פרופ' רפי שטרן, חוקר מו"פ צפון במכון המחקר מיגל, הצליח לפתור את בעיית הסדקים בפינק ליידי, שפגעה קשות ביבול ובכלכלת החקלאים, בישראל ובמדינות ברחבי העולם. המחקר שנמשך מספר שנים מומן על ידי שולחן התפוח במועצת הצמחים.
פתרון לבעיית הסדקים בזן תפוח פינק ליידי: הפינק-ליידי נחשב לזן התפוחים היוקרתי ביותר כיום בשוק. הוא פותח באוסטרליה בשנת 1973 והובא לישראל בשנת 2000. לאחר שנים של מחקר מקיף, התאמה ואקלום בחלקות ניסוי, החלו החקלאים בגליל ובגולן בתנופת נטיעה של עצים מהזן החדש. מהר מאוד זכה הפינק-ליידי לתהילה והחל לתפוס את מקומם של זני התפוח הישנים, בעיקר את מקומו של זן החרמון (הסטרקינג). אולם למרות עסיסיותו וטעמו המשובח בארץ, התגלתה גם בעיה קשה: שיעור גבוה מאוד מהפרי סובל מסדקים חמורים שהופכים את התפוחים לבלתי סחירים. הבעיה חמורה אף יותר, כי מלבד הפגיעה במראה, חודרת דרך הסדקים שנוצרים פטרייה התוקפת את הפרי ופוגעת באיכותו, כך שכמות גדולה מאוד של פינק-ליידי (קרוב למחצית מהיבול בשנים קשות במיוחד) נזרקת ומושמדת. בעיה קשה זו של סדקים בתפוח היוקרתי, התפשטה בחמש השנים האחרונות, כתוצאה מההתחממות הגלובלית, למקומות נוספים בעולם כמו דרום אפריקה, צפון איטליה ואפילו באוסטרליה, במקום בו פותח הזן.
במחקר מקיף שעורך בשנים האחרונות פרופ' רפי שטרן, חוקר במו"פ צפון במכון המחקר מיגל, המשמש גם כמרצה במסלול לחקלאות, במכללה האקדמית תל-חי, נבחן נושא הסדקים והגורמים לפגיעה החמורה בתפוח, שהוא הרווחי ביותר לחקלאי. "במהלך המחקר גילתי, כי ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר בשלבים הראשונים של התפתחות הפרי, כך הסדקים רבים יותר. מצאתי, שכאשר הטמפרטורה מגיעה ל- 34 מעלות ומעלה בחודש הראשון להיווצרות הפרי, נוצרים בוודאות סדקים. החודש הראשון הוא קריטי להתפתחותו של התפוח, משום, שבחודש זה נוצרת הקליפה. בארץ החודש הקריטי הזה הוא חודש מאי, במהלכו התקיימו בעשור האחרון ימים של שרב כבד, המגיעים עד לטמפרטורה של 40 מעלות" מסביר פרופ' שטרן "הבנתי, כי הפתרון הוא שיפור מבנה הקליפה, באמצעות הגדלת מספר התאים שבה. יש לכך חשיבות רבה, כיוון שהקליפה נמתחת ונמתחת ככל שהפרי גדל. הצעתי לעשות זאת באמצעות תוסף צמיחה טבעי, "ציטוקינין", שהצמח מייצר בעצמו, אך לא בכמות מספקת. הוספתו בשבוע הראשון להיווצרותו של הפרי גורמת לתפוחי הפינק-ליידי לפתח קליפה בריאה, חזקה וטובה יותר, המגינה על הפרי, ללא סדקים וכתוצאה מכך גם ללא פטריות".
במקביל לכך, גילה פרופ' שטרן, כי בשורות העצים הנטועות בקצה המטע בסמוך לעצי ברוש, יש פחות סדקים בפירות וגילה, כי הצל שמטילים עצי הברוש, מסייע אף הוא בהפחתת היווצרות הסדקים. כך שהתקיים ניסוי נוסף, בו נפרשו רשתות צל מעל עצי התפוח. ממצאי הניסוי הראו ירידה דרסטית בכמות הסדקים בפירות.
פתרון לבעיית הסדקים בזן תפוח פינק ליידי
בימים אלה הסתיים מחקר גדול נוסף של פרופ' שטרן במטעים של ברעם ומרום הגולן, במהלכו נעשו שלושה ניסויים: בחלקה אחת כוסו המטעים ברשתות צל- כמות התפוחים הסדוקים ירדה מ 40% ל- 18%, בחלקה שנייה ניתן לעצים התוסף הטסעי ציטוקינין- כמות התפוחים הפגועים והסדוקים ירדה מ- 40% ל- 15% ובחלקה שלישית נבחן שילוב של רשתות צל מעל עצי התפוח וטיפול בציטיקינין- התוצאה שהתקבלה הינה, כי כמות התפוחים הסדוקים ירדה מ- 40% ל- 0%. הבשורה החשובה היא, שלצד הפתרון שניתן לחקלאים הישראלים, החלו גם חקלאים בכל העולם ליישם את הפתרונות שמציע פרופ' שטרן: שימוש ברשתות צל ובתוסף הציטוקינין ואיכות הפינק-ליידי השתפרה פלאים!
לדברי מנהלת מו"פ צפון, חיה רק-יהלום: "למחקר זה חשיבות רבה, המשבר בענף התפוח הולך ומחמיר. התפוח הוא ענף גידול מרכזי בישראל, אך מרבית הזנים: סטרקינג, זהוב, גאלה, גרנד סמיט ועוד, אינם רווחיים כלל לחקלאים. התמורה שמקבלים עבורם לעיתים קרובות, אינה מכסה את עלויות הגידול.
זן הפינק-ליידי, הינו התפוח בעל הרווחיות הגדולה ביותר לחקלאי. השנה עומד יבול התפוחים בארץ על 100,000 טון, הפינק-ליידי תופס כ- 10% מיבול התפוחים בארץ: 10,000 טון בשנה. שטח מטעי הפינק-ליידי משתרעים על כ- 10% מכלל מטעי התפוחים ועומדים על 4,000 דונם, מתוך סך כולל של 40,000 דונם תפוחים בישראל. משנה לשנה גדל שטח מטעי הפינק-ליידי, כשהכוונה היא שבעתיד הקרוב יהווה הזן כ- 25% מכלל יבול התפוחים בארץ. הפינק-ליידי המקומי עולה בטעמו על המיובא. במו"פ צפון אנו מבצעים מחקרים נוספים במטרה למצוא פתרון לבעיות גידול נוספות של זן הפינק-ליידי, כגון נשירה טרום קטיף. בנוסף לכך, אנו מפתחים במו"פ צפון זנים חדשים, אותם יחלו החקלאים לנטוע בשנים הקרובות. זנים איכותיים וטעימים, פציחים ובעלי עמידות למחלות, דבר שיחסוך בריסוסים".
"אנו נמצאים כעת בעיצומו של קטיף הפינק-ליידי הישראלי, כך שזה עיתוי טוב לאכול פרי ישראלי עסיסי, בריא וטרי" אומר עמוס לוין, יו"ר שולחן התפוח במועצת הצמחים ומרכז תחום החקלאות בחברה לפיתוח הגליל". הערך המוסף של תוצאות המחקר הממומן על ידי מגדלי התפוח בגליל ובגולן יתבטא השנה ובשנים הבאות באופן משמעותי בפחת נמוך של תפוחים שאינם סחירים, דבר אשר ייטיב עם כלכלת מגדלי התפוחים ויסייע לנו להוריד את מחיר התפוח היוקרתי, פינק-ליידי. על מנת להתמודד עם אתגרי השוק, יזמנו בענף הפירות במועצת הצמחים "פרויקט תפוח 2030", על מנת להשביח זני תפוח חדשים נוספים, להקטין עלויות ייצור ולהביא לצרכן הישראלי שאוכל בממוצע 22 ק"ג תפוח בשנה פרי עסיסי, טעים ופציח לאורך כל השנה.
