ביזמת מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, ירון בלחסן וראש מועצה אזורית הגליל התחתון, ניצן פלג, התקיים סיור מקצועי במטעי הפרי של החקלאים
ביזמת מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, ירון בלחסן וראש מועצה אזורית הגליל התחתון, ניצן פלג, התקיים סיור מקצועי במטעי הפרי של החקלאים.
הסיור נפתח במושב ארבל, במשק ברודבקה. יורם ברודבקה, חקלאי וותיק המגדל עם בניו, עודד וגלעד בעיקר עצי זית לשמן ומאכל, וכן מטעי אבוקדו, מנגו, ליצ'י ופרדס. כמו כן, מספק ברודבקה מניקות לצאן ושירותי עבודה חקלאית לחקלאים רבים באזור. יורם סיפר לנוכחים כי במושב ארבל נותרו כ-15-20 חקלאים פעילים אך כל אדמות המושב החקלאיות מעובדות.
"אני שמח שארגנו את הסיור," אמר ניצן פלג, ראש המועצה האזורית גליל תחתון, "לדעתי המועצה שלנו היא עם מגוון תאי השטח העשיר ביותר שיש, מאזור בקעת הארבל, צוק הארבל וקרני חיטים, יש את רמת סירין, יער בית קשת ויש את האזור הגלילי יותר, באמת אזור עם הרבה מאוד תצורות שונות ולכן יש פה גם מגוון רחב של גידולים. יש לנו וועדה חקלאית רצינית שאת רבים מחבריה אתם רואים כאן איתנו. אחד הדברים שעמדתי עליהם כשנבחרתי לתפקיד זה שיהיה רכז חקלאי בשכר וזאת גם אחת התביעות שלנו במרכז למועצות אזוריות, שיממנו לנו רכזים בשכר. חשוב לי שתראו במהלך הסיור שתיראו שיש כאן חקלאות טובה, יש פה חקלאים שאכפת להם."
בהמשך נערך סיור במטעי ליצ'י במושב ארבל והמשתתפים שאלו וקיבלו תשובות מקצועיות על גידול זן המאוריציוס וזן ההונג-לונג.
שנתיים קשות לשקד
משם נסעו לביקור במטעי השקד של קיבוץ לביא, שם אמר יו"ר שולחן השקד במועצת הצמחים אמיר מעגן, כי השנתיים האחרונות היו קשות לענף השקד, עם יבול נמוך, כתוצאה מאירועים אקלימיים, פגעי מזג אוויר וגשם מאוחר שחיבל בפריחה. השנה הינה שנה ברוכה לענף השקדים עם יבול מלא של 7,500 טון ועדיין קיימת השלמה לצריכה מקומית של 10 אלפים טון מקליפורניה.
כיום קיימת עלייה בצריכת השקד בכל העולם, עקב המודעות לבריאות, כאשר השקד, כחטיף טרי, נכנס לקטגורית ה"סופר פוד", בעל ערכים תזונתיים גבוהים וחיי מדף של שנתיים. קטיף השקד מתוכנן בין אמצע חודש יולי לאמצע חודש אוגוסט. המטעים בישראל משתרעים על שטח של סה"כ 160 אלף דונם באזורים: גליל תחתון, עמק יזרעאל, עמק החולה, דרום רמת הגולן, אזור הדרום, בקעת ערד, נגב צפוני, קריית גת ועוד.
בתחילת סגר הקורונה נרשמה עלייה בצריכת השקד בכל העולם, כנראה עקב הצטיידות במזון, אבל כעת עקב סגירת הנמלים בעולם, קיימת ירידה במסחר. לדוגמה, בשערי הנמל בהודו ובסין תקועות מאות מכולות שקדים מקליפורניה, המשווקת העיקרית של 85% שקד בעולם וההערכה היא כי הסחורה התקועה עומדת על 400 אלף טון. לכל הבעיות מתווספות גם בעיות הסחר בין ארה"ב לסין. בעקבות בעיות הסחר המחיר לחקלאי בקליפורניה צנח מ-7 דולר לק"ג שקד ל-4.85 דולר בנמל.
המסחר בשקד בישראל מתנהל באופן שאינו פועל לטובת המגדלים. בעקבות משבר הקורונה, תהליך מכירת השקד מתאחר ואף גורם לירידת מחירים וסגירת עסקאות מוקדמות, עקב אי הבהירות במצב הסחר העתידי. ביחס לאיכות השקד בארה"ב, השקד הישראלי גדול יותר, אך התפוקה לדונם בקליפורניה גדולה יותר. היבול בישראל עומד בממוצע על 150 ק"ג שקד לדונם ובארה"ב 250 ק"ג שקד לדונם, כאשר הוצאות הייצור זהות. ההוצאות בענף השקדים הן רבות וכוללות עיבוד המטעים לאורך השנה, קטיף, קילוף, יבוש, אריזה ושיווק. יש לציין, כי הענף הינו בעיקר מכני ואינו נסמך לחלוטין על ידיים עובדות.
"ממשלת ארה"ב תומכת בעת זו של הקורונה במגדלי השקד ובישראל לא קיימת לצערי תמיכה כזו, מה שגרם לחקלאים להיתקע ללא תזרימים לטובת המשק החקלאי שלהם ויכולת להמשיך ולעבד את המטעים. מאחר והמחירים הינם בתקופה זו נמוכים, אנו ממליצים למגדלי השקד להמתין מעט עם סגירת עסקאות מול הסוחרים ומקווים, כי התחזיות האופטימיות של האמריקאים, לגבי פתיחת הנמלים והמסחר יתמלאו והמחיר לחקלאי יעלה," אומר מעגן.
עוד ציין מעגן, כי רוב התקציב של ענף השקד עובר כיום למחקרים יישומיים, במטרה להגדיל את כמות היבול לדונם. זאת בעזרת משרד החקלאות, מו"פ צפון, מכון המחקר החקלאי ועוד, במטרה לספק את כל הצריכה המקומית של השקד בישראל ואף להגיע למצב בו ניתן יהיה לייצא.
בעיות מים וכ"א
כמעט רוב המשתתפים בסיור ובעיקר החקלאים דיברו על בעיות של גיוס עובדים לעבודות הקטיף. לדבריהם, אם בעבר הייתה היענות גדולה מהכפרים הערבים בגליל לבוא ולעבוד במטעים, הרי שהיום הצעירים לא באים ומי שמגיע הן בעיר נשים מבוגרות. כמו כן, המחירים עלו ויש כמובן בעיות עם הבאת פועלים פלשתינאים לקטיף, בעיקר בשל בעיות הקשורות במגיפת הקורונה.
ראובן בירגר, חקלאי ממושב כפר קיש, שפרש לאחר 30 שנה בתפקיד יו"ר שולחן ענף השקד במועצת הצמחים, דיבר על הבעיות איתן מתמודדים המגדלים באזור, כמו חוסר במים, בעיות בשיווק, מחסור בעובדים זרים וטיפול בנושא האדמות הזמניות. בירגר ציין, כי בשטחים החקלאיים בגליל התחתון 7,700 דונם של שטחי מטעים.
בירגר הציג את המגוון הרחב של סוגי הגידולים במטעי הגליל התחתון וכן את הבעיות והאתגרים איתם מתמודדים המגדלים. על פי הנתונים שהציג, מטעי הגליל התחתון, כוללים:
ליצ'י: קיבוץ לביא 100 דונם, מושב ארבל 220 דונם, סה"כ 320 דונם.
אבוקדו: קיבוץ לביא 250 דונם, מושב אילניה 240 דונם, מושב ארבל 30 דונם, מושב שרונה 20 דונם, כפר חיטים 220 דונם, סה"כ 220 דונם.
מנגו: מושב ארבל 200 דונם, מושב מצפה 100 דונם, כפר חיטים 70 דונם, סה"כ 370 דונם.
זית מאכל: מושב אילניה 250 דונם, מושב שרונה 550 דונם, שדמות דבורה 150 דונם, כפר קיש 650 דונם, שדה אילן 150 דונם, סה"כ 1,750 דונם.
שקד: מושב ארבל 1,000 דונם, מושב אילנייה 160 דונם, שדמות דבורה 1,200 דונם, כפר קיש 1,500 דונם, שרונה 350 דונם, סה"כ 4,210 דונם.
כרמי יין: 1,500 דונם.
בנו של ראובן, איטם בירגר, סקר את פעילות משק בירגר המשפחתי הוותיק, בכפר קיש ודרכי עיבוד השטחים. עיטם ציין, כי מושב קיש חווה תנופה של נטיעות שקדים, זיתים למאכל ושמן וכן כרמי יין.
ירון בלחסן, מנכ"ל מגדלי הפירות בישראל: "סיורי שטח הינם חשובים ביותר, בעיקר בזמן זה בו המגדלים עומדים בפני איום של ביטול המכסים על יבוא פירות לישראל. נושא זה דורש את מירב תשומת הלב שלנו. אני פועל במרץ לקיום פגישה עם שר האוצר, במטרה להביא לביטול איום זה והצבה בחשיבות עליונה את ענפי החקלאות כערך ייחודי ואסטרטגי, ליצירת חוסן לאומי וביטחון ייצור מזון עצמי בישראל, ללא תלות בייבוא או במדינות עוינות.
"חקלאי הגליל התחתון מתפתחים ומתייעלים כל העת, תוך שימוש במחקרי מו"פ צפון ושילוב התמקצעות יומיומית בענפים שהם מגדלים. אני מודה לראש מועצה אזורית הגליל התחתון ניצן פלג, לכל החקלאים והמגדלים המצוינים מאזור הגליל התחתון, למשתתפי הסיור ומברך את המועצה האזורית על שיתוף הפעולה המבורך בקיום הסיור והצבת החקלאות בסדר עדיפות עליון במטרות אותן היא מקדמת."
בסיום הרימו כולם כוס יין לחיי החקלאות והחקלאים בארץ ישראל, עם יינות משובחים מהיקב המשפחתי של משפחת בירגר.
