ניסוי להדברת צרעות בגידול טף ובחינת השפעתן על היבול

ניצן כהן, מדריך הגנת הצומח, שה"מ; דוא"ל: [email protected]

יואב גולן, רפרנט ארצי לגידול מספוא ומזונות גסים, שה"מ; דוא"ל: [email protected] רוחי רבינוביץ,' מדריכת הגנת הצומח, מרכז חקלאי העמק; דוא"ל: [email protected]

יפתח גלעדי, מדריך גידול ירקות וגד"ש, מו"פ עמק המעיינות; דוא"ל: [email protected] צבי ניומן, מו"פ עמק המעיינות; דוא"ל: [email protected]

תקציר

טף הוא גידול מספוא רב-קצירי הנחשב עמיד יחסית למזיקים. בעונות האחרונות נצפתה בקני הטף נגיעות גבוהה בצרעות המשתייכות למשפחה: ,Eurytomidae כנראה מהסוג .Tetramesa נגיעות זו עוררה חשש לפגיעה בהתפתחות הצמח ולנזקים ליבול, והובילה לביצוע ניסויים לבחינת אפשרויות הדברה ולבדיקת ההשפעה של המזיק על היבול. הניסוי הנוכחי נערך באביב–קיץ 2025 בשטח טף מזן אריק בחוות עדן, במהלך תקופת הקציר השני, וכלל ארבעה טיפולים: ריסוסים – במועד מוקדם, במועד מאוחר, במועד מאוחר + מועד מוקדם, וטיפול היקש לא מרוסס. בכל יישום רוססו התכשירים מובנטו ,Spirotetramat (לידור אלמנטס, 50 סמ"ק/ד)' בשילוב אטלס ,Bifenthrin (תפזול, 100 סמ"ק/ד.)' במהלך הניסוי בוצע ניטור אחר התפתחות המזיק, ובסמוך למועד הקציר הוערכה הנגיעות המצטברת באמצעות ספירת חורי גיחה ופיצולים בקנים. כמו כן, ניתנו ציוני חיוניות והתפתחות של הצמחים בחלקות ונמדד יבול החומר היבש. מעקב הנגיעות העלה כי נצפו לרוות בקנים כעבור

25 ימים מהשקיית התחדשות לאחר הקציר הראשון, וכשבוע לאחר מכן נצפו גם חורי גיחה בכל הטיפולים.

לקראת סיום מחזור הגידול השני לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הטיפולים במספר החורים, במספר הפיצולים או באחוזי הנגיעות, כאשר יותר מ־75% מהקנים בכל הטיפולים היו נגועים, וביותר מ־90% הופיע לפחות אחד מהתסמינים. גם במדד התפתחות הצמחים ובמדד יבול החומר היבש לא התקבלו הבדלים מובהקים בין הטיפולים, אף שבממוצע נצפה יבול גבוה יותר בטיפולים המרוססים. ממצאי הניסוי מצביעים על כך שבתנאים שנבחנו, טיפולים כימיים במועדים שונים לא סיפקו הדברה יעילה של המזיק ולא הביאו לשיפור מובהק ביבול. הניסוי מדגיש את הקושי שיש בהתמודדות עם מזיק המתפתח בתוך הקנה, ואת הצורך בהעמקת הידע הביולוגי על המזיק, בהבנת השפעתו על הגידול, ובהמשך נדרש פיתוח אסטרטגיות הדברה משולבת, טרם גיבוש המלצות יישומיות למגדלי הטף בישראל.

מבוא

בן־חילף טף tef(,Eragrostis להלן: טף) הוא צמח ממשפחת הדגניים, הנחשב בעולם לגידול רב־קצירי בעל כושר ייצור גבוה ואיכות טובה למספוא.1 בשנים האחרונות גובר העניין בגידול טף בישראל, ושטחי הגידול צפויים להתרחב, בין היתר, בזכות התאמתו לתנאי אקלים חמים ולמשטרי השקיה מגוונים. ככלל, טף נחשב לגידול עמיד יחסית, שאינו סובל בדרך כלל מנזקי מזיקים ומחלות משמעותיים. עם זאת, החל מקיץ 2022 נצפתה תופעה חריגה בשטחי הטף בארץ, שהתבטאה בהופעת חורי יציאה עגולים בכ־70% מקני הצמחים (תמונה 8).

בהמשך התברר כי מקור הפגיעה הוא בצרעות קטנות, המשתייכות ככל הנראה למשפחת .Eurytomidae מספר דגימות נשלחו לזיהוי בעונות האחרונות, אולם זהות המין או המינים העיקריים טרם נקבעה באופן סופי. מחזור החיים וסימני הנזק מתוארים בתמונות 7-1 שלהלן. הצרעות מטילות את ביציהן בגבעול הטף הדק, והלרווה המתפתחת ניזונה מרקמות הצמח, גדלה ומתגלמת בתוך הקנה, תוך גרימת חלילות פנימית. חורי היציאה מופיעים עם גיחת הבוגרים. פגיעה זו גורמת לשינויים מורפולוגיים מובהקים: גבעולי טף, שאינם מסתעפים באופן טבעי, מתעבים באזור הנגיעות ובמקרים רבים מפתחים הסתעפויות מרובות מעל לאזור הפגיעה, בהתאם למספר מוקדי הנגיעות לאורך הקנה. תסמינים אלו עוררו חשש לפגיעה בהתפתחות התקינה של הצמח, בכושר שליפת המכבד, בקצב ההתחדשות לאחר הקציר וביבול הכולל למספוא. בעקבות הופעת המזיק והיקף הנגיעות הגבוה, בוצעו בשתי העונות האחרונות תצפיות וניסויים ראשוניים לבחינת אפשרויות ההדברה של הצרעות. באביב 2024 נבחנה יעילותם של תכשירי הדברה, וביניהם התכשיר מובנטו )Spirotetramat( במינון של 50 סמ"ק/דונם, שנמצא יעיל בהפחתת מספר חורי הגיחה בקנים.2 עם זאת, בשלב זה טרם התבררה השפעת הנגיעות על היבול בפועל, ולא גובש פרוטוקול יישומי ברור להדברת המזיק. על רקע זאת, הועמד הניסוי הנוכחי באביב–קיץ ,2025 שמטרתו הייתה לבחון את השפעת מועד היישום של התכשיר מובנטו בשילוב התכשיר אטלס )Bifenthrin( על נגיעות הצרעה בטף, וכן להעריך את השפעת הטיפולים על התפתחות הגידול והיבול. במסגרת הניסוי נבחנו: יישום במועד מוקדם, יישום מאוחר ויישום משולב (מוקדם ומאוחר,) ונמדדו הנגיעות ויבול החומר היבש.

תמונות 1–7: מחזור החיים והנזק של הצרעות (ככל הנראה מהסוג Tetramesa, ממשפחת Eurytomidae): 1. גיחת צרעה בוגרת; 2. התעבות הגבעול בשל נגיעות בלרווה; 3. חשיפת לרווה בקנה נגוע; 4. חשיפת גולם בקנה נגוע; 5. חורי גיחת הצרעות הבוגרות; 6. חלילות הקנה באזור התפתחות הצרעה; 7. הסתעפות מרובה כתוצאה מריבוי מוקדי נגיעות בקנה.

שיטות וחומרים

הניסוי נערך בשטח טף מזן אריק בחוות עדן, שנזרע בתאריך 20/4/2025 בשיעור זריעה של 0.9 ק"ג לדונם. הקציר הראשון התבצע בתאריך ,30/6/2025 וההשקיה להתחדשות הגידול התבצעה בתאריך .10/7/2025 הניסוי כלל 4 טיפולים ב- 5 חזרות באקראיות גמורה, כמפורט בטבלה .2 לא בוצעה הערכת אפס, כיוון שלא ניתן לאבחן ולכמת את הנגיעות בצרעה עד שזו מסיימת את התפתחותה בקנה. נציין כי התכשירים שנבדקו (טבלה )1 אינם מורשים ואינם מותרים לשימוש בטף. אורך כל חזרה: 36 מ,' ורוחבה – 13 מ.' ריסוס ראשון בטיפול המוקדם ובטיפול הכפול (במועד מוקדם ובמועד מאוחר) ניתן בתאריך 24/7/2025 (כעבור שבועיים מהשקיית ההתחדשות,) ולאחר 18 ימים, ב- ,11/8/2025 בוצע ריסוס שני של הטיפול הכפול והטיפול המאוחר (כעבור 32 ימים מהשקיית ההתחדשות.) הריסוסים התבצעו באמצעות מרסס משקי בעל מוט מתנפח, בנפח של 20 ליטר/דונם, במזג אוויר נוח וללא רוח.

פעולות לניטור הנגיעות המצטברת במזיק ומועדי גיחתו בוצעו פעמים אחדות במשך הניסוי, על ידי בדיקת קנים אקראית והערכה מקיפה לקראת סיום הגידול, בתאריך ,25/8/2025 10 ימים לפני הקציר שבוצע ב- .4/9/2025 ביום הקציר נלקחה דגימה מהיבול בכל חזרה, מקטע ששטחו 6 מ"ר, ונשלחה לבחינת אחוז המשקל היבש. להלן פירוט המדדים שימשו להערכות יעילות הטיפולים:

1. ספירת חורים ב- 30 קנים מכל חזרה: מתוך דגימה אקראית של צמחים בכל חזרה.

2. ספירת פיצולים בקנים ב- 30 קנים מכל חזרה: מתוך דגימה אקראית של צמחים בכל חזרה.

3. ציון כללי :(5-1) הערכת חיוניות והתפתחות הצמחים בחלקות 1( – נמוך עד 5 – גבוה.)

4. שקילת יבול (ק"ג/ד' חומר יבש:) בכל חזרה נדגם קטע שנקצר, ששטחו 6 מ"ר. החומר שנקצר נשקל בשדה ונלקחה ממנו דגימה לקביעת אחוזי החומר היבש, שלפיהם חושב יבול החומר היבש.

הנתונים נותחו במבחן א-פרמטרי ranks( for )Kruskal-Wallis להערכת השונות. מבחן זה שימש גם לניתוח ציוני הנגיעות. הניתוח הסטטיסטי בוצע בתוכנת JMP ברמת מובהקות של 5%.

טבלה 1: רשימת התכשירים שנבדקו בניסוי, כולל פירוט המינון לדונם של התכשירים, החומר הפעיל, קבוצת הפעילות (לפי מיון של ארגון )IRAC ושם החברה המשווקת

נציין כי התכשירים אינם מורשים ואינם מותרים לשימוש בגידול טף.

טבלה 2: רשימת הטיפולים ומועדי הריסוסים בניסוי

תוצאות

ניטור ומעקב אחר מועדי גיחות: מעקב לנגיעות בצרעות בטף התבצע החל ממחזור הגידול הראשון. חורי גיחה נצפו לראשונה לקראת מועד הקציר של מחזור הגידול הראשון. במחזור הגידול השני, שבמהלכו בוצע הניסוי, נוטרה החלקה כמה פעמים, לצורך המשך מעקב ולמידה של המזיק . 25 ימים לאחר השקיית ההתחדשות, במועד ,4/8/2025 נצפו לראשונה לרוות, שנראו בעיקר בקנים עם התפצלות, אך בשלב זה עדיין לא נצפו חורי גיחה. שבוע בלבד לאחר מכן, בתאריך 11/8/2025 32( ימים מהשקיית התחדשות,) נצפו חורי גיחה בכל הטיפולים. במועד זה, שעד אליו ניתן ריסוס אחד 18( ימים קודם לכן,) בוצעה ספירת חורים ופיצולים רק בטיפולי ההיקש ובטיפול המוקדם. בממוצע, בטיפול ההיקש נצפו ב31%- מהקנים חורי גיחה, ו- 45% מהקנים היו מפוצלים; בטיפול המרוסס במועד המוקדם בלבד נצפו ב21%- מהקנים חורי גיחה, ו16.25%- מהקנים היו מפוצלים.

ספירת חורים והסתעפויות לסיכום הנגיעות המצטברת: תוצאות ספירת חורים ופיצולים בקנים לקראת סיום מחזור הגידול השני מופיעות באיור 1 שלהלן. הטיפולים המרוססים לא נבדלו סטטיסטית ביניהם או ביחס להיקש במספר החורים והפיצולים (איור .)1 הטיפולים לא נבדלו גם במדד אחוזי הנגיעות, כלומר במספר הקנים שבהם היה לפחות חור או פיצול אחד (איור 2). ביותר מ- 75% מהצמחים בכל אחד מהטיפולים נצפה לפחות חור אחד בממוצע, המעיד על נגיעות ודאית בצרעה, וביותר מ- 75% מהצמחים נצפה פיצול בקנה. בסך הכול, ביותר מ- 90% מהקנים הופיע בממוצע לפחות אחד משני התסמינים (חור או פיצול.)

דיון

ניסוי זה בוצע בעקבות נגיעות גבוהה בצרעות, כנראה מהסוג ,Tetramesa בגידול טף. תופעה זו כמעט שאינה מדווחת בעולם, ונחשבת יוצאת דופן בגידול זה, הנחשב כגידול שאינו סובל במידה רבה ממזיקים וממחלות. הופעת חורי גיחה עגולים ופיצולים בקנים בשיעור גבוה, כבר במחזור הגידול הראשון, מצביעה על פוטנציאל לפגיעה משמעותית בהתפתחות הצמח וביבול, והצדיקה בחינה של אפשרויות הדברה כימית.

ממצאי הניטור במהלך מחזור הגידול השני אפשרו לראשונה להצביע באופן גס על עיתויי התפתחות המזיק בתנאי אזור עמק בית שאן. נוכחות לרוות בקנים כ־25 ימים לאחר השקיית ההתחדשות והופעת חורי גיחה כבר לאחר כ־ 32 ימים, מעידות על כך שהגידול נתקף כבר בשלב ראשוני שלו, והטלת הביצים בו החלה בסבירות גבוהה בימים הראשונים להתחדשותו לאחר מועד הקציר ראשון. נתון זה חשוב להבנת חלון הזמן הפוטנציאלי להתערבות כימית, אך גם מדגיש את הקושי בהדברת מזיק זעיר זה, המתפתח בתוך הקנה, בשלב שבו הנגיעות אינה נראית לעין. היות שהצרעות המזיקות הללו טרם הוגדרו עד רמת המין, חסר מידע חשוב אודות מחזור החיים שלהן, מה שהיה חיוני ביותר לצורך תכנון, בדיקה וגיבוש דרכי ההתמודדות עמן.

מתוצאות הניסוי עולה כי הטיפול הכימי בתכשירים שנוסו במועדים השונים, לא הביא להפחתה בכמות החורים, במספר הפיצולים או באחוזי הנגיעות המצטברת, ביחס להיקש. רמות הנגיעות הגבוהות שנמדדו בכל הטיפולים, המסתכמות ביותר מ- 75% קנים שנראים בהם חורים, וביותר מ90%- קנים עם לפחות אחד מהתסמינים (חור או פיצול) – מצביעות על נגיעות גבוהה מאוד במזיק ועל יעילותם הנמוכה של תכשירי ההדברה בתנאי הניסוי.

פער מסוים שנצפה בהערכה המוקדמת ,)11/8/2025( שבה נרשמה נגיעות נמוכה יותר בטיפול המרוסס במועד המוקדם, לעומת ההיקש, עשוי להעיד על השפעה זמנית או חלקית של הריסוס הראשון. עם זאת, השפעה זו לא נשמרה עד לסיום העונה, וייתכן שהיטשטשה עם התקדמות הנגיעות הכללית בחלקה.

גם במדדי החיוניות והיבול לא התקבלו הבדלים מובהקים בין הטיפולים. אף שבממוצע נצפה יבול גבוה יותר בטיפול המוקדם, ויבול נמוך יותר בהיקש, התקבלה שונות גבוהה בין החזרות (הקשורה גם בגורמי גידול אחרים,) ולא נרשמו הבדלים סטטיסטיים.

סיכום

הניסוי מצביע על כך שבתנאים שנבחנו, טיפולים כימיים שיושמו במועד מוקדם, במועד מאוחר או בשני המועדים גם יחד, לא סיפקו הדברה יעילה של הצרעות הפוגעות בטף ולא הביאו לשיפור מובהק ביבול, למרות שלהערכתנו בכמה שטחי גידול נגרם נזק משמעותי ליבול כתוצאה מהמזיק. ממצאי הניסוי מדגישים את הצורך בהעמקת הידע הביולוגי על המזיק – לרבות מחזור החיים, מספר הדורות בעונה, בתי הגידול, פונדקאים נוספים ומועד ההטלה – כתנאי בסיסי לפיתוח אסטרטגיות התמודדות יעילות. בנוסף, בשלב זה עדיין לא ברור אם ובאיזו מידה משפיעה הנגיעות על הגידול ועל היבול. המשך הלמידה על המזיק, לצד בחינת תכשירים נוספים, דיוק מועדי היישום, וכן בדיקה של אמצעים אגרוטכניים וזנים בעלי סבילות גבוהה, מהווים כיוונים רלוונטיים להמשך המחקר. בסך הכול, ניסוי זה מצטרף לסדרת ניסויים ותצפיות ראשוניים, שבוצעו בעונות האחרונות, ומדגיש את מורכבות ההתמודדות עם מזיק חדש בגידול חדש, ואת הצורך בהמשך מחקר ייעודי לפני גיבוש המלצות יישומיות למגדלים.

הבעת תודה

העבודה בוצעה במימון ארגון עובדי הפלחה. תודתנו נתונה לצוות חוות עדן – על הקצאת החלקה ועל שיתוף הפעולה המלא במהלך תקופת הניסוי. תודה נוספת לד"ר זויה יפרמובה מאוניברסיטת תל אביב – על אבחון מיני הצרעות.

מקורות

1. סרנגה, י,. בן-זאב, ש,. רבינוביץ,' א. .)2019( בחינת טף בעמק החולה כגידול חדש רב-קצירי לגרגרים ולמספוא. דוח שנתי תקופה .2019-2018

2. כהן, נ,. רבינוביץ,' ר,. גלעדי, י. .)2024( ניסוי להדברת הצרעה sp. Tetramesa בגידול טף.