"כל אחד מאיתנו מביא ועושה את המקסימום להצלחת סולאנו וטאנקה"

בזכות כושר המצאה ומוח חריף בגיל 60 הקים אמנון ורדי ממושב רם און את מפעל "סולאנו". היום כמעט כל משפחת ורדי עובדת במפעל: ההורים אמנון וסמדר, הבת ליאור והבנים עומר ונמרוד. מה שהתחיל כקולר נגד קרציות ופרעושים לכלבים הפך עד מהרה לצמיד, המשחרר חומרים משככי כאבים ותוספי מזון לבני אדם. איך מסתדרים חמישה בני משפחה שעובדים באותו עסק משפחתי גם בעתות של משבר?

משפחת ורדי – שני דורות שהם דור המייסדים. אבא אמנון, אמא סמדר, הבת ליאור והבנים עומר ונמרוד – כל אלו הם המייסדים, שני דורות, הורים וילדיהם שהקימו וייסדו יחד את המפעל שלהם: "סולאנו". הבן הבכור, נועם, הינו חוקר בקנה מידה בינלאומי, חי ומתגורר בארצות הברית.

אמנון וסמדר ורדי היו בעבר הרחוק חבריי קיבוץ העוגן. בשנות הארבעים לחייהם עזבו את הקיבוץ ועברו למושב רם און.

בני הזוג היו הראשונים במושב שהיו לחברי אגודה, בעלי קרקע ובנו את ביתם במושב ללא נחלה. אמנון, מהנדס  כימיה בהשכלתו, החל לעבוד במפעל של רם און וסמדר היתה אשת חינוך.

משפחת ורדי עשתה שינוי עצום, הילדים שהיו עד אז בלינה משותפת עברו לצורת חיים שונה. בתחילה גרו בבית קטן, שני חדרי שינה: חדר להורים וחדר לילדים. כל הארבעה לנו בחדר אחד במיטות קומותיים.

המשפחה התאקלמה ברם און, הילדים גדלו ועזבו את הבית. אמנון התמחה בחומרים פלסטיים ונחשב היום מומחה בתחום. ואז, לפני כשמונה שנים, החליטה המשפחה להקים את מפעל "סולאנו".

אמנון: "המוצר הראשון שפיתחתי וייצרנו היה לתעשיית ההשקיה, הכל התחיל מהמוצר הזה. חיפשנו היכן יש חומר הדברה שמשתחרר מפלסטיק."

"במהלך החיפוש גילינו שיש מוצר שהוא קולר נגד קרציות. לא ידעתי ולא הבנתי הרבה במוצריי הדברה. מכיוון שאחד הילדים אהב מאד כלבים, הוא זה שדחף לכך שנייצר מוצר, שיענה על בעיית הפרעושים והקרציות אצל כלבים."

"פיתחנו קולר מפלסטיק לכלבים המכיל חומר שמשתחרר ומרחיק פרעושים וקרציות."

סמדר: "היינו בני ששים ועד אז היינו שכירים. כשעלה רעיון הקולר, נמרוד, בננו השלישי, עזב את עיסוקיו הקודמים ובא לעבוד ב'סולאנו'. עומר, שאז היה בתל אביב, הודיע לנו שייקח על עצמו את נושא הייצור, כאחראי על המכונות."

"ליאור היתה מפיקת סרטים בארצות הברית, עשתה קריירה ותוך זמן קצר חזרה לארץ והחליטה  להצטרף לעסק המשפחתי. אני האחרונה שהצטרפתי לעסק. אמנון אמר לי יום אחד: 'בואי, את המאורגנת והמסודרת שבמשפחה."

"בואי, תצטרפי וקחי על עצמך את כל נושא אבטחת האיכות'. כך קרה שתוך זמן קצר מצאנו את עצמנו עובדים יחד. כך קרה שדור המייסדים הוא שני דורות, אנו וילדינו. המפעל צמח וגדל כשאנו עובדים יחד."

"זה המקום לציין ולהזכיר את נועם, בננו הבכור שנמצא בארצות הברית, העוסק בחקר הסרטן."

לא רק סולאנו

אמנון: "בשנים הראשונות עסקנו בפיתוחים שונים, כשהבסיס לכל המוצרים שפיתחנו היה הפלסטיק. מוצר הדגל היה הקולר לכלבים. לפני כשנתיים, נמרוד בננו בא עם רעיון לייצר מוצר כמו הקולר אבל לאנשים."

"החלטנו להרים את הכפפה. הרצון היה לעזור לאנשים ולהטמיע בצמיד הנלבש על היד חומר שיפחית כאב מאנשים הסובלים מכאבים. 'תרופה לבישה'.

"החלטנו  ללכת על כך. אנשים רבים סובלים מכאבים קשים ורבים מהם צורכים תרופות חזקות. ידוע, שלתרופות רבות ישנן תופעות לוואי. האתגר לייצר מוצר  חדשני, שונה, שיכול לעזור להרבה אנשים הניע אותנו. עם פיתוח הצמידים הקמנו חברה נוספת ששמה 'טנקה'."

סמדר עברה לפני שנים תאונת דרכים קשה. השיקום ארך שנים ובסיומו נותרה סמדר כשהיא סובלת מכאבים כרוניים: "סבלתי נורא מכאבים," מספרת סמדר.

"אמנון שמע על החומר הפעיל של הקנאביס שניתן למטופלים בשמן והוא מוריד ומקל על כאבים. היינו באירופה ושם קניתי את טיפות הקנאביס. הכאבים פחתו והסבל ירד."

"עד אז צרכתי תרופות משככות כאבים כדי להפחית את הכאב. נמרוד, שכבר צבר ניסיון וידע, הציע שנייצר צמיד שבו מוטמע אותו חומר מהקנאביס, על מנת שלהפחית את הכאבים הכרוניים הקשים מאנשים, כדי שייהנו מאיכות חיים מיטיבה."

אמנון: "היה בזה אתגר גדול ועניין גדול. את הייצור התחלנו ביוון. הצמידים עשויים מפלסטיק וכדי שיכילו את החומר הפעיל המקל על הכאבים בתערובת הייצור, הכנו תערובות ותרכובות של פלסטיק עם החומר הפעיל."

"אנחנו מייצרים צמידים המשחררים את החומר הפעיל בקצב שאנו רוצים. אדם שעונד צמיד כזה עונד אותו במשך חודש בלבד – זהו הזמן בו משתחררים כל החומרים הפעילים ומשפיעים עליו."

"כל פיתוח הצמידים שייצרנו מעשה בשיתוף פעולה עם רופאים. היום הרופאים יודעים שה-D.B.C, אחד מהחומרים הפעילים בקנאביס, עוזר מאד בכאבים קשים, בבעיות שינה ועוד."

"יש בחומר זה תכונות מרפאות ונוגדי כאבים. את  הצמיד ייצרנו ופיתחנו כדי לעזור לסמדר ולחברה קרובה של הילדים, שסבלה סבל קשה. מכאן הגיעו גם הצמידים הנוספים שאת חלקם אנחנו מפתחים עכשיו."

"הצמיד השני  נקרא: 'טיפלקס' והוא מיועד לאנשים שיש להם כאבי מפרקים. בצמיד הזה שילבנו שלושה מרכיבים: גלוקוזמין, קונצרואינטין, ואינטין סולפאט. שלושת החומרים הללו פועלים ויוצרים  שימון המפרקים, נוגדי דלקת ומונעים כאביי מפרקים."

במהלך השיחה בינינו מתפתחת שיחה לגביי תוספי מזון. בשנים האחרונות רבים מאתנו צורכים את תוספי המזון ולמרות זאת – אין לנו אינדיקציה אמיתית מה היא השפעתם וכמה מהם אכן נטמעים בגופנו, כי מערכת העיכול של כל אחד מגיבה אחרת לתוספים.

רבים מהאנשים ששוחחנו איתם הביעו חוסר שביעות רצון מטעמם של התוספים הקיימים ורבים אף הצהירו שהפסיקו לקחת אותם ממגוון סיבות כגון: אי נוחות או קושי ממשי בבליעת התוספים, בין אם בשתייה ובין אם בבליעה וכן קושי בהתמדה בנטילת התוספים.

ישנם תוספי מזון שקל מאד לראות ולהרגיש בהשפעתם. רעיון הצמידים הצמודים לעור הגוף ושחרור החומרים בהם זהו למעשה דרך העוקפת את מערכת העיכול.

"בתוספי המזון לא ברור כמה מתוסף המזון אכן נכנס ונספג בדם. זה נקרא זמינות ביולוגית. בצמידים הללו, אנחנו מצליחים לעקוף חלק מההגנות של הגוף שלנו, שבחלק מהמקרים לא מאפשר לתוספים שלוקחים בבליעה להגיע לתאים," מסביר אמנון.

"אדם המגשים חלומות"

כאמור דור המייסדים של "סולאנו" מורכב משני דורות: ההורים וילדיהם, כאשר לכל אחד מבני המשפחה תפקיד מוגדר. כל משפחה שעובדת ביחד היא מקרה בפני עצמה אבל כאן מצאתי משפחה מאושרת ושמחה.

חששתם מעבודה משותפת?

נמרוד: "לא התעסקנו בזה בכלל – פשוט נכנסנו לזה. היחסים במשפחתנו הם כאלו שגם בשבתות וחגים אנחנו מאד אוהבים להיות ולבלות ביחד. אני למשל מנהל השיווק של המפעל וכל אחד מאיתנו עוסק בתחום בו הוא הטוב ביותר. כבר בזיהוי מהן החוזקות של כל אחד מאיתנו, נוצרת עבודה משותפת ויעילה."

עומר: "חייתי ועבדתי בתל אביב, לא למדתי לימודים גבוהים. אבא זיהה את היכולות שבי והציע לי לבוא לעבוד בעסק כמנהל הייצור. היתה זו הזדמנות נפלאה בשבילי לקפוץ למים בעבודה מאד מעניינת ומאתגרת. עזבתי את תל אביב וחזרתי לאזור. אני מאושר בעבודה הזו, בהתפתחות של העסק, בעבודה המשותפת עם כל משפחתי."

ליאור: "חייתי בניו יורק שבע שנים. הפקתי סרטים, הייתה לי קריירה ברמה בינלאומית. כשנמרוד התחתן באתי לארץ לחתונה שלו. ואז חזרתי לניו יורק – נישאתי, נכנסתי להריון והחלטתי לחזור לארץ. בנינו בית בבית השיטה.

"התוכנית שלי הייתה להמשיך ולהפיק סרטים. במפעל  היה צורך להקים את מערך היצוא, קרי, השיווק הבינלאומי. החלטתי לעשות שינוי והצטרפתי לעסק המשפחתי."

"עשיתי שינוי רדיקלי – מחיים בניו יורק עם קריירה בינלאומית בעולם הקולנוע – לחזרה וחיים בישוב כפרי ועבודה בעסק משפחתי. הייתי מאושרת בקריירת ההפקות שלי, ואני שמחה ומאושרת בשינוי שעשיתי, עם החיים כאן בארץ – אני  שלמה ומאד מסופקת מהעבודה ב'סולאנו'."

"אבא הוא הדמות המסמלת ומייצגת  את הרעיון של הגשמת חלומות. כשהייתי בארצות הברית, הגשמתי חלום ילדות – פגשתי והצטלמתי את קרול לואיס. קרול לואיס היה דמות נערצת עליי בנעוריי."

"תליתי תמונות שלו על קירות חדרי, הוא היה מושא להערצתי. לאחר שפגשתי את קרול לואיס והצטלמתי עימו, התקשרתי לאבא ושיתפתי אותו באחד משיאי חיי אז. אבא אמר לי: 'ליאור ילדתי, לפעמים חלומות מתגשמים'."

"אבא בעבורי הוא מודל של אדם המגשים חלומות. הקשר שלי עם כל אחד מבני המשפחה יוצר הגשמת חלומות. הגשמת חלומות ברמה האישית של כל אחד מאיתנו  ושל כולנו יחד כמשפחה וכעסק."

"אותו רגע בו אבא אמר לי שלפעמים חלומות מתגשמים, נטע בי את ההבנה והידיעה שחלומות אכן מתגשמים – ושכשאני לא מוותרת  ונחושה: חלומות אכן מתגשמים! דבר נוסף שאבא היה אומר לי ובכך דרבן אותי, הייתה אמירה שבכל מצב ואתגר שלי, ה'לא' כבר קיים, מקסימום יגידו לי 'כן'. שתי האמירות הללו של אבא, הם כח מניע תמידי."

יש לכם כללי ברזל בעבודתכם כאן יחד?

עומר: "לכל הילדים אותן משכורות. אנו מקפידים מאד לא להיכנס ולהתערב אחד לשני בעבודתו."

אמנון: "אני החלטתי לתת גב לכל אחד מהילדים כשבא לעבוד בעסק. זהו עסק צעיר באופן יחסי, הילדים הצטרפו ממש בתחילת הדרך ובהתחלה היה המון חוסר ודאות."

"שני תנאים אלו, יחד עם ההבנה והידיעה שזהו עסק שלנו, של כולנו, הביאו לכך שכל אחד מאיתנו מביא ועושה את המקסימום."

עומר: "מאז ומעולם הייתה מערכת היחסים בינינו, האחים, מערכת יחסים של חברים טובים. זהו הקשר הבסיסי איתו אנו הולכים, גם בעבודה המשותפת ובחיי כולנו."

מה קורה כשיש משבר עסקי?

סמדר: "בשנה האחרונה, עם מגיפת הקורונה, החלטנו להוריד במשכורות שלנו. כיוון שאנחנו חברה משפחתית, כולל העובדים שלנו שבעבורנו הם חלק מהמערך המשפחתי, כולנו הורדנו מהמשכורות שלנו. אנחנו צוות, לוקחים אחריות ועוברים יחד את הימים הקשים."

כיום יש שלושה צמידים מפלסטיק אותם מייצרים ומשווקים ב"טנקה". הגעתי לראיין את משפחת ורדי בעקבות הצמידים הללו. רק אחר כך הסתבר ש"טנקה" הוא העסק הנוסף שהתפתח כתוצאה מתעשיית הקולרים ומוצרים לבעליי חיים.

הבחירה להיפגש ולראיין את משפחת ורדי ממושב רם און , היתה בשל הסקרנות והרצון, לפגוש את האנשים שיצרו מוצרים שהם משני עולם ובעיקר משני חיים. בהמשך נולדה בי הסקרנות לפגוש משפחה שעובדת יחד בדינמיקה, שחייבת להיות בתנועה, בהתפתחות ובהלימה.

אמנון אבי המשפחה הוא המח, המוצא וממציא מוצרים יוצאי דופן אלו. סמדר מנצחת בדרכה שלה על התזמורת המשפחתית. הילדים? הילדים הם ילדיהם של אמנון וסמדר, אך אנשים בוגרים מוכשרים ובעליי משפחות.

כל אחד בעסק הזה הוא  נגן בתזמורת, ווירטואוז בתחום בו הוא עוסק והעסק אינו נח על שמריו. כפי שמשפחה זו עובדת יחד בהרמוניה ובהתפתחות, כך "סולאנו" ו"טנקה".

לאחר ששלושת הצמידים  פותחו ומיוצרים ומשווקים בהצלחה – אמנון מפתח עכשיו צמידים, שיסייעו למטופלים למצוא שקט נפשי עם נוגדי דכאון.