מאור לוי הוא חקלאי צעיר, מוערך ומוביל. מאור מוביל בתוצאות ובתפיסה שונה, מערכתית – ביולוגית המוכיחה עצמה בכל עונה מחדש. מאור מנהל, מזה כ-10 שנים בהצלחה רבה, את מטעי הרימונים והחוחובה של "גד"ש שקמה" בנגב. הגד"ש המשותף לקיבוצים משמר הנגב ובית קמה. הוא אחראי ומנהל את המטעים הללו מנטיעתם ועד היום תוך נקיטת גישה פרקטית שתוצאותיה פותחות צוהר לחקלאים שמרניים יותר אל שיטות חלופיות-סביבתיות, המגייסות את הטבע לטובת מערכת הייצור החקלאית ולא קוראות עליו תיגר.
היי מאור, נתחיל מההתחלה.. איפה נולדת?
"נולדתי וגדלתי במושב תלמי מנשה. תלמי מנשה נוסד בשנת 1953, ואחר כך שויך לבאר יעקב. המושב נמצא סמוך לבאר יעקב ולצריפין והיום אין בו יותר מדי חקלאות, אלא יותר נדל"ן".
ההורים שלך עסקו בחקלאות?
"להורים שלי היו 4 דונם פרדס, אבל הם עבדו בעיקר בעבודות חוץ. אבא שלי עיבד ועבד בפרדס, אבל אני זוכר משנים אלו בעיקר את המאבק – אבא שלי היה עסוק בלהיאבק עם הפרדס על התוצאות והרווח".
אם כך, מהיכן התחיל העניין שלך בחקלאות?
"למרות מה שאמרתי קודם, בשנים האלו בהן אבא שלי עבד בפרדס, נזרעו הזרעים של העניין שלי בחקלאות.
בהמשך כשגדלתי ולאחר השחרור מצה"ל (מאור שירת כלוחם חי"ר, בגדוד שקד בגבעתי), עבדתי בכל מיני עבודות מזדמנות וביניהן בגינון, מה שחיבר אותי שוב לעולם הזה. אחר כך, הלכתי ללמוד חקלאות בפקולטה לחקלאות ברחובות".
מה למדת בפקולטה? ומה לקחת משם?
"למדתי חקלאות במגמת הגנת הצומח. בפקולטה גם הכרתי את מי שהפכה לאשתי – נילי, בת קיבוץ משמר הנגב והיום אנחנו הורים ל- 3 ילדים מקסימים בני 11, 9.5 ו-8".
בפקולטה גם פיתחת את התפיסה החקלאית שלך?
"לא כל כך. הגעתי לפקולטה עם תחושה שחקלאות קונבנציונאלית ומונוקולטורה הן תפיסות שגויות מאוד! אבל מסלול החיים שלי לימד אותי שכדי לשנות ולהשפיע אני צריך להתחיל מהבסיס, להבין איך הבסיס עובד.
מה שכן לקחתי מהפקולטה, זה שכמעט בכל קורס, נפתח דיון על גודל אוכלוסיית העולם ועל כך שעד שנת 2050 נצטרך להאכיל קרוב ל- 10 מיליארד איש. 10 מיליארד איש זו כמות עצומה של אנשים, אבל מה שעניין אותי זה בעיקר המושג "להאכיל".
לדעתי יש הבדל גדול בין "להאכיל" לבין "להזין". להאכיל זה להתמקד בכמות ולהזין זה כבר לספק מזון ולהתמקד באיכות! אותי עניין ללמוד כיצד להזין את העולם".
אם כך, איך ואיפה התפתחה התפיסה החקלאית המיוחדת שלך?
"אהה.. אוקי, זה מהתבוננות, התבוננות בטבע. מגיל צעיר אני אדם חוקר ומתעניין גם ברוח הדברים, התפתחות רוחנית בשבילי באה תמיד עם התבוננות. חקלאות זו מערכת טבעית, מערכת אקולוגית והתבוננות בטבע ובתהליכים טבעיים במערכת הזו, הלכו בד בבד עם ההתפתחות שלי כאדם. ה
בנתי שאני אוהב ומחובר לטבע ואני יכול לחיות את זה דרך חקלאות וגם שאני יכול להשפיע לטובה על העולם בכך שאלמד איך לעשות חקלאות שתזין אנשים, שתהיה מערכתית (הוליסטית), שתשתלב בטבע ולא תילחם בו כל הזמן".
והנה נקרתה בדרכך ההזדמנות.. או, איך התחלת בשקמה?
"לאחר הלימודים, החלטנו לחזור לקיבוץ משמר הנגב בעקבות נילי אשתי. רצה הגורל ובדיוק בזמן הזה, חיפשו בגד"ש מגדל למטע רימונים מתוכנן ומנהל הגד"ש אז, זאבי רחמן, אמר לי: בוא, אז באתי".
איך הסתדרה התפיסה המערכתית שלך עם גד"ש מסחרי מהגדולים בנגב?
"כמו שאמרתי, הבנתי שאני צריך תחילה ללמוד את הבסיס, רציתי ללמוד איך מערכת ייצור חקלאית קונבנציונאלית פועלת. לא היה לי הרבה ניסיון, סיימתי את הפקולטה וידעתי את התאוריה בחלק מהדברים. הגעתי לגד"ש והייתי מוכן ופתוח ללמוד, עשיתי הכל ובדיוק מה שאמרו לי".
ומי אמר לך? מי סייע והדריך אותך בהתחלה?
"אני חייב המון למורי, שותפי לדרך וחברי יודלה קרון, אז מדריך גידול רימונים בבית אריזה שוהם והיום שותף מלא בפעילות שלי בגד"ש, עשיתי בדיוק כל מה שאמר לי וכך למדתי והצלחתי.
התחלנו בנטיעה של 250 דונם רימונים מזן "וונדרפול" בהדליה, עומד של 6 X 3.5 על גדודיות, ובגלל שבשטחים באזור שלנו יש בעיית סחף קרקע, יודלה המליץ על חיפוי צמחי בין השורות. התחלנו לזרוע שיבולת שועל (ש"ש) בין הגדודיות כדי להחזיק את הקרקע.
בהמשך נטענו 150 דונם חוחובה אורגנית כדי ללמוד את הגידול והיום אנחנו מגדלים יותר מ- 1000 דונם של חוחובה אורגנית עם חיפוי צמחי מגוון, בעיקר דגניים וגם קטניות שהחלו להתבסס לאחרונה".
מה שהתחבר לתפיסה הסביבתית שלך..
"כן וגם תרם לה המון. גיליתי שאפשר לעשות חקלאות מערכתית-ביולוגית במונוקולטורה. אפשר לייצר מערכת אקולוגית שלמה עם כל שרשרת המזון בתוכה גם כשעושים חקלאות מסחרית, בייחוד במטעים.
את יודעת שעץ הוא האורגניזם היחיד שיכול להיות תא אקולוגי/סביבה שלם/ה? למעשה גידולי החיפוי וניהול העשבים פתחו בפני את כל הנושא הביולוגי.
הבנתי שאני רוצה לגדל ולטפח מערכת אקולוגית שלמה ולא רק עצים בחלקה. אני למעשה אחראי על האקולוגיה של השטח ולא רק על שורות עצים, הגידול שלי לא מסתיים בגבולות הגדודית או השורה, אלא על פני כל שטח החלקה, בכל תווך הקרקע".
מגדל רימונים וחוחובה – ספר לנו קצת על הגידול
"אנחנו מגדלים 700 דונם רימונים, 200 דונם זנים מוקדמים ו- 500 דונם "וונדרפול". בכל החלקות אנחנו מגדלים חיפוי צמחי, אותו אנחנו מכסחים עם כיסוח הגזם לקראת האביב.
בחוחובה, כאמור, התחלנו עם 150 דונם אורגני וצמחנו ל- 1350 דונם חוחובה אורגנית. בגלל איסור השימוש בחומרים קוטלי עשבים בכלל באורגני, והצורך לטפל בעשבייה, פיתחנו שיטות מיוחדות לניהול העשבייה בשטח, תוך שימוש בחיפוי צמחי ואיסוף הפרי ברשתות שנפרסות על גביו.
הממשק החדש גם דרש מאיתנו לפתח מיכון ייעודי מתאים, והיום אני יכול לומר בשמחה גדולה שהשטח והקרקע במטעים שלנו "חי".
במטע החוחובה אפשר לראות כמות גדולה של יונקות תחת חיפוי השורות, מה שנדיר למצוא במטעים קונבנציונאליים וגם אורגניים בממשק רגיל, וכמעט בכל מקום שחופרים, רואים שלשולים ואורגניזמים אחרים. אני גם יודע לעשות בדיקת תלכוד לקרקע ויכול לומר שהשיפור עצום".
איך תפיסתך משתלבת בתפעול שטחי גידול נרחבים כאלה?
"חקלאים נוטים להתייחס לחלקה כמפעל ולתשומות החקלאיות כגורמי ייצור. אני לא מאשים אותם. אני חושב שמי שאחראי לתפיסה הזו הם אלו שהנחו והדריכו את החקלאים לאורך השנים. ה
מחקר עליו מתבסס הידע הוא פעמים רבות מחקר ב"תנאי מעבדה", במובן שהוא מבודד גורמים ולא מתייחס למורכבות ולמכלול של מערכות טבעיות. אני יכול לקחת לדוגמא את המחקר בנושאי הזנה.
הוא מתבסס על ליזימטרים והם לא מתחשבים בכלל בביולוגיה של הקרקע. תנאי השטח אחרים, ולכן אני מתייחס למסקנות ניסויים אלו באופן מוגבל.
אני לא מדשן את העצים, ולכן זה לא מעניין אותי מה הערכים המוחלטים של חומרי ההזנה בקרקע. אני מגדל מיקרואורגניזמים בקרקע והם הבנק שלי להזנת העצים בחלקה.
למעשה אני מאמין גדול במיעוט הזנה, אני חושב שחקלאים מדשנים לפעמים יותר מדי, בגלל שהם נשענים על מחקר בליזימטרים, בעוד שאני דואג לטפח את הביולוגיה של הקרקע שתעשה את עבודת ההזנה עבורי".
זה נשמע נפלא! לגדל עשבים שיטפחו ביולוגיה בקרקע. אבל, איך זה מסתדר עם מחיר המים ועלויות הגידול למ"ק מים בנגב?
"אז זהו, שזה מסתדר מצוין! עם כל זה שאני מגדל עשבים, אני לא משקה יותר אלא פחות! המים שלנו הם מים מושבים אך גם אלו יקרים מאוד היום, אז אני יוצר סביבה ומיקרו-אקלים שמשאירים את הלחות בקרקע.
למעשה בחוחובה אני משקה בממוצע 450-500 מ"ק לדונם במקום 700 מ"ק כמקובל באזור שלנו. אני מגדל דגניים ועכשיו גם קטניות ולאחר ההשכבה של החיפוי הצמחי, הקרקע מחופה לאורך כל החודשים החמים, כך שהאידוי קטן ואיתו צריכת המים.
בנוסף, אני מספק למיקרואורגניזמים תנאים מצוינים והם מתרבים ומשגשגים ובתורם מזינים את העצים".
אם תצטרך לסכם בכמה עקרונות את האופן שבו אתה פועל בשדה, מה תגיד?
"מה שמנחה אותי כמגדל זה לגדל תוצרת איכותית, עם ערכים תזונתיים גבוהים ובמקביל אני פועל למזער הפרת איזון מכל סוג שהוא. לדוגמא: אנחנו לא מעבדים את הקרקע.
ברימונים אני משתדל שלא להשתמש בחומרי ריסוס מפרי איזון ומעדיף במידת האפשר הגמעה. אני ממזער שימוש בדשנים וחומרים סינטטיים; גם לדשנים אני מתייחס כתוסף ולא כמזון עיקרי, בוודאי כשאני משקה במים מושבים.
בכל הנוגע לטיפול במחלות, אני מתכנן את המטע לפי כיווני הרוח בהתכוונות לכך שהמטע יהיה תמיד מאוורר, ובמזיקים – ספי הפעולה שלי גבוהים, ביחס לחקלאים אחרים.
למעשה, ככלל אני משתדל להתערב כמה שפחות ובטח שלא לצורך! בכך אני מעצים את "הטוב" במקום השיטה הרווחת של להילחם/ להדביר את "הרע". מעשית הכול נעשה באוריינטציה כלכלית, שמוכיחה את עצמה. התשומות יורדות והיבול לא נפגע אלא עולה.
