יבול שיא
הרפת והחלב
רמות טראמפ

רמות טראמפ, בסמוך למה שפעם היה קיבוץ קלע גולן

2 דק' קריאה

שיתוף:

רמות טראמפ

ביום ראשון השבוע נערך טקס הסרת הלוט מעל שלט הכניסה ליישוב החדש רמות טראמפ ברמת הגולן. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בטקס: "הנשיא טראמפ הוא ידיד גדול מאוד של מדינתנו. מנהיג שעשה דברים שלא נעשו קודם והיו צריכים להיעשות בתוקף הצדק והאמת". טראמפ מיהר לברך על היוזמה.

היישוב שקיבל את שמו של נשיא ארה"ב נמצא ממזרח ליישוב קלע אלון, במקום בו שכן בעבר היישוב ברוכים, אשר הוקם בשנת 1991 וננטש ברובו.  

על תולדות המקום כותב אורי הייטנר: "בתכניות פיתוח הגולן משלהי שנות ה-60, דובר על הקמת שני יישובים משני צדי ציר הנפט בצפון הגולן: באזור שבו היה המוצב הסורי קָלָע, ובאזור חירבת אל-מובראכין.  

בתחילת שנות ה-80 הוחלט על הקמת היישוב קֶלע. על הזכות ליישב את הנקודה הייתה מחלוקת קשה בין שתי תנועות – התאחדות האיכרים שרצתה להקים במקום את היישוב קדמת צבי, המנציח את שמו של צבי איזקסון, נשיא התאחדות האיכרים, לבין התק"ם שרצתה להקים במקום את הקיבוץ החמישי בצפון הגולן.

בסופו של דבר המוסדות המיישבים (ועדת גבתי) קיבלו את ההחלטה להקים במקום קיבוץ. עם זאת, המקום אושר כנקודת ההתיישבות הזמנית של קדמת צבי, עד המעבר לנקודת הקבע ליד עין סמסם.

ב-1981 עלו למקום חלוצי קדמת צבי, וכשעברו לנקודת הקבע, ב-1984, הוקם הקיבוץ קלע גולן.

למקום נשלחו גרעיני 'המחנות העולים', אך כל גרעין שהשתחרר – חבריו נטשו את המקום ולא נוצרה מסה קריטית של הקמת קיבוץ. ב-1989 החליט התק"ם לאחד את קלע עם מיצר בדרום הגולן והנקודה הוחזרה לחטיבה להתיישבות.

במקום הוקמה היאחזות נח"ל שפעלה במשך שנתיים, עד 1991. ב-1991 הועברה הנקודה לתנועת משקי חירות-בית"ר. התנועה הקימה גרעין של 18 משפחות עולים מחבר העמים, הם עלו על הקרקע במובראכין בנובמבר 1991 והקימו את היישוב הקהילתי ברוכים.

היישוב לא התרומם. רוב התושבים היו בני 50+, לא דוברי עברית ולמעשה היישוב החל להתפורר, עד שנותרו בו 4 משפחות בלבד (ההידלדלות הייתה הדרגתית כמובן, אך אף פעם היישוב לא הצליח להפוך לקהילה חיה).

היה גם ניסיון, ב-1994, לתגבר את היישוב במשפחות ישראליות. הגיעו 4 משפחות אך לא נוצרה שפה משותפת) והבעיות רק החריפו. (תרתי משמע).

ב-1997 אושרה הנקודה הזמנית כיישוב קבע. נבנתה תכנית של החטיבה להתיישבות להפוך את היישוב ליישוב קהילתי המונה 350 משפחות, שיהיה המרכז האזורי של צפון הגולן, שייקרא קלע אלון וינציח את שמו של יגאל אלון.

אולם היישוב התפורר, היו בו בעיות חברתיות קשות ומערכת יחסים עכורה עם המועצה האזורית והמוסדות המיישבים.

ב-2002, לאחר כניסתו של אלי מלכה לתפקיד ראש המועצה האזורית גולן, הוחלט להקים את היישוב מחדש, ממערב לברוכים. הוקמה שכונה קהילתית ממותגת הצופה אל עמק החולה שנקראה מצוק עורבים.

השכונה התנהלה באופן נפרד מברוכים, וללא רצף טריטוריאלי. היישוב התרחב מזרחה ונקרא קלע אלון. קלע אלון כלל בתוכו גם את ברוכים, וארבע המשפחות שנותרו במקום הן תושבות קלע אלון.

עם החלטתו על הקמת היישוב החדש על שם טראמפ, חיפש נתניהו נקודה שיש לה כבר תכנית מתאר ואין צורך בכל תהליכי האישור והתכנון.

כאמור, במקור ברוכים וקלע היו אמורים להיות שני יישובים שונים וכאלו הן התכניות, ולכן הוחלט להקים את היישוב רמת טראמפ בברוכים".

שלטי מחאה של החקלאים  

את פני הבאים לטקס חנוכת רמות טראמפ קיבלו שלטי מחאה של חקלאי הגליל והגולן   על השלטים נכתב: "הכרה או עקירה?, ייבוא ללא מכס מארצות הברית = סוף החקלאות בגליל ובגולן".

החקלאים טוענים כי  ממשלת ישראל צריכה לסרב לדרישות  ממשל טראמפ  להסכם  סחר שיאפשר להם לייבא פירות וירקות ללא מכס. דובי אמיתי יו"ר התאחדות האיכרים כתב בפייסבוק:  "החלטנו לקבל את פניהם של ממשלת ישראל, אשר מגיעה לישיבת ממשלה היום אחה"צ ברמת הגולן כדי להכריז על יישוב חדש ע"ש נשיא ארה"ב.

אני קורא לממשלת ישראל לנהוג באחריות! אל תעשו ויתורים כואבים אשר ישפיעו בצורה הרסנית על החקלאות וההתיישבות ברמת הגולן ובגליל".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן