יבול שיא
הרפת והחלב
דני גרינבלט 1

ניגון אינדיאני על גדות הירדן

6 דק' קריאה

שיתוף:

דני גרינבלט מדגניה א' מטפל באנשים בשיטת טיפול אינדיאנית-שמאנית  עתיקה, ובמקביל הוא דואג לבריאותו של הירדן.  לשיטתו, ההרמוניה עם הטבע היא המפתח לריפוי – ניגון אינדיאני על גדות הירדן

בדירה של דני גרינבלט בדגניה א' קל להתבלבל ולחשוב שאתה במאהל אינדיאני מדומיין,  אי שם בספרי קארל מאי או באחת השמורות באריזונה או ליד האורינוקו (למרות שטרם הייתי שם). נכנסים מן החצר המגודרת בקני במבוק, ורואים על השולחן חפצים שונים, ספק לריפוי ספק לפולחן: אבנים בשלל צבעים, רעשן מהאמזונס, לוחות קטנים עם תמונות של חיות מעולם הבר של אמריקה – ינשוף, זאב, בפאלו, עייט, דוב, נמר ועכביש.  צנצנות זכוכית, ותוף שאותו בנה דני בעצמו. במרכז השולחן קערה קטנה שמפיצה  קטורת. על מדף הספרים אני מזהה בין היתר את "סיפורי קוסמים ומכשפות" ואת "לכל אדם יש שביל" ניגון אינדיאני על גדות הירדן.

סיכמנו מראש שעל מנת לכתוב על עבודתו, אתנסה בדוגמית של טיפול. המפגש מתחיל בכך שדני מטהר את החדר וגם אותי. אנחנו פונים ביחד לשבעת הכיוונים: צפון דרום מזרח ומערב, שמיים ואדמה, ואז לכיוון השביעי – לפנימיות של האדם, כשתוך כדי כך דני מטהר את המקום ואותנו, בעזרת קטורת ריחנית, ונוצות של  עוף דורס. הוא פונה לרוחות, לכוחות חיצוניים, ולנפשות שהיו, שיבואו לעזור. בסוף אני מתבקש לשכב אפרקדן ולדמיין שאני הולך ביער, ונפגש עם ישות כלשהי, מפגש שייצור חוויה של שותפות ואחווה. אני נכנס למדיטציה של חצי נמנום (האמת -התאים לי), ושומע ברקע את דני שר מנגינה אינדיאנית ללא מילים, מלווה את עצמו עם התוף בנקישות קצובות, שהולכות ומאטות עד שהן מגיעות לקצב פעימת הלב.

 

דני ואוהל
דני ואוהל

 

 

לשאלתי אילו אנשים מגיעים אליו הוא עונה: "כאלה שמצויים בצומת – אישית, משפחתית, משבר כלשהו – בחייהם. גם מי שמחלימים מניתוח שעברו, או  שסובלים מדלקת באזור מסוים בגוף. כשאנחנו מדברים על רוח שעוזרת, הכוונה היא להווייה כלשהי, שעוזרת לך לעבור למצב רגשי טוב, מחובר, לאיזון עם הסביבה ולבריאות."

דני היה בן ארבע וחצי  כשהוריו החליטו, בשנת 1977, לעלות לארץ מיוהנסבורג שבדרום אפריקה. משם הוא זוכר רק מעט צלילים וריחות. אמו קלינאית תקשורת, האב עבד במפעל טולגל. הוא למד בבית החינוך המשותף ובבית ירח, ושירת כקצין בהנדסה קרבית, כולל בקבע,  בשנים 1991-1995. "ככה הכרתי את כל הארץ", הוא אומר. "היינו בעזה, בפנים ובחוץ, הר דוב, רמת הגולן, קצת לבנון, זיקים וחוף הים. אחרי הצבא כמובן הטיול הגדול אבל עדיין לא עם ממד רוחני". אחר כך הקים משפחה והפך לאב לארבעה ילדים.

 

חיבור לכוחות חיצוניים

אנחנו מגיעים ל"גניה", או בשמה המלא "מעגלי אור – גניה", המתחם שדני הקים בין השטחים של דגניה לבין הירדן. השם הוא שילוב סמלי של אזכור הבית – דגניה, גן – ההיבט האקולוגי, ויה – החיבור לישות עליונה ועל וטבעית. אני מזהה מרחוק את דמותו – גבוה ורזה, עם כובע בוקרים. אבל מתברר די מהר שיש לו כאן שני כובעים: בצד הפעלת המקום שכולל בין השאר אוהל "ויגוואם" וסככת הזעה, הוא גם מתפקד כשומר ניקיון מעורב במיוחד באזור הזה של גדות הירדן, שעדיין נהנה מפירות החורף שעבר, ושדני מקפיד לקרוא לו "נחל" .

הגישה האקולוגית משתלבת בהרמוניה מלאה עם תורת הריפוי האינדיאנית, כי גם את נחל הירדן צריך לרפא מפצעים ומזיהום של המטיילים הרבים, שאי אפשר לפספס את נוכחותם מסביב. לשיחה שלנו נקלעת מטיילת צעירה שנשרפה בשמש. דני נותן לה, ללא תשלום כמובן,  משחת אלוורה, מים, ושקית לאיסוף אשפה, ומשלח אותה עם ברכה לדרך. "יש צוות של מסבירנים ופעילים בהתנדבות מטעם המשרד להגנת הסביבה, רשות הכינרת והמועצה האזורית עמק הירדן. אנחנו המערכת החיסונית של הנחל. אם אני נותן לבן אדם שקית לאיסוף הזבל, ומסביר לו שאם יהיה פה נקי הכל יהיה יותר טוב – הגישה שלו משתנה. אצל האינדיאנים, הרוח תבוא לבית נקי ומסודר. הבסיס הראשון לאיזושהי הרמוניה הוא שיהיה נקי מסביב. אנחנו צריכים לכבד את מערכות היחסים עם אנשים, אפילו אלה שאנחנו לא מסכימים איתם, עם החיות שחיות אתנו, עם הסביבה, זה התנאי לחיים של אהבה וקבלה."

 

איך הגעת לעסוק ברפואה אינדיאנית?

"הרפואה האלטרנטיבית תמיד עניינה אותי. קראתי ספרים. למדתי רפואה אנרגטית – רייקי, ביוארגונומי, איזון. במסגרת הלימודים הכרתי בחורה בשם מיכל וקראתי משהו שהיא כתבה על סווט לודג' (sweat lodge ) חדר הזעה. מדובר באוהל הזעה אינדיאני, שבו אפשר לעשות טקסים של שחרור והתנקות. במקור הטקסים האלו נועדו ללוחמים, לפני שיצאו למסע או לקרב – להתנקות ולהתברך.  נוצר בינינו קשר, והתחלתי לעבוד כ'שומר האש' בטיפולים שלה. ההזעה מלווה בניקיון פיזי, מנטלי ורגשי – כל המערכות. בהמשך בנינו מתקן כזה ב'גניה'".

דני מספר שלמד ממורים שונים. "במקביל לחזון של הקמת המתחם, התחלתי לחפש מורים. מורים מארצות הברית וממקסיקו שהגיעו לארץ באו לכאן, וחלק מהם העבירו לי את הידע בצורה פורמלית, ואני גם נסעתי לראות איך הם מטפלים, היחס שלהם לאנשים, הכנת תרופות, שזה לפעמים הלימוד הכי טוב. היה לי מורה בשם ג'ואל חוחולה. בשפה שלהם קראו לו 'טורשן', שפירושו שמש עולה. הוא היה משבט המסקלר אפצ'ים. לעם הילידי בארה"ב יש למעלה מ-300 שבטים, שפות ותרבויות. הוא היה מגיע פעם בשנה לארץ, ובין היתר מאוד התלהב מהתמרים שלנו."

 

מה בעצם אתה עושה בטיפול?

אני לא רופא אלא מטפל. מגיעים אלי אנשים שהם אחרי ניתוח או פעולה פולשנית אחרת, ואני עוזר להם לייצר תהליך של הלך רוח חיובי. אני עוזר בכלים אינדיאנים ואנרגטיים לאנרגיה לזרום בגוף, לעזור בטיפול. בו-זמנית אני מזמין כוחות נוספים לסייע. מטופל שמגיע לתובנה ולהלך רוח מסוים – מרפא את עצמו בעזרת הכוחות החיצוניים, שאני משמש להם כגשר. אני עוזר לאנשים בתהליך ההחלמה, ולכאלה שהרוח שלהם עייפה ומבקשים לחזור למסלול טוב. אני מלמד לחיות בדרך טובה. לקחת אנשים שיושבת אצלם עצבות גדולה – ולפוגג אותה, לגרום להם להרגיש נאהבים ומבורכים. להראות להם את הדרך למחשבות טובות, ולהפגיש אותם עם האנרגיה שחוזרת. כן, אני מאמין שעולם הרוח יכול לחולל ניסים. אני תמיד אפנה אל הוויות חיצוניות, אל כוחות מסייעים, אל בורא עולם, ואבקש עזרה".

 

דני מתופף
דני מתופף

 

בורא עולם במובן היהודי?

"אני יהודי מאמין שאינו מקיים מצוות, מאמין גם באחדות ובמכלול של מה שמעלינו: בורא עולם, אללה, או מייטי גוד, הכוחות הגדולים מאתנו, המסתורין הגדול.

"רפואה טובה היא קודם כל, עוד לפני תרופות ועשבים, הדרך שבה אנו חווים את החיים שלנו. עלינו להיות טובים ואדיבים בכל מערכות היחסים שלנו. לא רק למעגל הקרוב, אלא גם לאחר, לזולת, לטבע, וגם לעצמנו. בכל רגע יש בחירה. אתה צריך להגיע למודעות מה מניע אותך. ככל שאנחנו עושים בחירות יותר נכונות וטובות בחיים, כך כוחות ובעלי ברית מבחוץ מתגייסים לסייע לנו. הכוח המסייע יכול להיות סבא רבא שלך שהיה אולי צדיק גדול, או חייה מלווה, או מישהו או מישהי שקשובים אליך. אני לא מבטיח ריפוי, אבל אני יודע שהאמצעים קיימים ועומדים לרשותנו."

 

חי בשני העולמות

דני מציע ב"גניה" מגוון של סדנאות והפעלות ליחידים ולקבוצות. בפעילות "המוציא לחם מן הארץ" , למשל, מגלים יחד עם הקבוצה כמה פשוט לגדל מזון טעים ואיכותי. המשתתפים יחוו הכנת קרקע, הנבטה ושתילה, ובניית מערכת השקיה. גם בשביל תרופות לא חייבים לרוץ לבית מרקחת: דבש, בצל, מרווה, אזוב, שמן זית וכרוב הם רק חלק מהדברים  המסתתרים במטבח ובגינה, ויכולים להפוך  לתרופות לגוף ולנפש. בקטע של טיפול  קבוצתי, הקבוצה יכולה לעבור טקס שמאני, שמיועד לשחרר מטעני עבר, לחזק קשרים של לב ולראות הווה ועתיד משותפים. "נזמין את הרוח הטובה להיות חלק בתהליך הרפואה, ניפגש במקום של לב מעבר למילים, נחלום חלום וניטע בו כוונה, נישאר בהודיה" – נכתב על הטקס. מעגל אבנים הוא פעילות השראה וחיבור לאדמה ולמעגלים שונים בחיים. הקבוצה יוצרת ביחד מעגל אבנים, שמהדהד את התפילה המשותפת. "האבנים ייאספו בהודיה, וכל אבן שתונח במעגל תביא איתה כוונה לרפואה של אחד המעגלים בחיינו. המשתתפים חווים חיבור של לב ויצירה". בפגישות המוצעות מושם דגש על התרבות והגישה האינדיאנית, דרך סיפורים ושירים, אשר מחברים את המשתתפים לעולם הטבעי, ומביאים להם יידע וראייה מחודשת על היותנו חלק יוצר ושותף בטבע. מכאן מובילה הדרך לעולם השמאני, שבו מתקיים עולם מעבר למה שהעיניים רואות, עולם שבו מתגייסים לצד האדם בעלי ברית רבי כוח, אך צריך ללמוד איך לקרוא להם.

 

האם האינדיאנים מאמינים שלדברים יש נשמה או רוח?

"לאינדיאנים יש כבוד לרוח של כל הדברים. האינדיאני עושה טקס שאליו יכולה למשל להגיע לפי אמונתו רוח של בפאלו, שנותנת ממד רוחני למעמד. כשאותה הוויה מצטרפת אלינו, יש לה כוח מרפא. את הניקוי שאנחנו עושים ניתן להשוות להכנת הבית לשבת. זה רגע שהוא מעבר למילים. יש דברים שאי אפשר לבטא במילים. זה מעבר להיגיון, אבל הרפואה כן מתרחשת. מבחינת האינדיאני, הוא חי בשני העולמות, גם בזה הגשמי המוכר לנו, וגם בעולם של הרוחות."

 

אתה מודע בוודאי לכך שחלק מהרופאים הקונבנציונליים מסתייגים משיטות שאתה נוקט בהן.

"בתרבות האינדיאנית  הרפואה הטובה היא דרך חיים. תיק הרפואות מכיל צמחים ועזרים לגשר בין עולם הרוח לעולם הפיזי ועולם המודעות. ברור שאנחנו לא שוללים את הרפואה המערבית, אבל גם שם יש הסכמה די רחבה שלחולה עם הלך רוח חיובי ואופטימי יש סיכוי טוב יותר להחלים, ובקצב מהיר יותר. הדוד שלי, שהוא רופא, לא יקרא למה שאני עושה רפואה, אבל הוא יסכים שניתן לתת לחולה כיוון חיובי, אנרגיות טובות. אני הולך בדרך שלי, עם כל מה שקיבלתי בדרך, מלימוד עצמי ומאחרים. יש עוד המון מה ללמוד. אני מבורך במורים טובים. כל מי שמחפש ללכת בדרך הטובה – הידע הזה קיים ויכול לעזור."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עד שהגיעה לגיל 50 הייתה עדי ליניאל ממושב שואבה עצמאית והתמחתה בהקמת אתרים באמצעות העסק שלה: "עדי ליניאל – פשוט לבנות אתר" * בהמשך הבינה שהיא רוצה שינוי והבינה שהיא טובה ב'ללמד' – מכאן
6 דק' קריאה
הדיון על הסיכום התקציבי הסופי יימשך בהכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית  ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה בשבוע שעבר (12.12) לקריאה ראשונה את ההצעה לתקן את חוק המים באשר לקביעת תעריף המים
4 דק' קריאה
זה נשמע פשוט, מכינים כמה שניצלים ושולחים כתרומה לחיילים בחזית, אבל מיזם "שישניצל" במושב ניר גלים, הפועל בעזרת עשרות מתנדבים ותורמים מהמושב ומכל הארץ, מספק לחיילים בשטח – מידי יום שישי – כ-4,500 כריכי
9 דק' קריאה
יונתן טל מרמת דוד, בן למייסדי גורדוניה וגם נצר לרבי מלובביץ', מתלבט האם להשתקע במדינת יהודה או לסבול את רעש ההמראות והנחיתות משדה התעופה הנוסף שיוקם לא רחוק מחלונו בישראל  על אף היותי בן
3 דק' קריאה
בסרטים, הטובים מנצחים את הרעים. במציאות, את ההיסטוריה כותבים המנצחים. הדי בן עמר חי בסרט  מאז היותי ילד אהבתי לראות סרטי קולנוע.  תחילה היו אלו הוריי שלקחו אותי איתם לראות סרטים – הייתי ילד
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן