שיבושים שנפלו בכתבה על גוש עציון בעיתון הזמן הירוק

שיבושים שנפלו בכתבה על גוש עציון

יפה עשה "הזמן הירוק" שפרסם כתבה על מפעל ההנצחה בגוש עציון. ("גוש עציון,  זיכרון, הנצחה, ורצון  למיתוס", עודד הון, "הזמן הירוק" 09.01) עם זאת, אני מבקש לתקן כמה שיבושים שנפלו בכתבה על גוש עציון

1. עודד לא היה היחיד בכנס שלא חבש כיפה! הרצה בה פרופ' מכובד, דומני דורון, שנשמט למרות דבריו המעניינים.
2. בקיבוץ כפר עציון נפלו בקרב האחרון 79 חברים. בכל המערכה בגוש עציון בתש"ח נפלו 240 מגנים, חברי הקיבוצים וחיילים מגויסים.
3. רק קיבוץ כפר עציון הוקם מחדש מיד אחרי מלחמת ששת הימים. שלושה קיבוצים נוספים בגוש עציון, הוקמו סמוך לאחר מלחמת העצמאות ולא שבו והוקמו אחרי מלחמת ששת הימים, וחבריהם לא שבו לגוש עציון. כמה מחברי רבדים ביקרו בגוש עציון המחודש, מיד אחרי המלחמה, והביעו בפנינו רצון לחזור לרבדים בגוש עציון. התנועה הורידה אותם מהרעיון.
4. החיזיון החדש בכפר עציון, מתרכז במלחמת העצמאות ואינו כולל פרק על הבניית גוש עציון מחדש אחרי מלחמת ששת הימים! יש על כך ביקורת צודקת. בתכנית המקורית יש גם פרק על הציפייה ועל חידוש היישוב בגוש עציון, חלק זה עדיין לא הוקם.
5. החלטנו לא לשחזר את המנזר הגרמני, אלא רק חלק מהחזית שלו וכך נעשה.
6. אגודת בני גוש עציון קמה בראשית שנות ה-50, סמוך לשובם של החברים מהשבי. בשנות ה-80, עברנו פורמלית לפי דרישות המדינה מכל האגודות, לפורמט של עמותה. חלק ניכר מהכנס יועד לספר את סיפורה של אגודת ההנצחה מראשיתה ועסק בכך.
7. מאורעות תרצ"ו  נמשכו בין השנים תרצ"ו-תרצ"ט,  1939-1936  ולא כפי שנכתב.
8. תנועת הקיבוץ הדתי לא יזמה הקמת שלושה קיבוצים בגוש עציון, אלא נענתה לדרישת המוסדות המיישבים שיזמו זאת, כך לפחות לגבי כפר עציון, לגבי שאר הקיבוצים הסיפור יותר מורכב.
9. כל קיבוצי גוש עציון, ולא רק רבדים כפי שאפשר להבין, קמו על אדמות קק"ל.

10  . נוסח מגילת העלייה לרבדים שמצוטט בכתבה הוא חידוש. למיטב ידיעתי נוסח המגילה שונה. יש למגילה זו חשיבות רבה, דווקא משום שנוסחה והוקרא על ידי חברי השומר הצעיר בעלותם לרבדים.  זהו שיבוש מצער.

11. מוסדות לא הציעו במערכה לפנות את היישובים! הצעת הסוכנות הייתה לפנות מכפר עציון את החברים הנשואים בעלי המשפחות והילדים (שהיו בירושלים). פינוי היישובים באותה עת עמד בניגוד חד למדיניות ההנהגה הלאומית והצבאית.
12. בשבי הלגיון הערבי הלכו כ-320 מגנים, ולא כמו שכתוב בטעות.
13. בעקבות נפילת גוש עציון בקרב, הוקמו מחדש שלושה קיבוצים – משואות יצחק, עין צורים ורבדים. כפר עציון לא הוקם מחדש אלא רק אחרי מלחמת ששת הימים. ניר עציון במורדות הכרמל אינו חידוש של קיבוץ כפר עציון ולא היה כזה מעולם. לא בכדי הוא אינו נושא את השם כפר עציון. מפתיע שחברי קיבוץ כפר עציון, הורינו, מוגדרים בעיתון הקיבוצים בשם "תושבי כפר עציון". גם בשיא ההפרטה עדיין נותרה משמעות לחבר קיבוץ לעומת תושב בקיבוץ.
14. תלמידי נעל"ה לא הגיעו, כמובן, לכל הקיבוצים. לא היו מספיק תלמידים לכך ולא כל הקיבוצים היו ערוכים ורצו בכך.
15. מעולם לא פגשתי את דידי מנוסי, לא זכיתי לכך. כל שעשיתי הוא לצטט שורה משירו לקיבוץ גבע ביובלו ה-60.

16 . לא אמרתי ש"עבורנו כמנציחים את מורשת גוש עציון … העבר נמצא לפנים", זו החמצה של הרעיון שהצגתי, ודומני שהוא בעל חשיבות ומשמעות. טענתי,  שבלשון העברית המקורית העבר נמצא לפנים והעתיד מאחור. הוכחתי זאת מכמה מקורות, והסברתי מדוע הדבר נכון בהוויית החיים שלנו, חרף ההיפוך בו נוהגים כיום להגדיר את הזמנים. פסקה זו לצערי משובשת.

17. למיטב זיכרוני לא טענתי שהזיכרון בנוי על עובדות ולא על נרטיב מומצא. גם כאן יש שיבוש של הדברים שאמרתי.
18. לדעתי, שתי הפסקאות האחרונות, להוציא את דברי בן גוריון שטוב היה לחתום בהם, מחייבות עדכון נתונים. הן כניסה לשדה הפוליטי שלא עלה בכנס ואין זה נכון לחתום בו כתבה על הזיכרון וההנצחה. זה נושא חשוב וראוי לדיון, במקום אחר.

יוחנן בן יעקב, כפר עציון

התייחסות לשיבושים שנפלו בכתבה על גוש עציון לדבריו של בן יעקב

1. במשך מספר השעות ששהיתי בבית ספר שדה בכנס "70 שנה לגוש עציון ואזכרה לשיירת העשרה", לא הבחנתי באף אדם שלא חבש כיפה מלבדי.
2. נכחתי בהרצאתו של  בן יעקב  ורשמתי את דבריו.  אחר כך בקשתי ממנו טלפונית חומר נוסף  והוא שלח לי מאמר בו  כתוב:   "ב-ד' באייר תש"ח (13.5.1948) פרצו שריוני הלגיון לכפר עציון. 127 מתיישבים ולוחמים, בהם 27 בחורות, נפלו בקרב, ארבעה בלבד נצלו, מהכפר השדוד – "מלכה נפלה" (שם הצופן של כפר עציון בקשר).
   בכתבה שנכתבה על ידי נכתב:  "הליגיון הערבי וכנופיות הכפרים החלו בתקיפת כפר עציון וביום חמישי, ד' באייר תש"ח (13 במאי 1948), יום לפני הקמת המדינה נערך הקרב האחרון. עקב עדיפות כוחות האויב ופריצת שריוני הליגיון לקיבוץ, נפל הקיבוץ, 127 לוחמים ומתיישבים נהרגו ורק ארבעה ניצלו. בכל קרבות הגוש נפלו 242 לוחמים, לאחר שגם שלושת הקיבוצים הנותרים נכנעו וכ -240 מהם נפלו בשבי ירדן ושוחררו בתום מלחמת העצמאות".

3. המשפט בכתבה: "הטרגדיה בנפילת הגוש במלחמת העצמאות לא פרקה למעשה את היישובים, כיוון שהם חזרו אליהם מיד בתום מלחמת ששת הימים", הוא ציטוט מדויק מדבריה של יפעת פרקש, בשיחה טלפונית אתה. סבה של יפעת היה ממקימי עין צורים. ייתכן וכוונתה הייתה ליישובם מחדש של יישובים בגוש עציון לאחר מלחמת ששת הימים, בלי אזכור שמותם. בנוסף,  בכתבה אוזכר במפורש,  כי ארבעה קיבוצים הוקמו מחדש במקומות שונים שלא בגוש עציון.
4. לדאבוני, לא ראיתי את החיזיון האור-קולי, אך מדבריו של יוסי רון, ראש העמותה בני גוש עציון, הבנתי שהוא כולל גם תיאור של בניית הגוש מחדש אחרי ששת הימים.
   בנוסף  – ב"ויקיפדיה"  כתוב במפורש: "במוזיאון מוצג חזיון אור-קולי הכולל המראה את המאורעות מרכזיים בתולדות העם היהודי באזור מאז חידוש היישוב היהודי בהר: גלי ההתיישבות בגוש עציון / ימי המערכה במלחמת העצמאות / הציפייה לבנות את הגוש מחדש / בנית גוש עציון מחדש אחרי מלחמת ששת הימים / תנופת היישוב היהודי בגוש עציון – מועצה אזורית גוש עציון."
5. אין הבדל בין שחזור המנזר הגרמני כפי שכתבתי לבין שחזור "חלק מהחזית שלו" כפי שכותב בן יעקוב. ירון רוזנטל, מנהל בית ספר שדה בכפר עציון, אמר בכנס ש"אחד האתגרים לעשור הבא הוא המשך שימור אתרי המורשת בגוש עציון".
6. בכנס לא נאמר דבר על מועד הקמתה של "אגודת" בני גוש עציון. באתר רשם העמותות,  מצוין  יום הקמת עמותת בני גוש עציון בשנת 1983, כפי שנכתב בכתבה בעמ' 10.
7. אכן, טעות תרצ"ו היא שנת (1936).
8. ציטוט מוויקיפדיה בערך "גוש עציון": …" תנועת הקיבוץ הדתי העלתה למקום שלושה קיבוצים" ….עדכון הערך "גוש עציון" נעשה לאחרונה ב-26 בדצמבר 2019
9. אם נכתב על עלייתו של רבדים,  קיבוץ של השומר הצעיר  "על אדמות קרן קיימת", אין זה אומר שקיבוצי הקיבוץ הדתי הוקמו שלא על אדמות קק"ל.
10. נוסח מגילת העלייה לקרקע של קיבוץ רבדים ב-11 בפברואר 1947  כפי שהובא בכתבה נלקח מהוויקיפדיה .
11. לא הייתה הצעה פורמלית לפנות את יישובי הגוש, אך בעיתונות התקופה ובקרב חלק ממנהיגי היישוב הייתה דעה שיש לפנות את יישובי הגוש (הנשים והילדים אכן פונו).
12. המספר "כ-240 איש, נשלחו למחנות שבויים בירדן" שמופיע בכתבה מצוטט  מוויקיפדיה.
13. ניר עציון לא הוקם על ידי תושבי כפר עציון אבל  בן יעקב כותב במפורש במאמרו שאוזכר כאן: "שרידי כפר עציון, עשרות אלמנות, יתומים וקומץ משפחות שלמות…..חלקם הצטרפו לקיבוץ ניר עציון שהוקם בתשי"ב (1952). מותר להגדיר חברי קיבוץ כ"תושבים" , "מתגוררים", " חיים" ועוד ביטויי הגדרה למקום מושבם בשפה העברית.
14. הביטוי "לכל הקיבוצים" מכוון לא לכל 264 הקיבוצים  בישראל,  אלא לכל אותם קיבוצים אליהם הגיעו קבוצות נעל"ה. מדבריו של בן יעקב בזמן שנשא דבריו בכנס ניתן היה להבין שהוא פגש את דידי מנוסי.

15. ניתן רק לומר שאני הבנתי כך את דבריו של בן יעקב.  ויתכן שהחמצת הרעיון היא משום שהדברים לא  נאמרו  בבהירות מספקת.
16. כתבתי את דבריו  של בן יעקב בזמן הרצאתו ואין כל שיבוש בכתבה ביחס לזיכרון ונרטיב מומצא.

עודד הון 

כנס לציון 70 שנות הנצחה לגוש עציון ואזכרה לשיירת העשרה – לקריאת הכתבה