יבול שיא
הרפת והחלב
תו המשווה

"תו המשווה" עמותה שמטרתה להנגיש תרבות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים 

3 דק' קריאה

שיתוף:

רינת אבישר מרמת הכובש ויורם לכיש מגבעת ברנר הכירו בתזמורת בני הקיבוצים. שתי בנותיהן שנולדו כבדות שמיעה הובילו להקמת "תו המשווה" עמותה שמטרתה להנגיש תרבות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים 

הם הכירו בתזמורת בני הקיבוצים, היא נגנה על קונטרבס והוא על אבוב וקרן אנגלית, ומאז נמשך הרומן המוסיקלי עד היום.  צוות מנצח, שלקח על עצמו משימת חיים אדירה: להנגיש תרבות ואמנות לאנשים עם מוגבלויות, ולהעלות את המודעות לקבלת השונה.

הם הורים לארבעה ילדים, כאשר שתי בנותיהם כורל (12) ונוף (7) הן כבדות שמיעה הנעזרות במכשירי שמיעה, מה שלימים הפך הטריגר לפעילות מוסיקלית של הזוג להנגשת תרבות לילדים ומבוגרים עם מוגבלויות.

לפני שלוש שנים הקימו רינת ויורם עמותה בשם "תו המשווה" ( www.Equinote.org.il) הפועלת ברחבי הארץ ומריצה הצגות, סדנאות, ימי עיון, פסטיבלים, עבור אנשים עם צרכים מיוחדים. בהפקות אלה לוקחים חלק אמנים מוכשרים עם מוגבלויות.     

רינת החלה לנגן בגיל 13 על קונטרבס. התגייסה לצבא על תקן של "מוסיקאית מצטיינת" ונגנה בתזמורת הקאמרית של חיל החינוך. היא בוגרת בית הספר "תלמה ילין" ובעלת תואר שני מהאוניברסיטה העברית ומהאקדמיה למוסיקה בירושלים.  

מעבר לים נבחרה למסלול חילופי סטודנטים בברלין, והמשיכה לתואר אמן מהאוניברסיטה לאומנויות בברלין במהלכו נגנה בתזמורות הרדיו של ברלין והמבורג, הופיעה כנגנית וסולנית בקונטרבס עם תזמורות מובילות בארץ ובעולם, והקימה את רביעית "פיטנגו" המתמחה בטנגו ארגנטינאי, שזכתה להצלחה בינלאומית, למופעים בפסטיבל ישראל, בקיבוצים רבים ובהיכלי תרבות.  

 לאחר שיוט בעולם, חזרה לארץ, שכרה דירה בתל אביב והזמינה את יורם להיות שותפה לדירה. זה התחיל כשותפים והמשיך לקשר שהלך והתחזק (כנראה גם בעזרת צלילי המוסיקה) והם הפכו לזוג. בשלב מסוים החליטו על הקמת משפחה וחזרו לרמת הכובש, בו התקבלו לחברות. תוך מספר שנים הביאו לעולם ארבעה ילדים, בן ושלוש בנות, שתיים מהם כבדות שמיעה הנזקקות למכשירים.  

הרופאים לא גילו את המוגבלות באולטרסאונד? 

רינת: "בעצם רק בגיל ארבע שמנו לב שכורל (מהמילה תפילה בכמה קולות) הבכורה, לא שומעת. זה תהליך שהתפתח עם גדילתה. הסתבר שזה גנטי ככל הנראה. לאחר כמה שנים נולדה בתנו השלישית נוף, גם היא כבדת שמיעה. שתיהן כיום לומדות משחק, ואחיהם תלמה וריף רוכבים על סוסים".  

איך קיבלו הילדים את הבנות עם המכשירים? 

רינת: "לאחר שכורל הרימה פעם אחת את שיערה הארוך והראתה לילדים את המכשירים החדשים שלה, הם קיבלו את הדבר בטבעיות. כילדה עם מוגבלות היא שואפת תמיד ליותר, בספורט במשחק בשירה, זהו אלמנט מדרבן".  

רינת לוקחת את המוגבלויות של בנותיה כמשימת-חיים והשראה, ובאנרגיות העוצמתיות שלה היא מחברת בין שני עולמות הכמעט מנוגדים של מוסיקה וכבדות שמיעה, ומקימה עמותה הנקראת "תו המשווה", שמטרתה להעלות בציבור את היחס לשונה על ידי הנגשת תרבות לאנשים עם צרכים מיוחדים.

בשלוש שנים אלה היא יצרה אירועי תרבות מגוונים ברחבי הארץ, ובכך משיגה מטרה נוספת, והיא – תעסוקה לאומנים מקצועיים עם מוגבלות, למשל: צמד מוזיקלי ששניהם על הספקטרום האוטיסטי, סטנדאפיסטית חירשת, נגן חליל ומורה למוסיקה עיוור, להקות מחול המשלבות רקדנים עם מוגבלויות שונות ועוד.  

בהצגה "נוגעים בצלילים עם בטהובן" (זכתה בפרס נגישות ישראל), הילדים החרשים שומעים את המוסיקה על ידי הכנסת כפות הידיים לקערות מים הממוקמות ליד הבמה, וחשים ברטטים.

הפקות נוספות שיצרו: "שש נקודות" העוסק בעיוורון, "קונצרטים בחשיכה", "קשת שקופה" עם הזמרת האוטיסטית רוני גינוסר, שמלחינה ומבצעת בליווי פסנתר ולופר,  "קשקוש מקושקש" – סיפור, שירה ויצירה של נוגה אלגום בעברית ובערבית, ועוד.  

תראו אותי

המופע שיצרו לאחרונה "תראו אותי" התקיים במסגרת פסטיבל "שווה לי" בתיאטרון גבעתיים. הוא מפגש אומנותי של נערים מוכשרים עם צרכים מיוחדים, שהוצג בפני חניכי תנועות הנוער של גבעתיים, ואחרי ההצגה נוצרה שיחה כנה ואמיתית. שלושה בני נוער מספרים על התמודדות עם מגבלות בצורה חשופה וכנה.

רון הסינג (14) הסובל משיתוק מוחין מלידה ועוסק במוסיקה, כורל לכיש (12) כבדת שמיעה חובבת שירה ומשחק וג'ודו, ורועי מורי (14) אוטיסט בתפקוד גבוה מנגן על פסנתר ומלחין.

שלושתם הגיעו להישגים בתחומם וחושפים בפני הצופים את עולמם העשיר בתחביבים ובתחומי עניין שונים, ומסבירים שהמגבלה היא לא הדבר שמגדיר אותם.

בשיחה שהתקיימה אחרי המופע אמר רון לבני הנוער: "כשאתם פוגשים ילדים עם מוגבלויות, תמיד עדיף לשאול ולהתעניין מאשר להתעלם, אולי אפילו לשאול אם צריך עזרה, זה עושה טוב על הלב".

כורל ביצעה מונולוג מרגש שעסק בחרם על ילדה, בהשראת ראיון ב"צינור" של הנערה אופק ראשון. כורל סיפרה שמכשיר השמיעה לא מונע ממנה להתנסות בתחומים חדשים. מפגשים כאלה הם הזדמנות להכיר בני נוער עם מוגבלות שאינם מוותרים, אלא משקיעים בצמיחה וטיפוח כישרונותיהם.    

עם הזמן העבירה רינת את מרכז הכובד לניהול. היא למדה "ניהול מוסדות תרבות ואמנות" באוניברסיטת תל אביב, ומשך שלוש שנים ניהלה את התזמורת הקאמרית הישראלית והיא לא עוצרת לרגע. 

בימים אלו שוקדת רינת על יצירת הצגת ילדים חדשה "ממלכת האוטיסטים היקרים מאד" על בסיס ספרה של מרים כהן, אוטיסטית לא ורבלית המתקשרת בהקלדה בלבד. כל כולה ממוקדת מטרה: להביא בשורה לאנשים שעד כה התקשו ליהנות ממופעי תרבות. 

תו המשווה| צילום: יואל לוי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אורי מולד1,2, אלישבע סמיט1, נטע לוריא1, ילנה בקלמן1, עודד לכמן1, מיטל רכס2 ואביב דומברובסקי1 1 המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים, מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני 2 המכון לכימיה, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, גבעת רם,
9 דק' קריאה
מהפכה של ממש מתרחשת בימים אלה בשדות החקלאיים של ישראל. בחוות היישום וההכשרה של היחידה לחקלאות וחדשנות גולן, במכון שמיר, נחנכה חלקת המחקר האגרי-וולטאי הראשונה בישראל על מערכת גידול חדשנית, כחלק מתכנית הפיילוטים של
נקבעה פגישת עבודה עם השר אבי דיכטר במשכן הכנסת. הפגישה הייתה לבבית ועניינית, והוגשה לשר תוכנית אסטרטגית בענף הירקות ל-5 השנים הבאות, שהוכנה עם אנשי המקצוע, כל אחד בתחומו. בין הנושאים שהועלו בפגישה: תודה
מורן צור מייסד הסטארט-אפ SafeBeyond הוציא לאור ספר ביכורים בשם "קקטוס" * זהו סיפור אהבה נוגע ללב שעוסק באופן ייחודי בהתמודדות עם אובדן ובשאלה: האם העולם הבא קיים והמוות הוא לא הסוף * ספר
8 דק' קריאה
מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא: "לאחר תקופה קשה לענף, אנו עדים להתאוששות מרשימה של החקלאות המקומית, שמייצרת כיום למעלה מ-90% מהצריכה המקומית בעגבניות. השיקום המהיר התאפשר בזכות מסירותם של החקלאים הישראליים ותמיכות
3 דק' קריאה
שיר פלד ממושב בניה מילאה תפקיד של מסתערבת במשמר הגבול – עתה היא שוברת שנים של שתיקה * בראיון לעדינה בר-אל היא מספרת מדוע רצתה בתפקיד המסתערבת, מתארת אירועים שעברה תוך כדי מאבק לשוויון
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן