שדות הנגב המערבי "אסם הירקות" של המדינה ניזוקו אף הם כתוצאה מהמצב הביטחוני. איך נערכת המדינה ובאילו ירקות צפויים חוסרים?
*תמונה ראשית: גזר בשדות הנגב המערבי. חלק גדול מהחלקות המיועדות לגידול גזר ממערב לכביש 232 ננטשו והמגדלים הצליחו להגדיל את הזריעות ממזרח לכביש 232. צילום: עידו טל
יישובי הנגב המערבי נחשבים ל"אסם הירקות" של ישראל. 60 אחוזים מהחיטה והתחמיץ לבעלי החיים, 50 אחוזים מתפוחי האדמה ומגידולי הגזר ו-60 אחוזים מהעגבניות. עשרות אלפי דונמים של גידולי שדה גדלים בשדות "העוטף". בעקבות אסון ה-7 באוקטובר והמצב הביטחוני, ניזוקה עבודת החקלאים בשדות ובמטעים. לא רק הקטיף שניזוק בשל מחסור בידיים עובדות בעקבות נטישת העובדים הזרים, גם הזריעה, השתילה והטיפול בגידולי השדה ניזוקו. איך וכמה ישפיע המצב על הסלט הישראלי שמוגש על שולחננו?
תפוח אדמה, אלא מה
על מנת לקבל תמונת מצב ובמטרה לבחון את הפער הקיים בין תוכניות השתילה, הזריעה והקטיף אל מול המציאות כפי שמתאפשרת מהמצב בשטח והנחיות הביטחון, ערכו מומחי משרד החקלאות סקירה כוללת של כלל ענפי החקלאות ומצבם לאור המלחמה.
התוצרת החקלאית הטרייה מהשוק המקומי, המספקת בשגרה את רוב הביקוש, עלולה השנה לא להספיק, לפחות בחלק מגידולים. לאור זאת פרסם משרד החקלאות נוהלי עידוד לחקלאים לזריעה, שתילה ושדרוג תשתיות לטובת אספקת תוצרת מקומית. ארבע תמיכות הוצעו לחקלאים באזורים שונים בארץ: לשיפוץ ושדרוג חממות ישנות לטובת גידול ירקות ה"סלט הישראלי"; לתמרוץ שתילה מוקדמת של עגבניות; לתמרוץ זריעת חיטה לתחמיץ ושחת ולתמרוץ העתקת זריעת תפוחי אדמה בנגב המזרחי.
כ-6,000 דונם של תפוחי אדמה וכ-1,000 דונם של גזר (שתילת סתיו-חורף) החלו להישתל בלב הנגב במקום בשטחי העוטף, אליהם לא ניתן להגיע עתה באופן מסודר. חלק גדול מהחלקות המיועדות לגידול גזר ממערב לכביש 232 ננטשו והמגדלים הצליחו להגדיל את הזריעות ממזרח לכביש 232, כך שהיקף השטחים נשאר דומה למתוכנן וההערכה היא כי לא צפוי שינוי בכמויות. גם בגידולי הבטטה לא צפוי חוסר, רק מעט משטחי הגידול לא טופלו בשל המצב המלחמתי, זוהי גם ההערכה לגבי תפוחי האדמה.
גם בענף הפלפלים אין צפי למחסור בחודשים נובמבר-דצמבר ולא צפויה בעיה בהספקה, כיוון שכל ה-10,000 דונם של פלפל שמגדלים בערבה ובבקעת הירדן יהיו בשיא. באזור שדות נגב והבשור נשתלים בדרך כלל פלפלים רק בסוף דצמבר עד מרץ, ומיועדים להניב בחודשי יוני עד נובמבר.
מחסור בתוצרת מקומית בחודשי החורף
הגידולים בהם צפויים חוסרים הם עגבניות, כרוב, חסה ובצל, וההערכה כי יושלמו בצורה נקודתית על ידי יבוא. בענף העגבניות ההערכה היא כי צפוי מחסור בתוצרת מקומית בחודשי החורף בהיקף של מעל ל-30 אחוזים מהממוצע לעונה. באזור אשכול קיימים כ-4,000 דונם בתי צמיחה לגידול עגבניות. חלק מהמגדלים הספיקו לשתול לפני המלחמה, אך הן לא טופלו והגידול לא התקדם לקטיף. בחלק מהשדות באזור הבשור עדיין קוטפים בבתי רשת, בהיקף של כ-2,000 דונם, שיספק פחות מ-50 אחוז מהממוצע הרגיל לעונה. באזור אשכול לא שוקמו שתילי העגבניות שנשתלו בספטמבר ולכן האספקה בחורף תהיה בשיעור דומה.
משרד החקלאות מעודד את גידול עגבניות בשטח פתוח באזורים חמים על מנת לתת תשובה לשוק המקומי לקראת אפריל 24. בשתילות חורף נשתלו בשטחים פתוחים בערבה, סובב ים המלח ובבקעה בהיקף של כ-200 דונם.
כ-5,000 דונם חסה גדלה בחבל הבשור וכ-4,000 דונם בחבל לכיש ובמרכז. החסה נשתלת במחזורים לאורך השנה כולה וקיימת פגיעה בהיקף השתילות בגלל מחסור בעובדים. באזור העוטף הפגיעה מגיעה לכ-40 אחוזים. חקלאים מאזורים שונים שתלו חסה בהיקפים גדולים יותר, מה שיכסה על חלק מהמחסור. לחסה אין "חיי שדה" והיא חייבת להיקטף במועד, אחרת הצמח מפריג (פורח), ולכן זמינות העובדים בזמן הקטיף היא קריטית. ההערכה היא שתהיה ירידה בהיקפי הגידול בכ-25 אחוזים. גם בכרוב צפויות כמויות נמוכות ב-20 אחוזים מהממוצע בעונה רגילה. היקף גידול הכרוב בישראל הוא כ-25 אלף דונם כרוב לבן ו-5,000 דונם כרוב אדום. הכרוב גדל בכל האזורים, בעיקר בנגב המערבי בהיקף של כ-10 אלף דונם. גם בבצל היבש צפוי מחסור של כ-20 אחוזים מהכמויות לאורך החורף.
זורעים בדמעה
"כנגד כל הסיכויים, ומתוך חיבור אמיתי לאדמה, גילינו בלב כבד שחקלאי הנגב המערבי הם אלו שדואגים לא רק לביטחוננו התזונתי אלא גם לביטחוננו האישי – היכן שאנחנו חורשים את האדמה, שם יעבור הגבול של מדינת ישראל". הדברים האלה, שכתב חיים ילין מבארי, נמצאים בפתח חוברת מתכונים "מבשלים יחד" שהוציאה FOODY (אתר המתכונים הגדול בארץ) בדפוס בארי. 30 מתכונים כולם עשויים מחומרי הגלם, הירקות שגדלים ביישובי הנגב המערבי, בשילוב טיפים ומעט מידע על הגידולים כונסו בחוברת מרהיבה המודפסת, איך לא, בדפוס בארי.
