בעקבות הקמת הממשלה החדשה, תישבע נעמה לזימי כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה. לזימי, "אדומה", פמיניסטית, חברה בחוג יסו"ד, צפויה לתת בראש לחסידי הנאו-ליברליזם ולהוסיף טעם של שמאל לרשימת העבודה בכנסת. ריאיון
"אני מתרגשת בטירוף מן ההשבעה לכנסת, זה חלום להגיע למקום שבו משפיעים על המדיניות באופן הכי משמעותי", אומרת נעמה לזימי (35), הנשבעת השבוע לכנסת מטעם מפלגת העבודה. "לא האמנתי שאגיע לפוזיציה הזאת, לא האמנתי. החלטתי לרוץ בפריימריז רק שלושה ימים לפני סגירת הרשימה, תיכף אחרי לידת בני השני, בפברואר 2021. היום הוא בן חצי שנה. והנה זה קרה".
איך התארגנת תוך זמן קצר כזה?
"כל הצעירים 'האדומים' במפלגה וכל הקבוצות שאני מזוהה איתן, התגייסו לטובת הקמפיין שלי: חברים ב'כוח לעובדים', פעילות פמיניסטיות וחברים סוציאל דמוקרטיים שהולכים אתי לאורך השנים; והרבה חברים מחיפה. הח"כים לשעבר דניאל בן סימון ופרופ' יוסי יונה, תמכו בי. גם חנה אזולאי-הספרי, ד"ר עמי וטורי, פרופ' דני גוטוויין, אבישי בן אהרון מתנועת החלוץ ועוד. הגעתי למקום תשיעי ברשימה".
צבע אדום ללחיי המפלגה
במפגשים ובראיונות שאני מקיים עם חברים מ"הקבוצה האדומה" במרצ, עם חברים בתנועות הבוגרים ובקיבוצים העירוניים, חלקם חברי חוג יסו"ד (ישראל סוציאל דמוקרטית) – אנשים בעלי תודעה פוליטית שמאלית מובהקת, אני מרבה לתהות, מתי "מתוך הפרח יעלה הפרי", כמילותיה של נעמי שמר בשיר "שש עשרה". מתי מתוך הפוטנציאל הזה יפרצו אנשים לעמדות השפעה בפוליטיקה. ובאופן ספציפי יותר, לכנסת ואולי גם לממשלה.
ובכן, עם הקמת הממשלה החדשה והתפטרות שרים מן הכנסת מתוקף החוק הנורבגי, נראה את הפרי הראשון: נעמה לזימי – סוציאליסטית בהשקפת עולמה וחברת חוג יסו"ד – תיכנס לכנסת מטעם מפלגת העבודה.
לזימי הגיעה למקום התשיעי בפריימריז האחרונים, שני מקומות מכרטיס הכניסה לכנסת. "הסידור" שאיפשר לה להיות ח"כית, היא פרישתו של ח"כ עומר בר-לב, השר המיועד לביטחון פנים, מחברותו בכנסת, וויתורו של הקודם לה ברשימה – נחמן שי – על תפקיד של ח"כ, לטובת קבלת משרד התפוצות. כך לזימי "קפצה" שני מקומות – למקום השביעי – ונכנסת למשכן. קצת צבע אדום יתווסף ללחיים של רשימת העבודה בכנסת.
בית פוליטי
נעמה (35, נשואה + 2), בת להורים שעלו ממרוקו ב-1963, נולדה וגדלה במגדל העמק וחיה כיום בחיפה. אבא, סוציאל דמוקרט, איש מחנה רבין, היה מנהל מחלקת החינוך ביישוב ומזכיר סניף העבודה בו. נראה שנעמה צועדת בשביל שסלל. לדבריה, "בבית, הנושא הפוליטי תמיד נכח".
ה"סטארט" שלה בפוליטיקה היה לפני עשר שנים, אחרי המחאה החברתית של 2011. היא התפקדה למפלגת העבודה, הצטרפה לחוג יסו"ד ולארגון כוח לעובדים, שבו הייתה חברה בצוות ארגון וגם יו"ר ועדת הכספים.
מוזר לחשוב, שהאיש שעשה קופה גדולה מן המחאה הזאת – יאיר לפיד, שלא באמת השתתף בה – יהיה האיש החזק בממשלה הבאה.
בלימודיה סיימה נעמה תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני בהיסטוריה של עם ישראל במסגרת תכנית "נתיבות" באוניברסיטת חיפה.
עבודת הגמר ב-MA מסמלת את סדר היום הציבורי שלה: פמיניזם וסוציאל דמוקרטיה. נושאה: "אישה לאישה: מדיניות ופעילות הארגון בתוך הסדר הנאו ליברלי בישראל".
לדבריה "אישה לאישה, הוא ארגון פמיניסטי שקם ב-1983 ועודנו פעיל. מרשה פרידמן, מאושיות הפמיניזם בישראל, הייתה מהמייסדות".
בן זוגה אבי, כותב עבודת דוקטור בנושא יהדות איראן במסגרת מכון עזרי באוניברסיטת חיפה ומלמד מקרא בתיכון אליאנס. ספר הביכורים, שלו, "אזאהדי" (חירות בפרסית), שזכה בפרס שרת התרבות, עוסק בנער פרסי המתאהב בנערה יוצאת מרוקו, בחולון של שנות השמונים. הסיפור יכול להזכיר את הביוגרפיה של נעמה ושל אבי.
קודם ריצתה לכנסת כיהנה נעמה לזימי במשך שנתיים וחצי כחברה במועצת העיר חיפה. היא תמכה בעינת קליש-רותם, שניצחה בבחירות לראשות העיר את יונה יהב. כיום היא פחות נלהבת ממנה. לדבריה, "בהרבה תחומים ענת לא מימשה מה שהבטיחה".
עם כניסתה למועצת העיר ומינויה ליו"ר דירקטוריון המוזיאונים בה, פרשה נעמה מכוח לעובדים כדי לא להיקלע לניגוד עניינים במאבק (המוצלח) שניהלה, יחד עם עובדי המוזיאונים, על הסכם עבודה קיבוצי.
שיתוף פעולה אזורי
"אני שייכת לפלג היותר סוציאליסטי בקרב הסוציאל דמוקרטים", מעידה נעמה על עצמה, "אפעל בכנסת לצמצום אי השוויון בחברה הישראלית ולמען מדיניות רווחה אוניברסלית. אעסוק בזכויות עובדים, אאבק נגד הפרטת השירותים ולמען עבודה מאורגנת. זהו הדגל שלי, לצד שייכות לזרם הפמיניסטי במפלגה".
יש שותפים להשקפה שלך ברשימת העבודה?
"מרב מיכאלי תמיד הייתה מהח"כיות הסוציאל דמוקרטיות. רם שפע וגלעד קריב שותפים לרעיונות שלי, אני מכירה את עמדותיהם. על יתר חברי הסיעה אני יודעת פחות. הקמפיין בפריימריז התנהל בזום, כך שלא ניהלתי שיחות עומק עם כולם ואינני יודעת מספיק מה הם חושבים".
למה השמאל בישראל כל כך חלש?
"השמאל בישראל לא הגדיר לעצמו מצפן אידיאולוג, שלפיו הוא צועד בתלם הארוך: למשל, מהן זכויות היסוד של האדם בחברה, מהם העוגנים הכלכליים שעליהם אין מחנה השמאל מתפשר."
"השמאל התעורר לאחר פשיטת הרגל, שבה איבד את אחיזתו בכל משרדי הממשלה ובמקומות בהם מתעצבת המדיניות. הוא התכנס אל ארגוני החברה האזרחית, אך זו אינה תחליף למוקדי קבלת ההחלטות במדינה ובממשלה."
"צריך לבנות מחדש עמוד שדרה למחנה שלנו. העובדה שניאו-ליברל יכול להיקרא 'איש שמאל', רק בגלל עמדותיו המדיניות – היא עיוות טוטלי. אסור לוותר על הסוגיות הכלכליות שתמיד מוזזות הצידה."
"להון ולאליטה הכלכלית נוח שהשמאל שקוע בסוגיות שלא פוגעות בכוחם. צמצום הפערים ואי השוויון בישראל, כמו גם שיפור באיכות החיים, יסייעו לחברות מודרות שאינן נהנות ממשאבים – הערבים, החברה החרדית, הפריפריות – ויעצימו את השיח על השלום."
"אדם שרואה את האופק, פנוי יותר לעסוק בענייני העתיד. השיח של 'כן לא ביבי' מנע מהשמאל לייצב את עמוד השדרה שלו. כעת העתיד נראה יותר מבטיח".
מרוב שזאת ממשלת "שמאל מרכז", אני אומר לנעמה, כי מי שעשוי לנווט את מדיניותה הכלכלית הוא פורום קוהלת הימני-ימני, שמספק ניירות עמדה לבנט, שקד ושרים אחרים. האם שמת לב לכך?
"פורום קוהלת הוא אסון" משיבה נעמה, "הוא פועל להחרבת הסולידריות בין המדינה לאזרחיה. אני מקווה שהצורך להגיע להסכמות יעזור לנו לחסום יוזמות שלו. אני מאמינה שהמצפן המוסרי של מפלגת העבודה יידע לעמוד מולן".
חברים שלך בחוג יסו"ד מקימים מפלגה סוציאליסטית. מה תעשי?
"כל כוח סוציאליסטי שמתארגן הוא חיוני. אני מקווה שבשעת הבחירות נדע להתכנס באופן שימקסם את כוחנו. מפלגת העבודה היא הכוח הכי בולט בהקשר זה. אני ראשונה מחוג יסו"ד שמגיעה לכנסת ומצפה להיות משמעותית ולייצר שינוי בחלקת האלוהים הקטנה שלי. אני מקווה שאני סימן לבאות".
משהו על הקיבוצים?
"האתגר הוא לנהל שיח מול הביקורת, באומץ ונכונות להקשיב ולהגיע לפתרונות מתוך כבוד משותף, לקיים שיתופי פעולה אזוריים במרחבים משותפים, ליצור כוח כלכלי אזורי של קיבוצים וערי פיתוח שיועיל לכולם מתוך עמדה סולידרית, המכירה בפערים הקיימים, ויכולה לייצר שותפות כלכלית הדדית."
"לקיבוצים העירוניים יש תפקדי חשוב בכינון קהילות מקומיות השומרות על מרקמי החיים הקיימים וכן לדאוג לא לדחוק מהמרחב אוכלוסיות חלשות/ותיקות מתוך הכרה בכוחן ובחשיבותן."
"בשכונת הדר בחיפה למשל, יש עבודה שיטתית בכיוון הזה. זה אתגר ליצור חברה ישראלית מגוונת ורב תרבותית, על בסיס כלכלי והבנת יחסי הכוחות בתוכה. אני במפלגה אוהדת לתנועה הקיבוצית. דווקא מתוך המקום הזה, נצטרך לקיים דיאלוג ובתקווה גם לקדם פתרונות, על הסוגיות הללו באומץ והכלה".
