נשים בחקלאות סהר שמעון
החיבור שלי לאדמה התחיל בגיל צעיר (כיום אני בת 29), אך את העיסוק המשמעותי בחקלאות התחלתי בשנים האחרונות. לפני כשנתיים נסעתי לאוסטרליה במטרה להעמיק בתחום החקלאות המחדשת (Regenerative Farming) ו'אגרופורסטרי' בפרט.
כשגיליתי את הגישה, הרגשתי שמצאתי את מה שחיפשתי כל חיי – תחום בו אוכל לממש את האהבה לטבע ולסביבה תוך כדי עבודה פיזית בשטח, גידול מזון, ומתוך כל זה, גם להתפרנס.
מערכת אקולוגית שלמה
בשיטת האגרופורסטרי, השאיפה היא לייצר מערכת אקולוגית חקלאית. הרעיון הוא למצוא את קו התפר בין החקלאות הקונבנציונאלית לבין הטבע ואקולוגיה.
אנו משלבים עצים, שיחים ועשבוניים יחד עם גידולי שדה או מרעה, ואיפה שאפשר – משלבים בעלי חיים.
כאשר המערכת החקלאית מתפקדת כמערכת אקולוגית שלמה, רוב צרכיה מסופקים מתוך המערכת עצמה. התהליכים פועלים במעגלים סגורים בהם התנועה היא רציפה ולכל בעיה קיים גם הפתרון. על ידי כך נוכל להפחית (ובסוף להוציא לגמרי) את השימוש בחומרי דישון והדברה סינתטיים.
תפקידנו בתור הבמאים של המופע החקלאי הוא לתכנן ולבנות את המערכת בצורה מחושבת, ולתפעל אותה ע"י דימוי עקרונות הטבע. השיטה יכולה לפעול בכל קנה מידה, ומותאמת להקשר הספציפי של בעל השטח.
בשנתיים האחרונות אני מפתחת מערכת אגרופורסטרי המותאמת לתנאים שלנו פה בישראל. ההתאמה היא מבחינה אקלימית אך גם מבחינה חברתית וכלכלית.
השיטה שונה מחקלאות המונוקולטורה אליה אנחנו מורגלים, מדורות על גבי דורות. בשיטת החקלאות הזאת, לא מפרים את הטבע כדי לגדל מזון, אלא רותמים אותו לצרכינו.
לייצר אדמה בריאה
ברגע שנצליח לייצר אדמה בריאה, שטח המזמין מאביקים וטורפים טבעיים, פטריות, מיקרואורגניזמים וכמה זוגות ידיים טובות – נוכל לייצר מזון בריא, ותוך כדי גידולו נשקם את מערכות הטבע המופרות.
מובן שחקלאי גדול לא יכול לסכן את פרנסתו ולהתנסות ברעיונות חדשים ולא מוכרים. לאחרונה הקמתי עמותה בה נחקור, נתנסה, נחפש פתרונות, נבחן היתכנות ויעילות – ורק אז נתחיל לרתום חקלאים נוספים לשינוי הגישה החקלאית.
אני עדיין לא מגדירה את עצמי כחקלאית. להיות חקלאי מצליח בישראל דורש אומץ, לקיחת סיכונים, השקעות והליכה כנגד רוב הסיכויים (ממשלה שאינה תומכת, חינוך צרכני לקוי…). אני רק בתחילת דרכי ויש לי המון שעות שטח לצבור וידע ללמוד מהחקלאים המנוסים.
מה שכן, אני כנראה גם לא אגדיר את עצמי כחקלאית, אלא כעובדת אדמה. אני מתיחסת לחלקת האדמה שברשותי כאדמה שעליה ועל השפעותיה הסביבתיות יש לי אחריות.
רשת הבטחון שלנו
מעבר לכך, היא תשתית העסק שלי. כדי שהעסק יצליח לטווח הרחוק עליי להשקיע ביסודות – באדמה בריאה, עשירה ובעיקר חיה. אני לא מומחית גדולה בעסקים, ועם זאת הבנתי שהשקעה בתשתית ביחד עם פיזור סיכונים (פוליקולטורה) הם שני הצעדים הראשונים להצלחה.
השילוב בין חקלאות וטבע, והחזרת השניים לפעול כאחד, זה רשת הבטחון שלנו כאנושות.
נשים בחקלאות סהר שמעון | תמונה: אלבום פרטי
