מבוא
נתוני פתיחת העונה לא היו טובים. האשכוליות הבכירות שלנו מצאו ביצוא שוק מלא בפרי מחצי הכדור הדרומי ומחירים נמוכים יחסית. בנוסף, העונה התאפיינה בשערי מטבע פחות טובים מול השקל. הדברים פגעו קשות בפדיון מיצוא בעונה הזו.
היבול בישראל היה טוב בתפוזים, בקליפים ובלימונים, מעט פחות באשכוליות. מזג האוויר היה נוח. הסתיו היה חמים עם תנאי בצורת בתחילת העונה. הסתיו החמים גרם לקבלת צבע מאוחרת בפרי שעיכבה משלוחים ליצוא. כמות המשקעים עם התקדמות העונה התאזנה ביחס לרב שנתי.
בעיות לוגיסטיות קידמו את פנינו בקווים למזרח הרחוק בעקבות המלחמה, ובשל כך, שוב לא יצאה אוניה ליפן. ההשפעה על סוגי האשכוליות שלנו הן במחירים למגדל בעונה זו, והן באבדן שטח המדפים ברשתות בשווקי היעד במזרח הרחוק, כשלכך תהיה גם השפעה ארוכה יותר מעונה זו.
בעיה שיווקית נוספת שהיה צורך להתמודד איתה היא חרם על תוצרת ישראלית אשר השפיעה גם על מכירת פרי ההדר ובמיוחד באשכוליות.
פעולות ההדברה של הענף פעלו כסדרן למרות הקשיים להטיס מטוסים בחלק מהזמן. נזכיר גם שהענף ממשיך להתמודד עם המזיק החדש יחסית, פסילת ההדר האסייתית, אשר מתפשט במהירות ומאתגר את הנהגת הענף ואת המגדלים מחשש להדבקה בחיידק הגרינינג. כל הגורמים בענף (המועצה, המכון להדברה ביולוגית, האגף להגנת הצומח, ההדרכה, וארגון המגדלים) משלבים ידיים להקטנת אוכלוסיית הפסילה. מופע הפסילה באביב השנה לא היה בעוצמה גבוהה. לא ברור עדיין מה יהיה בלבלוב הסתווי. המועצה מעודדת את ביצוע ההדברה של המגדלים באמצעות תמריץ למגדל כפי שפורסם כבר.
סיכום כמותי של עונת 2025/26
אנחנו מסכמים את עונת ההדרים 2025/26 עם כמות משווקת של כ–449,940 טון,
כמות הגדולה בכ–7% מהכמות בעונת 2024/25 (422 אלף טון).
ייעודי הפרי: ליצוא 108,900 טון (24%) , לשוק המקומי 186,000 טון (41%),
ו–155,000 טון (35%) אשר הופנו לעיבוד תעשייתי. לא היה הבדל משמעותי בחלוקה היחסית בין ייעודי הפרי ביחס לנתוני עונת 2024/25.
שיווק הפרי לפי יעוד בעונת 2025/26 – טון
בחתך לפי משפחות זנים רואים את השינוי בין שתי העונות.
כמות התפוזים גדלה בכ–3,000 טון מעונה קודמת 93,000 טון לעומת 90,000 טון. כמות האשכוליות ירדה בכ–6,000 טון מ–142,000 ל– 136,000 טון.
וכמות הקליפים עלתה בכ – 31,000 טון מ – 123,000 טון ל–154,000 טון, כאשר הגידול ברובו מיוחס לזן אורי. זן זה מהווה כ–78% מכלל יצור הקליפים ו–73% מכלל היצוא בעונה זו.
יצוא ויעדי יצוא של הפרי בעונת 2025/26
"סביבת העבודה" בשיווק הפרי בעונה
1. שערי המטבע – השפעת שערי המטבע לפרי המיוצא היא משמעותית ביותר. בשנתיים הקודמות זכינו לפדיון יותר גבוה לפרי ששווק, ולו רק בגלל שערי המטבע, מבלי שהיינו צריכים לעשות דבר. השנה חלה נסיגה משמעותית בשער. שער הדולר לאורך עונת היצוא נע מתחת ל-3.40 ₪ (בספטמבר) עד ל- 2.90 ₪ (במאי). כ0.30-0.60 ₪ לדולר ביחס לעונה שעברה.
שער היורו, המייצג הדומיננטי של יצוא הפרי מישראל, נסוג אף הוא במרבית העונה וירד אף מתחת ל-3.60 ₪ ליורו בחלק מהעונה (ינואר-יוני). הירידה בשער ביחס לשנה שעברה של כ-0.10-0.40 ₪ ליורו (כ-3-12%) משמעותית ברמת המגדל. ההשפעה של הבדלים אלו בין שתי העונות האחרונות באשכוליות היא של 10-40 אג' לק"ג שנמכר לאירופה מדצמבר עד אפריל. באורי ההשפעה היא של 17-60 אג' לק"ג שנמכר.
2. מתחרים – כפי שצוין במבוא, באשכוליות אדומות השוק באירופה היה רווי בפרי מחצי כדור דרומי בתחילת העונה. הדרום אפריקאים לא סיימו את עונת השיווק שלהם בספטמבר ולא פינו לנו את המדפים לטובת הפרי הבכיר שלנו. היה קשה גם בהמשך העונה בגלל האספקה הרגילה מהמקורות הדומיננטיים, ספרד וטורקיה וגם בגלל החרם על תוצרת מישראל. עד אמצע העונה היצע הפרי לעומת הביקוש היה מלא. מחירי הפרי מישראל למניינים המבוקשים עמד על כ-1.0 יורו לק"ג לאורך העונה (מחיר סיטונאי באירופה).
בקליפים, השוק האירופי היה בעודף מסוים מהמקורות הדומיננטיים ספרד ומרוקו במיוחד מזני הקליפים של תחילת העונה. אירועי מזג אוויר שגרמו לשיטפונות בספרד ולקרה בטורקיה השפיעו על כמויות הפרי ועל איכותו ובכך על התנהגות הקונים ויחסם לפרי מישראל. בתחילת שיווק האורי באירופה המחיר היה גבוה לגבי כמויות פרי קטנות. בחודש פברואר, לא פחת הלחץ של היצע עודף של קליפים מאוחרים אחרים כפי שקורה כמדי שנה, עד לשינוי מסוים בסוף מרץ שבו הביקוש לפרי מישראל עלה מעט, וכך מחיר הפרי, ובהתאם שווק האורי מ–1 Class בינואר במחיר שהגיע ל-2.3 יורו לק"ג ולא פחת מ- 1.70 יורו לק"ג (במחיר סיטונאי באירופה) ובהמשך העונה. נציין שוב כי היו בעיות של חרם על תוצרת מישראל שהקשו על המכירות גם של פרי ההדר. אם נוסיף את שערי המטבע אנחנו מסיימים עונה קשה של פדיון מיצוא.
3. בעיות לוגיסטיות – כפי שהוזכר בהקדמה, המלחמה המשיכה להשפיע על הלוגיסטיקה לשווקים במזרח הרחוק וכך צומצמו מאוד המשלוחים שתוכננו לשם ואף מנעו את השימוש באנייה ליפן בתחילת העונה. הבעיות הלוגיסטיות במזרח הרחוק היקשו בעיקר על שיווק האשכוליות שלנו – האדומות, הלבנות והפומלית.
4. חרם על יצוא תוצרת חקלאית מישראל – כפי שהוזכר כבר התמודדנו העונה עם יחס עוין של משווקים באירופה ביחס לפרי שלנו. העוינות התבטאה לעיתים באופן גלוי ולעיתים באופן מעשי בדרך של הקטנת הזמנות. החלטנו על עידוד של רשתות למכור פרי ישראלי. הפעילות נעשתה ברשת צרפתית בה ביצענו קידום מכירות לאורי מישראל בנקודות המכירה. בעשרות חנויות רשת, אשר התחייבו להיקף מכירה גבוה, בוצע קידום מכירות ב-2 סופי שבוע. הפעילות היתה מוצלחת.
פעילות דומה נעשתה גם בקנדה.
נחזור לנתונים הכמותיים של היצוא בעונה. היקף הייצוא העונה הסתכם ב–108,965 טון. עליה ביחס לעונת 2024/25 ב-5%, וביחס לעונת 2023/24 ב-14%. יצוא הפרי העונה התאפיין בגידול של כ–28% בזן אורי ולעומת זאת קיטון באשכוליות האדומות ובפומלית 33% ו-27% בהתאמה.
יעדי היצוא של הפרי בעונת 2025/26
יעדי היצוא לפרי בעונה זו היו היעדים המסורתיים כאשר כ–70% מכמות הפרי יוצאה לאיחוד האירופי (כולל אנגליה), כ–7% (בלבד) לרוסיה ולמזרח אירופה, כ–4% למזרח הרחוק (יפן, סין, קוריאה), וכ–13% יצוא לצפון אמריקה.
נדגיש כאן כי צרפת, כיעד, מרכזת כ–50% מכלל היצוא מישראל, וכן כי צפון אמריקה, בדגש על קנדה, מהווה שוק שמתפתח ובו מושקעים בשנים האחרונות מאמצי קידום המכירות של הענף.
בהתייחס לזן אורי, המהווה העונה כ–73% מכלל יצוא פרי ההדר מישראל, צרפת תופסת מקום של 61% מיצוא הזן. ואחוז גדול יותר של פרי כ–80% מגיע לאיחוד האירופי (כולל אנגליה).
אשכוליות אדומות מהוות העונה רק כ–16% מכלל היצוא עם כ-18,000 טון פרי, לעומת כ–27,000 טון בשנת 2024/25. המשקל של צרפת ביצוא קטן יותר בהשוואה לאורי עם כ–23% בלבד, אך הנתח של אנגליה והולנד גדול יותר בהשוואה לאורי. המזרח הרחוק מהווה בעונה זו רק כ–28% מכלל היצוא של הזן (יפן, סין, קוריאה).
במקביל לאשכוליות אדומות, יצוא הפומלית (סוויטי), ירד בשווקי המזרח הרחוק בצורה קשה – כ-95%! ביחס לממוצע של 4 שנים קודמות, עם כ-60 טון בלבד לעומת 150 ו-560 טון בעונות קודמות. כאמור, כל הירידה ביצוא ליעדים רחוקים אלו נעוצה בהשפעת המלחמה על הלוגיסטיקה הימית.
שוק מקומי
השוק המקומי תופס את הנתח הגדול ביותר של שיווק פרי ההדר, כ-41%.
על פי האומדן כ–186,000 טון פרי שווקו העונה, כמות זו גדולה מהכמות של עונת 2024/25. היצע גדול של הפרי הביא לעיתים לתמורות נמוכות. ללימונים, לחלק מהתפוזים ולחלק מהקליפים היו מחירי פרי טובים בשוק המקומי.
כ–34% מהכמות היא תפוזים, כ–25% מהכמות היא קליפים וכ–30% מהכמות היא לימונים.
נזכיר כי הפעלנו קמפיין דיגיטלי ברשתות החברתיות וברשת 103FM לעידוד צריכת פרי הדר בשוק המקומי תוך הדגשת המרכיבים התזונתיים בהשתתפות הפרזנטורית מאיה רוזמן. בעונה הקרובה בכוונתנו להשקיע סכומים גדולים יותר בקידום צריכת הפרי ע"י קהלי יעד צעירים יותר.
נצטרך לעשות חשיבה מעמיקה על השוק המקומי כדי ללמוד ולהבין את העדפות הצרכנים ואת הרגלי הצריכה העכשוויים ובעקבות זאת לבצע את פעולות קידום המכירות.
תעשיה
התעשיה קלטה השנה כ–155,000 טון פרי, כ–11% יותר מעונה קודמת, וכ-5% יותר בממוצע 5 שנתי. מחירי הפרי העולמיים ירדו ביחס לעונה הקודמת והדבר השפיע גם על המחיר למגדל הישראלי. העונה נקלטו כ–7% יותר תפוזים. נקלטה כמות אשכוליות גדולה ב-5% מהעונה שעברה. כמות הקליטה במפעלים של קליפים עלתה בכ–53% מעונה קודמת. נקווה כי המשבר על רקע שערי המטבע לא יפגע בהמשך פעילות המפעלים.
קליטת פרי הדר בתעשיה – השוואה רב שנתית באלפי טון
לסיכום
אנו מסיימים עוד עונת פרי מאתגרת המציבה סימני שאלה. עדיין לא סיימנו את מצב המלחמה שנכפתה עלינו ומגבילה את יכולת השיווק של הפרי המיוצר. הפרי המיוצא לא זכה לפדיון ראוי על ההשקעה ומגדלים לא מעטים הגיעו לחסרון כיס. היה מקום לתמיכה ממשלתית עקב הירידה החזקה בשערי המטבע ובשל החרם על התוצרת מישראל. לצערנו לא זכינו לכך למרות הניסיונות שעשינו.
נזכיר שהתקיימו לאחרונה בחירות לנציגי המגדלים להנהלת ענף הדרים וכן מונה יו"ר חדש למועצת הצמחים,דוד אסף – סמנכ"ל תשתיות ואקולוגיה במשרד החקלאות. בשבוע האחרון אישרנו את תקציבי הפעילות של ענף ההדרים שיאפשרו לנו בין היתר לעודד זנים חדשים, לעשות קידום מכירות בחו"ל ובארץ, לביטוח בקנט ולהפעיל את הדברת הזבוב והפסילה. בענף פועלים מיטב אנשי המקצוע וביחד נרכז כוחות ומאמץ לקראת עונה טובה יותר. נא הקפידו לגלות ערנות ולטפל בפסילת ההדר – זו סכנה גדולה לענף ויש צורך בשיתוף פעולה של כולנו. נאחל לעצמנו עונה טובה יותר.
