ענף הירקות הוא הגדול בהיקף המכירות לשוק המקומי ולייצוא. הכנס השנתי לסיכום המחקרים וניסויי שדה בתפוחי אדמה לעונת 2018/9, שהתקיים באודיטוריום כהן בבית דגן, הציג נתונים מחמיאים אך גם בתחום הזה – שערי המטבע היתלו ופגעו ביצואנים, במיוחד לשוק הרוסי. בישראל 2,500 מגדלי ירקות אך רק 100 מהם מגדלים תפוחי אדמה. הרוב הגדול במרחבי הנגב. מבדיקה אקראית נראה כי נכחו 90 מהמגדלים באירוע, והאזינו בקשב רב לדברים שהשמיעו בעיקר חוקרים ונגעו בהיבטים שונים של מגמות ייצוא, הדברה מושכלת, מחלות קרקע ודרכים להתמודדות נגדן.
סיכום המחקרים וניסויי שדה בתפוחי אדמה: קרן אור נראתה בפתח הכנס כאשר לבמה עלה מנחה האירוע, הממ"ר (מרכז מקצועי ראשי) לתפוחי אדמה במשרד החקלאות, שחר פינקוביץ. רק בן 33, בוגר הפקולטה לחקלאות ומחליפו של הממ"ר הוותיק שיצא לגמלאות, ציון דר.
האירוע ניכר היטב על פניו של שחר שהיה נרגש עד מאד ואמר רק זאת: "זו הזדמנות מצוינת להודות למורים שלי, שכמה מהם יושבים כאן באולם, ושמשקיעים תשומת לב בתחום. היד המושטת שלכם זה לא דבר מובן מאליו". והיו שלחששו שלצעיר הזה מצפה עתיד ראוי.
הנהגת ארגון מגדלי הירקות מורכבת מנציגי המושבים והקיבוצים. מאיר יפרח הוא בכיר המושבניקים. אורן ברנע מקיבוץ סעד הוא בכיר הקיבוצניקים והוא בא אחרי יוסי ארזי ז"ל מקיבוץ ארז. ברנע ציין בראשית דבריו כי ענף הירקות בישראל "ייחודי ברמה העולמית כי אנחנו בודקים את התוצרת שלנו". והמשיך: "כל שנה אנחנו לוקחים 600 אלף שקלים ממועצת הצמחים ומשקיעים 10% מהכסף למחקרים". אברהם ארליך, מנהל ענף הירקות במועצת הצמחים קטע את הדברים והגיב: "זה כסף מהמגדלים, לא מהמועצה". ואורן ברנע שלחש: "או.קיי. זה מההיטלים" המשיך וציין: "אנחנו עוברים שנה וחצי טובה כלכלית, אחרי כמה שנים לא טובות. הייצוא הכי פחות תלוי בנו. העולם השתנה וחייבים להוציא סחורה יותר נקייה, בלי עפר".
ד"ר לאה צרור: "מחלת הגרב האבקי בתפוחי אדמה עלולה לגרום לנזק כלכלי כבד כתוצאה מפגיעה באיכות הפקעות, עד כדי פסילתן לשיווק. תסמיני המחלה הטיפוסיים על פני הפקעות הינם פצעים הפורצים את הקליפה כלפי חוץ בנגיעות מתונה, עיוותים וגידולי משנה בנגיעות גבוהה. בנוסף ישנו מופע של עפצים על גבי השורשים והסטולונים
מכאן עבר ברנע לדבר על התמורה לעגבניות. "המדינה צורכת בשבוע 4000 טונות, ארבעה שקלים למגדל ואם יש 4100 טונות המחיר לא יורד ל-3.90 שקלים אלא ל-2.5 שקלים. זה אינטרס של הרשתות שיהיו 4100 טונות".
ובעניין היבוא – "הנרטיב אומר שיהיה יבוא רק כשיש מחסור. נרטיב שני מייבאים באופן קבוע. יבוא מתבצע לאורך כל השנה. יש רשת שמתגאה שפתחה שותפות בתורכיה. זה אירוע שמאיים עלינו. במשרד החקלאות יש אנשים טובים אבל…מביאים זרעי יבוא לייצוא, לתעשייה. 7300 טונות זרעים לבנים, 6000 טונות זרעים אדומים. היו לנו הזמנות לכמויות רציניות. שולחן מגדלי הירקות קיבל החלטה שמורידים כמויות ב- 10%. ההחלטה קרתה בפועל. 1160 טונות פחות זרעים, כך הצלנו את העונה".
הדובר השני היה אברהם ארליך, מנהל ענף הירקות במועצת הצמחים שהציג סקירה שיווקית של ענף תפוחי האדמה והדגיש ש"ענף הירקות בצניחה. מ-6.4 מיליארד ירדנו ל-6 מיליארד שקלים במכירות". הוא ניפק עוד נתונים: "2500 מגדלי ירקות, 154 אלף דונם שטחי גידול ירקות, 280 אלף טון ירקות בשנה לשוק המקומי. 100 מגדלי תפוחי אדמה והפדיון הוא 700-800 מיליון שקלים. ארבעה עשר בתי אריזה משרתים את המגדלים. מעט יבוא והייצוא אשתקד הסתכם ב-444 אלף טונות".
והמשיך: "גזר היה בצמיחה נפלאה. בשנים האחרונות ניכרה ירידה בייצוא לרוסיה, בגלל המטבע הרוסי. ייצאנו ב-30 רובל לדולר – היום 60 רובל לדולר. אי אפשר להתחרות במצב כזה. רוב הייצוא למדינות אירופה. אשתקד היו לנו 18 יצואנים. יש עליה בצריכה לנפש. בנתוני שנת 2017 הצריכה לנפש הסתכמה ב-144 שקלים, בירקות 1150 שקלים. המחיר הממוצע 4.2 שקלים. אי אפשר להוזיל מחירים. הרשתות לא כאלה חזקות כמו שהן חושבות. הן מוכרות פחות ממאה אלף טונות בשנה".
על מגמות בשוקי הייצוא לתפוחי אדמה דיברה ד"ר יעל קחל מהחטיבה לאסטרטגיה במשרד החקלאות. "תפוחי האדמה הם מהגידולים החשובים בעולם" פתחה את הסקירה והמשיכה: " במקום הרביעי בעולם אחרי חיטה, אורז ותירס. הצריכה לנפש של תפוח אדמה בעולם ירדה אולי בגלל הירידה בסובסידיה ונגעים, נגעי הסגר. תפוחי אדמה – ענף חשוב בישראל. 6% מערך הייצוא. הענף במגמת ירידה בייצוא. בשוק המקומי סטגנציה באספקה, ירידה של 19 אחוזים משנת 2005 עד שנת 2019".
וד"ר קחל הוסיפה: "הצריכה בישראל נמוכה בהשוואה למדינות אירופה. אנחנו מייצאים בעיקר למדינות האיחוד במועדים שאין שם ייצור מקומי. 50% מהתוצרת שלנו מופנית לשוק המקומי. 50% מהייבוא לאירופה מגיעים מישראל וממצרים. לפני שנתיים המצרים ייצאו לאירופה 6%, היום 20%. שיעור הגידול בייצוא ממצרים לאירופה היה עוד ב-100 אלף טונות. שערי החליפין ירדו אשתקד ב-10% לאירו".
תחזית לעתיד: "התחממות כדור הארץ כבר פה. מתחממים יותר ממקומות אחרים. בגרמניה זה יאריך את עונת הגידול ובאנגליה יהיה שיפור בגידולים. אנחנו תלויים במה שקורה בשווקים. ניכרת מגמה של ירידה בייצוא. הכרחי לבחון חלופות. חלון יבוא תפוחי אדמה לאירופה הולך ומצטמצם, על רקע העדפה של ייצור מקומי וירידה בצריכה לנפש".
סיכום המחקרים וניסויי שדה בתפוחי אדמה
הנושא הבא היה "הדברה מושכלת של גרב אבקי". ד"ר לאה צרור ממרכז גילת של מינהל המחקר החקלאי הסבירה בראשית דבריה כי "מחלת הגרב האבקי בתפוחי אדמה עלולה לגרום לנזק כלכלי כבד כתוצאה מפגיעה באיכות הפקעות, עד כדי פסילתן לשיווק. תסמיני המחלה הטיפוסיים על פני הפקעות הינם פצעים הפורצים את הקליפה כלפי חוץ בנגיעות מתונה, עיוותים וגידולי משנה בנגיעות גבוהה. בנוסף ישנו מופע של עפצים על גבי השורשים והסטולונים. בתוך הפצעים על הפקעות ובעפצים בשורשים ישנה מסה של נבגי קיימא של הפתוגן. המחלה נגרמת על ידי אורגניזם ירוד דמוי פטרייה מממלכת הפרוטוזואה. לפתוגן צורת חיים טפילית מוחלטת. הוא שורד בקרקע למשך 20 שנה באמצעות גופי הקיימא.
תנאי הסביבה הינם הגורם המכריע להתפתחות המחלה, בעיקר טמפרטורה, לחות גבוהה, חוסר אוורור/ניקוז של הקרקע. גם מחזורים של הרטבה וייבוש כפי שנהוג במשטר השקיה מעודדים את התפתחות המחלה ומשום כך גם בקרקע חולית עלולים להתפתח תנאים מתאימים להתפתחות המחלה".
ד"ר צרור ציינה כי המחלה מופיעה הן באביב והן בחורף ועל פי התנאים הנדרשים למחלה. היא ציינה כי דרכי מניעה הם בקרקע נקייה, חומר ריבוי נקי והימנעות בשימוש מזבל נגוע. לסיכום דבריה מסרה כי התנאים להתפרצות המחלה בניסויי השדה היו מיטביים ולכן שיעור הנגיעות וחומרתה היו גבוהים. כרגע אין זנים עמידים למחלה". ד"ר לאה צרור ייחדה דברים גם על מחלות הדוררת, פיתיום ורגל שחורה.
ד"ר דני אשל אף הוא ממינהל המחקר החקלאי הציג חלום אפשרי וכלכלי לזרעים כחול לבן. "אפשר לזרוע מיני פקעות ולקבל יבול" ציין אשל בתחילת הרצאתו. "אפשר להשתמש בפקעת קטנה – 30 מ"מ – ולקבל את אותו יבול של 40 ו-45 מ"מ ממחזורים מלאים של אביב-סתיו-אביב אצל מגדלי זרעים.
משך האחסון קובע את ריבוי הגבעולים. באחסון מעל 200 יום נקבל פקעות קטנות יותר כך בדזירה וניקולה. ההשפעה היא בעיקר על התפלגות הגודל". לדבריו מיקרו פקעות אמורות לשמש חומר ריבוי מקורי. בנושא של טיפוח עמידות לגרב אבקי בתפוח אדמה הציג ד"ר נדב ניצן מיחידת מחקר ופיתוח חוות עדן בעמק המעיינות, רשמים מתכניות טיפוח במדינות וושינגטון, איידהו ואורגון. הוא גילה כי מטרת התכנית היא לשפר תכונות בתפוח אדמה ולפתח זנים בעלי איכויות המתאימים לתעשייה באזורי הגידול של צפון מערב ארצות הברית. שיפור תכונות אלה כולל בין היתר איתור ושילוב עמידויות למחלות ומזיקים.
את ההרצאה הבאה נשא פרופסור יגאל כהן מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן. והנושא: שינויים פנוטיפיים וגנוטיפיים באוכלוסיית הכימשון ב-36 השנים האחרונות. פרופסור כהן חתן פרס ישראל לחקלאות בשנת 1999, סיפר לי כי השנה היא השנה החמישים שהוא מלמד באוניברסיטת בר-אילן. "הרכב אוכלוסיית הכימשון בישראל על תפוחי אדמה ועגבניות נבדק בשנים 1983-2019.התכונות הפנוטיפיות שנבדקו היו רגישות לפונגיציד, אלימות ל-11 זנים דיפרנציאליים של תפוחי אדמה ו-5 זנים דיפרנציאליים של עגבנייה וזוויגיות. התוצאות הראו שהרכב האוכלוסייה משתנה משנה לשנה, מעונה לעונה, במהלך העונה, ואף בתוך החלקה במהלך העונה. ההשתנות התכופה בהרכב האוכלוסייה נובעת מהגירה שנתית של תבדידי כימשון מאירופה בעוד שהשינויים החלים מעונה לעונה ובמהלך העונה, נובעים משרידה נבדלת ומתחרות בין התבדידים המהגרים ובין התבדידים הקיימים".
פרופסור כהן ציין כי מחלת הכימשון נגרמת על ידי האואומיצט ותוקפת תפוחי אדמה ועגבניות בארץ מדי שנה. "התפרצות המחלה בארץ תלויה בנוכחות מידבק ראשוני והתקדמותה תלויה בתנאי מזג האוויר. אירוע הדבקה בכימשון מתרחש כאשר הלחות היחסית מגיעה ל-90 אחוז או יותר למשך שש שעות לפחות, בטמפרטורה של 10-21 מעלות צלזיוס. ההופעה הראשונה של המחלה בתפוחי אדמה נצפית בדרך כלל בסוף חודש אוקטובר, תחילת נובמבר. המחלה דועכת בחודש מאי. עגבניות נתקפות כל השנה ואפילו בחודש יולי. האמצעי המקובל להדברת המחלה הינו ריסוס בפונגיצידים מונעים או סיסטמיים. מטרת העבודה הייתה לעקוב אחר אופייה של אוכלוסיית הכימשון בארץ על ידי בדיקת רגישותה של הפטרייה, תוקפנותה לזנים הנושאים גנים שונים לעמידות, זוויגיות תבדידיה וחתימת דנ"א באמצעות סמני SSR. החתימה הגנטית אפשרה מעקב אחר ההגירה מאירופה".
פרופסור יגאל כהן קבע כי סיבות רבות יכולת לגרום להשתנות התכופה של אוכלוסיית הכימשון בארץ בין השנים, בין העונות ובתוך העונות. "הסיבה הראשית הינה הגירה מאירופה. אלפי טונות של פקעות תפוחי אדמה מיובאות ארצה מדי שנה מאירופה ועל אף שחלקן הקטן ואף זניח, נגוע בכימשון גלוי או סמוי, הן מאפשרות הגירה של תבדידים אירופיים לארץ. הסיבה השנייה היא יכולת המעבר של הפטרייה בין העונות בארץ על גבי פקעות, צמחי ספיח או צמחי בר סולניים כמו ויטניה משכרת ופטוניה. הסיבה השלישית והאחראית בעיקר על ההשתנות בתוך העונה, היא כושר השרידה והתחרות הבין תבדידית. תבדידי הפטרייה שונים בסבילותם לטמפרטורות קיצוניות, תנאי יובש, קרינה ואלה המותאמים לתנאי הארץ שורדים".
פרופסור כהן ציין כי "המחלה יכולה לקנן בפקעות באופן סמוי. הפטרייה יכולה להיות נוכחת באופן סמוי במטען ונגלה אותה רק כשתופיע בשדה. יש זנים עמידים. בבר-אילן פיתחנו זנים עמידים לגזע הכי נפוץ בארץ שמספרו 13479".
בשלושים ושש שנות המחקר נתגלו 2000 תבדידים. "אצלנו נתגלו ארבעה גנוטיפים של תבדידי כימשון. באירופה נתגלו עשרות". בסיום דבריו גילה כהן כי חמישים תלמידים בחודש אפריל ועוד חמישים תלמידים בחודש מאי עקבו אחרי המחלה בשדה בקיבוץ נירים. "התמונה התהפכה בתוך חודש".
ספקטרוסקופיה ככלי לזיהוי מוקדם של כימשון בתפוח אדמה היה נושא הרצאתה של צעירת המשתתפים האורחים בכנס השנתי. קרן סלינס בת 28, מאסטרנטית באוניברסיטת חיפה בגיאוגרפיה ולימודי הסביבה גילתה כי הניסוי שעשתה ארך שבוע והמסקנה היא לבנות מודל לזיהוי מוקדם של כימשון, לפני שינויים ויזואליים שיהיו על העלים.
"חיידקים, פטריות ומזיקים רבים, מערימים קשיים על ענף החקלאות וגורמים לאובדן רב של התוצרת החקלאית. על מנת למזער את הפגיעה ביבול, מבחינת כמות ואיכות היבול, נדרש זיהוי מוקדם של התפרצות המחלה" הדגישה קרן והוסיפה: "כיום גידול תפוח האדמה נפוץ במרבית העולם ומשמש כירק בסיסי ומקור עיקרי וחשוב כפחמימות לאוכלוסיות רבות. יחד עם זאת גידול תפוח האדמה נמצא תחת איום הרסני של מחלת הכימשון הנגרמת בעקבות הדבקה. מחלה זו גורמת לנזקים רבים ביבול תוך זמן קצר מרגע הופעתה ולכן עולה החשיבות באיתור מקדים ומיפוי מדויק בעת התפרצותה.
"המחקר הנוכחי פיתח מתודולוגיה מחקרית ופלטפורמה יישומית המיועדת לגילוי מוקדם של מחלת הכימשון בגידולי תפוחי אדמה טרם הופעתם של סימפטומים חזותיים כלשהם על גבי הצמח באמצעות שימוש בספקטרומטר שדה. הנתונים מעובדים כך שיתאפשר זיהוי ומיפוי מוקדם של מחלת הכימשון בשדה חקלאי באמצעות חיישן על פלטפורמת רחפן המאפשר גובה טיסה נמוך".
אורי זיג מיישובי חבל מעון דיבר על הדברת גרב בזרעי תפוחי אדמה במטרה לשפר את איכות הזרעים המיובאים לארץ והפחתת הנגיעות במחזור הזרעים, ואחר-כך הושמעו דברים על השפעת תנאי סביבה וזמינות מינרלים על התפתחות פגמים בקליפת תפוח אדמה.
סיכום המחקרים וניסויי שדה בתפוחי אדמה
