מה התגלה כאשר נפתחו תוכניות התכנון של אדריכל המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי שמואל מסטצ'קין? ומה הקשר שלו לאחוזת הקבר של דוד ופולה בן גוריון?
לאחרונה התפרסמה ברבים ידיעה ארכיאולוגית מרתקת על גילוי מטמון של 15
מטבעות כסף בתוך קופסת עץ במערה במדבר יהודה, מימי מרד החשמונאים מלפני 2,200 שנה. דמיוני הפורה מתחיל לפעול ולשאול שאלות: מי היה בעל המטמון? מדוע הוא הוסתר? מהיכן הגיע אל המערה? וכו'.
למעשה, קופסת המטבעות היא ארכיון משובח מפעם המספר באמצעותן על שליטי התקופה, דרך דיוקנם המוטבע עליהן, על חומר המתכת ממנו יצקו את המטבעות, ומעל הכול, כיצד הן נשמרו לאורך כל כך הרבה שנים. חוקרי עבר מנוסים יש בידם כלים וידע להגיע אף לרזולוציות של נסיבות ההטמנה עד הבנת נסיבות המרד שהביאו לצורך להחביא את המטמון אי שם במדבר יהודה, הרחק מירושלים. יש דבר מה מופלא בכך שהמטמון נחשף בסמוך לחג החנוכה בו מציינים את מרד החשמונאים.
בדומה לארכיאולוגים שמצאו את מטמון המטבעות במדבר יהודה כך גם
הארכיונאים מקבלים מסמכים ועובדות היסטוריות מהעת הקרובה יותר. ממיינים, מטפלים ומשמרים אותם מקצועית ולבסוף בונים ארכיון אישי או נושאי-קבוצתי כדי להנגישם למתעניינים ולשמרם לדורות הבאים למען ילמדו וידעו. לעיתים, שלא במתכוון, כאשר נפתחים מסמכי ארכיון מתגלות "הפתעות" מרגשות, שבעלי אמונה היו מגדירים אותן כניסים ונפלאות.
הפתעה מרגשת שכזו נקרתה לאחרונה בעבודתי הארכיונאית ביד יערי.
מסטצ'קין הצייר
בשנת 2006, שנתיים לאחר פטירתו, הגיע אלינו ארכיונו האישי של אדריכל המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי שמואל מסטצ'קין, שכלל שלל מסמכים, מכתבים, ספרי אדריכלות, אינפורמציה ביוגרפית ענפה, ועובדות בכתב על פעילותו המקצועית והאחרת של האדריכל. בין המסמכים היה אוסף רחב של מאות גיליונות תכנון לאורך כל שנות פעילותו מאז שובו מלימודיו בבית הספר לאדריכלות, הבאוהאוס בגרמניה בשנת 1934 ועד שנות ה-80 של המאה ה-20. הגיליונות נשארו מקופלים ומגולגלים על מדפי הארכיון באשר לא נמצא הסורק המתאים לגודלם כדי לסורקם ולטפל בהם מקצועית בצורה ראויה. לפני חודשים מספר התבשרנו שארכיונו האדריכלי של מסטצ'קין נמצא ראוי להיכנס לסריקה על ידי הספרייה הלאומית בירושלים כחלק מפרויקט לאומי המשמר את ההיסטוריה התרבותית הארץ ישראלית.
בעצה מקצועית עם מנהלי הפרויקט, הכנו את מאות התוכניות לקראת סריקתם, הכנה שכללה את פתיחתם ויישורם מעשרות השנים בהן היו מקופלות, ממש לאלפם לצורתן המקורית הראשונה.
כמי שביצע את העבודה הטכנית הזו עם שותפתי לארכיון, מיכל שרייבר, התבוננתי בקפדנות בגיליונות התוכניות הפרושות בפני ולהפתעתי הרבה התגלה בפני מסטצ'קין נוסף, משוכלל יותר מזה שהכרתי: מסטצ'קין הצייר. התברר שאז, לפני 70 ו-80 שנה רשם האדריכל את רעיונותיו האדריכליים בסקיצות מצוירות עם פרספקטיבה מלווה בתוספות סביבתיות (פיסות נוף, עצים, דמויות). כך התקבל רישום תכנוני שמבחינתי הוא גם ציור איכותי העשוי ביד אמונה של אומן. התכנונים המצוירים נעשו בעיפרון (גרפית) שחור, בפחם סינטטי, לעיתים עם נגיעות של צבע. כך, במפתיע, התגלה בפני פן נוסף ביכולותיו של האדריכל, פן הצייר שבו. התרשמתי מאיוריו של מסטצ'קין שהיו בשבילי חידוש מרענן בעשייתו האדריכלית. למדתי עוד עם פריסת גיליונות התכנון, שהאדריכל נגע בתכנוניו בפרויקטים שלא היו ידועים לי, בעיקר כאלה שלא מומשו אלא הוגשו כהצעות או כרעיונות.
אחת התוכניות הוגשה לתחרות של אדריכלים לעיצוב אחוזת הקבר של דוד ופולה בן גוריון בשדה בוקר (תחרות שהתקיימה בשנת 1974), תוכנית שנגעה בנוף ובסביבה, בהתאמה לתנאי המדבר והשמש הקופחת דרך פינות מוצלות. וכמובן דרכי גישה וסיור באזור.
בית דוד כהן
תוכנית נוספת, צנועה בהיקפה, משכה את תשומת ליבי. בשנת 1952 תכנן מסטצ'קין בקיבוץ אלונים, על בסיס בית קיים, את הרחבתו עבור אדם קשיש הנושא את השם דוד כהן. השם מוכר לי מההיסטוריה של האדריכל, ומזו של ארץ ישראל. דוד כהן, איש החינוך והמספר הידוע ("אשר שמעתי וסיפרתי" זיכרונות חסידים), התבקש על ידי ברל כצנלסון להיות האבא של "הנוער העובד" ואיש הקשר של הנערים עם ההסתדרות. בין הנערים אותם פגש דוד כהן בשנות ה-20 היו שמואל מסטצ'קין וחברו ישראל גלילי שהשתייכו לקבוצת הצעירים מהנוער העובד שהקימה את קיבוץ נען. כאשר יצא דוד כהן לגמלאות ביקש לבנות את ביתו באלונים בו היה בנו מולה כהן חבר (מפקד חטיבת יפתח בפלמ"ח, ממקימי המשמר האזרחי וראש המועצה האזורית עמק יזרעאל). התכנון הצנוע של בית פרטי לאדם מבוגר (כך הוגדר הפרויקט על ידי מסטצ'קין), הביא אותי לחקור ולברר מה פשר הסיטואציה בה אדריכל ראשי וידוע מתכנן מבנה פשוט, עבודה המתאימה לאדריכל מתחיל. להבנתי התכנון היה סוג של מחווה לדוד כהן אותו הוקיר והעריך מסטצ'קין כל חייו.
סידור לא שגרתי
מסטצ'קין מימש בתכנוניו את מדיניות הצניעות והמינימליזם התכנוני של מחלקת התכנון התנועתית. יחד עם זאת, גיליונות התכנון משנפתחו גילו את רצונותיו לתכנן לטובת חבר הקיבוץ ושיפור מרחב חייו, זה שחוזר ל"חדר" אחרי יום עבודה, וזקוק גם לפיסת פרטיות. הוא תכנן רעיונות ליחידות דיור שמוסיפות יתר שטח ומרחב מחייה למשפחה הקיבוצית. מודלים שפורצים את מסגרת בניית ה"רכבת" (ארבע דירות בטור) המסורתית, הידועה וממקמים את הבתים בסידורים שכונתיים אחרים ולא שגרתיים. עליהם נרשם "רעיונות אופציונליים". בהחלט רעיונות פורצי בית וסגנון, בהם ניתן מקום לפרט מבלי לאבד את הייחד השכונתי (ביחד ולחוד). התכנונים נעשו בשנות ה-70 והקדימו את זמנם.
נחזור אל ראשית הרשימה המתכתבת עם חג החנוכה, הניסים והנפלאות
שבגילוי נסתרות וצפונות האדמה, הארכיונים וגיליונות התכנון של שמואל מסטצ'קין בהן מתקיים שילוב מרתק בין האדריכל ויד הצייר שבו.
גיליונות התכנון משנפתחו גילו את רצונותיו לתכנן לטובת חבר הקיבוץ ושיפור מרחב חייו, זה שחוזר ל"חדר" אחרי יום עבודה, וזקוק גם לפיסת פרטיות. הוא תכנן רעיונות ליחידות דיור שמוסיפות יתר שטח ומרחב מחייה למשפחה הקיבוצית
