יבול שיא
הרפת והחלב
נזקי הגשמים

על רקע מזג האוויר הקיצוני קנט מסכמת את נזקי מזג האוויר לחקלאות במחצית 2019

2 דק' קריאה

שיתוף:

על רקע מזג האוויר הקיצוני, קנט פרסמה את נתוני היקף נזקי מזג האוויר שנגרמו לחקלאים במחצית הראשונה של 2019. מהנתונים עולה כי הקרן תפצה את החקלאים בכ-200 מיליון ₪ בגין נזקים שנגרמו להם במהלך 6 החודשים הראשונים של השנה. את הפיצוי הגבוה ביותר יקבלו מגדלי הירקות ולאחריהם מגדלי הפירות ומגדלי הפלחה. בקנט מציינים כי בשל אופיים של נזקי מזג האוויר לגידולים החקלאיים, את ההיקף הסופי של הנזקים ניתן יהיה לקבוע בהמשך, בעת הגעת הגידולים לבתי האריזה.

על רקע מזג האוויר הקיצוני קנט – זינוק של למעלה מ- 10%במספר התביעות לנזקי מזג האוויר

מהנתונים שפרסמה קנט עולה כי במחצית הראשונה התקבלו בחדר המצב של הקרן כ-7,300 דיווחי נזק מחקלאים בכל רחבי הארץ. זאת לעומת כ-6,600 דיווחי נזק בתקופה המקבילה אשתקד. בחלוקה גיאוגרפית, למעלה מ-3,400 דיווחים היו בשל פגעי מזג האוויר בגידולים השונים בצפון הארץ, למעלה מ-2,000 דיווחים בדרום הארץ ולמעלה מ-1,800 דיווחים התקבלו מחקלאים במרכז. למעלה מ-2,300 דיווחים היו של מגדלי הפירות, למעלה מ-2,000 דיווחים התקבלו ממגדלי הירקות, למעלה מ-700 דיווחי נזק היו של מגדלי ההדרים, כ-500 דיווחים התקבלו ממגדלי הפלחה ולמעלה מ- 260ממגדלי האבוקדו.
מבחינת גורמי הנזק, המחצית הראשונה של השנה החלה בנזקים שנגרמו כתוצאה מהחורף שמצד אחד היה מבורך וחריג בהיקף המשקעים אך מצד שני גרם לנזקים לא מעטים לגידולים השונים. בין השאר בשל אירועי סערה ושיטפון שגרמו להצפות של גידולי ירקות, לפגיעה בגידולי הפירות ולנשר של פירות מהעצים, בהיקפים גבוהים מהמקובל בשנים האחרונות. נזק מרכזי נוסף נגרם כתוצאה ממספר אירועי ברד שפגע בגידולים ובמקרים רבים גרם לפציעת הפירות והירקות ולפסילתם לשיווק, וכמו כן נזקי מחלות ומזיקים.

נזקי הסערה של ינואר 2020 : הפגיעה בחקלאות עד כה נאמדת בכ-50 מיליון שקלים הקרן לביטוח נזקי חקלאות מוסרת כי מתחילת הסערה בסוף השבוע שעבר נרשמו מפגעים בעלות מוערכת של כ-50 מיליון שקלים, זאת מדיווחים על למעלה מ-500 מקרי פגיעות בגידולים עקב הגשמים העזים. מדובר בנזקי הסערה עד תאריך 14.01.2020 אחת ממערכות החורף הקשות ביותר בשנים האחרונות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן