יבול שיא
הרפת והחלב
שחפת הבקר הדרכה

שחפת הבקר: מחלה זואונוטית (מועברת מבקר לאדם) הנגרמת על ידי חיידק המועבר

2 דק' קריאה

שיתוף:

שחפת הבקר, מחלה זואונוטית (מועברת מבקר לאדם) הנגרמת על ידי חיידק המועבר, בעיקר ממערכת הנשימה של בעל חיים חולה. הפצתו העיקרית בתרסיסים ממערכת הנשימה

שחפת הבקר – מחלה עם תוצאות קשות

על מחלה זו כתבתי לפני כמעט שנה, בשיאה של התפרצות ברפת בצפון הארץ. המחלה הופיעה במשק זה, לאחר שלא אובחנה בארץ במשך כ-30 שנה.

בתום קרוב לשנה וחצי של בדיקות לתגובה עורית (לאחר הזרקת חלבוני השחפת אל עור הפרות) והוצאת פרות נגועות, החליט מנהל השירותים הווטרינריים על השמדת העדר.

ההחלטה התבססה על תוצאות הבדיקה העורית, ממצאים מבתי המטבחיים ובדיקה נוספת המבוססת על זיהוי פעילות מיוחדת במערכת החיסון. העדר נמצא בתהליכי התחדשות והחל לייצר חלב.

מאז, בחודשים האחרונים, נתגלו עוד שני עדרי חלב בצפון הארץ חיוביים למחלה. במשקים הנגועים מתקיים תהליך של בדיקה והוצאה ונקווה, שיסתיים מהר ללא השמדת העדרים.

הגופים העוסקים בבריאות בעלי החיים והאדם, שכוללים את השירותים הווטרינריים, משרד הבריאות וגם החקלאית, פועלים להבנת המקרים ובירור היקפי הנגיעות הארצית.

הערכת המצב הארצי, בנוגע לשחפת, התבססה על מעקב ופיקוח בבית המטבחיים, בשחיטת פרות חלב בוגרות.
בדרך זו זוהו שלושת המשקים המאובחנים עד כה. בנוסף עליהם, עולה חשד לנגיעות מעת לעת, שאותו בודקים במעבדות המכון הווטרינרי ומשרד הבריאות. השירותים הווטרינריים יקבעו בקרוב תוכנית להגברת ניטור המחלה. ייתכן ובעתיד ייערכו בדיקות לזיהוי נגיעות עדרים בשחפת הבקר.

מחלת השחפת

זו מחלה זואונוטית (מועברת מבקר לאדם) הנגרמת על ידי חיידק המועבר, בעיקר ממערכת הנשימה של בעל חיים חולה. הפצתו העיקרית בתרסיסים ממערכת הנשימה.

דרך העברת השחפת אל רפתות החלב בהתפרצות האחרונה, אינה מוסברת עדיין. לרוב, מאגר החיידק הוא בפרות (במרעה או במבני משק), שאינן מאובחנות.

במספר ארצות נתגלה מאגר המחלה בחיות בר, כמו גיריות באנגליה ואיילים בארצות הברית.
בארץ לא התקיים סקר נגיעות בחיות הבר וייתכן שהן מקורות ההדבקה.

אפשרות נוספת היא העברת המחלה מאדם נגוע וחולה. שחפת הבקר באדם היא לרוב נדירה אם כי בארצות מסוימות, שבהן אין פסטור חלב ואין הקפדה על היגיינת מזון, המחלה שכיחה בבני אדם.

כיצד להימנע?

בכדי להקטין סיכויי הדבקות העדר במחלה זו, חשוב לשמור על כללי הבטיחות הביולוגית, בעיקר בהקטנת החשיפה של הפרות לחיות הבר.
גם תנועת משאיות של סוחרי בקר בשטח הרפת, יכולה להוות מקור הדבקה ויש לצמצמה.

העובדים המגיעים מארצות שבהן המחלה נוכחת (אנדמיות), צריכים להיבדק במבחן עורי ולעבור הערכת רופא. על עצמנו נשמור מהמחלה, בעזרת לבישת כפפות בעיסוק בחלב במשק (חליבה, יונקייה).

עטיית מסכה במקרים של טיפול דרך הפה בפרה עם מחלה נשימתית והימנעות משחיטה ומטיפול בבשר בשטח המשק.
במקרי נתיחה לאחר המוות, על הנוכחים המלווים את הרופא, להתמגן גם הם. רחיצה וחיטוי ידיים לאחר עבודה עם הפרות, חיונית גם היא למניעת הדבקה. שמרו על בריאותכם, בריאות העובדים והמקנה

כותב המאמר: ד"ר גבי קניגסוולד – רופא ראשי החקלאית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן