יבול שיא
הרפת והחלב
הלה בוזו

נשים בחקלאות: הלה בוז'ו, בעלת יקב בן זמרה

2 דק' קריאה

שיתוף:

גרה בכרם בן זמרה נשואה לעדן ואמא ליונתן ואחינעם. נולדתי בקיבוץ שדה אליהו, לנתן והגר קינסבורסקי, ובגיל שלושה חודשים ההורים החליטו להצטרף להקמת קיבוץ חדש בגלבוע – קיבוץ מירב. אמא נולדה בקיבוץ. אבי למד באוניברסיטת לוס אנג'לס תואר בביולוגיה, עלה לארץ ב1979 מארה"ב, הגיע לשדה אליהו לאולפן עברית ולאחר שנה התחתן עם אמי. בקיבוץ הוא שובץ לעבודה במדגה והתאהב בתחום. הוא המשיך לאורך כל השנים לעבוד במדגים שונים, וביעוץ למגדלי דגים.

לאחר שבע שנים בקיבוץ ההורים החליטו שהם רוצים חיים עצמאיים, ועברו לגור בגולן, במושב נוב, שם הם הקימו חווה לגידול דגי נוי, שהיום עובדים שם שלושה אחים שלי.

במשך כל השנים תמיד הייתה לי אהבה גדולה לחקלאות, עבדתי בתור נערה בחופשים, במטעים, כרמים, בתי אריזה, פרחים והדסים – הכל אצל מגדלים מהמושב. הייתי מחוברת מאוד לארץ, לנופים ובעיקר לגולן ולמעיינות שם בילינו כל ימי הקיץ, והכרנו כל בריכה ומעין.

לאחר השירות הצבאי עבדתי מספר חודשים במשק אחיה בשומרון, בשתילה והקמת כרמים. נרשמתי ללימודי סיעוד בצפת. בסוף השנה הראשונה ללימודים, המשפחה בגולן נטעה כרם, ובמהלך אותם ימים כ"כ נהניתי, שפתאום הבנתי שאני בכלל לא במקום הנכון…באותו רגע, עזבתי את הלימודים ועבדתי בעונת הבציר במחלקה החקלאית ביקב רמת הגולן.

לאחר מכן טסתי לשנה לאוסטרליה, במהלכה עבדתי במספר חוות שונות – באבוקדו, דובדבנים ותותים. לאחר החזרה לארץ עבדתי חצי שנה בחצבה בערבה, בבית אריזה שריכז פלפלים ממושבים מהאזור ליצוא.

חזרתי לגולן לעוד עונה ביקב והתחלתי את לימודיי לתואר ראשון בחקלאות במכללת תל חי. במהלך התואר הכרתי את עדן, לאחר שנה נישאנו ועברנו לגור במושב כרם בן זמרה, ליד משפחתו. המשפחה מתעסקת בחקלאות – גידול נשירים, כרמים ושירותים לחקלאים. בין ההריונות ללידות עבדתי אצלם במשק, בכרמים ובמטעים ופיקחתי על זבוב הפירות הים תיכוני במושבים בסביבה.

לפני שנה וחצי נתקלתי במקרה בהודעה על תואר שני בפקולטה ברחובות, של גידול גפן ויינות, ומייד התעורר לי משהו עמוק בבטן; כבר שנים חלמתי שיום אחד אפתח לי יקב קטן משלי, יקב בן זמרה,  נרשמתי ובקיץ הקרוב אסיים את לימודיי.

התאהבתי בשילוב העולמות – החקלאות וייצור היין. היין הוא עולם שלם ומרתק. הוא מתחיל קודם כל בחקלאות, בכרם, בגידול הגפן כשהמטרה הסופית היא היין – ולפי זה קובעים את פרוטוקול הגדול, דילולים, כמות יבול, ולפי אופי היין אליו אנחנו מכוונים, נקבע גם את מועד הבציר. בבעלות המשפחה כיום נמצא יקב בן זמרה ואני שם בייצור, בניהול ובשיווק. היקב המשפחתי נסוב על ייצור עצמי בלבד, מתהליך גידול הענבים דרך ייצור היין ועד למרכז המבקרים של היקב. הכרמים שלנו ממוקמים בשטחי המושב ונטועים בגובה בין 750-900 מטר מעל פני הים עם תנאים מובחרים ואופטימליים לגידול ענבים. זה עולם מרתק, מלא בעשייה, שמחובר לאדמה, לשורשים, למקום אליו אנחנו שייכים. והכי חשוב שגם בסוף נהנים לשתות יין טוב.

כרמי יין למרגלות התבור

תגובה אחת

  1. כל כך מרגש עבורי לקרוא איך את מגשימה את חלומותיך,כפי שאביך חלם לבוא לארץ ולעבוד את האדמה .הקים משפחה נפלאה יחד עם אמך.בהצלחה בכל. אוהבת ומעריכה בלהה תמרי שטראוס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן