תושבי גבעת יערים מתקוממים נגד הדברות ברחבי המושב * לטענתם, הריסוס הוא רעיל, פוגע בסביבה ומהווה סכנה בריאותית למבוגרים, ילדים ובעלי חיים * וועד המושב: מתנדבים התחייבו לבצע כיסוח העשבייה בכל רחבי המושב בשטחים הציבוריים, פעמיים בשנה – בפועל, הניסיון הזה נחל כישלון צורב
תושבי מושב גבעת יערים מספרים כי הם בסכנה עקב הדברה רעילה נגד עשבייה, שחוזרת ונשנית במושב ובשטחי המועצה מידי שנה. הטענות הללו מוכרות ונשמעות גם במושבים רבים אחרים ברחבי הארץ, אך למרות כל האזהרות והמלצת משרד הבריאות, הריסוס הרעיל נמשך.
מזה יותר מעשור שבגבעת יערים – מתבצעת מידי שנה הדברה בשטחי המושב באמצעות חומר בשם ראונדאפ (Roundup) ודומיו. מלבד זאת, מדובר באחד החומרים הרעילים והמסוכנים בעיקר לבעלי חיים וגם לבני אדם.
החומר קוטל עשבים סיסטמי וקוטל עשבייה קיימת במטרה למנוע ממנה לצמוח לגובה. התכשיר נקלט על ידי העלווה הירוקה וגורם לתמותת צמחייה ברחבי המושב, ובכך מונע מפגעים בין שבילים ואזורים קהילתיים כצמחיית פרא באזורי חקלאות ומגורים. אבל התכשיר הזה ורבים כמותו התגלה כמסרטן ונמצא אסור לשימוש על ידי ארגון הבריאות העולמי. החומר רעיל למבוגרים, ילדים וגם לבעלי חיים – בגבעת יערים נרשמו עד כה 3 הרעלות של כלבים לאחר ריסוסים חוזרים ונשנים לאורך השנים. לטענת התושבים, בינואר השנה התבצעה הדברה כזאת ברחבי המושב, ללא פיקוח, ללא התרעה מראש ו/או הודעה על כך מהוועד.
"הריסוס נעשה כשילדי הגן היו בחוץ"
השיח על הסכנה האורבת בכל פינה במושב פרץ לתודעת התושבים, כאשר אחת התושבות ראתה כי מתבצע ריסוס, החל מהטיילת עד הגינה הקהילתית, סביב מגרשי הכדורגל והגינות הציבוריות, כמו גם במרכז המושב: המזכירות, קופת החולים. היו טענות שבוצע ריסוס גם סביב גינות גני הילדים שבמקום, ארבע שעות לאחר שהילדים בילו במקום ושתלו צמחים בגינה הקטנה של הגן.
"שימו לב שכרגע מרססים במושב באזור המגרשים ובעוד מקומות," כתבה לחברי הקבוצה אותה תושבת, "חבל שלא מודיעים לתושבים מראש על כך, מומלץ לא להסתובב באזורים האלו…".
בעקבות ההתרעה, הביעו התושבים את זעמם על הפעולה עצמה וקבלו על כך שהועד המקומי לא פעל באופן חוקי, כאשר לא הוציא הודעה על ימי ההדברה והשעות, וכי לכאורה הממונים לא סגרו את האזורים המרוססים.
תושבת נוספת סיפרה שבזמן הריסוס ילדי הגן היו בחוץ. תושבת אחרת הוסיפה, כי בדיוק שיחקה עם ילדיה במגרש המשחקים בזמן הריסוס. תושב אחר טען שחומר הריסוס הגיע לגופו כשעבר במקום – מה שיכל לגרום להרעלה.
הדברה ללא פיקוח
"חומרי ההדברה שמרססים פוגעים בבריאות התושבים," טוענים התושבים. "לצערנו בניגוד להדברת מזיקים, אין כיום פיקוח על הדברה בגינון – כל אחד יכול לרסס כל חומר, למרות שלפי הוראות היצרנים של חומרי ההדברה יש איסור על שהייה בשטח המרוסס לרוב בין 12-24 שעות אחרי הריסוס."
אז מי אמור לפקח על כך?
"משרד החקלאות טוען שזו באחריות הרשויות. אבל גם הרשות ולצערנו גם ועד המושב וועד האגודה לא הודיעו מראש לתושבים באיזה חומר מרססים, מתי וכמה זמן אסור להיות בשטח – שזה בעצם מגוחך – כי הריסוס הוא בכל המושב, בכבישים, בשטחים ציבוריים, בכביש ההיקפי, מסביב לבית הכנסת וגני הילדים, כך שאי אפשר לפנות את כל המושב ל-12 שעות. גם אם שמו שלט קטן ואף אחד לא ראה – זה לא מספיק. בכל אופן מן הראוי להודיע על כך ושכל אחד ייעשה את ההחלטות שלו. אבל גם יש פתרונות אחרים חוץ מהדברת עשבים."
עוד הוסיפו כמה תושבי הגבעה כי "מעבר לסכנה של מגע עם חומר ההדברה לילדים ולחיות מחמד, גם לבעלי בעיות במערכת הנשימה כמו אסטמה ואלרגיות הריסוס זה בעייתי מאוד, ובמידה ונעשה ליד בית של אדם כזה זה ממש עלול לפגוע בו."
בשל הכעס סביב ההדברה וחוסר הודאות בנוגע לזמני ההדברה, הוציאו תושבי המושב עצומה ששוגרה לוועד המקומי במושב הקוראת לעצור את הריסוסים של חומרי הדברת עשבייה ברחבי המושב ולמצוא פתרונות חלופיים. התושבים דרשו להעלות את הנושא לדיון ולקבל החלטה בישיבת הוועד הבאה על שינוי המדיניות בנוגע לריסוסים והפסקתם לאלתר.
אז מה הפתרון?
מוריה שוקר רגב, תושבת המקום ("קומיוניטי סביבה וחברה") שעובדת עם מועצה אזורית מטה יהודה בפרויקטים סביבתיים ויזמות חברתית, מסבירה: "בשנים האחרונות עולה המודעות במטה יהודה לנושא הפחתת ריסוס והמרה לחרמוש. קבוצות פעילים ופעילות סביבתיים אף הקימו בשיתוף המועצה סדרת מפגשים בנושא גינון בר קיימא, בהם נלמד כיצד ניתן להפחית ריסוס ועל השפעתו הקטלנית של הריסוס על בני האדם, בעלי החיים, טבע, מי התהום ועוד.
"בשל האופי הכפרי של יישובי המועצה אנו רואים שקשה לצמצם ל-0 את הריסוס, אך בהחלט ניתן לצמצם משמעותית. ההשקעה בחרמוש לא בהכרח יקרה יותר ולטווח הארוך משתלמת מאוד. האחריות מוטלת על ועדי היישובים לנהל את המרחב היישובי גם מתוך הסתכלות על בריאות הציבור ועל ערכי שמירה על הטבע והסביבה. דווקא אנחנו שחיים במרחב הכפרי צריכים להעריך את העובדה שהטבע הסובב אותנו לא מובן מאליו. מה יותר משמח מלקטוף פרחים, עלים ופירות מצידי הדרך ולהנות מהם ללא סיכון או חשש?"
יו"ר הועד המקומי, ניסים בן יהודה, מסר בתגובה לטענות התושבים: "תחילה אזכיר ואומר כי במשך עשרות שנים, אנו במושב מבצעים הדברת עשבייה ומעולם לא התקבלו תלונות על בעיות בגין זה, כגון: פגיעה בבריאות הציבור או תופעות אחרות בגין כך. כמו כן, מניסיוני הגדול, במסגרת עבודתי בשירות הציבור במושב לאורך שנים רבות, להדברת העשבייה אין תחליף ראוי ומתאים.
"בשנים האחרונות נעתרנו לבקשת התושבים ולהימנע מהדברה ולחילופין מתנדבים רבים התחייבו לבצע עבודת כיסוח העשבייה ע"י חרמש בכל רחבי המושב בשטחים הציבוריים, וזאת פעמיים בשנה.
בפועל, הניסיון הזה נחל כישלון צורב, וכל השטחים הציבוריים היו כמו ג'ונגל פראי של עשבים, שלעיתים הגיעו לגבהים של מעל מטר, דבר שהקשה שבעתיים את הדרכים להיפטר מהם.
"במצב דברים זה, בכל רחבי השטחים הללו היכן שגדלה שם העשבייה הפראית, המקום רחש ביתושים וכל מיני מעופפים וחרקים שונים כולל זוחלים מסוכנים כמו נחשים וכדו'. מהיכרותי עם חלק ניכר מהמתנגדים לעבודת ההדברה, מדובר באנשים חיוביים ביותר שכל כוונתם היא רק טובת הציבור ולבריאותו, אולם כל מה שאנו עושים אינו עומד בסתירה לכוונה זו שלהם.
"חשוב לציין שכל החומרים שבהם השתמשו המדבירים הינם חומרים מאושרים ע"י כל הגורמים הרלבנטיים ומשום גורם לא נשמע איסור לבצע הדברה. על דבר אחד אני מצר – רבים התלוננו שלא שלחנו הודעה מקדימה על מועד הריסוס ועל מקומות הריסוס, ועל כך אני מסכים איתם ומצטער. נלמד להבא. לסיכום, צר לי שכך חלק מהציבור מרגיש אולם, כולי תקווה שכל מה שנאמר לעיל יתקבל בהבנה וירגיע את המודאגים וכך נזכה למרחבים נקיים ובטוחים."