יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 04 17 134613

רועי אטלי מחניתה נפצע באורח קשה מכתב"ם נפץ

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

רועי, חבר כיתת הכוננות, נפגע מרסיס בחזה כשכתב"ם התפוצץ במרכז הקיבוץ

רועי אטלי (32), בן קיבוץ חניתה, חבר כיתת הכוננות של הקיבוץ, נפצע ביום שבת בצהריים באורח קשה מפגיעת כטב"ם נפץ ששוגר משטח לבנון למרכז הקיבוץ. רועי הועבר בשבת לבית החולים הגליל המערבי בנהריה
כשהוא מורדם ומונשם. בהמשך מצבו השתפר והוא עבר מטיפול נמרץ למחלקה הכירורגית.
״ביום שבת נפלו שני כטב"מים בחניתה, אחד במרכז הקיבוץ והשני רחוק יותר", מספרת מירי מרנין, אימו של רועי, הנמצאת עם שאר בני המשפחה ליד מיטתו. "הכטב"ם שנפל במרכז הקיבוץ התפוצץ ליד רועי ועוד כמה חברים מכיתת הכוננות, שלא הספיקו להיכנס למרחב מוגן. רועי נפגע בצד הימני העליון של החזה, ובנס הרסיס רק נכנס לחזה ובמזל לא פגע בלב. הרסיס עדיין נמצא בגופו. ביום ראשון בצהריים העירו אותו, ומאז מצבו הולך ומשתפר״.
מתגעגעים הביתה
בתחילת המלחמה הייתה פגיעה של טיל נ"ט באחד מבתי קיבוץ חניתה ופה ושם היו פגיעות נוספות שגרמו להתנפצות של חלונות מרסיסים. חברי הקיבוץ פונו ומפוזרים בחמישה מוקדי פינוי מרכזיים.
בכיתת הכוננות של הקיבוץ משרתים כ-15 חברים, שגויסו כלוחמי מילואים. הכיתה מורכבת מחברי קיבוץ, בני קיבוץ שבאו להתנדב ומתנדבים שאינם מהקיבוץ. "רועי לא היה בהתחלה בכיתת הכוננות אבל הצטרף אליה די מהר", מציינת אימו מירי שחשה גאווה גדולה עם הצטרפותו של רועי לכיתת הכוננות.
היו גם חששות?
״לא. בני הקיבוץ גדלו עם ירי קטיושות ועם חשדות לחדירת מחבלים, וגם הילדים שלי ממש לא חוששים מהמצב הזה. לא דאגתי לרועי כשהצטרף לכיתת הכוננות. האמנתי שהוא יהיה בסדר״.
אחת לכמה שבועות נפגשים יחד החברים המפונים. "לפני שבועיים וחצי היה לנו מפגש בקיבוץ רמת השופט, ובו הקדשנו מחשבה לשאלת היום שאחרי. זה היה מרגש מאוד. אנחנו אוהבים להיפגש. מתרגשים לראות אחד את השני, מתגעגעים אחד לשני. יש לנו קבוצת ווטסאפ של הקיבוץ, ובשבת כשרועי נפגע קיבלתי עשרות הודעות של דאגה, תמיכה ואכפתיות. אני רוצה שנחזור הביתה. אנחנו מתגעגעים למקום היפה שלנו. כולנו מתגעגעים הביתה, ואני בטוחה שהרגע הזה יגיע״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר יעקב בלום, דור רביעי לחקלאים במושבה ראש פינה • בשל היותם מושבה, במשך שנים איש לא סייע לחקלאי ראש פינה, עד שהחליטו לדאוג לעצמם והקימו אגודה שיתופית, עם בית אריזה • ביחד עם
7 דק' קריאה
"זה נכון, היו לנו חיים טובים בניו יורק, אבל הרגשתי מבודדת – עלינו לארץ לא רק בגלל הציונות אבל בעקבות משפחתי, כי המשפחה הגרעינית כבר הייתה בארץ," אומרת לי בת' שטיינברג, בחום הלוהט בעת
6 דק' קריאה
תערוכת יומנים ויזואליים של נשות בארי כחלק מתערוכה לציון שנה לטבח *תמונה ראשית: פרח פילו מבארי לצד עבודותיה. בשבת השחורה חדרו מחבלים לביתה של פרח בת ה-75 והתבצרו בו. רק בראשון לפנות בוקר הגיעו
< 1 דק' קריאה
אין אפילו גרם אחד של הבדל מהותי בין להיות אדם מאמין ואיש השומר הצעיר, אומר גיל זמיר, שמקיים אורח חיים דתי בקיבוץ העירוני רות גיל זמיר הוא חבר קיבוץ רות, קיבוץ עירוני של תנועת
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן