סיכום שנת 2025 של ענף המנגו בישראל
אלקנה בן ישר – יו"ר שולחן מנגו מועצת הצמחים
הגורמים שהשפיעו על התוצאות העיסקיות:
- שנת יבול – הגענו ליבול ארצי של כ- 80 אלף טון בהשוואה ל-55 62 אלפי טון בשנים עברו.
- שוק עזה לא קיים (מזה שנתיים,) בעבר קלט קרוב ל 9,000 טון בעונה.
- קשיים במוטיבציה לקבל פרי ישראלי באירופה.
- הנשיא טראמפ מטיל מכסים גבוהים על ברזיל – הפנית פרי החל מתחילת יולי לאירופה (ירידת מחירים של כ – 1 יורו ויותר בהשוואה לשנים עברו.)
- חום כבד שגרם להבשלה מהירה ללא יכולת להאט קטיף.
- מחירי שו"מ נמוכים משמעותית משנת 2024 .
התוצאה – לשו"מ מופנים כ60,000- טון שמתוכם מרוכזים בחודשי יולי/אוגוסט כ35,000- טון. היצוא הכולל הגיע לכ- 18,800 טון שמהווים כ- 23% מסך היבול הארצי, בשנים עברו היצוא הגיע לכ 30%-28% מסך היבול הארצי.
עיקר יעדי היצוא לאירופה (רוסיה ירידה,) במקביל עליה ביצוא לקנדה – כ- 770 טון. המפתח לריווחיות בגידול מנגו:
יבול ואיכות פרי גבוהים ושיווק נכון.
אתגרים לשנים הקרובות:
במטע:
- יבולים "בינוניים" בחלק ניכר מהמטעים.
- הגנה"צ – זבוב האפרסק, עיוות תפרחות.
- פריסת זנים איכותיים קצרה מידי (בעיקר יולי –אוגוסט.) בשיווק:
- יצוא לאירופה בלבד (כמעט,) מגבלות פיטוסניטריות לחלק ניכר מהיעדים הפוטנציאליים.
- שוק מוגבל בישראל – בעיקר חודשי יולי ואוגוסט.
- אין פתרון שיווקי לזנים ירוקים בעלי איכות פנימית טובה.
הפעולות המרכזיות של הענף:
.1 הדברה מרוכזת של זבובי פירות באיזורי הגידול המרכזיים ובהשתתפות מדינה.
.2 מו"פ יעודי לקידום המטרות של הענף: פוריות, איכות פרי, פריסת עונה, הרחבת יצוא, הגנה"צ, עיוות תפרחות.
יעדים לשנים הקרובות:
- פיתוח יעדי שיווק נוספים בעיקר פתיחה לשוק ארה"ב, פתרון למגבלות פיטוסניטריות.
- העלאת היבול הממוצע במטע כולל גודל פרי ואיכות חיצונית (שפור טכנולוגיות יצור, כנות, הפריה.)
- התמודדות באיום זבוב האפרסק (איום על היצוא) – המשך התמודדות מערכתית עם זבובי פירות.
- הארכת העונה – זנים, איחסון.
פעילויות מחקר בענף המנגו והתוצאות עיקריות שהושגו בשנת 2025
נבות גלפז
פרויקט השבחת כנות: מטרת הפרוייקט הוא פיתוח כנות מננסות ופוריות, מותאמות לתנאיישראל. לאחר 4 שונת איסוף נתוני יבול, 7 זריעי כנות מראים פוטנציאל לשיפור משמעותי ברמת היבול ביחס לכנה המשקית ,13-1 עם תוספת של לפחות 30% ברמת היבול ביחס לכנת הביקורת. לאחר 5 שנות איסוף נתוני יבול, ירובו זריעי הכנות המצטיינים, לצורך בחינה רב-שנתית בחלקות חצי מסחריות.
פרוייקט השבחת הזנים: מטרת הפרוייקט הוא פיתוח זנים פוריים ובעלי איכות פרי גבוהה, בדגשעל הרחבת העונה (זנים מקדימים ומאחרים.) אנחנו בעיצומו של התהליך של יצירת אוכלוסיית ההשבחה, באמצעות הרכבת זריעים ממקורות שונים, על כנות .13-1 בשנת 2024 התחלנו לראשונה בסריקת פרי הזריעים. נציג מספר זריעים מעניינים, שבשנת 2026 יועברו לבחינה קלונלית בחלקות מסחריות.
פרוייקט הגנה בפני נזקי חום וקרינה: בחנו את הפוטנציאל של שלושה אמצעים: מתזים, רשתותבממשק בית רשת, ורשתות בממשק תשליך, להפחתת נשירת חנטים עודפת עקב שרבים אביביים, ונזקי שמש לפרי, בזן קיט. האמצעי המבטיח ביותר הוא רשתות בממשק תשליך, ברמות הצללה שונות ,10%( ,20% ,30% .)40% מצאנו שתחת כל סוגי הרשתות ישנה הפחתה משמעותית מאד באחוז הפירות הסובלים מנזקי שמש וקרינה ברמה בינונית-קשה, כשרשתות 30% ו40%- מקנות הגנה מלאה. רמת היבול בכל הרשתות, בשנת ,2024 הייתה גבוהה ב25%- עד 35% ביחס לטיפול הביקורת הלא מכוסה, בזכות עליה במספר הפירות. הרשתות גורמות לעיכוב קל בקצב התפתחות הפרי. בשנת 2025 התחלנו ניסוי חדש, בו השתמשנו בארבעת סוגי הרשתות בממשק פרישה תשליך, לביסוס הנתונים בזן קיט, ולבחינת יעילות אמצעי זה בזן צבעוני, דוד. בדומה לניסוי הקודם, גם בשנת 2025 תועדה הפחתה משמעותית של אחוז הפרי הסובל ממכות שמש, ותוספת ליבול. במבחנים סנסוריים, לא מצאנו השפעה של הרשתות על מרכיבים שונים של איכות הפרי ביחס לביקורת הלא מכוסה.
איכויות מים והשקיה בקולחים במנגו
ד"ר מאיה שניט-אורלנד, שרות ההדרכה והמקצוע (שה"מ,) משרד החקלאות ובטחון המזון
ישראל היא המדינה המובילה בעולם באחוזי ההשבה של קולחים להשקיה חקלאית. ההרצאה תעסוק בנושא איכויות מים בישראל והשקיה בקולחים במנגו. במסגרת ההרצאה נסקור פרמטרים שונים במים כגון מליחות, ריכוזי יסודות הזנה וערכים תברואיים, נדבר על הערכים המוגדרים בתקנות הקולחים ונציג את נושא הטיפול בקולחים. כחלק מכך, נפרט את היתרונות והחסרונות של סוגי המים השונים המשמשים להשקיה.
במהלך ההרצאה נדון בגורמים הרלבנטיים בקולחים מבחינה חקלאית ובהשפעת הפרמטרים השונים על הגידול ועל הקרקע. נציג בקצרה את התרומה הדישונית של הקולחים לצד האתגרים הייחודיים בהשקיה בקולחים במטעים ובמנגו בפרט.
לסיכום, נסקור מה ניתן לעשות כדי להתמודד נכון יותר עם השקיה בקולחים בחלקות חדשות וקיימות, במטרה לתת מענה לאתגרים הכרוכים בשימוש בקולחים לאורך זמן.
זיהוי עיוות תפרחות במנגו בחישה מרחוק ולמידה עמוקה
1,2אסף חן, 1יותם נגר, 2,3מרי דפני-ילין, 3סולאף פרחאת, 3ושרה חדד
1המעבדה לאגרו-גיאו-אינפורמטיקה, מיגל – אוניברסיטת קרית שמונה בתל-חי; 2 3 מו"פ צפון במיגל – אוניברסיטת קרית שמונה בתל-חי
עיוות תפרחות במנגו, הנגרם על ידי הפתוגן mangiferae,Fusarium מהווה אתגר מרכזי בגידול מנגו בישראל ובעולם, בשל פגיעה משמעותית ביבול ובכדאיות הכלכלית של המטע. זיהוי מוקדם של תפרחות נגועות חיוני ליישום פעולות סניטציה ממוקדות ולהפחתת התפשטות המחלה, אך זיהוי חזותי בשטח הינו מורכב, תלוי ניסיון, ומושפע משלב הפריחה ומהשונות המרחבית במטע. בהרצאה יוצגו פיתוחים עדכניים המשלבים חישה מרחוק ברזולוציה גבוהה ולמידה עמוקה לצורך זיהוי אוטומטי של עיוות תפרחות במנגו. המחקר מבוסס על צילומי RGB ברזולוציה תת- סנטימטרית שנאספו באמצעים קרקעיים ואוויריים, ועובדו באמצעות מודלי Learning Deep מסוג segmentation semantic לזיהוי ומיפוי תפרחות בריאות ונגועות ברמת הענף והעץ הבודד.
התוצאות מצביעות על ביצועי זיהוי גבוהים, עם ערכי Precision Average של כ־0.91 בזן קיט, כ־ 0.95 בזן לילי וכ־0.6 בזן קנט, עליו המודל לא אומן. הדיוק הגבוה ביותר התקבל בתקופת שיא הפריחה. נמצאה שונות בין הזנים הנובעת ממבנה התפרחת, צפיפות החופה והקונטרסט הוויזואלי בין תפרחות בריאות ונגועות. בנוסף, הודגמה יציבות המודלים בין חלקות ועונות שונות. היישומים המעשיים כוללים מיפוי מוקדי נגיעות, תמיכה בקבלת החלטות לביצוע סניטציה ממוקדת, ובחינת יעילות הטיפול לאורך העונה, ומהווים צעד משמעותי לקראת ניהול חכם ומבוסס נתונים של מחלות במטעי מנגו, תוך צמצום עלויות ופגיעה סביבתית.
פגמים פיזיולוגיים בפרי בשל מחסור בסידן והתמודדת בעזרת דשן פוליפוספט
רן אראל,1 נועם אלקן,2 נתיב רוטברט,3 מיכל אקרמן-לברנט,4 עומר קריין4 1 מרכז מחקר גילת, מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני
2המכון לחקר תוצרת חקלאית ומזון, מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני 3 מכון שמיר למחקר – אוניברסיטת חיפה, 4 מו"פ צפון – מיגל
סידן הוא מינרל חיוני לצמח הנע באופן חד-כיווני דרך העצה בלבד ולכן נוטה להצטבר בעלים. לפירות קצב אידוי נמוך, דבר המגביל את אספקת הסידן וגורם לפחיתה באיכות הפירות ובחיי המדף. פגמים פיזיולוגיים הנובעים מגבלת סידן זוהו במגוון עצי פרי. פוליפוספטים הם קבוצת דשנים המורכבת מפולימר של פוספטים ולרובם כלציה חזקה לסידן. במחקר זה בחנו את הקשר בין ריכוז סידן לפגמים פיזיולוגיים ואת הפוטנציאל להגביר את זמינות הסידן ע"י דישון בפוליפוספט.
במנגו, תפוח, ואבוקדו מצאנו קשר הפוך בין ריכוז הסידן בציפת הפרי לעוצמת הפגמים הפיזיולוגיים אחרי אחסון. לדוגמה: בסקר שנערך במטעי אבוקדו נמצא שבפרי תקין ריכוז סידן היה כ0.1%- בעוד שבפרי בעל האפרות ריכוזו היה 0.03% בלבד. בהמשך, בדקנו את השפעת הדישון עם פוליפוספט.
במנגו, מצאנו ריכוז סידן נמוך בפרי בעל סימפטומים של קריסת רקמות פנימית .)Jelly-seed( דישון בפוליפוספט הפחית את השכיחות של הריקבון מ6.1%- בביקורת ל.3.8%- הפחתה זו הייתה קשורה לעלייה בריכוז הסידן מ488- מ"ג/ק"ג בביקורת ל607- מ"ג/ק"ג בטיפול הפוליפוספט.
בשנה העוקבת שכיחות הריקבון בביקורת עלה ל,17.2%- בעוד שבקבוצת הפוליפוספט הייתה פחות מחצי. בתפוחים, דישון בפוליפוספט נבדק לעומת הפרקטיקה המקובלת של ריסוס תמיסת סידן חמש פעמים בעונה. בזן 'גולדן' מצאנו שעצים שדושנו בפוליפוספט הפחיתו באופן משמעותי את השכיחות של גומה מרה לאחר האחסון, מ6%- ל.3%- עם זאת, בזן 'סאן-דאונר' לא נרשמה השפעה לטיפול בפוליפוספט בהשוואה לביקורת המשקית.
התוצאות שלנו מאשרות שתכולת הסידן בציפת הפרי היא גורם מגביל בעצי פרי רבים. הזנה בפוליפוספט עשויה להגביר את הצטברות הסידן בפירות ובכך להפחית הפגמים הפיזיולוגיים. עם זאת, על מנת לקבל תוצאות הדירות יש לפתח ממשק דישון יעיל יותר ולבחון את הריכוז, הסוג, ועיתוי היישום.
מחקרים בנושא זבוב האפרסק
מיכאל בן יוסף, גל יעקובי, יואב גזית, מרים זילברשטיין, נועם אלקן, שי צעידי, כרמית סופר-ארד, יונתן מעוז, עינת בן עמי, ניצן יצהר, עמי הברמן, יעל הזה.
זבוב פרי האפרסק (זפ"א) הוא מזיק הסגר רב פונדקאים המרחיב בעקביות את תחום תפוצתו בארץ ומסכן כיום בעיקר את ענפי הפרי המייעדים תוצרת לייצוא. באזור סובב כנרת נוגע הסיכון בעיקר לענפי המנגו והאבוקדו. בסקירה הנוכחית נסקור תוצאות משנה ראשונה למחקר בסיומו אנו מכוונים להציג דגשים לייעול הטיפול בסקסס כנגד הזבוב. בשנה זו בחנו את רגישות זני מנגו ואבוקדו עיקריים לזפ"א בניסויי מעבדה ובאיסוף נתוני ניטור ונגיעות פרי בשדה. בנוסף, ביצענו ניטור בוגרים ופיקוח פרי בחלקות מסחריות באזור סובב כנרת, במטרה לבחון את הקשר בין נוכחות הבוגרים להופעת נגיעות בפרי, ואת מעבר הזבוב בין הפונדקאים הזמינים באזור במהלך השנה. נתוני ניטור ונגיעות הפרי מצביעים כיום על מספר מגמות: במנגו מהווה הפרי הפרטנוקרפי, ובייחוד זה של הזן 'שלי' מקור חשוב להתרבות הזבוב במהלך עונת הפרי המוקדמת. בנוסף, במהלך
ההבשלה נמצאה נגיעות רבה בפרי בוסר פצוע או סדוק. אפיון הקשר בין ניטור הבוגרים ומידת הנגיעות של פרי חשוד כפגוע מראה כי השניים נמצאים בהתאמה. במבחני מעבדה נמצא כי זפ"א מסוגל להתפתח במנגו לאורך כל תקופת ההבשלה, ובלי קשר למדדי הבשלת הפרי שנרשמו. עם זאת, התפתחות כתוצאה מהטלה טבעית בפרי משתנה בין הזנים 'מאיה' ו'שלי.' תוצאות אלה מרמזות על האפשרות שלמאפייני קליפת הפרי השפעה על ההטלה ו \ או שרידות הביצים בפרי. בזני האבוקדו ששמשו במבחני התפתחות במעבדה '(ארד' ו 'פינקרטון)' לא נרשמה התפתחות של זפ"א באף אחד ממועדי הדיגום שנבחנו נכון להיום (מבחנים אלה נמשכים.) תוצאות אלה מרמזות שבניגוד למנגו, התפתחות הזבוב באבוקדו תלויה בהבשלה, בין אם מוקדמת (למשל בעקבות פציעה) או טבעית. מעקב אחר מכלול הפונדקאים בסובב כנרת (מנגו, הדרים ואבוקדו) מצביע על שימוש מועדף של זפ"א וזפי"ת במנגו בצורה מובהקת, אף מעבר לעונת הפרי. ניתוח נתוני ניטור (לכידה במלכודות דבק, פיקוח פרי, הדגרת פירות) ברזולוציה גבוהה (שבועית\דו שבועית) מצביע נוכחות משתנה של זפ"א במטעים ועל נגיעות פרי נמוכה. ניתוח ראשוני של תרומת שטחי מטעים וישובים למספרי הלכידות במלכודות זכרים מצביע על מטעי המנגו ועל ישובים, אך לא על פרדסי הדרים, כמקורות חשובים לזבובים באזור.
לסיכום, עבור המנגו – נראה שפרי פרטנוקרפי, וכן פרי בוסר סדוק או פצוע, מהווים מקורות חשובים להתרבות הזבוב במטע. עם זאת, בעוד שפרי בוסר מסוגל לתמוך בהתפתחות הזחלים נראה שבאופן טבעי הוא נתקף בהיקף מוגבל. במטעים המטופלים באזור הכנרת נשמרת נגיעות הפרי נמוכה לאורך העונה, עם עלייה בעיקר לאחר סיום הקטיף. הניטורים במטעים באזור הכנרת נמשכים נכון להיום והנתונים הנאספים ישמשו לחידוד המסקנות. בהמשך ננסה לכמת את הסיכון לחלקה על פי מיקום ביחס למוקדי לכידות גבוהות ולשקלל את הנתונים שנאספו עד כה, יחד עם נתוני טמפרטורה מקומיים להצגה של מודל ראשוני המכוון להמלצה מתי להתחיל טיפול בסקסס כנגד זפ"א.
הדברה איזורית של זבובי פירות במנגו –סיכום עונה באיזור סובב כנרת ועמק המעיינות 2025
מוגש ע"י עמנואל דאסה ומרים זילברשטיין, גלעד גפן, עינת בן-עמי, שי צעידי, כרמית סופר-ארד, לאה סלע, ניצן יצהר ודוד דהן.
שני זבובי פירות מוגדרים כמזיקי הסגר ומאיימים על יצוא המנגו, בעיקר באיזור סובב כנרת ועמק המעיינות. אוכלוסיות זבוב פרי האפרסק – זפ"א (Saunders( zonata Bactrocera עלו מאד החל משנת ,2023 ולאור זאת הוחלט לטפל במזיק זה בהתארגנות איזורית. היוזמה באה מהנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת של משרד החקלאות, בשיתוף מועצת הצמחים ענף הפירות ושה"מ, תוך התמקדות בגידולי המנגו, האבוקדו והדרים.
זבוב פרי ים תיכוני – זפי"ת W.( capitata )Ceratitis נוכח כבר שנים רבות באיזור וטופל ע"י המגדלים באופן פרטני. בשנת 2025 הוחלט לטפל בשני זבובי הפירות באופן מרוכז ע"י ההתארגנות האיזורית. לצורך כך הוקם מערך לניהול הדברה אזורית של זבוב פרי האפרסק וזבוב הפירות הים התיכוני במטעי מנגו שיעדם העיקרי הוא יצוא, וגובשה "תכנית ההדברה."
"תכנית ההדברה" הוכנה ע"י השירותים להגה"צ ואושרה ע"י שר החקלאות כתקנה. שטחי מנגו המיועדים ליצוא חוייבו לפעול על פי "הגישה המערכתית" – בה מוכתב פרוטוקול טיפול למגדלים ולבתי האריזה על ידי הרשויות באירופה. תוכנית ההדברה קיבלה הסמכה לטפל בזבוב פרי האפרסק, אך לבקשת המגדלים שולבה עם ההדברה בזפי"ת. הפעלת ההדברה האיזורית מוטלת על מועצת הצמחים בשיתוף השירותים להגה"צ ושה"מ.
יש להדגיש שאיזור גידול המנגו כולל גם שטחי הדרים ואבוקדו. רמת הרגישות של המנגו לזבובי פירות בכלל וזפ"א בפרט גבוהה בהרבה מרמת הרגישות של ההדרים והאבוקדו.
מטרת הפרוייקט: התמודדות מושכלת עם זבובי פירות (זפ"א וזפי"ת) במנגו על מנת להבטיח פרי ישראלי מיוצא נקי מנגיעות זבובים תוך הפחתת ריסוסי הדברה (טיפול מושכל.)
ב"תכנית ההדברה" נכללים שטחי מנגו של 43 ישובים בשטח כולל של 24,547 דונמים מטעי מנגו המתחלקים ל- 2,265 חלקות מעובדות.
"תכנית ההדברה" כוללת א. ניטור אוכלוסיות של 2 הזבובים בעזרת מלכודות ניטור הפרוסות בשטחי המיזם. ב. בדיקות פרי לנגיעות המבוצעות הן ע"י הפקחים של השירותים להגה"צ ולביקורת (בחלקות שמיועדות ליצוא;) בחלקות שאינן מיועדות ליצוא מתבצעות בדיקות פרי מדגמיות ע"י הפקחים של ההתארגנות. ג. הדברה המרוכזת המבוססת על ריסוסי אויר (במטוס ו\או ברחפן) ב"סקסס" ותיגבור פרטני של המגדלים.
עקב ההחמרה בדרישות היצוא לגבי נגיעות בזפ"א, פירות שנמצאו עקוצים – היתה חובה לשלוח למעבדה לזיהוי הזבוב.
מבין התוצאות שיוצגו בכנס, יש לציין שלמרות העליה הדרמטית בצפיפות אוכלוסיות הזפ"א (כפי שנמדדו במלכודות הניטור) ולמרות שחלקות מנגו רבות לא נקטפו ונשאר פרי רב על העצים, בכ"ז רמת הנגיעות הכוללת היתה מינימלית, לא נפסלו משלוחים בשווקי היעד בחו"ל, ומספר החלקות שנפסלו ליצוא היה חד ספרתי.
ניתן לסכם שמיזם ההדברה האיזורית של 2 זבובי הפירות השיג את מטרתו, וזאת בעונה קשה מאד מבחינת השיווק ומבחינת קשיי ביצוע ההדברה עקב המלחמה.
לקראת העונה הבאה (2026) ייושמו המסקנות מהפעילות של שנת ,2025 ומצפים לשיתוף פעולה עם המגדלים והפקחים הפרטיים.
הצוות מאחל לכל מגדלי המנגו שתהיה עונה פוריה עם שווקים טובים ומיעוט מזיקים.
תקציר דיווח ניסיונות זבוב פרי האפרסק 2022-2025
כרמית סופר-ארד, שה"מ, משרד החקלאות ובטחון המזון
זבוב פרי האפרסק(זפ"א) zonata)(Bactrocera הוא מזיק הסגר במדינות יעד רבות ליצוא הישראלי, מה שיוצר סיכון משמעותי לענפים המייעדים פרי ליצוא, ובראשם המנגו ,וכן אבוקדו, אפרסמון והדרים .נכון להיום, אין פתרונות מוכחים ומגוונים להתמודדות איתו (כמו שיש לזבוב הים התיכון,) והחשש הוא מפני התבססות שתפגע ביכולת השיווק לחו"ל.
ניסוי ההשוואתי בין מתקני הלכידה ההמונית נעשה בבוסתנים: בשלב בו הזפ"א טרם התבסס במטעים המסחריים (כיום המצב שונה ובמרבית החלקות הזפ"א קיים לצד זפי"ת ולעיתים מתגבר בנוכחותו.) במחקר נבחנה היעילות של שלושה מתקנים מסחריים (המשמשים כיום לזבוב הים התיכון) בלכידת נקבות זבוב האפרסק: סרה-טראפ (Cera-Trap), טופ-טראפ (Top-Trap) ונו-מד-פליי(No-Med-Fly) . מהתוצאות עולה כי מלכודת סרה-טראפ (Cera-Trap) נמצאה היעילה ביותר במשיכת זבוב האפרסק, אך ההבדלים בינה לבין המלכודות האחרות היו קטנים יחסית וכמו כן מספר הלכידות היומי היה נמוך ולא ניתן להסיק לגבי יעילות ההדברה. בהשוואה לזבוב הים התיכון :עבור זבוב הים התיכון, מלכודת הטופ-טראפ הייתה היעילה ביותר בניסוי זה. ניסוי יעילות תכשירי הגנה מקרינה (חיפוי) נערך במעבדה על פרי מנגו (זן קנט) לבחינת
השפעתם של תכשירים למניעת מכות שמש על צמצום ההטלה: התכשירים שנבדקו היו:
סראונד (קאולין,) דקושילד (סידן פחמתי) והייבן. מתוצאות עולה כי אף אחד מהתכשירים שנבדקו לא מנע הטלה של זבוב האפרסק בפרי, וזאת למרות תצפיות שהראו כי החיפוי הפריע פיזית לזבובים. נראה כי זבוב האפרסק, הגדול יותר מזבוב הים התיכון, רגיש פחות לתכשירי החיפוי הללו במעבדה, והם אינם יעילים כרגע כאמצעי מניעה.
ניסוי יעילות תכשירי הדברה במטע וחשיפת פירות מרוססים לנקבות מופרות בכלוב במעבדה: הניסוי נעשה טרם התבססות הזפא במטעים המסחריים ועל כן נבחנה יעילות תכשירים בחיפוי במטע וחשיפת הבוגרים בתוך כלוב במעבדה. נראה כי לטיפול הנימיקס במינון של 0.2% יש יתרון בהשוואה לביקורת, אך לא מיתר הטיפולים. לא ניתן להסיק מניסוי מעבדה בלבד ולעבודה זו נדרש ניסוי שטח.
ניסוי יעילות תכשירי הדברה בריסוס חיפוי במטע– :2025 הניסוי נערך בריסוס חיפוי בחלקה מהזן שלי שנפסלה ליצוא עקב מציאת זבוב פרי האפרסק בקטיף. בחלקה היו הרבה מאוד פירות פרתנוקארפים. הנגיעות ההתחלתית בפירות הפרתנוקרפייים גבוהה מאשר בפירות הסחירים. נוסף על כך הקטיף התעכב עקב בעיות שיווק. מתוצאות ניסוי זה עולה כי קיים פוטנציאל יעילות לתכשיר מאבריק ולתכשיר טופ סידן + אטו להדברה ולהגנה מזבוב האפרסק. תכשירים אלה ונוספים יבדקו בעונה הבאה.
את המאמר המלא לשלושת הניסויים הראשונים ניתן למצוא במאמר של אטינגר א. ושות.' במימון קרן שה"מ. "אפיון כלים להתמודדות עם זבוב האפרסק "בחינת יעילותם של מתקנים מסחריים ללכידה המונית של נקבות ושל תכשירים ידידותיים לצמצום ההטלה בפרי"
