יבול שיא
הרפת והחלב
דניאל קלוסקי 1

עוטף ישראל

2 דק' קריאה

שיתוף:

אני לא מאמין שמדינת ישראל הייתה צריכה את המלחמה הזו בשביל להיות אחד בשביל השני, לאהוב אחד את השני.

אני כותב ומוחק שורות כי יש לי כל כך הרבה מה לכתוב, החל מביקורת על הממשלה שעד היום – 12.11.23 – 36 ימים מיום שבת ה-07.10.23 – עדיין לא יודעת מה היא רוצה מעצמה ואיך היא רוצה לפעול ביום שאחרי; ממשלה שלא בטוח שהיא רואה את טובת האזרח המפונה ו/או את האזרח שנמצא במרכז המדינה; ממשלה שלא נותנת ביטחון כלכלי, מתווה פיצוי טוב יחסית לאזורים 0-20 קילומטר בדרום ו-0-9 ק"מ בצפון, אבל מה עם אזור המרכז?

נושא פיצוי החקלאות במרכז מחושב בצורה מעוותת והזוי, כך שבמקרה הטוב, חקלאי שכל המחזור שלו ירד ב-100% יקבל במקסימום בין 15-22 אחוזים מסך ההוצאות. קשה להגיד שיש אופק להכנסת עובדים מהגדה. נכון לימים אלו, ההחלטה שכל עוד יש מלחמה אזי אין כניסה של עובדים מהגדה למפעלים שלא חיוניים; חקלאות היא לא מפעל חיוני.

יחד עם זאת, בימים אלו אנחנו נחשפים לעם ישראל היפה! המתנדבים מכל הקשת החברתית באים לתת כתף ולהציל את החקלאות, קוטפים את התוצרת החקלאית, עוזרים בעיבודים חקלאים וכל זה בלי לבקש תמורה. ראינו חיילי מילואים וסדיר קוטפים פומלית במח"ע, ראינו תלמידים ומורים מבתי ספר מגיעים בהמוניהם לשטחים במרכז, משרדי ממשלה, משרדי עורכי דין, רואי חשבון, מפעלים, חברות, סטודנטים – כולם באים לעזור וזה מחמם את הלב.

עם ישראל עוטף את העוטף ומחבק את הצפון באהבה ענקית. אני רק מקווה שנדע לשמר את זה גם אחרי המלחמה.

ובענף שלנו יש כמה אתגרים – מתחילת המלחמה ועד היום ישנם אזורים בארץ שאי אפשר לטפל כנגד הזבוב בצורה המיטבית, ועל כן הפרדסנים והענף עושים את המירב על מנת להצליח, להפחית ולמזער את נזק הזבוב כמה שיותר.

עיבודים חקלאיים בצפון ובעוטף כמעט ולא מתרחשים, כולל בעיות בהספקת מים, שיבושים במערכות מחשבי ההשקיה שעובדים על גלי רדיו ועל כן מקשה את פעולת ההשקיה – ויש שעוברים להשקיה ידנית כי המערכות מושבתות.

עד לפני שבוע הענף קטף בקצב של 15-20 אחוזים ממה שהיה צריך לקטוף, וכבר יותר משבוע בזכות המתנדבים (תודה ענקית) אנחנו עומדים על קצב קטיף של 65-70 אחוזים.

לגבי העובדים – אולי האתגר הכי גדול של הענף יהיה לקטוף את התוצרת שלנו. נעשים מאמצים גדולים מאוד למציאת פתרון יצירתי, העסקת עובדים עונתיים, הבאת 5,000 עובדים מכל מקום בעולם שרק מוכנים להגיע, מענקים לעובדים ישראלים חדשים בחקלאות ועוד ועוד.

הבן שלי הגדול, עידו הוא רק בן 5. בתחילת המלחמה עידו ביקש לאחל לחיילים – "שתעשו אהבה ושלום ומעשים טובים בלי מלחמות ובלי רעים", גאה בו.

מחירון קטיף מומלץ לעונת 23-24

מחירון זה אינו כולל את עלות הנסיעה והמשגיח (במידת הצורך)

זןמיכל דולבמיכל רגב (מיכל מהדרין)
פומלית ואשכוליות5055
קליפים שוק מקומי :ראשון, מיכל, נובה, אודם150165
קליפים שוק מקומי: אורה, מורקוט  135145
תפוזים: טבורי 8090
שמוטי8595
ולנסיה100110
אור (מקטפה)175195
לימון145160

יש להקפיד על קטיף נכון ללא מכות קטיף/ עוקצים/ תלוש.

אתן לכם חומר למחשבה:

בזן אור יש בממוצע 10% של בררה בגלל קטיף. מבחינה כלכלית הפרדסנים מפסידים כל עונה קרוב ל-25 מיליון שקל ברמת הענף, זאת אומרת שכל אחוז בררה שווה 2.5 מיליון שקל לפרדסנים בכל הענף.

מאחל לכולנו עונת קטיף מוצלחת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן