שימוש בתכשירים מיקרוביאלים וטיפולי קרקע למניעת מחלת רקבון הכתר בגידול עגבנייה מסחרי

חוקר ראשית: טל אוגד, מו"פ דרום, חוקר ירקות.
חוקרים שותפים: יואל מסיקה, מו"פ דרום, חוקר הגנת הצומח. טלי אילני, מו"פ דרום, חוקרת קרקע ומים. חגי רענן, מנהל המחקר החקלאי – גילת, ניסויים מבוקרים וכימות מיקרוביולוגיה כללית בקרקע. עומר פרנקל, חוקר במנהל המחקר החקלאי וולקני ייעוץ, כימות וזיהוי פתוגן, מקור אילוח.

תקציר

מחלת רקבון הכתר בעגבנייה (Fusarium Crown and Root Rot) הנגרמת על ידי Fusarium oxysporum f. sp. radicis-lycopersici מהווה מחלה שכיחה בחבל הבשור, שגורמת לנבילה והתמוטטות של שתילי עגבניות וצמחי עגבנייה בוגרים. המחלה שכיחה במהלך גידול בעונות חורף ואביב, ועבודות שנעשו בעבר הראו ייתכנות של הדברה ביולוגית על ידי נוכחות של מיקרואורגניזמים אנטגוניסטים בקרקע (1). במחקר זה ייושמו מספר רב של תוספי קרקע שיש ביכולתם לשנות את הרכב המיקרוביום בקרקע, ונבדקה יכולתם לשפר את בריאות הצמח ויבול העגבנייה על רקע מחלת רקבון הכתר. נמצאו מספר תוספי קרקע יעילים, הכוללים את תכשיר חברת EM ותוסף קרקע מסוג נוטריצ'אר של חברת אור פחם הארץ. נמצא שניתן להשתמש בבדיקת קרקע של חברת BECROP שזמינה כשרות לחקלאי ככלי לניטור בריאות ופוריות הקרקע.

רקע קצר ותיאור הבעיה

היקף גידול העגבניות בישראל שאינן לתעשייה היינו כ-29,000 דונם מתוכם כ-57% מגודלים בחבל הבשור בבתי צמיחה הכוללים בתי רשת וחממות. מגדלי העגבנייה משתמשים בבתי צמיחה במחזורי גידול עוקבים (מונוקולטורה), וכתוצאה נוצרות מחלות קרקע, הכוללות בין היתר את מחלת רקבון הכתר. מחלת רקבון הכתר (Fusarium Crown and Root Rot) בעגבנייה נגרמת על ידי הפטרייה Fusarium oxysporum f. sp. radicis-lycopersici (1). בחבל הבשור מחלת רקבון הכתר שכיחה במהלך המעבר מחורף לאביב וגורמת לנזקים כלכליים למגדלי האזור, כתוצאה מנבילת שתילים והתמוטטות צמחים בוגרים.

ההתמודדות עם מחלת רקבון הכתר נעשית על ידי שימוש בכנות, זנים עמידים, עיבודי קרקע, מחזור זרעים וחיטויי קרקע שמייקרים את עלות הגידול. שימוש בטיפולי קרקע מיקרוביאלים יכול לאפשר כלי נוסף בהתמודדות עם המחלה (2 ,3) וצמצום נזקים כלכליים. טיפולים מיקרוביאלים לקרקע ניתן ליישם בצורה קלה ומהירה על ידי הזרמה שלהם במערכת הטפטוף, ובנוסף, ישנם כיום מספר הולך וגדל של תכשירים מסחריים בשוק. השימוש בתכשירים אלה יכול להתבצע בשילוב של סוגי קומפוסט שונים, שגם להם ישנה השפעה על המיקרוביולוגיה של הקרקע. עבודות שנעשו בעבר הראו את הייתכנות של טיפולי קרקע מיקרוביאלים בהורדת רמת המחלה של רקבון הכתר (1, 2, 3). לכן נדרשת עבודה עם תכשירים הקיימים בשוק ישראל תחת תנאי גידול מקומיים כדי לפתח פרוטוקול טיפול כנגד המחלה בגידול מסחרי של עגבנייה בחבל הבשור.

מטרות המחקר

מטרה ראשית: מציאת שילוב של תכשירים מיקרוביאלים לטיפול קרקע כנגד מחלת רקבון הכתר בעגבנייה בחבל הבשור.

מטרה משנית: הבנה טובה יותר של אופן הפעולה של טיפולי קרקע מיקרוביאלים כנגד מחלת רקבון הכתר והשפעתה על האוכולסייה המיקרוביאלית בקרקע בגידול עגבנייה בחבל הבשור.

מהלך המחקר ושיטות עבודה

דו"ח זה הינו דו"ח מסכם של שלוש שנות מחקר 2023-5. הניסויים שנעשו במהלך שנים א' ו-ב' סוכמו כל אחד בדו"ח נפרד, שנכתב בסוף כל שנה ויש בו פירוט של מהלך המחקר ושיטות העבודה לאותה שנה. באופן כללי מהלך המחקר ושיטת העבודה בשלושת שנות המחקר היה דומה.

אילוח במחלת רקבון הכתר: בשנה א' של המחקר ביצענו הדבקה מכוונת של האדמה ששימשה לביצוע המחקר במחלת ריקבון הכתר. ההדבקה נעשתה על ידי ערבוב אדמה מקומית שמקורה במו"פ דרום עם אדמה שנאספה משטח של חקלאי מקומי שיש בה היסטוריה של המחלה. הערבוב נעשה ביחס של 1 יחידות אדמה מאולחת עם 60 יחידות אדמה מקומית. בהמשך אותה אדמה שימשה במחזורי הניסויים של שנה ב' ו-ג'.

מחזורי גידול במהלך המחקר: מחזור גידול ראשון נעשה בשנה השנייה של המחקר בגלל נסיבות מלחמת חרבות ברזל, המחזור תוכנן להישתל באוקטובר בגלל שמחלת רקבון הכתר מופיעה בתקופת גידול של המעבר מחורף לאביב. במחזור הראשון גודלו צמחי עגבנייה של זן איקרם לא מורכב, בכל עציץ נשתל שתיל אחד, הגידול התחיל בתאריך 6/3/24 והסתיים ב-15/6/24. במהלך מחזור הגידול הראשון לא נמצאו תסמינים אופייניים של המחלה על צמחי העגבנייה כיוון שתסמינים של מחלת רקבון הכתר מופעים בשלב מעבר של חורף לאביב. מחזור השני של הגידול התחיל בשנה ב' של המחקר בתאריך 6/10/24 והסתיים ב-17/3/25. במחזור זה גודל זן לובלו שהוא זן מיניפלאם מסחרי עיקרי בחבל הבשור, הידוע כזן רגיש למחלת ריקבון הכתר. במהלך המחזור השני נמצאו תסמינים של מחלת רקבון הכתר כצפוי ממעבר החורף לאביב ובוצע זיהוי נוסף על ידי בדיקת מעבדה. מחזור גידול שלישי התבצע במהלך שנה ג של המחקר, שתילה התבצעה ב-16/7/25 והגידול הסתיים לאחר 3 חודשי גידול ב-16/10/25. הזן שנבחן היה זן איקרם ללא הרכבה שהוא רגיש למחלת רקבון הכתר. במהלך המחזור השלישי לא הופיעו תסמינים ברורים של המחלה (כצפוי לכך שהתסמינים מופעים רק במעבר מהחורף לאביב) אך הופיעו מחלות כלליות אחרות, ונמצאה שונות רבה בבריאות הצמחים בין הטיפולים. המחזור השלישי לא גודל בתקופת מעבר מחורף לאביב בשל אילוצים של סיום דו"ח המחקר. אך היה בהחלט הגיון לבצע אותו, כיוון שגידול עוקב במחזור שלישי על אותה אדמה הראה הבדל בין הטיפולים השונים וכן הבדל בהרכב המיקרוביאלי המפורט של הקרקע.

אופן הגידול: הגידול נעשה במבנה גידול בגודל של 50 מ"ר, במצע מנותק של עציצים שהכילו 10 ליטר של אדמה מקומית. העציצים מוקמו בשורות בודדות בעומד של 2,000 צמחים לדונם, וקיבלו השקיה ודישון מידי מספר ימים על פי רטיבות הקרקע. רטיבות הקרקע נמדדה על ידי טנסיומטרים של מערכת "גרופיט". הדישון התבצע על ידי דשן מורכב מסוג שפר 6-3-6, עם 3+ מיקרואלמנטים, במיהול קבוע שנתן ריכוז של כ-120 ח"מ חנקן ניטרטי במי הטפטפת. במהלך הגידול נעשו בדיקות של מי טפטפטת ומי משאב לקביעת מוליכות חשמלית וריכוז ניטרט בעזרת מכשיר של חברת HORIBA. כמות ההשקיה כוונה כך שערכי הטנסיומטר נעו בטווח של 3 סנטיבר (centibar) מיד לאחר ההשקיה, וערך של 12 סנטיבר מיד לקראת תחילת ההשקיה הבאה. העציצים הושקו בטווח של כל יום במהלך הקיץ לפעם ב-2 ימים במהלך תחילת הסתיו. הדישון כוון כך שטווח המוליכות החשמלית במי המשאב נע בערכים של 0.5-2 dS/m וטווח ריכוז החנקן הניטראטי נע בערכים של 50-150 ח"מ.

טיפול בתוספי קרקע: טבלה 1 מציגה את הטיפולים שבוצעו במהלך מחזורי הגידול השונים. טבלה 1A מציגה את הטיפולים שבוצעו בשנה ב וטבלה 2B את הטיפולים שבוצעו בשנה ג של המחקר. בטבלה מוצג שם הטיפול, שם תוסף הקרקע, שם החברה או מקור הייצור שממנו התקבל תוסף הקרקע, מינון ואופן היישום. יישום הטיפולים נעשה כשבוע לפני שתילה והאדמה נשמרה בתנאים לחים עד למועד השתילה. טיפול בחומצה סיאליצילית (SalA) נעשה בריסוס עלוותי מיד לאחר השתילה. כל טיפול כלל 4 חזרות וכל חזרה כללה עציץ אחד.

טבלה 1: שמות טיפולי הקרקע שהשתתפו במחקר: A: טיפולי קרקע שנבדקו בשנה ב' של המחקר. B: טיפולי קרקע שנבדקו בשנה ג' של המחקר. הטבלה מתארת את שם הטיפול, שם תוסף הקרקע, שם החברה שמשווקת את התכשיר (חברה) או מקור ייצור של התוסף, מינון התוסף בליטר לדונם ואופן היישום של התוסף. יוצא מן הכלל הוא טיפול SalA שהוא אינו תוסף קרקע והיישום שלו נעשה על ידי ריסוס עלוותי ביום השתילה. הטיפולים יושמו בעציצים עם 10 ליטר של אדמה מקומית מאולחת בריקבון הכתר. כל טיפול כלל 4 חזרות כשכל חזרה כללה עציץ עם צמח עגבנייה אחד.

הערכת צמח: הערכת צמח נעשתה על ידי מדדים של בריאות וגובה צמח. הערכת בריאות הצמח נעשתה על ידי הסתכלות בעין תוך מתן ציון אינדקס בטווח מ-1 עד 5 כאשר צמחים בריאים ביותר קיבלו ציון 5 וצמחים חולים ביותר קיבלו ציון 1. הערכת גובה צמח נעשתה על ידי מדידת הגובה בס"מ לקראת סיום הגידול.

הערכת יבול ומשקל פרי ממוצע: הצמחים נקטפו על בסיס שבועי והתבצעו שקילות להערכת יבול ומשקל פרי ממוצע. חישוב יבול התבצע על בסיס עומד של 2000 צמחים לדונם.

בדיקת מעבדה לנוכחות מחלה: בשנה ב' של המחקר, צמחים נגועים נשלחו למעבדת מאמץ נגב בגילת לזיהוי מחלה. תוצאות המעבדה כללו זיהוי של גורם המחלה על ידי בידוד וגידול על מצע סלקטיבי ועל ידי מראה התפטיר  בשנה ג' של המחקר נעשה זיהוי מחלה על ידי שליחת דגימות קרקע לאבחון מיקרוביאלי מפורט שכולל אבחון גורמי מחלה בחברת BECROP.

זיהוי מחלה על ידי הסתכלות בעין: מחלת רקבון הכתר זוהתה על ידי תסמינים אופייניים של רקבון באזור צוואר השורש. בוצע חיתוך רוחבי של גבעול הצמח וזוהה רקבון אופייני באזור של צוואר השורש בלבד. איור 1 מציג תמונה של זיהוי ריקבון אופייני למחלה שהוא תחום לצוואר השורש ותסמיני מחלה על העלים והגבעול בזמן הגידול.

איור 1: תסמינים אופייניים של מחלת רקבון הכתר בעגבניות שהשתתפו בניסוי: צמחי עגבנייה גודלו בעציצים עם אדמה מקומית שעברה אילוח במחלת רקבון הכתר על ידי ערבוב עם אדמה שמקורה משדה חקלאי שיש בו היסטוריה של המחלה. A נראות התסמינים על צמח שלם. B חיתוך של גבעול הצמח שבו ניתן לראות החמה שתחומה רק לאזור שקרוב מאוד לשורשים. בהמשך הצמחים נשלחו לבדיקת מעבדה כדי לאשר נוכחות מחלת רקבון הכתר על ידי נוכחות פטריית Fusarium oxysporum.

ספירה כללית של פטריות וחיידקים בקרקע: דגימות קרקע מטיפולי הקרקע השונים בתכשירים מיקרוביאלים נבדקו לספירה כללית של חיידקים ופטריות בהתאם לפרוטוקול מהספרות (4). דגימות הקרקע נלקחו לאחר חודש מיישום התכשירים. דגימה של כ-9 גרם קרקע עורבבה עם 91 מ"ל מים סטריליים, עברה השהייה של 24 שעות, וממנה נלקחו 3 דגימות נוזל לזריעות דילול על מצעים סלקטיביים לגידול חיידקים ופטריות. כמות המושבות שנספרו לאחר השהייה של 3 ימים מהזריעה בטמפרטורת חדר שימשו לחישוב של כמות החיידקים והפטריות הכללים בקרקע. כמצע סלקטיבי לפטריות שימשו צלחות מצע (PDA) potato dextrose agar בתוספת אנטיביוטיקה nystatin בריכוז 100 חלקי מיליון (ח"מ). כמצע סלקטיבי לגידול חיידקים שימוש צלחות עם מצע nutrient agar (NA) בתוספת אנטיביוטיקהchloramphenicol  בריכוז 100 ח"מ.

אבחון מפורט של הרכב מיקרוביאלי בקרקע: בשנה ג' של המחקר (במחזור הגידול השלישי), נלקחו שתי דגימות קרקע מטיפולים נבחרים. הטיפולים מהם נלקחו הדגימות היו טיפול ביקורת חיובית (CONP) וטיפול בתוסף קרקע של חברת EM. דגימות הקרקע שנלקחו היו בכמות של 15 סמ"ק כל אחת, נלקחו מאזור בית השורשים ונשלחו לאבחון הרכב מיקרוביאלי מקיף על ידי חברת BECROP. פירוט הרכב הבדיקה מוצג בטבלה 2. מסיבות טכניות שנבעו ממשלוח הדואר, דגימות הקרקע נלקחו כחודש לאחר סיום הגידול ולא במהלך הגידול כפי שתוכנן בהתחלה.

טבלה 2. אבחון מפורט של הרכב מיקרוביאלי בקרקע. הטבלה משווה בין שלוש דגימות קרקע. EM: דגימה שנלקחה מטיפול EM, שבו יושם תכשיר EM והתקבל בו צמח לא מעוקב. CONP: דגימה שנלקחה מטיפול CONP, ביקורת חיובית שהיה בה צמח מעוקב. Mango: דגימה שלישית לשם השוואה נלקחה מקרקע של גידול מנגו. עמודות הטבלה מראות את קטגורית הבדיקה, מדד הבדיקה ותאור המדד. בחלק מהמדדים הציונים שניתנו נעו בטווח של ציון אינדקס מ 0 עד 5, כאשר 0 = ללא, 1= מעט מאוד, 3 = מעט, 3 = בינוני, 4= הרבה, 5 =הרבה מאוד. כל ציון סומן בצבע אחר. מדדים אחרים קיבלו ערכה באחוזים או ברמת נוכחות פתוגנים.

ניתוח סטטיסטי של התוצאות: הנתונים עברו מבחן ANOVA לבדיקת השונות בין הטיפולים. הניתוח הסטטיסטי לשונות נערך בחבילת תוכנה JMP 16.0 במבחני ANNOVA, אותיות שונות מייצגות הבדל סטטיסטי מובהק ברמת מובהקות של 0.05.

תכנון מול ביצוע: המחקר התבצע על פי התכנון למעט שנה א של המחקר שהתעכבה בביצוע בגלל נסיבות מלחמת חרבות ברזל.

תוצאות

דו"ח זה הינו כאמור דו"ח סכם של שנים 2023-5. כאמור, דוחות של שנים א ו ב של המחקר התפרסמו בסוף כל אחת משנות המחקר ויש בהם תיאור מפורט של תוצאות ודיון.

א. תוצאות של שנים א' ו-ב' של המחקר.

כפי שניתן לראות בטבלה 1A, בשנה ב של המחקר נבחנו תשעה תוספי קרקע ובוצעה השוואה שלהם מול ביקורת חיובית (CONP) שכללה אדמה מאולחת ללא טיפול כל שהוא וביקורת שלילית CONN)) שכללה (חיטוי קרקע בתכשיר אדיגן). כפי שניתן לראות באיורים 2 ו-3, לא היו הבדלים מובהקים ביבול ומשקל פרי של הצמחים כתלות בטיפולים ( איור 2) אך נמצאו הבדלים מובהקים בבריאות וחוזק הצמח (איור 3). לכן, נבחרו שני תוספי קרקע יעילים על סמך הערכת בריאות וחוזק צמח, תוסף קרקע בשם נוטריצ'אר של חברת אור פחם הארץ ותוסף קרקע של חברת EM. תוסף הנוטריצ'אר מבוסס על ביוצ'אר שמיוצר מפסולת צמחית בתהליך של פירוליזה ותוסף תכשיר חברת EM מבוסס על תוספת חיידקים שמשפרת את פוריות ובריאות הקרקע. כפי שניתן לראות באיור 6, בבדיקות ספירה כללית של חיידקים ופטריות בקרקע של הטיפולים נמצא שתוספי קרקע שונים משנים את הספירה הכללית בצורה שונה אך אין התאמה בין הספירה המיקרוביאלית כללית לבין היכולת של תוסף קרקע לשפר גידול על רקע מחלת ריקבון הכתר.

איור 2: הערכת בריאות וחוזק צמח כתלות בתוספים שונים לקרקע בשנה ב' של המחקר: :A בריאות צמח כתלות בטיפולים השונים. B: גובה צמח כתלות בטיפולים השונים. הערכת בריאות צמח נעשתה על ידי הסתכלות בעין ומתן ציון אינדקס בטווח 1 עד 5. צמחים בראים ביותר קיבלו ציון 5 וצמחים חולים ביותר קיבלו ציון 1. גובה צמח נמדד בסנטימטר לקראת סוף הגידול. הגידול נעשה בעציצים עם אדמה מקומית, האדמה בעציצים עברה אילוח במחלת ריקבון הכתר ולאחר מכן בוצעו טיפולים שונים של תוספי קרקע כמפורט בטבלה 1. התוצאות מציגות את הממוצע יחד עם שגיאת התקן ואותיות שונות מצביעות על מובהקות. ניתוח סטטיסטי נעשה על ידי מבחני ANOVA של תוכנת JMP pro 16. אותיות שונות מצביעות על מובהקות שונה ברמה של P<0.05.

איור 3: הערכת יבול ומשקל פרי ממוצע כתלות בתוספים שונים לקרקע בשנה ב' של המחקר: A: יבול כתלות בטיפולים השונים. B: משקל פרי ממוצע כתלות בטיפולים השונים. הפירות נקטפו בשלב הבשלה על בסיס קטיף שבועי והפירות נשקלו במעבדה להערכת יבול. הגידול נעשה בעציצים עם אדמה מקומית, האדמה בעציצים עברה אילוח במחלת ריקבון הכתר ולאחר מכן בוצעו טיפולים שונים של תוספי קרקע כמפורט בטבלה 1. התוצאות מציגות את הממוצע יחד עם שגיאת התקן ואותיות שונות מצביעות על מובהקות. ניתוח סטטיסטי נעשה על ידי מבחני ANOVA של תוכנתJMP pro 16. אותיות שונות מצביעות על מובהקות שונה ברמה של P<0.05.

ב. תוצאות שנה ג' של המחקר.

הערכת צמח: איור 4 מציג את הערכת בריאות (איור4A ) וגובה צמח (איור 4B) כתלות בטיפולים השונים. רשימת הטיפולים ואופן היישום שלהם מתוארים בטבלה 1B. במדדי בריאות וגובה צמח, נמצא הבדל שאינו מובהק בין טיפול הביקורת השלילית (CONN) לביקורת החיובית (CONP). הביקורת השלילית כללה טיפול בתכשיר אדיגן לחיטוי קרקע לפני השתילה. טיפולים מיקרוביאלים שהראו תוצאות טובות כוללים ריסוס חומצה סיאליצילית (SalA), תוסף קרקע של ביוצ'אר שטעון בחיידקי EM (EM Char), תוסף קרקע נוטריצ'אר (Nutri) ותוסף חיידקי EM.

איור 4: הערכת בריאות וגובה צמח כתלות בטיפולים מיקרוביאלים לקרקע בשנה ג' של המחקר: A: גובה צמח כתלות בטיפולים השונים. B: בריאות צמח כתלות בטיפולים השונים. הערכת בריאות צמח נעשתה על ידי הסתכלות בעין ומתן ציון אינדקס בטווח 1 עד 5. צמחים בראים ביותר קיבלו ציון 5 וצמחים חולים ביותר קיבלו ציון 1. גובה צמח נמדד בסנטימטר לקראת סוף הגידול. הגידול נעשה בעציצים עם אדמה מקומית, האדמה בעציצים עברה אילוח במחלת ריקבון הכתר ולאחר מכן בוצעו טיפולים שונים של תוספי קרקע כמפורט בטבלה 1. התוצאות מציגות את הממוצע יחד עם שגיאת התקן ואותיות שונות מצביעות על מובהקות. ניתוח סטטיסטי נעשה על ידי מבחני ANOVA של תוכנת JMP pro 16. אותיות שונות מצביעות על מובהקות שונה ברמה של P<0.05.

הערכת יבול ומשקל פרי ממוצע: איור 5 מציג את היבול (איור 5A) ומשקל פרי ממוצע (איור 5B) כתלות בטיפולים השונים  בשנה ג של המחקר. טווח היבול בין הטיפולים השונים נע בין 1.9 ל 3.6 טון לדונם, נמצא הבדל מובהק ביבול בין ביקורת חיובית (CONP) וביקורת שלילית (CONN), כאמור הביקורת השלילית כללה טיפול בתכשיר אדיגן לחיטוי קרקע לפני השתילה. נמצאו הבדלים מובהקים ברמת היבול גם בין הטיפולים השונים, טיפולים שהראו יבול גבוה כוללים את הטיפולים FRASS, EM Char, SalA, Nutri, ו EM. שמות התכשירם ואופן היישום שלהם כאמור מפורטים בטבלה 1B. משקל פרי ממוצע נע בטווח של 121-143 גרם לפרי, לא נמצאו הבדלים מובהקים בגודל פרי ממוצע בין הטיפולים השונים.

איור 5: הערכת יבול ומשקל פרי ממוצע כתלות בתוספים שונים לקרקע בשנה ג של המחקר: A: יבול כתלות בטיפולים השונים. B: משקל פרי ממוצע כתלות בטיפולים השונים. הפירות נקטפו בשלב הבשלה על בסיס קטיף שבועי והפירות נשקלו במעבדה להערכת יבול. הגידול נעשה בעציצים עם אדמה מקומית, האדמה בעציצים עברה אילוח במחלת ריקבון הכתר ולאחר מכן בוצעו טיפולים שונים של תוספי קרקע כמפורט בטבלה 1. התוצאות מציגות את הממוצע יחד עם שגיאת התקן ואותיות שונות מצביעות על מובהקות. ניתוח סטטיסטי נעשה על ידי מבחני ANOVA של תוכנתJMP pro 16. אותיות שונות מצביעות על מובהקות שונה ברמה של P<0.05.

אבחון מפורט של הרכב מיקרוביאלי בבדיקות קרקע: אבחון מפורט של הרכב מיקרוביאלי בקרקע נעשה על ידי שירות זמין לחקלאי של חברת BECROP. טבלה 2 מציגה את התוצאות שהתקבלו מהשוואה בין שתי דגימות נבחרות מהניסוי. דגימה ראשונה נלקחה מטיפול EM שהתאפיין בצמח עם גידול ברמה טובה (ללא עיקוב). דגימה שניה נלקחה מטיפול CONP שהתאפיין בצמח עם רמת עיכוב גבוהה. דגימה שלישית שמוצגת היא דגימה משטח גידול של עצי מנגו והיא מוצגת לשם השוואה נוספת. ניתן לראות שבשתי הדגימות של הניסוי נמצאה רמה גבוהה של מחלת רקבון הכתר בעגבנייה (FUSARIUM CROWN AND ROOT ROT), בנוסף, נראה שבדגימת ה-CONP נמצאה נוכחות פתוגנים גבוהה יותר בהשוואה לטיפול ה-EM. פתוגנים אלה כוללים את המחלותPYTHIUM DAMPING-OFF , FUSARIUM FOOT ROT, ANTHRACNOSE, PYTHIUM FRUIT ROT.

דיון

מטרה עיקרית של המחקר היא פיתוח טיפול שמשתמש בתוסף קרקע לשיפור בריאות ויבול עגבנייה שגדלה על רקע מחלת רקבון הכתר. המחקר הצליח במשימה, נמצאו שני תוספי קרקע שנמצאו יעילים בשנים ב' ו-ג' של המחקר. מטרה משנית של המחקר כללה הבנה טובה יותר של אופן הפעולה של תוספי הקרקע במניעת מחלת רקבון הכתר ושיפור פוריות ובריאות הקרקע. המחקר הצליח לענות על מטרה משנית זו על ידי כך שהראה שתוספי קרקע שונים בעלי יכולת לשנות את הספירה הכללית וההרכב של חיידקים ופטריות, אך ללא התאמה ליכולתם לשפר את הגידול. לכן, אנו מסיקים שתוספי קרקע שמשפרים את הגידול יכולים לפעול דרך שינוי הרכב מיקרוביאלי בקרקע ולא דרך העלאת הספירה המיקרוביאלית  הכללית.

תוספי הקרקע נוטריצ'אר ותכשיר חברת EM הראו יעילות בשיפור בריאות הצמח ויבול העגבנייה על רקע מחלת ריקבון הכתר, ולכן אנחנו מסיקים שיש להם פוטנציאל לשמש בעתיד כתוסף קרקע לשיפור גידולים מסחריים של עגבנייה בחבל הבשור. מערכת הניסוי התבצעה באדמה מקומית בתוך דליים ולכן ייתכן ואינה משקפת בצורה מלאה תנאי גידול מסחרי. בעתיד נרצה לבחון את התכשירים בקרקע מקומית ללא גידול במצע מנותק (עציצים). ההשפעה של התכשירים שנמצאה על רקע מחלת רקבון הכתר יכולה להצביע על כך, שלתכשירים אלה יש השפעה חיובית גם בתנאים נוספים שאינם נובעים בהכרח ממחלת ריקבון הכתר.

תסמינים ברורים של מחלת ריקבון הכתר נמצאו רק במהלך שנה ב' של המחקר בהתאם לידוע שתסמיני המחלה מופעים רק בתנאי גידול בתקופה של מעבר מחורף לאביב. בשנה השלישית של המחקר נמצא שההשפעה החיובית של תכשיר חברת EM, נבעה כנראה מהורדת שכיחות של מחלות נוספות שהופיעו בטיפול הביקורת ולא בטיפול התכשיר. המחלות הללו התגלו על ידי שימוש בבדיקה של חברת BECROP, שמאפשרת אבחון הרכב מפורט של אוכלוסיית המיקרואורגניזמים בקרקע, ונבעו כנראה כתוצאה מגידול עוקב של העגבנייה שלוש עונות ללא חיטוי קרקע. חשוב בהקשר זה לציין שבדיקת חברת BECROP הינו שירות זמין לחקלאי גם בגידולים אחרים. תוצאות הבדיקה גילו שבטיפול הביקורת החיובית הופיעו גורמי מחלות קרקע מסוג PYTHIUM DAMPING-OFF, FUSARIUM FOOT ROT, ANTHRACNOSE, PYTHIUM FRUIT ROT  בעוד שגורמי מחלה אלה לא הופיעו בקרקע של טיפול תכשיר חברת EM. תוצאות האלה מתאימות לתוצאות שהראו עליה בבריאות, חוזק צמח ויבול בטיפול ה-EM לעומת טיפול הביקורת החיובית. אנחנו ממליצים המשך בחינה של השימוש בבדיקת חברת BECROP בכדי לפתח כלי לחקלאי לחיזוי בריאות ופוריות הקרקע לפני ובמהלך הגידול. טיפול נוסף במחקר זה שהראה תוצאות טובות הינו טיפול ה-SalA שאינו משמש כתוסף קרקע אלה מיושם בריסוס עלוותי בשלב השתיל. המחקר הנוכחי מראה ייתכנות לשימוש בתכשירים אלה ונדרשות בדיקות נוספות כדי לבסס את התוצאות.

איור 6: ספירה מיקרוביאלית כללית כתלות בתוספים שונים לקרקע בשנה ב' של המחקר: A: ספירה כללית של חיידקים. B: ספירה כללית של פטריות. דגימות קרקע נלקחו מעציצים עם אדמה מקומית בהם בוצע גידול צמחי העגבנייה. האדמה שבעציצים עברה אילוח במחלת ריקבון הכתר ולאחר מכן בוצעו טיפולים של הוספת תוספי קרקע שונים כמפורט בטבלה 1. ספירה כללית של חיידקים ופטריות נעשתה על ידי זריעות דילול על מצעים סלקטיבים כמפורט בפרק "מהלך מחקר ושיטות העבודה". התוצאות מציגות את הממוצע יחד עם שגיאת התקן של 4 חזרות (4 עציצים) מכל טיפול של תוסף קרקע. אותיות שונות מצביעות על מובהקות. ניתוח סטטיסטי נעשה על ידי מבחני ANOVA של תוכנת JMP pro 16. אותיות שונות מצביעות על מובהקות שונה ברמה של P<0.05.

מקורות ספרות

1) Pei X, 2026. Biofertilizer induces soil disease suppression by activating pathogen suppressive protist taxa. biofilms and microbiomes, 12 (31).

2) Ozbay A, 2004. Fusarium Crown and Root Rot of Tomato and Control Methods. Plant Pathology Journal 3 (1): 9-18.

3) Srivastava R, 2010. Evaluation of arbuscular mycorrhizal fungus, fluorescent Pseudomonas and Trichoderma harzianum formulation against Fusarium oxysporum f. sp. lycopersici for the management of tomato wilt. Biological Control Vol 53 pages 24–31.

4) Srivastava R, 2010. Evaluation of arbuscular mycorrhizal fungus, fluorescent Pseudomonas and Trichoderma harzianum formulation against Fusarium oxysporum f. sp. lycopersici for the management of tomato wilt. Biological Control Vol 53 pages 24–31.