הקיבוץ טוען כי פתרון הקבע שיאפשר את גישת הציבור לאסי נמצא בתכנית שהגיש בעבר "נחל עמל קדום". בינתיים, כצעד זמני, פתח הקיבוץ מתחם בשטח המערבי, בו יכולים מבקרים לבלות בנחל
קיבוץ ניר דוד הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה את עמדתו באשר לפתרון המשבר סביב נחל האסי. הקיבוץ מציע לאמץ את תכנית "נחל עמל קדום" אותה הגיש בעבר לוועדה המקומית עמק המעיינות.
התכנית מדברת על הקמת מתחם מסודר בשני צדי הנחל, מחוץ לשטח הקיבוץ, אליו יוכל הציבור להגיע באופן חופשי ולבלות. בינתיים, כפתרון זמני, פתח הקיבוץ בשבוע שעבר מתחם רחצה בשטח המערבי של ניר דוד, מחוץ לאזור המגורים, שהמעבר אליו מתבצע דרך שטח הקיבוץ.
כזכור, לפני מספר שבועות הגישה המדינה לבית המשפט את עמדתה בנוגע לנחל. פרקליטות המדינה הודיעה שיש לאפשר לציבור גישה לנחל, גם אם הדבר מחייב מעבר דרך שטחי הקיבוץ.
יחד עם זאת הפרקליטות מציעה כי המעבר לאסי לא יתבצע דרך שטחי המגורים של הקיבוץ וכי ההסדר ייקבע בהצעה מוסכמת על הצדדים. בתשובת הקיבוץ לבית המשפט, שהוגשה על ידי עורך הדין יצחק פינק, נמתחת ביקורת קשה על עמדת המדינה, בעיקר על כך שהיא איננה מציעה פתרון קונקרטי לבעיה ואיננה לוקחת על עצמה את האחריות ליישום מתווה הפתרון.
"הודעת המדינה אינה אלא הצגת רעיון כללי, ללא כל קונקרטיזציה או הצגת מתווה שיאפשר יישום בשטח, וללא כל התייחסות למגבלות נדרשות כלשהן או לאופן הפעלת המקום", נאמר בתשובה של ניר דוד, "משכך, עמדת המדינה אינה אלא פתח חדש ונוסף לשלהוב הרוחות וליצירת סכסוך מתמיד.
כל כולה הודעה שאינה מסדירה דבר". בתשובה נאמר גם, שהמדינה התעלמה למעשה מפנייה מפורשת של בית המשפט אליה בעניין זה.
"כאשר בית המשפט הנכבד פנה אליה ישירות, וביקש כי תבחן את האפשרות ליטול אחריות לקידום המהלך, המדינה בחרה במודע ובמופגן שלא ליטול כל אחריות לצורך יישום עמדתה שלה." ועוד: "עמדת המדינה, כפי שהוגשה, נדמית כמעין טיוטה ראשונית של עמדה לא ברורה, ודאי שאינה סדורה, וברי כי אין בה כל הצעה של פתרון ישים בשטח".
הקיבוץ מציע כאמור ליישם את תכנית "נחל עמל קדום" שהיא לתפיסתו "פתרון הקבע הנכון ביותר והמתאים ביותר להנגשת הנחל לציבור" התכנית הזו, כך נכתב, "היא פתרון שנבט וגובש בעצה אחת עם הפרקליטות".
לגבי הפתיחה של המתחם לציבור שנעשתה בשבוע שעבר באזור המערבי, נאמר שהיא תבוצע בהתאם לעקרונות הבאים: עקרון מניעת כניסה לאזור המגורים.
הכניסה למתחם תעשה מאזור גן גורו, באופן רגלי, ובמרחק הליכה של כ-500 מטרים מהנחל. עקרון מניעת חיכוך ויצירת חציצה. הכניסה והשהייה באזור תותנה בקיום חציצה מתאימה למניעת זליגה לאזור המגורים.
עקרון ההדרגתיות והזמניות. הכניסה תעשה בצורה הדרגתית. בתחילה כניסה של 50 איש בהתאם לשעות פעילות קבועות, ואחר כך כניסה של 250 איש בכפוף לרישום מראש. אם יתברר לקיבוץ כי לא ניתן ליצור הפרדה בין המבקרים והקיבוץ, יופחת מספר המבקרים.
עקרון ההסדרה והפיקוח. הפיקוח, ההסדרה והאכיפה בכל הנוגע להתנהלות במתחם, צריכים להיות באחריות המועצה האזורית, וככל שהדבר אינו בסמכותה – באחריות המדינה.
עקרון איסור הרחצה. הקיבוץ טוען כי למיטב ידיעתו, קיים איסור רחצה בנחל. אם המדינה תחליט להתיר רחצה, היא זו שתישא בכל האחריות והעלויות הנובעות מהעמדת שירותי הצלה וחירום. אם לא תותר רחצה, באחריות המועצה האזורית והקיבוץ להציב במקום שילוט מתאים האוסר על רחצה. "יובהר כי הקיבוץ לא יישא בכל אחריות כלפי באי המתחם, והאחריות היא על המדינה".
בסיכום תשובת הקיבוץ נאמר כך: "העובדה שהמדינה אינה נוטלת על עצמה כל אחריות כספית, תכנונית, משפטית, פלילית, תפעולית או אחרת; כמו גם העובדה שהמועצה האזורית מדגישה את אמצעיה הדלים ואת חוסר יכולתה המשפטית לפעול בדרך שמצפה ממנה המדינה לפעול – ממחישים ביתר שאת את עמדת הקיבוץ."
"שהרי, אם גופים רבי עוצמה ומשאבים כמו המדינה ורמ"י אינם רוצים או יכולים לקחת אחריות, האמנם באמת ובתמים ניתן להשליך על הקיבוץ לבדו את כל האחריות, על שלל היבטיה? כמובן שהדבר לא מתקבל על הדעת".
הקיבוץ מבקש לפיכך לדחות את העתירה שהוגשה על ידי ש"ס, ובה דרישה לפתוח את הנחל לאלתר לכניסה חופשית של הציבור.
בקבוצת משחררי האסי הגיבו: "לא רק שהנחל איננו שייך לחברי הקיבוץ אלא לכל עם ישראל וזה לא להם להחליט מי יכנס ומתי, עצם ההצהרה התקשורתית לפני הפנייה לבית המשפט ממחישה בדיוק את כוונותיהם של חברי הקיבוץ".