לי לעצב את האישיות שלי".
כשלביא היה בן 18 הוא עלה לקבוצת הבוגרים של מכבי חיפה. הופעת הבכורה שלו הייתה באוקטובר 2015, כשהיה בן 19, בניצחון בגביע הטוטו על עירוני קריית שמונה.
הופעת הבכורה בליגה הייתה בדצמבר 2015, בניצחון של קבוצתו בדרבי מול הפועל חיפה. תוך זמן קצר הפך לגורם משמעותי בחוליית הקישור של הקבוצה, שזכתה באותה שנה בגביע המדינה.
בסיום העונה, ב-2016, נבחר נטע לביא לתגלית העונה של ליגת העל. לפני כשנתיים וחצי מונה לקפטן הקבוע של מכבי חיפה, והוא אחד השחקנים הצעירים שזכו למינוי הזה.
בשנה האחרונה הוא זכה גם בתואר כדורגלן העונה במשאל שערכו ארגון השחקנים ואתר ONE, ורבים נימקו זאת בעובדה שהוא המנוע שדחף את הקבוצה לאליפות. כיום הוא גם נכלל בהרכב של נבחרת ישראל בכדורגל.
בשנים האחרונות הוא גר בחיפה עם חברתו שיר, ילידת העיר, אבל שומר על קשר רצוף עם משפחתו ועם חבריו בקיבוץ. "כל יום שישי אני בא לקיבוץ לאכול אצל אמא", הוא מספר, "אין יום שישי אחד שאני מפספס את זה.
אני בא לפחות עוד פעמיים במהלך השבוע. כשאני בא לקיבוץ אני מתעניין ושואל מה קורה, אבל אני לא מעורב בהחלטות. אני נפגש עם החברים הקרובים שלי, וגם עם ההורים ועם סבא שלי".
אתה חושב לגור בעתיד בקיבוץ?
"אני מאוד חושב על זה. כמובן שזו לא רק החלטה שלי, אבל אני מאוד רוצה לגור בקיבוץ כי זה מקום שבו הילדים גדלים בצורה הכי טובה. יש להם תמיד איפה לשחק ואיפה להיות, והם מקבלים חינוך טוב.
היתרונות האלו שעזרו לילדות שלי, אני רוצה שיהיו גם לילדים שיהיו לי. יש גם אווירה מאוד טובה בין כל החברים בקיבוץ".
נטע לביא ממשיך מסורת רבת שנים של שחקנים קיבוצניקים בליגת הכדורגל העליונה בישראל. מתוך הרשימה הזו ניתן לציין את יואל שוהם (77) ממעיין צבי, נמרוד דרייפוס (70) מכפר סאלד, גבע ברקאי (42) מאילון, דקל קינן (36) מראש הנקרה, ועופרי ארד (22) מהחותרים. שני האחרונים הם חבריו למועדון מכבי חיפה.
אתה מרגיש שאתה מייצג את הקיבוצים? שחקנים שואלים אותך איך זה לגדול בקיבוץ?
"דקל קינן ועופרי ארד מאוד קרובים אליי באופן אישי כי יש לנו משהו משותף שאנחנו מתגאים בו. לאורך כל השנים שחקנים תמיד שאלו אותי על הקיבוץ, ואמרו לי שיש לי אופי של קיבוצניק. מבחינתי זו מחמאה גדולה. אני בטוח שהיו עוד שחקנים קיבוצניקים, ושגם הם הרגישו גאווה במקום שבו גדלו".
אחד הרגעים המרגשים ביותר במשחק האליפות, היה הרגע שבו עלה למגרש לאחר הזכייה אביו של עופרי, עודד ארד (75), שגם הוא היה בעבר בלם במכבי חיפה, ומתמודד בשנים האחרונות עם מחלת הסרטן. עודד ארד שמצבו החמיר לפני מספר חודשים, הצליח לקחת חלק בטקס האליפות החגיגי במשחק שבו שיחק בנו הצעיר בתפקיד הבלם. הוא עלה למגרש ישוב על כיסא גלגלים, וזכה לתשואות הקהל".
"כל האחים של עופרי הם ספורטאים", מספר לביא "ומתוכם עופרי הגיע למעמד הבכיר ביותר. אביו ליווה אותו מגיל מאוד צעיר לכל משחק ולכל אימון, ואני זוכר אותו יושב במגרש מאז שהיינו ילדים ובוודאי מאז שעלינו לבוגרים."
"בשנה האחרונה מצבו הבריאותי החמיר, אבל הוא רצה מאוד להגיע למשחק האליפות ולראות את הבן שלו משחק. הוא נלחם כמו אריה, בדיוק כמו שהבן שלו נלחם על המגרש."
"יש ביניהם הרבה דמיון. כשהוא עלה בסוף המשחק לברך את הבן שלו, זה היה רגע מאוד מרגש עבורם ועבורנו. גם עכשיו כשאני נזכר בזה ומדבר על זה, עוברת בי תחושה של צמרמורת. אנחנו מאוד שמחים שהוא הצליח להגיע למשחק האליפות ומאחלים לו לראות כמה שיותר משחקים של עופרי. אני חושב שכל אוהד כדורגל התרגש לראות את האיש שנלחם במחלה באופן מדהים כל כך".
מה אתה יכול לייעץ לבן קיבוץ, בן 10, שחולם לשחק בליגת העל בכדורגל?
"לכל אחד יש את הדרך שלו, אבל הייתי ממליץ לבן קיבוץ שמגיע לגיל 13 ומאוד אוהב את הענף, שילך למועדון כדורגל מסודר. כמובן שהייתי ממליץ על מכבי חיפה, אבל לא תמיד זה אפשרי. אחד היתרונות של הקיבוץ הוא שההורים והסבים גרים קרוב, ואפשר להסתייע בהם בנסיעות לאימונים ולמשחקים.
בכל מהלך הקריירה שלי במחלקת הנוער, סבא שלי היה לוקח אותי מהלימודים ומסיע אותי לאימונים לפחות פעמיים בשבוע. יתרון נוסף הוא שבכל קיבוץ יש דשא או מגרש מסודר, וילד שרוצה להיות שחקן צריך לבלות שם הרבה שעות בבעיטות לשער ובתרגילי טכניקה.
זה יותר חשוב מלשבת ליד המחשב ולשחק במשחקי מחשב. בקיבוץ יש לילד ביטחון ללכת לבד בלי חשש. אני זוכר את עצמי חוזר מאימון במועדון, והולך למגרש להתאמן לבדי. אין קיצורי דרך אם רוצים להגיע להישגים".
הצעה מפתה שנדחתה
אחד ההישגים שלביא הגיע אליהם השנה הוא הצעה מפתה מצסק"א מוסקבה, כשעל פי הפרסומים דובר בחוזה בשכר כפול מזה שהוא מרוויח בחיפה. לביא דחה את ההצעה. "מהרגע הראשון מכבי חיפה נתנו לי להבין שהם לא ישחררו אותי", הוא אומר, "ועל פי החוזה אני שייך עדיין למועדון.
בסופו של דבר אני שמח שנשארתי במכבי חיפה ולקחנו את האליפות, כי זה משהו שחלמתי עליו וכסף זה לא העיקר בחיים. אני לא אומר שכסף זה לא חשוב, אבל אני מאמין שאם אהיה שחקן טוב ואמשיך בדרך שלי אז גם הכסף יגיע במוקדם או במאוחר".
מה התחושה להיבחר לכדורגלן העונה?
"זה כיף גדול. אני חושב שעברתי עונה מדהימה, אבל בסוף התארים האישיים הם מאוד מרגשים ואני מודה לכל מי שבחר בי. אני יודע שאימא שלי הפיצה את המשאל בכל הקיבוצים, ואני בטוח שכל הקיבוצניקים הצביעו לי.
למרות שזה מאוד מרגש באופן אישי ועבדתי מאד קשה להגיע לרגע הזה, אני יודע שלא הייתי מגיע לתואר הזה בלי הקבוצה שלי והצוות שלי. זה אמנם בזכותי, אבל נבחרתי גם כי הייתי חלק מקבוצה מצליחה ומנצחת".
איך ההתמודדות עם תפקיד הקפטן בגיל צעיר כל כך?
"כשהתחלתי לשחק בבוגרים בחנתי את ההתנהלות מהצד, וחשבתי איך אפשר לעשות אותה בצורה הטובה ביותר. בגלל שהתחלתי לשחק במועדון בגיל מוקדם ועליתי לבוגרים בגיל מוקדם, חשבתי שאני מוכן לעשות את תפקיד הקפטן למרות גילי הצעיר. אני שמח שנותנים לי לעשות את התפקיד בסגנון שלי, ואני מאמין שזה גם עוזר לקבוצה".
אחת הביקורות על הבעלים של מכבי חיפה, יענקל'ה שחר, היא על כך שהוא החתים בעונה האחרונה את השחקן עומר אצילי, שהודח מטעמים מוסריים על ידי הבעלים של מכבי תל אביב לאחר שנחשד בניצול מיני של אוהדות קטינות.
אני שואל את לביא מה הוא חושב על זה. "בסופו של דבר עומר אצילי לא הועמד למשפט", הוא אומר, "עומר הוא אדם מדהים שעשה טעות. הוא יודע בעצמו שהוא טעה, והוא שילם על זה מחיר מאוד כבד. יש משפטנים שעוסקים בהיבטים הפליליים של הפרשה, וברגע שלא העמידו את עומר לדין זה אומר שהוא לא עשה משהו שבגללו צריך לתלות אותו בכיכר העיר.
אני מאוד אוהב את עומר. הוא יודע שהוא טעה ושילם על זה מחיר, והוא היום במקום אחר. אני שמח שהוא משחק איתנו בקבוצה, כי הוא שחקן אדיר".
מה אתה צופה שיקרה עם הקבוצה בליגת האלופות? תגיעו לשלב הבתים?
"בליגת האלופות יש המון חשיבות להגרלה, וזה עניין של מזל. בגלל שלא היינו הרבה שנים בליגת האליפות ואנחנו לא מדורגים באירופה, זה לא יהיה כל כך פשוט. זה חלום של השחקנים, של המועדון ושל האוהדים, ואני חושב שגם של כל אוהד כדורגל בארץ, שרוצה לראות קבוצה ישראלית מצליחה בליגת האלופות".
כמעט באותו הקשר, למה נבחרת ישראל לא מצליחה להביא הישגם במשך כל כך הרבה שנים?
"זאת שאלה שקשה לענות עליה. אנחנו משחקים נגד נבחרות שהתקדמו בצורה טובה בשנים האחרונות, ויש להן שחקנים בליגות הבכירות של אירופה. לנו אין את הניסיון הזה, ואנחנו מתקשים במשחקים נגד הנבחרות האלו. לסקוטלנד, למשל, יש הרבה שחקנים בליגה הבכירה האנגלית, ולאוסטריה יש שחקנים בליגה הבכירה הגרמנית. אני חושב שאם גם לנו יהיו שחקנים בליגות הבכירות באירופה, הנבחרת תוכל לספק תוצאות טובות יותר".
מה התכניות שלך להמשך? להישאר במכבי חיפה ולהגן על התואר או לחפש קבוצה באירופה?
"זו שאלה שאני בעצמי לא יודע את התשובה עליה. מאוד טוב לי במכבי חיפה ויש לי עוד מה להשיג עם הקבוצה, אבל אירופה זה גם חלום שאני לא מסתיר אותו. אם תהיה לי הצעה טובה לשחק בליגה בכירה באירופה שתקדם אותי מבחינה מקצועית, אני אבחן אותה".
נטע לביא | תמונות: ראובן כהן
