מה כדאי לדעת לפני שמקימים מתקן אגרו-וולטאי? * כיצד מתמודדים באדמות גיר בפרדסים של קיבוץ מסדה? * ניסוי לשיקום פרדס לימוני יוריקה שנפגע מהכפור, כולל הדברת פגעי תריפסים וביקור באגודת המים השיתופית עין חרוד
*תמונה ראשית: המתקן האגרו-וולטאי מעל מטע האבוקדו בגשר. צילום: עמוס דה וינטר
לאחר שנדחה מספר פעמים מסיבות שונות התקיים סיור הדרים באזור הצפון ב-23 בדצמבר 2025, שבוע לפני "פרוץ" השנה החדשה. לסיור הגיעו כמה עשרות פרדסנים, מדריכים, חוקרים וחקלאים.
אגרו-וולטאי בגשר
הסיור נפתח דווקא במטע אבוקדו של קיבוץ גשר עמק הירדן, שמעליו הוקם המתקן האגרו-וולטאי הראשון בישראל, בהרמת כוסית.
דוד גפן, מדריך הדרים באזור העמקים, דיבר על אנשים שמלווים את הענף שנים רבות ו"מגיע להם כמה מילים טובות," ואיחל הצלחה לניצן רוטמן, מנהל המחלקה להדרים הפורש לגמלאות וליחזקאל הראש, המנהל הנכנס.
מתן כץ, רכז המטעים של גשר, נתן לפרדסנים תובנות חשובות ומועילות לגבי המתקן שהוקם בגשר, כמובן בהשלכה על מתקן דומה מעל לפרדסים.
כץ: "נושא האגרו-וולטאי זה סיכון ליד סיכוי. כל בעל מטע, חוקר, מדריך, כל מי שמצוי בתהליך מוקדם של קשר עם חברות האנרגיה אני מזמין אותו לבוא לגשר להתייעץ אתנו בצורה מדויקת ופרטנית כדי שלא תחזרו על הטעויות שאנחנו עשינו וכדי שאנחנו החקלאים ובעלי הזכויות בקרקע נחזק את עמדתנו משא ומתן מול חברות היזמיות."
חשוב לציין, כי קיבוץ גשר למעשה הקיבוץ הראשון שהקים מתקן אגרו-וולטאי מעל מטע בישראל.
מדובר בחלקת אבוקדו של JAM וערד (אטינגר מפרה), סה"כ 45 דונם שניטעו באוגוסט 2021, כאשר ההתקשרות עם החברה היזמית החלה ב-2018. כלומר, הנטיעה בוצעו בידיעה שהולכים להיות פאנלים מעל העצים. הפאנלים בגובה 3.30 מ'."
כץ נשא דברים בהרחבה, אבל נתמקד בטעויות שבוצעו על ידי הקיבוץ כפי שעלו מדבריו:
א. הקמת המתקן בוצעה לאחר נטיעת המטע. במהלך ההקמה נפגעו עצים, המקימים ביצעו שינויים בקרקע כדי לבסס את עמודי התמיכה (שיטוח גדודיות). "אין ספק שהרבה יותר עדיף לבצע קודם את ההקמה ואחרי כן את הנטיעות… ככל שניתן, אפילו אם הזמנתם שתילים, עדיף שתעשו את הנטיעות אחרי שהמתקן הוקם, גם אם נתתם מקדמה והשתילים ימכרו למישהו אחר. מי שנגזר עליו הקמת מתקן כשיש כבר עצים, תשלדו את העצים, תשאירו שלוחת השקיה אחת ותיעלמו מהשטח. ואם אתם משלדים עצים החברה היזמית צריכה לפצות אותכם על אבדן הכנסה, תכניסו לחוזה."
ב. ההקמה היתה אמורה להתבצע ב-2022, זה לא קרה. ב-2023 פרצה המלחמה וההקמה בוצעה לבסוף באפריל 2024. "יש לדאוג שהחקלאי מקבל פיצוי על תקופת ההמתנה, במיוחד כאשר יש איחור בהקמת המתקן והפעלתו. היזם משלם לחקלאי עבור השימוש בקרקע אבל השימוש צריך להיות תחום בזמן (בחוזה) להגנה על החקלאי."
ג. "ההסכמים מול היזם חשובים מאוד. כל מה שלא יופיע בהסכם ב'רחל בתך הקטנה' בצורה הכי מפורטת עם כל ההשלכות פשוט לא יקרה. לא להתפשר על ההסכמים האלה, לבדוק כל פרט ופרט זה הדבר היחידי שיעמוד ביניכם לבין ההצלחה."
ד. יש לעקוב אחר ההקמה בדריכות – לראות ולוודא שאכן המתקן שמוקם תואם למתקן שהובטח בתכנון המקורי. "כשהיזם מציג לכם תוכניות הנדסיות תוודאו מי כתב אותן. תדרשו לדבר עם המתכנן ולהבין מהן העקרונות ומה קורה מתחת לפאנל." בפועל בגשר הקים קבלן המישנה מתקן שלא הוצג על ידי החברה היזמית בהתחלה במצגות. הפאנלים היו אמורים להיות נתמכים במרכז ובפועל המתקן נבנה אחרת.
חשוב לציין כי המטע האגרו-וולטאי בגשר עדיין לא הניב פרי במלואו, אבל בגשר לא סבורים שהסיבה היא המתקן אלא בעיות במערכת ההשקיה, שכנראה נפגעה בעת ההקמה. הפאנלים לא הפריעו ליבול כי הם הותקנו אחרי שכבר הייתה אמורה להיות חנטה. מלבד זאת, העצים עדיין צעירים ודיי נמוכים. אגב, המתקן עצמו עדיין לא חובר לרשת החשמל הארצית.
* התובנות הללו מתייחסות למתקן בגשר בלבד ולא למתקנים אחרים.
"אינטרדונטו" במסדה
בהמשך התקיים ביקור בפרדס הלימונים של קיבוץ מסדה. את המדריכים והחוקרים אירח גיורא גבעוני, רכז הפרדס של מסדה, מהפרדסנים הוותיקים בישראל. בגשר החליט גבעוני לטעת את חצי חלקת הלימון האיטלקי על כנת מקרופילה, שידועה ככנה המתמודדת טוב עם אדמה גירית.
גיורא גבעוני: "לפני 15 שנה החליטו בעמק הירדן לתת לי פרס מפעל חיים. שאלתי את מנהל המפעל וראש המועצה מה קורה, אמרתי: 'נותנים דבר כזה או כשהולכים לפטר בן אדם או כשיודעים משהו על מצב בריאותו שהוא עדיין לא יודע'. הם אמרו לי: 'שני הדברים שציינת לא מוכרים לנו'.
"היום אני אומר לכם אותו דבר. מה שאתם עושים היום ובחגיגיות, אחרי 55 שנה של עבודה בענף, זה נותן לי הרגשה טובה שלמרות המשבר שאנחנו נמצאים בו בענף ההדרים, יש גם חברים צעירים בנוסף לחברים עם השערות הלבנות או שאין להם כלום, וזה נותן הרגשה טובה שיש צעירים שמאמינים גם בענף ההדרים וגם בחקלאות על ענפיה השונים."
על חלקת הלימונים אמר גבעוני: "בכנת הוולקה אחוז גבוה מאוד של הפרי בגודל מתאים כבר בחודש יוני, רוב הפרי כאן מתאים לקטיף המוקדם מהפריחה הסתווית והוא יוצא יותר מוקדם מהוולקה. במקרופילה רוב הפרי הוא קטיף של סוף אוגוסט, שבוע ראשון של ספטמבר. תמיד המקרופילה משיגה את הוולקה ביבול, נניח ברבע טון לדונם. הוולקה זקוקה ליותר ברזל.
"אנחנו בחלקת הלימון אבל עשיתי את אותו דבר באשכוליות, יש לי כאן גם 90 דונם אשכוליות ריו-רד, חצי חלקה וולקה וחצי מקרופילה. במקרופילה כל הפרי היה מגודל 95 ומעלה, מתאים לקטיף המוקדם והוולקה נקטפה סלקטיבי כי הפרי לא היה עדיין בגודל הראוי."
הביקור שלנו היה כאמור בחלקות גידול לימון "אינטרדונטו" על שתי כנות שונות – 20 דונם על כנת מקרופילה ו-20 דונם על כנת וולקה מריאנה. הקרקע בחלקות היא קרקע מנוקזת גיר פעיל (כ-30% לפי הבדיקות באזור). טיפול: דישון של 20 יח' חנקן אביב-קיץ; קילט ברזל – 2 ליטר לדונם (ליבפר).
הטיפול במזיקים בחלקות הוא: טיפול מונע נגד תריפס – 2 ריסוסים בסתיו, אבאמקטין + משטח, ספרטה.
יבולים: בשנת 2023 החלקות הניבו – 1 טון לדונם. בשנת 2023 הניבה חלקת כנת המקרופילה 2.8 טון לדונם וחלקת כנת הוולקה 2.22 טון לדונם. בשנת 2025 הניבה חלקת המקרופילה 1.7 טון לדונם וחלקת הוולקה 1.3 טון לדונם. לדברי גבעוני חלקת הוולקה באופן קבוע הניבה פחות מהמקרופילה, אך ההפרשים אינם משמעותיים.
טיפולים לתוספת פרי: חיגור אביב (זרועות) 2025 – במקרופילה כל החלקה ובוולקה רק 20% מהעצים (חלק מהעצים חלשים).
"יוריקה" בכפר קיש
אחר כך יצאו המדריכים והחוקרים לביקור בפרדס לימונים של המגדל ליעד כלימור בכפר קיש – בחלקת ניסוי לימון קייצי 'יוריקה' על כנת מקרופילה וחלקה מסחרית של 'איילת'. מטרת הניסוי הייתה בחינת יעילות הצמאת הלימון לקבלת לימון קייצי בקרקע בינונית וכן, בחינת טיפולים שונים להדברת תריפס הקיקיון/ההדרים בפריחה סתווית בלימון.
הדברת תריפס להפחתת נזקי תריפס בלימון קייצי.
רשימת הטיפולים:
1. ריסוס במצב 50% פריחה – תכשיר אבאמקטין בשילוב שמן.
2. ריסוס במצב 50% פריחה – תכשיר אבאמקטין בשילוב שמן וחזרה על הטיפול לאחר 10 ימים.
3. ריסוס במצב שיא פריחה תכשיר אבאמקטין בשילוב שמן וחזרה על הטיפול לאחר 10 ימים.
4. ריסוס במצב שיא פריחה ספרטה סופר במינון 0.06%, לאחר 10 ימים ריסוס מאבריק 0.1%, לאחר עוד 10 ימים ריסוס תכשיר אבאמקטין בשילוב שמן.
5. כמו טיפול 4 אבל מתחיל מאוחר יותר בעשרה ימים.
6. ריסוס במצב שיא פריחה טוטם (לוקסמבורג) במינון 0.075%.
7. ריסוס במצב שיא פריחה באומי (מכתשים) במינון 0.1%.
8. בקורת לא מרוססת.
נתונים לגבי ההצמאה:
סגירת מים בחלקה – 1.7.2025
גיזום מכני – 2.9.2025
פתיחת מים כ-35 קוב לדונם – 22.9.2025
תחילת פריחה – 20.10.2025
כל השורות עברו חיגור זרועות 80% בשיא פריחה, חוץ מהשורה המערבית ביותר.
"החלקה הזאת סבלה מרצף של ימי קרות בשנה שעבר," מספר הפרדסן ליעד כלמור, "והיבול למעשה חוסל. במצב הזה אמרתי שאין לי מה להפסיד הרבה וביחד עם עמירם לוי שקד אמרתי שאנחנו הולכים להצמאה. את התוצאות המוצלחות אתם יכולים לראות. יש פה את הגל הראשון בייחוד בשורות העליונות שקצת סבל פחות מהקרה. אפשר להגיד שהניסוי נכון לרגע זה עבר בהצלחה, יש כמות לא מבוטלת של חנטים צעירים. אנחנו מתפללים לקב"ה שיוותר לנו על הקרה בשנה הקרובה."
המדריך עמירם לוי שקד: "בעצם ליעד עשה חיגור בכל השורות, מלבד השורה המערבית ביותר, ובעצם הניסוי שעדי שדה ואנוכי הרמנו פה, ניסוי של הדברה, כולל טיפולים מוקדמים מאוד ומאוחרים יותר, כאשר אנחנו כל הזמן בוחנים לבדיקת נוכחות תריפסים וזהותם ובדיקה על החנטים הצעירים לנזק שגורמים התרפסים. אנחנו עדיין רחוקים מלסכם את הניסוי, הסיכום יהיה ביוני-יולי ואז אפשר יהיה להעביר את תוצאות בדיקת הנזקים והניסוי."
מים בעין חרוד
לאחר הפסקת אוכל במשרד החקלאות אזור העמקים, המשכנו לביקור במשרדו של הלל גרוסר, מנכ"ל אגודת המים השיתופית עמק חרוד ויו"ר ענף ההדרים במועצת הצמחים לשעבר. הביקור אף כלל סיור במתקן ההתפלה האזורי בתל יוסף שהקימה האגודה.
בתחילת הביקור הוקרן סרטון על תולדות אגודת המים השיתופית עין חרוד, אגודה של 9 יישובים: בית אלפא, בית השיטה, גבע, חפציבה, כפר יחזקאל, עין חרוד איחוד, עין חרוד מאוחד, תל יוסף ומולדת. האגודה הוקמה ב-1935 ופועלת כספק מים בלעדי למשקי עמק חרוד וליתר הצרכנים באזור. האגודה מפיקה בעצמה את מרבית המים ממקורות שבבעלותה ובשנים האחרונות מקבלת קולחים שלישונים ממפעל תשלובת הקישון של "מקורות" בעמק יזרעאל.
האגודה מספקת למשקים החברים ולגופים נוספים מי שתיה, מים לתעשייה ובעיקר מים לחקלאות צמחית ולמדגה. את מי השתייה והתעשייה מספקת האגודה בכניסה לישובים ולמפעלים ואת המים לחקלאות הצמחית בראשי השטחים של הישובים. האגודה פיתחה את אספקת המים לשטחי המשקים מהקרוב לרחוק כאשר כל ישוב קיבל את מכסתו בשטחי החקלאות שלו. את המים המלוחים למדגה מספקת האגודה לבריכות הדגים הנמצאות בשטחי העמק במערכת נפרדת למים מלוחים.
"אני מנכ"ל אגודת המים, אבל לפני הכל אני חקלאי, "אמר גרוסר. לדבריו, עם כניסתו לתפקיד קיבל החלטה להגדיל את היצע והיקף המים שמספקת האגודה לצרכניה בבתים, בחקלאות ובתעשיה. "ההחלטה הזאת התקבלה בעקבות המציאות – יש לנו הרבה מאוד בארות והם בתהליך המלחה מתמיד, הם כבר פחות ופחות ראויים לשימוש לחקלאות. במקביל אנחנו מספקים גם מים לתושבים שלנו, המים המסופקים לתושבים יוצאים ממכון ההתפלה. 70% מהמים שיוצאים מהדיאפרגמות הם מים תפלים ללא מינרלים וכדי שיהיו בריאים ויעמדו בתקן אנחנו מוסיפים 30% נוספים. מהתמהיל יוצאים מים עשירים במינרלים ומאוד מאוד בריאים."
בגלל איכות מי הקידוחים (שהומלחו) פועלת האגודה לשיפור איכות המים המסופקים ולשם כך הקימה את מתקן ההתפלה באוסמוזה הפוכה. הכוונה להתפיל את מי הקידוחים המלוחים ולפרוס מערכת אספקת מי שתיה חדשה שתגיע לכל הצרכנים ובעתיד גם לחקלאים. מדובר בהשקעה של מעל 30 מיליון ₪.
באגודה," אומר גרוסר, "יש לנו כוונה לשלש את תפוקת מתקן ההתפלה ולספק כמות גבוהה של מים כדי להצליח להכניס עוד גידולים חקלאיים שלא גדלו פה באזור רק בגלל איכות המים, כמו ליצ'י, אבוקדו ומנגו."
