יבול שיא
הרפת והחלב
חקלאות בבאר מילכה

תוכנית השלום וחקלאות ישראלית מתקדמת

4 דק' קריאה

שיתוף:

יש סעיף קטן, שכמעט ולא מדברים עליו, שהולך להפוך את חייהן של כ- 200 משפחות, המתפרנסות בעיקר מחקלאות, ומתגוררות ב- 5 ישובים בחולות חלוצה ופתחת ניצנה

חקלאות ישראלית מתקדמת: תוכנית המאה של נשיא ארצות הברית פרצה לחיינו בסערה גדולה אי שם בעיצומו של חורף קר ואפילו סוער. התוכנית רחבה ומקיפה ועוסקת בסוג של הסדרה בין העמים החיים במרחב הכי מסוכסך במזרח התיכון. היא נקראת גם תוכנית השלום אך באמת ממקום של חזון ופחות של המציאות השוררת כרגע באזורנו.

רק העתיד לבוא צופן בחובו את קבלתה או אי קבלתה של התוכנית, במלואה או באופן חלקי, ועוד לא התחלנו להתווכח על הסעיפים הגדולים. בתוכניות גדולות, כמו בתוכניות גדולות, ישנם הסעיפים המהווים עוגן מרכזי וסביבם נרקם לנגד עינינו העתיד. אך כמו בהסכם בין שני צדדים או יותר, כדאי לקרוא את כל הסעיפים ולהבין האם הוא נגדך או בעדך. ביום שבו הוכרזה התוכנית ברוב כבוד והדר, התגלו גם הסעיפים החבויים, אלו שנוגעים למעטים. אני מתכוונת להצעה להעביר לידי הפלסטינים חלק קטן מחולות חלוצה ופתחת ניצנה במטרה להרחיב ב 20% את שטחי רצועת עזה, כפיצוי על שטח שיועבר לישראל בגדה המערבית, כלומר ביהודה ושומרון.

אם לסכם במילים אחרות את מהות הסעיף, נאמר שויתור ישראלי על השטח המדובר הוא התנאי לחיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון. על פי מתווה תוכנית המאה מיועדים השטחים הללו לשמש אזור תעשייה ומרכז היי-טק ולמגורים וחקלאות. יש סעיף קטן שכמעט ולא מדברים עליו, שהולך להפוך את חייהן של כ- 200 משפחות המתפרנסות בעיקר מחקלאות ומתגוררות ב- 5 ישובים בחולות חלוצה ופתחת ניצנה.

מי שהסעיף הזה עורר את חמתו, הוא ראש המועצה האזורית רמת נגב, ערן דורון, שהשטחים המדוברים, כ- 430,000 דונמים, נמצאים תחת שיפוטו. דורון כתב מכתב לראש הממשלה כבר ב- 26.1.20 ובו תיאר את תחושתו כשהתבשר על הויתור שהתוכנית דורשת ממדינת ישראל. דורון פנה לנתניהו בקריאה לאשר את תוכנית ההזנקה הלאומית לפתחת ניצנה שממילא גובשה אך טרם אושרה: "תוכנית זו הכרחית על מנת שהנגב ימשיך לשגשג ולהיות עוגן לאומי במדינת ישראל".

 

ערן דורון צילום ימית הפקות
ערן דורון צילום ימית הפקות

 

מסתבר שבדיוק בימים אלה מתגבשת תוכנית להקמת ישוב נוסף "חלוצית 3" בסמוך לבאר מילכה. ישוב שיתבסס על תיירות. החקלאות בחולות חלוצה נחשבת לחדשנית ומבוססת מים מליחים. הישוב הגדול ביותר הוא קדש ברנע ובו כ- 70 משפחות העוסקות בחקלאות; ישוב נוסף, כמהין, מונה 35 משפחות שאף הן מתפרנסות מחקלאות.

חקלאות ישראלית מתקדמת

"הפרנסה העיקרית בישובי פתחת ניצנה היא מחקלאות", אומר יענקל'ה מוסקוביץ', מי שמשמש כיום כמנהל מו"פ רמת נגב וראש הוועדה החקלאית במועצה. "כאן מגדלים: פרחים,עגבניות שרי,פלפלים, תותים, תבלינים, תפוחי אדמה, קישואים, חצילים, גזר, אננס וסליקורניה (צמח תבלין מלוח המשמש תחליף בריא ודל בנתרן. הסליקורניה גדל במים מליחים וייחודי לסוג הגידול הזה)".

" 90% מכמות עגבניות שרי אשכולות הנמכרות בישראל – מגיעות מפתחת ניצנה; כ- 4,000 דונם עליהן גדלה התוצרת הזו מתוך כ- 6000 דונם של שטחי חקלאות מעובדים", מוסיף מוסקוביץ'.

מוסקוביץ' לא נשמע כמי שהתוכנית הזו מדירה שינה מעיניו: "התוכנית היא בסיס למשא ומתן, אנחנו כאן ברמת נגב לא מאמינים שהתוכנית תצא לפועל על סעיפיה הנוגעים לנו, ואנו ממשיכים לטעת ולבנות חממות. מה שכן, אם בכל זאת, מאיזושהי סיבה, תצא התוכנית לפועל – תיחסם התרחבות שטחי החקלאות".

ראש המועצה האזורית רמת הנגב ערן דורון: "חמשת יישובי פתחת ניצנה מהווים את נקודות ההתיישבות היחידות על פני 200 ק"מ גבול מצרים בין כרם שלום לאילת. מושבי פתחת ניצנה מהווים את בירת ההייטק החקלאי של מדינת ישראל עם חקלאות מתקדמת מבוססת מים מליחים שמגיעים ללמוד אותה מכל העולם.

תוכנית המאה תהפוך את יישובי פתחת ניצנה למובלעת בתוך שטח פלסטיני ותפגע באופן ברור ומוחלט בביקוש משפחות לעבור לגור שם ותגזור כליה על המקום.

אנו דורשים כי התוכנית הלאומית להזנקת פתחת ניצנה, תוכנית מקיפה לחיזוק ועיבוי ההתיישבות באזור, שיושבת על שולחן הממשלה כבר למעלה משנה, תאושר בהקדם".

ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני, שבשטח שיפוטו נמצאים הישובים שבחולות חלוצה, נשמע מתון יותר כלפי תוכנית המאה. במכתב לראש הממשלה הוא כתב:

"תוכנית המאה של ממשל טראמפ מחזירה לסדר היום הציבורי של מדינת ישראל את ההתמקדות בסוגיות מהותיות של אופק מדיני ובטחון.

התוכנית נמצאת בשלבים מוקדמים מאוד ואנו לומדים את פרטיה. בכל מקרה מה שידוע לנו כרגע שלפי התוכנית, לא מתוכנן פינוי של ישובים באשכול.

התוכנית נמצאת בשלבים מוקדמים מאוד ואנו לומדים את פרטיה. בכל מקרה – מה שידוע לנו כרגע – לפי התוכנית, לא מתוכנן פינוי של ישובים באשכול.

במידה שהמחיר להשגת שלום והפסקת שפיכות דמים יהיה כרוך בין היתר בהסבת שטחים מזעריים ולא מיושבים בגבול מצרים לטובת שיתוף פעולה אזורי – נתמוך בה על בסיס הסכמת שני הצדדים ובתקווה לשיתוף פעולה אזורי".

אנו עמלים כעת על פיתוח מיזמים כלכליים בגבול עם עזה כמנוע צמיחה לשני הצדדים והשגת שקט."

הקמתם של 3 הישובים המדוברים שבשטח המועצה האזורית אשכול אושרה בינואר 2005, לקראת ההתנתקות מעזה וכיום מתגוררים בהם בעיקר מפוני גוש קטיף. הישובים הם: שלומית, בני נצרים ונווה . הישוב שלומית אוכלס לראשונה באוגוסט 2011, מושב נווה הוקם ב 2008 ותושביו, ברובם מפוני עצמונה, מתפרנסים מחקלאות ויש להם שותפות בפרויקט אנרגיה סולארית הגדול בישראל על פני 1,000 דונם. בני נצרים הוא מושב שהוקם ב 2008 ותושביו, מפוני נצרים בגוש קטיף, עוסקים בחקלאות ובחינוך. מגדלים כאן תפוחי אדמה, גזר, ארטישוק, בצל ירוק, פלפל אורגני, עגבניות אורגניות, גידולי עלים וירקות לזרעי מכלוא.

מה שבטוח הוא שבשתי המועצות לומדים ועוד ילמדו את הסעיפים הנוגעים לשטחי החקלאות שלהם. כרגע מדובר בתוכנית שהיא בגדר הצהרה והסעיפים המדוברים עדיין עמומים כך שלא ברור האם הם באים לעצור התרחבות של שטחי החקלאות הקיימים או שהם קובעים כי שטחים קיימים יינתנו במסגרת התוכנית. כך או כך, לא נראה שהחקלאים מוטרדים מתוכנית המאה. הם ממשיכים לעבד כרגיל את השטחים.

חקלאות ישראלית מתקדמת- מכסת המים לחקלאות תגדל 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרגום: עמוס דה וינטר שוק המנדרינות האירופי מתמודד עם מחירים גבוהים והיצע נמוך על רקע אתגרי הייצור מקור: EastFruit עליות המחירים שנרשמו בלטביה, פולין, אוקראינה, מולדובה ועוד מיוחסות לירידה ביבולים * באוזבקיסטן וטג'יקיסטן מדווחים
5 דק' קריאה
מאורין יטור, רון פורת, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני ניר כרמי, המחלקה להשבחת עצי פרי, מכון וולקני שוקי קנוניץ, מדריך הדרים, ענף הדרים במועצת הצמחים רקע מנדרינה 'מיכל' (זריע של קלמנטינה) היא זן
4 דק' קריאה
מחלת הגרינינג היא כנראה מחלת ההדרים החמורה ביותר שידעה תעשיית ההדרים העולמית. המחלה נגרמת ע"י חיידק המותאם למחיה בצינורות השיפה ומועבר ע"י שני מיני פסילות הניזונות מהשיפה ומשמשות לו כווקטור. הפסילות נחשבות מזיק משני
12 דק' קריאה
אומר עודד גרוסר, אגרונום ופרדסן צעיר שפעיל במשך שנים בשולחן המגדלים, "אם לא נעבד את האדמה – נאבד את המדינה והערכים שלנו". גרוסר מספר על האתגרים הרבים בלהיות חקלאי בשנים האחרונות, על הקשיים שהביאה
10 דק' קריאה
פרדסניות ופרדסנים יקרים שלום רב, אנחנו בסוג של שגרת מלחמה ויחד עם זאת, לי באופן אישי מרגיש שעד שהחטופים לא חוזרים אני בשנה ארוכה מאוד, עדיין 2023… בעבר כתבתי שבענף ההדרים אין בעיות רק
3 דק' קריאה
רוני נקר, מנהל ענף ההדרים, מועצת הצמחים נסקור תחילה את התחזית העולמית של הדרים לעונת 2024/25 . כבכל שנה במחצית נובמבר התקיים מפגש (וובינר) במסגרת ארגון ה – WCO (ארגון ההדרים העולמי) שבו לקחו
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן