יבול שיא
הרפת והחלב
1 מתיה במרגליות דדה עינב

צלמים מקיבוצים בתערוכת "אלבום הצפון" 

2 דק' קריאה

שיתוף:

בתערוכה יוצגו צילומיו של דוד עינב מקיבוץ בית אלפא וצילומיו של בועז לניר משער העמקים

*תמונה ראשית: מתיה טרייבר, 82, בית אלפא, מתנדבת בלולי מושב מרגלית שבצפון בזמן מלחמת "חרבות ברזל". צילום: דוד (דדה) עינב, בית אלפא 

בשבוע הבא תפתח במרכז עינב (גן העיר, תל אביב) תערוכת "אלבום הצפון" (אוצרת פרופ' דנה אריאלי). התערוכה מציגה מבט של 88 צלמים וצלמות ישראליים, לצד חומרי ארכיון נדירים. "הצפון מוצג כמרחב מתוח, שבו נופי מלחמה ונוכחות צבאית שזורים בשגרת חיים יומיומית" נכתב אודות התערוכה. העבודות שנבחרו מעוררות שאלות על גם על תפקידו הצלם בתוך הסיטואציה המתועדת.  

"אלבום הצפון" היא התערוכה המרכזית של פסטיבל הצילום הבינלאומי. בין הצלמים שנבחרו להציג בתערוכה, הצלם דוד (דדה) עינב מבית אלפא והצלם בועז לניר משער העמקים. 

2 דדה עינב אוסף ביצים
דוד (דדה) עינב, התנדב בעצמו באיסוף הביצים. צילום: גד מירון 

מפיק מרגליות 

צילומיו של דוד עינב נעשו בלולי מושב מרגליות, שם התנדב יחד עם חברי קיבוצי העמק באיסוף ביצים בתקופה בה הצפון תחת מתקפה ויישובי האזור פונו. "בסדרה שלפנינו נראים חברי קיבוץ בית אלפא המתנדבים בלולי מרגליות באצבע הגליל" כתבה האוצרת פרופ' דנה אריאלי. "הם החליפו את התאילנדים. אנשים מבוגרים בגילאי 70 עד 89 עושים את דרכם במהלך חודשי הקיץ למושב". 

דדה מספר שוותיקי העמק הגיעו בהתנדבות לאסוף את הביצים בלולים במשך שלושה חודשים: בימי א' חברי בית השיטה, בימי ב' בית אלפא, בימי ג' הדגניות ובימי רביעי העין חרודים. 
 
"יצאנו כל פעם 20 איש, התחלנו מוקדם בבוקר, לפני ההפגזות. אספנו 40 אלף ביצים כל יום!"  

שתי תמונות מסדרת "זקני הכפר" המתעדת את המתנדבים במושב מרגליות נבחרו לתערוכה. בתמונה (שלא נבחרה לתערוכה): מתיה טרייבר (צלמת בזכות עצמה) בת 82, בית אלפא. 

דוד (דדה) עינב מצלם עבור העיתונות הקיבוצית, המושבים והחקלאית למעלה מ-30 שנה וגם עבור עיתון "זמן קיבוץ". 

3 פליטים ילדה עם תינוקצור לבנון1982
פליטים, ילדה עם תינוק, צור, לבנון, 1982. תיעוד של אזרחים שנקלעו שלא מרצונם למלחמה. צילום: בועז לניר, שער העמקים 

מעגל האיבה ממשיך 

הצילום של בועז לניר משער העמקים "פליטים ילדה עם תינוק, צור, לבנון 1982" נבחר אף הוא לתערוכה הנחשבת (שני צילומים נוספים יוצגו בתערוכה). 

"לדעתי הצילומים ממלחמת לבנון מעניינים וחשובים, בגלל ששוב אנו רואים שההיסטוריה חוזרת" אומר לניר. 

"מלחמת לבנון פרצה ב 1982, המלחמה הייתה בין ישראל לסוריה וארגוני טרור פלשתינאים שישבו בלבנון. הייתי צלם צעיר שעבד לעיתון 'על המשמר' והמוסף 'חותם'.  

הייתה לי פורד פיאסטה וכול מספר ימים לקחתי כתב אחר מהעיתון ונכנסנו ללבנון. לאחר תדרוך עם דובר צהל היינו מסתובבים לבד חופשי בשטח שצהל נמצא בו, צור, צידון, שדה תעופה בבירות, מחנות הפליטים שהופצצו, חוף הים אליו הגיעו אלפי פליטים עקורים ועד לנמל שבו גורש ערפאת באוניה מבירות.  

לא היו חוקים מחמירים אז, לכן העבודה הייתה חופשית והיינו צרכים להיזהר רק לא לעבור לשטח אויב שצהל לא ישב בו. מאחר ולמדתי 'צילום אמנותי' השתדלתי לשלב בצילומי קומפוזיציה 'נכונה'-חיתוך מעניין וגווני שחור לבן דרמטיים.  

זהו גם תיעוד של אזרחים שנקלעו שלא מרצונם למלחמה שתירשם בהיסטוריה של מדינת ישראל. עצוב שוב לראות בימים אלה כמה חיינו בסביבה הזו עקובים מדם ומעגל האיבה ממשיך להסתובב". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה
המועצה האזורית גליל עליון נפגעה מאוד במלחמה: 9,500 תושבים פונו מביתם,  1,000 מבנים נפגעו, 162 אלף דונם נשרפו, אבל עכשיו היא חוזרת לצמוח. ראש המועצה אסף לנגלבן: ״מרבית הקיבוצים חזרו, וכיום אין דירה ריקה״.

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן