שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר: "מדובר בבשורה משמחת לחקלאי ישראל. ההסכם שחתמנו כעת עם האמירויות מצעיד אותנו קדימה לעבר עתיד של שיתוף פעולה בתחום החקלאות, לא רק בידע וטכנולוגיה גם בסחר ישיר של תוצרת חקלאית. לחקלאים שלנו נפתח שוק חדש לגמרי, ואני מברך על כך"
בתום סדרת מפגשים ותיאום בין שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר, ומנכ"ל משרדו, ד"ר נחום איצקוביץ', לבין עמיתיהם מאיחוד האמירויות, קיבלה ישראל אישור רשמי מהשלטונות באמירויות לייצא תוצרת חקלאית טרייה וחומר ריבוי (לרבות זרעים) מישראל לאמירויות. במשרד החקלאות מקווים כי החקלאים יתחילו לייצא ליעד החדש כבר בתחילת נובמבר.
בשנים האחרונות הייצוא הישראלי נתקל בתחרות קשה ומתגברת באירופה, שכיום נחשבת לשוק הייצוא העיקרי של ישראל לתוצרת טרייה. התחרות העזה היא בין החקלאות האירופית המקומית, אשר נהנית ממענקים והשקעות של האיחוד האירופי לבין מתחרים ממדינות אחרות המייצאות לאירופה, ובהן עלויות הגידול, מים, עבודה וכו' זולות משמעותית לעומת החקלאי הישראלי. כתוצאה מכך, בשנים האחרונות היצואנים הישראליים הסיטו חלק משמעותי מהיצוא לשוקים אחרים, כדוגמת: רוסיה ומזרח אירופה, המזרח הרחוק וארה"ב (לגידולים שיכולים לשרוד את אורך המסע). במשרד החקלאות מציינים כי גם הסטת שווקי הייצוא לא הספיקה וכעבור שנתיים שלוש מוצלחות, היצוא לרוסיה פוחת משנה לשנה. על כן ההזדמנויות לייצא ליעד חדש וקרוב גיאוגרפית לישראל, פותח עבור הייצוא הישראלי אפשרויות חדשות. היצוא לאמירויות יאפשר לחקלאים להתפתח ולחתור לשווקים חדשים, שבמשרד החקלאות מקווים שיביאו לרמת רווחיות סבירה לחקלאים ויגדילו ויחזקו את החקלאות המקומית
על פי נתוני משרד החקלאות, ארצות המפרץ, הנמצאות בקרבה גאוגרפית ונוחה מבחינת האפשרויות הלוגיסטיות לשינוע תוצרת, זולות לאין שיעור. היצוא החקלאי לאיחוד האמירויות הוא שוק אטרקטיבי לשיווק תוצרת חקלאית בהיותו שוק המבוסס על יבוא. באיחוד האמירויות חיים כ-10 מיליון תושבים, רובם עם הכנסה גבוהה לנפש. כ-80% מהצריכה של תוצרת חקלאית היא מיובאת מכל העולם בשווי כולל של מעל 10 מיליארד דולר (בשנת 2018). בנוסף איחוד האמירויות מהווה מרכז סחר ומעבר עולמי לסחורות המיועדות למזרח התיכון. ארה"ב ייצאה לאיחוד האמירויות בשנת 2018 בהיקף של 1.2 מיליארד דולר של תוצרת חקלאית, מרביתם למגזר הקמעוני. בנוסף, איחוד האמירויות מייבא תוצרת חקלאית ממרוקו, ירדן ומהרשות הפלסטינאית.
ד"ר נחום איצקוביץ', מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר: "משרד החקלאות רואה חשיבות רבה בפתיחת שווקים חדשים ועידוד היצוא החקלאי מישראל, וימשיך לפעול לפתיחת יעדים נוספים והרחבת השווקים הקיימים. משרד החקלאות הישראלי ידאג כי הייצוא ייבדק ויעמוד בתנאי איחוד האמירויות ויהיה חופשי ממזיקים".
עוד מוסיף ד"ר איצקוביץ': "משרד החקלאות ופיתוח הכפר היה בין המשרדים הראשונים לפתוח במגעים רשמיים עם המשרד לביטחון מזון בכדי לבחון דרכים נוספות שיאפשרו העמקת הקשרים הכלכליים בכלל והרחבת היצוא הטרי מישראל לאיחוד האמירויות בפרט. הפוטנציאל רב ובמשרד החקלאות מתכוונים להוות גורם מתכלל ומכוון".
פרופ' עבד גרה, מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות: ״היצוא החקלאי תלוי ביכולת המדינה לפתוח שווקים חדשים עבור החקלאים. אחת מהמשימות שלנו בהגנת הצומח סיוע בשימור והגברת היצוא החקלאי והסרת מחסומים פיטו-סניטרים בשווקי יעד ליצוא ותחזוקת שווקים קיימים. מדובר בבשורה של ממש לחקלאים וליצואנים המצוינים שלנו והזדמנות להרחבת היצוא החקלאי הטרי מישראל למדינות המפרץ".
שוק שמבוסס ברובו המכריע על יבוא, אוכלוסייה בעלת הכנסה גבוהה, עניין במוצרי פרימיום ובריאות ויצוא תחרותי מישראל
רבות כבר הספיק להיכתב ולהיאמר על הסכם השלום עם איחוד האמירויות ופוטנציאל הסחר הגלום בין המדינות, אבל למה דווקא ישראל? מצב האוכלוסין באיחוד האמירויות שונה ממה שאנו רגילים לו בשאר העולם, כמעט 90% מתושבי האיחוד (10 מיליון תושבים) הם מהגרי עבודה, ואחוז דומה מתגורר בערים, רובם עם הכנסה גבוהה לנפש. איחוד האמירויות הוא שוק אטרקטיבי לשיווק תוצרת חקלאית בהיותו שוק המבוסס על יבוא. כ-80% מהצריכה של תוצרת חקלאית היא מיובאת מכל העולם בשווי כולל של מעל 10 מיליארד דולר (בשנת 2018). בנוסף הוא מהווה מרכז סחר ומעבר עולמי לסחורות המיועדות למזרח התיכון. ארה"ב ייצאה בשנת 2018 – 1.2 מיליארד דולר של תוצרת חקלאית לאמירויות, מרביתם למגזר הקמעוני. בנוסף ישנו יבוא של תוצרת חקלאית, גם מירדן ומהרשות הפלסטינאית.
באיחוד האמירויות המכירה הקמעונית נחלקת לשתי קבוצות עיקריות: סחר מודרני וסחר מסורתי. סחר מודרני כולל בתוכו רשתות שיווק מאורגנות, חנויות מכולת, חנויות אקספרס, חנויות מיוחדות, חנויות נוחות, ושיווק ברשת. קבוצה זו שולטת בשוק במיוחד באמירויות של דובאי ואבו דאבי. מסחר מסורתי כולל בתוכו שירותי מסחר ישיר וחנויות מכולות פרטיות ("באקאלה" בערבית) הפעילות בממוצע 18 שעות ביום 7 ימים בשבוע. חנויות אלה מיועדות לצרכי משק הבית הממוצע ולמוצרי מכולת לשימוש יומיומי. מסחר מסורתי נפוץ יותר באמירויות הצפוניות יותר, כמו שארג'ה, עג'מאן, פוג'יירה ואום אל-קיוין בגלל הזמינות הנמוכה של חנויות קמעונאיות מודרניות. מוצרים אורגניים וטבעיים נמכרים גם בשווקים המודרניים וגם בשווקים המסורתיים בכל איחוד האמירויות, כאשר הדבר שכיח יותר באמירויות של דובאי ואבו דאבי.
שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר: "פוטנציאל הסחר עם איחוד האמירויות הוא עדות נוספת לצורך הדרמטי בהשקעות תקציביות לענף החקלאות. השקעות שאנחנו דורשים ממשרד האוצר להיענות להן בימים אלה ממש. עלינו להגביר את יכולות הייצור, הידע והטכנולוגיה שלנו, אשר יחד עם האתוס החקלאי הישראלי הם מענה מצוין לצורך של איחוד האמירויות להגיע לביטחון מזון, ולספק מזון טרי ואיכותי לאזרחיהם. בלי השקעות משמעותיות בידע, במחקר ופיתוח, בטכנולוגיות חדשניות, לא נוכל בשנים הבאות להמשיך ולהיות מדינה מובילה שכל כך רוצים את שיתוף הפעולה עימה. אסור שהאשראי העצום שלנו, שנבנה במשך עשרות שנים של השקעה ומסירות ילכו לטמיון בגלל העדר תקציב מתאים"
ואכן, הדרישה למזון "בריא" ולתוצרת אורגנית בדומה למגמות בעולם המערבי גם היא פוטנציאל יצוא מישראל. לפני כ-5 שנים, החלה הממשלה בדובאי בפעולות להעלאת המודעות בנושא הבריאות ולגבי הסכנות הטמונות בהשמנת יתר. בהתאם לכך, חלה עלייה משמעותית בביקוש למוצרים בריאותיים. צריכת מוצרים "טבעיים" עלתה בכ-10%, צריכת מוצרים אורגנים עלתה בכ-20%, ומוצרי "חופש" (כמו ביצי חופש) עלתה בכ-15%. עלייה זו גורמת לשינוי במדינות המייצאות סחורה אל איחוד האמירויות. ובהתאמה, היצוא מקנדה ומהולנד עולה על חשבון היבוא ממדינות כדוגמת: סין וירדן.
יתרה מכך, עלות היבוא מישראל אל האיחוד תחרותית. זאת הודות לקרבה הגאוגרפית בין המדינות שיתכן שתאפשר הובלה יבשתית לצד הובלה סטנדרטית דרך האוויר או הים. לכן, ישראל לא תלויה בצי מטוסים כדי לייצא את הסחורה. השטת ספינה מסע מנמל אשדוד לדובאי אורכת כ-12-10 ימים בלבד, ונמל אילת ממוקם במרחק של כ-10-8 ימים מדובאי. לצד אלו, אורך נתיב ההובלה היבשתי הסטנדרטי מעקבה לדובאי אורך 32 שעות נסיעה.
יעקב פולג, סמנכ"ל בכיר לסחר ושיתוף פעולה בינלאומי, במשרד החקלאות: "התוצרת הישראלית ידועה בעולם בזכות איכותה, ומאופיינת בעיקר כזו שפונה לשווקים המוכנים לשלם עבור האיכות הטובה של התוצרת הישראלית. משרד החקלאות ופיתוח הכפר היה בין המשרדים הראשונים לפתוח במגעים רשמיים עם המשרד לביטחון מזון בכדי לבחון דרכים נוספות שיאפשרו העמקת הקשרים הכלכליים בכלל והרחבת היצוא הטרי מישראל לאיחוד האמירויות בפרט. כמו כן נדונים נושאים בעלי עניין משותף בתחום הייצור החקלאי בתנאי מדבר. בהקשר זה אציין כי כבר עתה מתקיימים מגעים בין הסקטור הפרטי משתי המדינות. בנוסף, משלחת רשמית שתלווה בגורמים עסקיים צפויה להגיע לביקור בקרוב. הפוטנציאל רב ובמשרד החקלאות מתכוונים להוות גורם מתכלל ומכוון".
