יבול שיא
הרפת והחלב
דרור שליטין

פלנטארק החברה הישראלית שתשנה את פני החקלאות

3 דק' קריאה

שיתוף:

החברה מבצעת עריכה גנטית והנדסה גנטית של צמחים. פלנטארק פיתחה פלטפורמה ייחודית, מוגנת בפטנט, המסוגלת לגלות גנים שיגבירו את עמידותם של צמחים מסוגים שונים בתנאי סביבה קשים

אם עוד לא שמעתם עליה, אז כדאי שתכירו את "פלנטארק-ביו" – PlantArcBio חברת סטארטאפ ישראלית בתחום האגרו-טק. החברה מובילה בטכנולוגיה למציאה ואפיון גנים חדשים לשיפור תכונות של צמחים והשבחה גנטית של זרעים, על מנת לתרום לביטחון ויציבות בשוק החקלאות והמזון העולמי.

פלנטארק הוקמה בשנת 2014 על ידי דר' דרור שליטין, מדען עם עשרות שנים של ניסיון במחקר ופיתוח של צמחים. החברה מעסיקה כעשרה עובדים וממוקמת בגבעת חן.

פלאנטארק חקלאות
פלאנטארק חקלאות

שינויי האקלים, תנאי הטבע והתגברות הבצורת, הם גורם עיקרי לירידה ביבולים ברחבי העולם. לפי נתוני ארגון המזון העולמי ונתוני מחקרים, כ50% מהיבולים החקלאיים בעולם נזרקים בשל מזיקים, נזקי מזג האוויר, תנאי סביבה, מזיקים, מחלות ועשבים.


על פי החוקרים, בשלב הגידול החקלאי נגרם אובדן של עד 35% מהתוצרת החקלאית במדינות מתפתחות וכ15% אחוז נוספים במדינות מפותחות. את המחיר כולנו משלמים, בבזבוז המשאבים, שימוש בכימיקלים נוספים ופגיעה בסביבה.

מציאות זו הביאה להקמת חברות כמו פלנטארק, שעובדות על פתרונות לבעיות קשות אלו.

כיצד זה מתבצע?

החברה מבצעת עריכה גנטית והנדסה גנטית של צמחים.
קצת על ההבדל – הנדסה גנטית היא לקיחת גן חדש שלא נמצא בצמח והחדרתו לצמח בכדי לשפר בעזרתו תכונות נדרשות, כמו עמידות ליובש.


עריכה גנטית היא האפשרות לשנות גן של הצמח עצמו בצורה נקודתית ומדויקת – גן שקיים בצמח. עריכה גנטית לעומת הנדסה גנטית, מאפשרת להגיע לחקלאי יותר מהר בעקבות פחות רגולציה או בכלל לא.

פלנטארק בודקת את הגנים ישירות בצמחים, לעומת חברות שעושות זאת בעזרת מודלים מיחשוביים.


בסופו של דבר, המטרה היא לתת רישיון להשתמש בגנים שנמצאו או נערכו, כך שחברות הזרעים הגדולות בעולם, ישפרו את עמידות הזרעים והחקלאים ייהנו מגידול טוב יותר.

אז מה הייחודיות בפלנטארק?

פלנטארק פיתחה פלטפורמה ייחודית בשם Direct In Plant, מוגנת בפטנט, אשר מסוגלת לגלות גנים שיגבירו את עמידותם של צמחים מסוגים שונים בתנאי סביבה קשים.

החברה מתמקדת בגילוי גנים או השבחת גנים המיועדים לשיפור צמחים בסביבת חום, מליחות, מחסור במים, עמידות לחרקים, עמידות למחלות ואף עמידות לקוטלי עשבים.


באמצעות הטכנולוגיה החדישה החברה כבר גילתה גנים, כמו גם גנים בים המלח, המשפרים עמידות בפני יובש ונבחנו על ידי מדעני אוניברסיטת ויסקונסין שבארצות הברית, בשדות גידולי סויה.


באיזה יבולים מדובר?

פלנטארק מתמקדת בשיפור היבולים בתירס, סויה, קנולה וכותנה. החברה פיתחה מספר מוצרים שנועדו לשמור על היבולים.

בין המוצרים שפיתחה: תכשיר לשיפור יבול הקנולה עם חברת ICL, תכשיר לטיפול הגנתי לצמחים נגד מחלות וטפילים הפוגעים במערכת השורשים של הצמח וגורמים לאובדן יבול משמעותי, תכשיר המיועד להגנת הצמחים מפני חומרי הדברה על ידי ריסוס חיצוני ולא כימי עם חברת KWS, וכעת עובדת גם על שיפור יכולת ניצול הדשנים של הצמחים והיד עוד נטויה.

חדקונית הדקל בישראל


בהקשר של החקלאות המקומית בשיתוף עם גדות אגרו, פיתחה החברה גם תכשיר ידידותי לסביבה נגד חדקונית הדקל האדומה.

חיפושית התוקפת עצי דקל, ניזונה מהעצים וגורמת לקריסתם. התרסיס מאתר גן בגורם המזיק ופוגע בו באופן שאינו מזיק לעצי הדקל ולסביבה.

החברה התחילה תהליך של רישוי בארץ והתקווה היא שבעוד שנתיים כבר ייצא מוצר שיוכלו להשתמש בו.

השבחת צמחי הקאנביס

בשיתוף פעולה עם חברת קנאביס עולמית הקימה החברה מיזם בשם טרג'ין, להשבחה של צמחי הקנאביס.

טכנולוגיית הגידול של טרג'ין מתמקדת ב3 תחומים: ביכולות לפתח מערכות חדשות לייצור חומרים פעילים מקנאביס רפואי, בגידול תאים של קנאביס ובעריכה גנטית של תכונות הקנאביס – ניקיון ותדירות.

מדובר בשיפור מהפכני משום שחלק מהמטרות הם ייצור של הצמח ברמת סטריליות גבוהה וקיצור משך זמן הגידול מארבעה חודשים לשבועיים בלבד.       


דר' דרור שליטין, מספר כי חקלאות תמיד עניינה אותו, עוד מבית אביו, גדי שליטין, שעסק בחקלאות ולימים היה מנכ"ל משרד החקלאות.

דר' דרור שליטין עוסק בתחום כבר 30 שנה; את הפוסט דוקטורט שלו עשה בארצות הברית ובעקבותיו פורסמו המון מאמרים בעיתונות הכי חשובה בארצות הברית.

במשך השנים היה בכיר בחברת אבוג'ן הנסחרת בבורסה בשווי שוק גבוה מאוד, עסק במחקר בסרטן ובמחלות צמחים, וב- 2014 הקים את פלנטארק.

לכל כתבות יבול שיא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן