תנובת החלב לפרה בחודש יולי האחרון, ברפת חלב ערבה ביטבתה, הגיעה ל-43 ליטר והצליחה להתמיד בסדרי גודל דומים, גם במהלך חודשי הקיץ החמים מאוד ששוררים בערבה הדרומית. זה לא הגיע במקרה אלא בזכות עבודה במגוון תחומים מקצועיים, שרובם מוגדרים בתחום רפת מקיימת.
שיחה מקיפה עם חי צומברג, מנהל הרפת המשותפת עם קיבוץ אילות, פורשת את כל הנקודות החשובות לרפת מודל של מחלבת יטבתה וגם מודל לכלל הרפתות בישראל.
חי נולד וגדל באווירת הרפת ביטבתה. כבנו של זיווה צומברג הוותיק, שהקים את הרפת והיה מדריך שה"מ בערבה, חי ונשם את כל מה שקורה בענף ומנהל את הרפת מזה 13 שנים.
מתוך מחויבות גדולה לענף ולמה שקורה בו, מפרט חי את הנקודות במגוון התחומים בפרויקט רפת מקיימת, שחלקן גם נכללות בדרישות המחלבה המקומית מהיצרנים שלה.
מהי רפת מקיימת בשבילך?
לתת את התנאים הכי טובים – לפרות ולעגלות, לעובדים ולמבקרים. ברפת יש בעלי חיים שצריך להתייחס אליהם בכבוד ובהערכה וזה משפיע חזרה, על ביצועי הפרות ורווחיות הרפת. ככל שמשקיעים בפרה ובסביבה, אזי האווירה והביצועים טובים יותר – רפת מקיימת
כיצד השתלבת ביוזמת מחלבת יטבתה לקיימות ברפתות?
אצלנו הנושא התחיל לפני כ-4 שנים ובהמשך, זה השתלב היטב גם בחשיבה של המחלבה שצריך לעשות משהו, בדומה ליוזמות ולמחקרים של מחלבות רבות בעולם הרחב.
לא היו בינינו חילוקי דעות והיה ברור שאנחנו נהיה רפת מודל לרפתות האזור ובמיוחד, שהתוצאות שלנו הלכו והשתפרו. המחלבה והרפת שייכות לקיבוץ יטבתה ואנחנו צריכים להיות דוגמה אישית וציבורית, לאן צריך להוביל את הענף.
רפת חלב ערבה חלוצה בתחום רפת מקיימת ואני מאמין שזה משפיע על העובדים ברפת שרגועים הרבה יותר. כל הצוות מעורב והיה קל לגייס אותו לתהליך, כי כולם אוהבים את הפרות ואת הענף.
כשהעובדים יותר רגועים, הרפת כולה נמצאת בשלווה יחסית, לעומת המצב הקודם וזה משפיע לטובה בעבודה, באווירה ובביצועים.
נסקור את הפעולות המעשיות שנעשו ברפת בשנים האחרונות, שתורמות לכלכלת הרפת וגם לקיימות
ממשק הרפת – הסבת הרפת מסככת כוללת לסככה מרחבית
א. סגירת המאצרות – חסך טיפול בזבל נוזלי מריח ומטרדי זבובים, הוסיף שטח לרביצת הפרות, הוסיף אורך אבוס לרווחתן.
ב. ביטול גורפים בפס האכילה – חסך פגיעה פיזית ברגלי הפרות ובגופן, הוריד כ-70% מזמן העבודה של איש התחזוקה וחסך בעלויות שוטפות. בקיץ מקלטרים את הזבל של הפרות שמופרש בזמן האוכל על הבטון ובחורף, מוציאים מהמדרך פעם בשבוע ומפזרים על זבל הסככה וקלטור.
ג. הוצאת השקתות למרכז הסככה – מרכיב חשוב ביותר, הגדיל את נגישות המים לפרות והן שותות יותר ומשני הצדדים, הקטין את הצורך בניקוי השקתות בהפרשות הפרות והוריד את הצפיפות ליד האבוס. עשה טוב לפרות ולצוות.
ההסבה לסככה המרחבית, חסכה הרבה עלויות שוטפות ושיפרה את רווחת בעלי החיים והקיימות הרחבה.
הגדלת שטח הצל –בסככה, בשביל ההולכה ובכל מקום שהפרות עוברות, לאורך השנים שילשנו את כמות הצל בסככות החולבות.
עולים – לכל פרה יש מקום משלה. כשיש חיסונים וטיפולים – קושרים, מחסנים ומשחררים והפרות חוזרות לשגרה. בשעה אחת מצליחים לסיים את כל העדר, כי כולן קשורות ולא לחוצות..
רובוטים לקירוב אוכל – 4 רובוטים שמקרבים את האוכל בכל הרפת, פרות ועגלות כאחד. זו פעילות מקצועית וגם כלכלית. 13 קירובים ביממה לחולבות ו-8 לעגלות, עושים עבודה מעולה ביום ובלילה. בדקנו את החשבון הכלכלי וזה מחזיר את ההשקעה בתקופה קצרה וגם משפר את נגישות האוכל לפרות – קיימות אמרנו.. תרומה יפה לביצועי הפרות עם תנובה גדולה בקיץ.
שבילים נוחים – ביחד עם ד"ר סיון לאקר, שגויסה להדרכה על ידי המחלבה לטובת כל הרפתות, עברנו על כל שבילי ההולכה ופתחנו צווארי תנועה בשבילים וכך הרחבנו את הסיבובים בהליכה וחסכנו מעל ל-7 דקות בהובלת כל קבוצה למכון ובמצטבר זה המון. כדי שהתנועה תהיה רכה ולא חדה, שינינו את זוויות הכניסה של השערים מ-90 מעלות ל-45 מעלות.
חצר צינון ייעודית – בנינו חצר צינון ייעודית וכפולה וכך מובילים את הפרות לצינון, מעבר לצינון המקוצר בחצר ההמתנה, לפני החליבה. 9-8 צינונים ביום עוזרים להקל על הפרות בתנאי האקלים הקשים בערבה הדרומית ומסייעים להגיע לתוצאות שלא חלמנו עליהן..
מאווררים ברחבי הרפת – החלפנו למאווררי תקרה וחסכנו בעלויות החשמל ובמקביל, הוספנו מאווררים בסככות ובחצר בצינון, כולל מעל פס האכילה וזה עוזר לשמור את הקרירות בעת האכילה וגם מסייע לייבש את פס האכילה שרטוב יותר.
קילטור שוטף – כרגע מקלטרים פעם ביום וזה עושה טוב למרבץ ולפרות. שוקלים ניסוי להפסיק לקלטר בקיץ ולטפל רק במקומות הרגישים, כמו השקתות וסביבתן.
רווחת בעלי חיים
בהובלת המחלבה, קיבלנו את סיון לאקר להדרכה וביחד איתה עברנו על ההתנהלות של כל הצוות והיחס לפרות. למדנו את המאפיינים המיוחדים של הפרה כבעל חיים וכיצד נכון יותר לנהוג איתה, כדי להקל עליה ואף להפיק ממנה יותר.
כיצד להביא אותן לחליבה, בלי מקל, בלי צעקות ובמיקום עובד שתואם את התנהגות הפרות. ביחד עם המחלבה הגדרנו פרמטרים חשובים שכל הרפתות באזור צריכים לבצע
ייבוש מדורג – הפרה נמצאת בסטרס גדול בהפסקת חליבה לפני היובש. לפיכך, פרות מעל ל-25 ליטר ביום, מופרדות לחצר ייעודית שהגדרנו. הן נחלבות במשך 3 ימים רק בחליבה בוקר, ומקבלות את המזון של קבוצת היבשות.
אחרי 3 ימים אין נפיחות בעטין, אין דלקות והפרה מתייבשת ברוגע ובהשלמה, אין טפטופי חלב וצעקות כאב. באותו שלב היא מקבלת גם טילוף במסגרת "טילוף בעיתו".
אנטיביוטיקה ביובש – המטרה האסטרטגית היא להקטין את הטיפול הכולל באנטיביוטיקה ובמיוחד בזו המניעתית. כל השנים נתנו אנטיביוטיקה לכל הפרות ביובש ובשיתוף עם צוות מאל"ה של מועצת החלב עברנו לטיפול סלקטיבי.
כל פרה מעל ל-250 אלף תאים סומטיים שבשלוש הביקורות האחרונות הייתה מעל ל-200 אלף, נבדקת ב-CMT ונותנים אנטיביוטיקה רק למי שיש לה תוצאה חיובית וגבוהה.
כך הקטנו משמעותית את היקף הטיפולים והממשק המעודכן גם הביא לירידה בכלל הדלקות והסומטיים. ביחד עם הקלטור בסככות ותנאי השיכון, הביאו לשיפור משמעותי בבריאות העטין.
ביטול סימון הכוויות – נושא שנראה רגיש, כי במשאל הציבור הם הצביעו על הסימון כבעיה ברווחה. ברוב הרפתות בעולם מקובל שלא לסמן והבדיקה שלנו היא גם כלכלית בחיסכון בעלות הטיפול.
בהכרה מלאה עברנו לתג צוואר ולהפסקת הכוויות. אשכר גנוסר, מתאם קשרי היצרנים במחלבה, ראה את התוצאות ואימץ את המהלך לכולם. כיום יש לנו כבר מבכירות ללא כוויות, מעט תגים נפלו והסימון בקולר ובאוזן מספקים לגמרי, המערכות הממוחשבות נותנות זיהוי מתאים וזה עובד.
ההפרדה מתבצעת בשער ההפרדה וחוסכים הסתובבות בקבוצות. למדנו גם להעביר פרות ועגלות בקבוצות ולא כבודדות וזה גם חוסך, לחפש פרות על פי המספר.
יונקים בקבוצות
במשך שנים רבות גידלנו עגלות בכלובים בודדים ואף פיתחנו כלוב מיוחד עם הצללה גדולה. לזכותו של אלכס פיץ, חבר צעיר שנכנס ליונקייה ללא היכרות כלל, הקפיץ את רווחת היונקים בכמה רמות:
א. היונקים צריכים להיות יחד – הוא אף בנה יונקייה מרווחת של קבוצות, בעבודה עצמית עם לבקו הוותיק.
ב. חלב מלא היישר ממכון החליבה – מעבירים במיכל נייד, מחממים ומחלקים דרך דלי קבוצתי עם מספר פטמות – מילק-בר. היתרון, שיש זמן ליונקיסט לראות את כל העגלות וההתנהגות שלהן. גם החלב יותר עשיר ומנצל עודפים בייצור.
ג. משחקייה בתאים – מברשות ליטוף, מכלי פלסטיק תלויים לשעשע את העגלות בזמן הרב הפנוי.
התחלואה והתמותה ביונקיה ירדו מאוד ומקבלים עגלות גדולות ובריאות להמשך גידול ברפת.
טילוף בעיתו – לטלף את הפרה בזמן שמתאים לה ולרפתנים. המחלבה הביאה את המקצוענים בענף בראשותו של ד"ר אלון בן דוד מהחקלאית וזה עובד טוב.
קנינו מתקן טילוף עצמי, הכשרנו 3 אנשי צוות לעבודת הטילוף, מפרידים בכל יום 8 פרות – לפני היובש ואחרי שיא חלב בסביבות 120 יום.
זה עובד טוב וגם חוסך לא מעט כסף בקופת הרפת. כמובן, שגם מטפלים בפרות צולעות באופן שוטף וכל התהליך תורם לשקט ולרגיעה ברפת ועושה טוב לכולם.
טיפוח ההון האנושי
לא סוד הוא שהמרכיב המרכזי בהצלחת הרפת הוא צוות העובדים וניהול הרפת. לפיכך, יש להקדיש מחשבה רבה ומאמצים בטיפוח ההון האנושי ברפת.
צוות העובדים ברפת "חלב ערבה" עבר מהפך בשנים האחרונות – ללא תורנים ועובדים זמניים ויותר עובדים קבועים, מנוסים ומקצועיים. בעקבות השינויים בעבודת הרפת, יותר חברי קיבוץ רוצים להיכנס ולהשתלב בעבודת הרפת.
תנאי שכר ראויים – הקפדה מיוחדת על חוקי העבודה ומעבר להם, כולל תנאים סוציאליים הוגנים ומפרגנים.
קורסים והשתלמויות – משתדלים לשלוח עובד לכל קורס או יום עיון בתחומים המקצועיים ברפת. זה מעשיר את הידע ומוסיף לביצועים טובים יותר של הצוות.
ארוחת בוקר משותפת – תורנים מכינים את הארוחה וגם מפנים ומנקים. זו ההזדמנות להיפגש, להחליף חוויות על הרפת ומחוצה לה וגם לחלוקת עבודה ומשימות, להמשך היום.
ישיבות צוות – מעבר למפגש הבוקר, יש גם ישיבות מתוכננות אחת לשבוע, ביום קבוע, לנושאים מיוחדים, כדי לשתף וגם לשמוע תובנות ומשובים על מה שקורה ועל מה שמתוכנן. אנשים רוצים להיות מעורבים וגם משפיעים…
התמחות מקצועית – העובדים מקבלים משימות וסמכויות בתחומים השונים ויש קביעות, עם צבירת ידע וניסיון מצטברים.
ימי הולדת וחגים – מציינים ומרימים כוסית למיקוד חיובי בכל עובד וגם פרידה מכובדת מכל פורש מהענף.
טיפוח הסביבה ונראות הרפת
כל מי שמגיע לרפת – עובד או אורח, נפגש קודם כל עם נראות המתחם. כך הוא גם קובע את יחסו למקום ולנעשה בו. לפיכך, יש חשיבות רבה בטיפוח הנראות בשטח כולו.
ניקיון כללי – לפנות את כל הפסולות למיניהן למקום אחד ומה שאפשר אף מעבר לרפת. לשמור כל הזמן על ניקיון ומאור.. הניקוי פתח לנו את העיניים ופינה לנו הרבה שטח מבוזבז..
שתילה במקומות שונים ברפת – הירוק והצבעוני נותנים רוגע ואור בעיניים. עשינו מבצעי ט"ו בשבט של הקיבוץ ובכך שיתפנו את כל החברים והילדים בשתילה ובעשייה ברפת. זה מקרב את הסביבה לענף ויוצר אווירה אוהדת לנעשה בו.
פיסול סביבתי – חברים תורמים באמנות, בפיסול, בציור ובתחומים נוספים להעשרה סביבת הרפת. בולט במיוחד נסים ממיה, איש התחזוקה, שמפסל גם ברחבי הקיבוץ
השקעות בטיפוח – הרפת היא מקום עבודה שבה אנשים שוהים שעות רבות לפיכך נכון להשקיע מדי פעם, גם בתשתיות סביבה – מגרשי חנייה מוצלים, דרכים נוחות ונקיות (בלי בוץ בחורף), פינות ניקיון מוגדרות לכלים ועוד.
פינות תצפית – שיכולות לתת מראה כולל על מה שקורה ברפת מבלי בהכרח, להיכנס פנימה ולהפריע לבעלי החיים…
שילוט – חשוב לטפח כניסה יפה ומושכת לרפת עם שילוט מתאים, כולל שילוט נעים לאתרים השונים – יונקייה, מרכז מזון, חצר צינון ועוד.
טיפול בצורכי הסביבה
בעלי החיים ברפת יוצרים, באופן טבעי, גם תוצרי לוואי שמהווים מטרד לסביבה הקרובה והרחוקה ויש חשיבות בטיפול רפת מקיימת
זבל הרפת – רצוי מאוד שיהיה מקולטר להקטנת מטרדי הריח והזבובים. כמובן שבסככה מרחבית יש פחות זבל נוזלי בעייתי..
פעם בשנה מוציאים זבל יבש בצורה מרוכזת ומפנים אותו לפיזור בשדות או לקונים פוטנציאלים.
שפכים נוזליים – בעיקר מכון החליבה ובחצר הצינון. ביטבתה יש מפרדת זבל והנוזלים עוברים למתקן שפכים אזורי. בימים אלו סיימנו התקנה של מתקן טיפול בזבל של חברת "טבת", שמוריד את הערכים הלא רצויים ומקל על הקליטה של השפכים בטיהור האזורי. אנחנו בוחנים את האפשרות להשקיה במי הקולחין המטוהרים ברפת, גם בשדות ובמטעים של הקיבוץ.
אנרגיה מתחדשת – גגות הרפת מכוסים כמעט כולם, בלוחות סולריים, שמפיקים אנרגיה נקייה, היישר מהשמש היוקדת, במשך שעות ארוכות בערבה. בכך הרפת תורמת להקטנת השימוש באנרגיה מזהמת ומעבר חיובי וחיוני, למקורות אנרגיה מקיימים וחסכוניים.
מזונות לוואי – גזם תמרים נמצא בשפע במטעים הנרחבים בערבה. לאחר קיצוץ מחלקים אותו כתחליף קש זול ואיכותי, במנת העגלות.
הביצועים של הרפת השתפרו, ללא הכר, בשנים האחרונות ואם בעבר, חשבנו שקשה לייצר חלב בערבה וגם להגיע לתוצאות מספקות בתחום המקצועי והכלכלי, הרי בשנים האחרונות הגענו להישגים מדהימים ומפרגנים – כן, אפשר לייצר בערבה, להגיע לתנובות גבוהות וגם להרוויח בצורה מכובדת.
הרפת היא מקום יצירתי ומתפתח וכל הזמן יש להיות פתוחים וקשובים לרעיונות חדשים שתורמים לבעלי החיים, לעובדים ולמבקרים ברפת.
חי המנכ"ל, מוכן לייעץ ולהדריך בתחום, את כל מי שמאמין ברפת מקיימת ומוכן להתמודד עם האתגרים המעניינים שמוצבים בפני חברי הענף בעידן הקרוב. בהצלחה חמה לצוות הרפת ולבעלים שמשקיעים הרבה, כדי להפוך את הענף למודל ראוי של הרפת הישראלית העתידית.
