יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה 3 ae34bd7e 5192 4f1b 8c23 c0baaf4cdd42

רציניים לגמרי ב-1 באפריל 

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

הנוער בקיבוץ חצרים ״השתלט״ על חדר האוכל במיצג להשבת החטופים 

*תמונה ראשית: סמל השבת החטופים. מקווים שישבו איתנו סביב שולחן חדר האוכל כמה שיותר מהר. צילום: מצלמת אבטחה, חדר האוכל בקיבוץ חצרים 

לבני הנוער בקיבוץ חצרים מסורת רבת שנים, בה הם מפיקים מעשה קונדס, ומצליחים להעלות בכל פעם חיוך על פניהם של חברי הקיבוץ בכל 1 באפריל. 

השנה, אפילו ב-1 באפריל בלתי אפשרי להעלות חיוך עד שישובו 134 החטופים הביתה, והנעורים בחצרים הפכו את המסורת לזעקה ויצרו מהכיסאות והשולחנות שבחדר האוכל את התאריך 1.4 ואת סמל השבת החטופים. 

"השנה החלטנו לקחת את העניינים לידיים ולהוביל קריאה להשבת 134 החטופים" אמרו מהנעורים, "אנו מייחלים לשובם ומקווים שישבו פה איתנו יחד, סביב שולחן חדר האוכל כמה שיותר מהר". 

Screenshot 2024 04 02 124952
חדר האוכל של חצרים. מסורת המתיחות הפכה לזעקה. צילום: מצלמת אבטחה, חדר האוכל בקיבוץ חצרים 

בחודשים הקרובים צפויים תושבי בארי לעבור לגור בצמוד לקיבוץ חצרים במסגרת מודל "קהילות שכנות" שמקדמים יחד הקיבוצים. הקיבוץ יהיה משכנם הזמני של תושבי בארי, עד שיוכלו לשוב בבטחה לביתם שבנגב המערבי. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!