יבול שיא
הרפת והחלב
7620b3da 15b8 4d47 b0bb 3498a9101936

עכשיו זאת אדמה ולא עוד

2 דק' קריאה

שיתוף:

חדר האוכל הישן של בארי היה מרכז הקיבוץ, עכשיו הוא ערמת פיגומים. ולמה חשוב כל כך, דווקא עכשיו, לצאת להפגין

שלא תבינו לא נכון, אני עוקבת אחרי החדשות, פשוט לא דרך הטלוויזיה. ובחדשות המקומיות שלנו הודיעו שבימים אלה הורסים את צריף חדר האוכל הישן של בארי. חדר האוכל, ועוד הישן (!), זה שהיה מרכז הקיבוץ בימים ההם, ההתגודדויות, האסיפות, הגטו של המתנדבים, יוחנן
שר במטבח…
אחסוך לכם את כל מה שאתם מכירים ממילא בווריאציה של הקיבוץ שלכם. נדבר על החידושים שהבאנו אנחנו.
על הקלות שבה אפשר לשרוף מבנה עשיר בעבר ובסמליות. יש לשער שבהיותו עשוי עץ הוא קרא לנוח'בה, שלא ידעו את ערכו ההיסטורי, ומרגיש כאילו גפרור בודד הספיק כדי להציתו.
השופלים הגיעו יום קודם. אחד מהם עבר מולי על מוביל בכביש הקיבוץ הצר וגרם לי לעלות עם המכונית על המדרכה. וככה ידעתי שזה בא.
לא היתה להם הרבה עבודה, בעזרת זרנוק מים שכוון להריסות הם ערמו את פיגומי הברזל וקרצפו את הרצפה.
מתחתיה נגלה חול רענן וטרי, שכאילו נשפך רק אתמול. כמו בתחנת המשטרה בשדרות, הפתיע אותי מראה האדמה החשופה. כנראה שיהיה פה גינון בהמשך. אבל עכשיו זאת אדמה ולא עוד. אנחנו נוסעים סביב באופניים שלנו ומסתכלים דרך הגדרות. חזרנו לאדמה.
חבר לדוגמה
ומכל האסוציאציות והזיכרונות אני רוצה לספר דווקא על זיכרון אחד קצר ופשוט, לפני שנה בערך, בחדר אוכל החדש והסמוך, שעומד על תילו ללא פגע.
לפני כשנה יצאתי להפגנה בשעות הערב, כשעיני נתקלה בחבר כבן 40, שילדו נתלה על רגלו מתוך משחק. ואני זוכרת שחשבתי: כמה חשוב שאתה משחק איתו, אבל אתה ממשפחה שקרובה אליי בדעות. אתה לא מבין שאם תמשיך רק לשחק איתו, הוא יגדל למציאות שאתה לא רוצה שיהיה בה?
עברנו את 7 באוקטובר, החבר ומשפחתו (שאתם מבינים שהם רק דוגמה) יצאו בשלום מהאירוע. ועדיין, לא תראו אותו באף הפגנה, או אפילו סתם מביע דעה. הוא לא היחיד – הוא הרוב. קרה לבארי ויישובי העוטף מה שקרה, הוא פליט, החטופים מופקרים, הצפון בוער כולו.
והוא? יש להניח שהוא אומר לפעמים משהו בשיחות סגורות, שבהזדמנויות הנכונות הוא עונד סיכה צהובה על הבגד. זה מספיק לו, ואני לא מבינה איך, ואני לא מבינה את כמות האנרגיה שמוצאת על "מי שכח כביסה בקומה שלי?" (למרות שיש בזה משהו מעודד) לעומת כמות האנרגיה שלא מושקעת במלחמה על העתיד שלנו.
לא מבינה (באמת!) איך אנשים יכולים להסתפק בלראות רק את מה שקורה מתחת לאף שלהם בזמן שהמציאות נדחפת אפילו לשם באגרסיביות.
בעלת ניסיון
אומרים שברירת המחדל של המין האנושי היא אי-עשייה, אולי גם מוטמעת בתוכנו נטייה הישרדותית להישאר במרכז העדר. כבר מתחילת ההפיכה המשטרית שמעתי רבים שאומרים: אין טעם, זה לא יעזור.
מסתבר שסבל ההפסד גדול בהרבה משמחת הניצחון, תכונה שמכעיסה אותי. בגלל זה לוותר? מה כן מוציא בוודאות לרחובות? רק דבר אחד: רעב. הוא פורץ את כל המחסומים. יש אנשים שרק כשהם מגיעים ללב ליבה של ההישרדות יעמדו על דעתם.
ומה שיש לי להגיד להם הוא שאנחנו לפני הכרעה היסטורית: הסדרה, הכוללת החזרת החטופים וכפי הנראה גם את הפסקת הלחימה בצפון, מול ערכיות חדשה בה חיי האזרחים וסבלם חסרי חשיבות ומול מלחמה איומה שהעורף כלל לא מוכן לה ועשויה להפוך למלחמה אזורית. תוצאותיה יהיו הרבה שכול וחורבן, יכולה להגיד לכם כבעלת ניסיון. אתה, את, עוד בבית?
מחכים לרגע האחרון? קחו בחשבון שכשתחליטו לצאת – יהיה מאוחר מדי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

היחידה לחקלאות וחדשנות גולן, עוסקת כל העת בניסויים ופיתוחים שונים, ומצטיינת בחשיבה מחוץ לקופסא ומציאת פתרונות חדשניים לחקלאי הגולן. בקיץ הזה, הבשורה מגיעה מניסוי משותף עם חברת הזרעים אוריג'ן שמעורר עניין רב בקרב מגדלי
< 1 דק' קריאה
היום התקיים יום עיון לרפתנים בבאר טוביה. 70 רפתנים מושביים וקיבוציים ו-30 מציגים הגיעו לכנס "ש.ח מהנדסים ויועצים" למקצוענות ברפת במגוון תחומים. החום והלחות לא שברו את רוחנו והגענו למפגש רפתני – חברי. את
2 דק' קריאה
שר החקלאות וביטחון המזון, ח״כ אבי דיכטר, ביקר אתמול (ג') ברפת באר מילכה בטקס קריאת הרפת על  שמו של יפתח גורני ז”ל, שהיה מיוזמי ומקימי הרפת.  גורני, שהיה לוחם צוות התערבות בלוט”ר ניצנה נרצח
< 1 דק' קריאה
הן באו עם מטרה מרכזית ברורה, והן מוכנות לשים בצד אלמנטים של קטנוניות, התעקשות מיותרת ותחושות כמו קיפוח ואפליה. תמונת המצב הזו מאפשרת לנו לקיים לא פעם שיחות שמציפות דילמות סבוכות, ולחצות אותן בהצלחה 
3 דק' קריאה
אומרת קטרינה (קאטי) שליט, המתגוררת בשכונת הדיור המוגן "נאות אחווה" במועצה האזורית באר-טוביה * למרות היותה ניצולת שואה, אלמנה ואם שכולה, היא מביטה על החיים באופטימיות מהולה בהומור * בגיל 96 היא קוראת ספרים
6 דק' קריאה
טוענת פרופ' רחל אלתרמן, מומחית בינלאומית לענייני תכנון, דיני מקרקעין ומדיניות לאומית, ממוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות לאומית בטכניון, בהרצאה למפונים מהצפון במלון לאונרדו בטבריה * לדבריה, למדיניות רמ"י כלפי המושבים והקיבוצים אין אח ורע
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן