כנס סיכום עונת הירקות בערבה היה מרתק * במהלך הכנס ניתנו נתונים אודות ענף הפלפל, הגנת הצומח, צריכת המים הרבה בחום של הערבה וכן תוצאות ניסויים בתוצרת לאחר הקטיף
*תמונה ראשית: מימין לשמאל: מעיין קיטרון, מנהלת מו"פ ערבה תיכונה וצפונית, עופר גור, רכז הוועדה החקלאית ערבה תיכונה, עדי סוויסה, מדריכת שה"מ, סבטלנה דוברינין, מדריכת הגנ"צ
בתאריך 12/5/2025 התקיים כנס סיכום עונת ירקות בערבה בהשתתפות חקלאים, חוקרים, מדריכים ונציגות ארגון מגדלי הירקות ומועצת הצמחים.
הכינוס התקיים במרכז וידור שבתחנת יאיר והוא אורגן ע"י מעיין קיטרון, מנהלת מו"פ ערבה, עופר גור, רכז הועדה החקלאית בערבה ועדי סויסה מדריכת שה"מ.
את הכינוס פתח עופר גור שהציג את מקורות אספקת המים בערבה:
מקידוחים – 122,000 מ"ק ליום
מקו צפית – 6,000 מ"ק ליום.
העברה מערבה דרומית – 4,000 מ"ק ליום
משימוש במאגרים – עד 10,000 מ"ק ביום.
המדריכה עדי סויסה סקרה את נתוני מחירי התוצרת בגידולים השונים, תנאי האקלים, יצוא התוצרת בפלפל ומדינות היעד כאשר היעד המרכזי הינו יצוא לרוסיה. בנוסף סקרה עדי את גידול העגבניה, כניסה לזנים סבילים לוירוס הטובמו, ניסויי זנים המתבצעים במשק "קדמה" וכן תנאי האקלים והשפעתם על הגידול. כמו כן, סקרה עדי את גידול החציל וגידולים נוספים.
מדריכת הגה"צ, סבטלנה דוברינין, סקרה את הגידולים השונים בתחום הגנת הצומח, בפלפל ציינה את נוכחותה של נמטודת הכתמים, בעגבניה את הבוטריטיס, את ריקבון הכתר הקימחונית והסטמפיליום. באבטיח ציינה סבטלנה את נוכחות וירוס ה-CGMMV.
לסיכום ציינה סבטלנה את הצורך בהיערכות לעונה הבאה בתחום הסניטציה, חיטוי קרקע מיטבי, השמדת עשבייה והתמודדות עם הכנימה הקמחית, אקרית אדומה ומחלות ויראליות.
עודד פרידמן, מדריך מים וקרקע משה"מ, סקר את נושא צריכת המים הרבה בחום הערבה וכן ציין כי יש יתרון לאיכות המים הקיימת היום בנוגע להרכב המינרלים במים. עודד הציג שאלות אשר ישפיעו בעתיד על צריכת המים באזור כמו: האם יגדלו הוצאות המים? האם איכות המים תשתפר והאם יהיה צורך לדשן ביסודות נוספים עם שיפור איכות המים ? ומציין כי האיכות והמחיר אינם כיום גורם מגביל ולטענתו הגורם המגביל כיום הוא כמות המים.
המלצותיו של עודד:
-בקרקעות דלות יש לדאוג לכך שריכוז המגנזיום במים לא יקטן מ-25 ח"מ.
-חשוב לשמר על יחס נכון בין אשלגן, סידן ומגנזיום ע"י דשנים מורכבים עם ריכוז מגנזיום של 0.5-1%, תוך אפשרות להוספה עם מדשנת, הגמעות נקודתיות ודישון עלוותי.
החוקר שמעון פיבוניה הציג בחינה של תכשירים להדברת תריפס הקיקיון בפלפל והשפעתם על אוכלוסיית הפשפש אוריוס לויגטוס. שמעון מציין, כי תריפס זה מורכב מתשעה מינים שונים שמקורם במזרח ובדרום אסיה. במסגרת ניסוי שבוצע בתחנת יאיר נבחנה השפעתם של מספר קוטלי חרקים על הפשפש ונמצא כי החומר טרייסר הינו היעיל ביותר, אחריו האקסירל והבז. כמו כן, הגמעה בתחילת הגידול בקונפידור יעילה מאוד.
בנוגע להדברת הטוטה אבסולוטה מציין שמעון את יעילותו הרבה של אזדירכטין (בנימקס או נימזל).
נופית וקנין, ממו"פ ערבה תיכונה וצפונית, סקרה ניסויים בתחום הירקות בעגבניות, מלון, אבטיח, בזיל פיתוח פרוטוקול לזני ארטישוק, שימוש במווסתי צמיחה לחנטה באבטיח, בחינת סוגי פלסטיק ורשתות צל בזני פלפל אדום וצהוב וכן חנטה באמצעות מווסתי צמיחה או דבורי בומבוס בחציל בלאדי.
מילי זנבר, ממו"פ ערבה תיכונה וצפונית, סיכמה מחקרי Post Harvest בפלפל ובחציל בנושאים הבאים:
-בחינת יישום NAA בשלב החנטה וההשפעות על מרכיבי איכות הפרי.
-בחינת יעילות STK2 בשיפור מרכיבי איכות הפרי.
-בחינת יעילותם של מיצויי צמחים בעיכוב התפתחות בוטריטיס בחציל.
-חשיפה לקרינת UV בגידול חציל בערבה והשפעתה על מרכיבי איכות הפרי.
מסקנותיה:
יישום NAA בשני מועדי ריסוס במהלך נובמבר-דצמבר מוצקות פרי משופרת.
STK2 נמצא יעיל בריכוז 0.1% בהפחתת שיעור הריקבון ובשיפור כלל מרכיבי איכות הפירות בפלפל.
החוקר שבתאי כהן סקר את התאמת גידול הפטל להנבה בערבה ומציין, כי מדובר בגידול במצעים מנותקים (מצע קוקוס) וכן, כי נדרש מזרון לח, 2,000 שתילים לדונם, נדרשים דבורי הפרייה ב-2 מחזורי הנבה בשתילת סוף אוגוסט.
לדבריו,, מדובר בפרי רגיש מאוד ובעל חיי מדף קצרים. האקלים בחממה צריך להיות מבוקר, במיוחד הלחות. קטיף נדרש אחת ליומיים. רצוי לקטוף ישירות לאריזה ולהוביל בשרשרת קירור משלב הקטיף.
לסיום ד"ר יעל בר סקרה שיטה חדשנית להדברה באמצעות טכנולוגיית RNA , הפוגעת בגנים חיוניים לפטריות, במטרה לשפר את ביטחון המזון העולמי והקיימות הסביבתית באמצעות עיכוב פטריות פתוגניות, תוך שימוש בחומרי הדברה ביולוגיים מותאמים אישית, ידידותיים לסביבה ובעלי עלות נמוכה. ד"ר בר סיפרה על דאגה גוברת סביב רעילות הפונגצידים לסביבה ולבריאות האדם, שיוצרת צורך בפתרונות חלופיים, בטוחים וברי קיימא.
