לכבוד האביב המתעורר כדאי לדעת על שתי יוזמות מעניינות במושב ניר-ישראל, שמשלבות את טיפוח אהבת הספר ואהבת הטבע החל מן הגיל הרך
האחת: "שביל הסיפורים" – תיבות עם ספרי ילדים ברחבי המושב והשנייה: "נירוונה" – גינה קהילתית שהוקמה בשיתוף פעולה של בני כל הגילאים והופכת למרכז חברתי נעים בחיק הטבע
שביל הסיפורים
בימים אלו, כאשר טוענים כנגד הפחתה בלימודי המקצועות ההומניים הן בבתי הספר והן באוניברסיטאות, במושב ניר-ישראל מטפחים את האהבה לספר ולספרות החל מן הגיל הרך. הכוח המניע מאחורי "שביל הסיפורים" היא הגננת ריקי אזרן צבאות, שפועלת רבות למען נושא קריאת ספרים בגן שלה וסוחפת אחריה גם את הגנים האחרים ביישוב. תמיד היא ראשונה ביוזמות.
מציינת ריקי: "הלמידה בגן משלבת שימוש עצמאי של הילדים בכלים דיגיטליים, הגן הוסמך לגן מקדם בריאות וגן ירוק, ומשתתף ביוזמה חינוכית של הרשות, שנקראת 'בשביל העוטף', המעודדת למידה במרחבי חיים שונים, תוך ניצול המשאבים הטבעיים בסביבת הגן והבית של הילדים."
כמו בכל גני הילדים, גם בגן "חרוב" של ריקי שומעים הילדים סיפורים ושירים ומשוחחים עליהם, יש להם "פינת ספר" בגן, והם משאילים ספרים ומביאים אותם הביתה.
ריקי מקפידה על לימוד דקלומים בעל=פה, דבר יוצא דופן בימינו, וחשיבותו ידועה. ריקי מוסיפה אירועים, כמו סבתות מבקרות בגן וקוראים להם סיפורים (דבר שלמרבה הצער הצטמצם בעת הקורונה). ובכלל היא מנצלת נושאים אקטואליים כדי להגביר את אהבת הספר. לדוגמא: בתקופת הבחירות במדינה, ערכה ריקי בחירות בגן לספר האהוב. מתוך כמה ספרים נבחר הספר המועדף על רוב הילדים.
פה הוא המקום לגילוי נאות: ריקי אזרן צבאות היתה סטודנטית שלי בסמינר למורים ולגננות והקשר בינינו אמיץ. בכל פעם שיוצא לאור ספר ילדים חדש מפרי עטי, אני מביאה אותו לגן וקוראת אותו בפני הילדים. וכך כל ילדי היישוב מכירים את "עדינה הסופרת". אין מאושרת ממני כאשר אני צועדת במרחבי המושב והילדים קוראים בשמי, ומספרים לי איזה ספר שלי הם מכירים ואוהבים. רבים מהתושבים מספרים לי שיש להם בביתם ספר שלי עם הקדשה אישית, שהם שומרים לאורך שנים, גם כשהילדים מתבגרים.
הפרויקט האחרון שריקי יזמה והפעילה הוא במרחבי כל היישוב. המדובר הוא ב"שביל הסיפורים".
ריקי תכננה תיבות קטנות שתהיינה תלויות במקומות שונים. כאשר פותחים תיבה כזו, מוצאים בתוכה ספר. כל מי שרוצה ניגש, לוקח ספר, קורא בו ומחזיר אותו לתיבה. היא הגדילה לעשות וגייסה את אביה ובעלה להכין תיבות אלו ולתלות אותן במקומות השונים. ושוב גילוי נאות, ריקי בחרה לתחילת הפרויקט לשים בתיבות את כל ספרי הילדים שלי.
גינה קהילתית
הרעיון להקמת גינה קהילתית נולד בעקבות קורס "גינון אקולוגי וקהילתי" שיזמה המועצה האזורית חוף אשקלון. תושב היישוב, עמי פרידמן ובנו אבישי, מתכנן גנים ונוף במקצועו, "הרימו את הכפפה". בעידוד ועדי המושב, יחד עם קבוצת מתנדבים ופעילים מהיישוב, אותר שטח מתאים במרכז היישוב, הוקמו ערוגות ירק (ע"פ כללי שמיטה), פינות ישיבה ואזורי פעילות.
ילדי הגנים, החל מהפעוטון, השתתפו בפעילויות שתילה. התוכנית היא לשלב קהלים וגילאים נוספים. היענות התושבים היא רבה ומרגשת, ובמשך הזמן הופכת הגינה למקום התכנסות ואירועים קהילתיים. התוכניות רבות והיד עוד נטויה…
חגיגת פתיחה
השילוב בין שני הפרויקטים הללו היה אירוע חגיגי במיוחד, בו השתתפו סבים וסבתות, הורים וילדים בני כל הגילים. חנוכת הגינה הקהילתית שולבה עם פתיחת "שביל הסיפורים", לאחר שכל התיבות כבר היו תלויות במקומותיהן ובכולן הושמו ספרי ילדים.
המשפחות התבקשו להביא עמן ירקות מכל הסוגים, הילדים חתכו ירקות, בשלושה סירים ענקיים בושל מרק ירקות, וכולם התכבדו ואכלו מרק חם וטעים. לאחר מכן הוסר הלוט מעל שלט הפסיפס שהציג את השם שנבחר לגינה הקהילתית: נירוונה. תחילת המילה "ניר" מכוונת לשמו של המושב, ניר ישראל – והשם כולו מכוון למטרה והיא: בגינה הקהילתית יחושו התושבים נירוונה.
אני נתבקשתי לקרוא סיפור שלי בפני הילדים, שישבו על מחצלות. לאחר מכן כובדתי בגזירת הסרט לפתיחת "שביל הסיפורים".
לסיום, יוזמות ברוכות אלו ביישוב תרמו רבות להעשרה אישית של הילדים ולאיכות החיים של כולנו. כאמור, מבוגרים וילדים בכל הגילאים ממשיכים לעבוד בגינה הקהילתית וליהנות ממנה, ובכל אחר-הצהריים ילדים נהנים מהספרים ברחבי המוש
