לקראת השנה החדשה נעדכן בסוגיות הבוערות על שולחננו בנושאי קרקעות ואגודות שיתופיות ונקווה שלקראת השנה הבאה ועם כינונה של ממשלה חדשה (בהנחה שלא יהיו בחירות בפעם השלישית) נוכל להתחיל לטפל בהן, אם דרך חקיקה ואם דרך החלטות רמ"י בנושאים הרבים שהצטברו בתקופת מעבר זו וחלקם כמו תקנה 116 והוותמ"לים דרוש טיפול דחוף של מחוקקים על מנת לאפשר לחברי המושבים זמן התארגנות סביר להסדרה או הסרה של השימושים החורגים.
לאפשר לחברי המושבים להיכנס אל מסלולי ההסדרה
סוגיית הוותמ"ל – הינה ללא ספק הסוגיה הבוערת שבה עסקנו בארבע שנים האחרונות מול ממשלת ישראל. שר האוצר בחר לייצר ארגז כלים שדרכו הוא יוכל להגדיל את היצע יחדות הדיור באופן משמעותי, ובין השאר זה הכלי של הוותמ"ל. בתחילה, עם חקיקת החוק, קיבלנו החלטה שאנו לא מגישים עתירה אלא נרתמים למאמץ הלאומי לטובת הורדת יוקר הדיור. מה שבפועל קרה מהר מאוד שהממשלה התאהבה בכלי הדורסני והבלתי חוקתי והחלטה להשתמש רק בו – ולא עשתה שימוש בכלים אחרים, כמו התחדשות עירונית או ציפוף הערים ובניה לגובה, טרם פריצת שטחי השיפוט.
כשמדינת ישראל הקימה את המושבים והקיבוצים, היא עשתה זאת מתוך הרצון לפרוס את אוכלוסייתה ולשמור על הקרקעות דרך החקלאות ובנקודות בעלות חשיבות אסטרטגית. כך מוקמו כאלף יישובים לאורך השנים. כעת הוותמ"ל, בחלק מהמקרים, בעצם עושה את הפעולה ההפוכה ודרך התכנון הדורסני מחסל את היישוב החקלאי המתוכנן, והופך אותו ליישוב קהילתי – דרך סימון מפה תחת אורות הפלורסנט. כל זאת ללא התחשבות ביישוב החקלאי וחבריו החקלאים, ללא שימוע לראשי המועצות האזוריות והכי חשוב – ללא מידתיות. ואנו מדברים כבר על כ-70,000 דונם קרקע חקלאית שנלקחה על ידי הוותמ"ל. אנו, עד עתה, כמובן מלווים באופן רוחבי את הסוגיה ומגבים באופן נקודתי כל מאבק בכל אזור בארץ וישנם לא מעטים כאלה לצערי.
ההחלטה שלנו בעניין הוותמ"ל הינה חד משמעית וסופית – להיאבק בו עד חורמה! מטרתנו לוודא כי הוא סיים את תפקידו ההיסטורי, ואנו עושים זאת בשיתוף פעולה עם מרכז המועצות ועם התנועה הקיבוצית. הבג"צ הראשון שלנו אמנם נדחה אבל ניתנת לנו האפשרות במידה והכנסת תנסה שוב להאריכו – להגיש עתירה נוספת בכדי למנוע זאת. בעתירתנו נאמר על ידי הרכב השופטים, כי במידה והכנסת תנסה להאריך את חוק הוותמ"ל פעם נוספת – נטל ההוכחה עליה יהיה כבד מאוד.
אני רוצה להדגיש בנקודה הזו שכמובן דרישתנו אינה להפסיק לחלוטין את התכנון במדינה, אלא להמשיכו בדרך המלך, קרי, הועדות המחוזיות – שם התכנון הינו מידתי ולוקח בחשבון את כל האלמנטים הדרושים לטובת שמירת היישוב החקלאי ואדמותיו. כמובן שהמדינה גם חייבת להסיט את מירב המאמץ להתחדשות עירונית ובינוי צפוף בערים, ללא בטחון המזון הטרי ושמירת השטחים הפתוחים קיים סיכון אמיתי לעצמאות הכלכלית של ישראל.
תיקון 116 – חוק קמינץ (המשנה ליועמ"ש) הוא הכינוי לתיקון חוק התכנון והבניה על ידי הכנסת בשנת 2017. התיקון בא לשפר באופן ניכר את יכולת ההתמודדות עם תופעת הפרות הבניה. השינויים מחמירים את הענישה על עבירות הבנייה, מקנים סמכויות משמעותיות יותר לפקחים ונותנים כלי אכיפה אגרסיביים, כמו צווי הריסה וקנסות גבוהים מאוד – ובתקופה האחרונה החלה היחידה לעשות פשיטות על מושבים רבים ללא התראה מוקדמת ובליווי משטרות ומסוקים.
אנו פנינו לשר האוצר ולמשנה ליועמ"ש וטענו, כי אנו כתנועה פעלנו, פועלים ונפעל בעתיד, על מנת לצמצם ככל הניתן כל הפרה או שימוש חורג, שאינו מוסדר על פי החוק בנחלות במושבים. זאת, מתוך הרצון והשאיפה להעביר את בעלי הנחלות במושבים לתשתית חוזית ארוכת טווח ולהסדרת סוגיית הפעילות הלא חקלאית בחלקת המגורים . בנוסף במועצת מקרקעי ישראל האחרונה בה השתתפתי לראשונה כנציג ההתיישבות, אישרנו את החלטה 1581, שעיקרה הוראת שעה לשנתיים הקרובות, בהן תינתן אפשרות לבעלי הנחלה בגיל פנסיה להסדיר את ההפרות בנחלה ולשלם דמי שימוש 4 שנים אחורנית במקום 7 שנים. וזאת מתוך הראיה המשותפת, כי תמריץ זה יכול להכניס את מרביתם של בעלי הנחלות אל תוך מעגל ההסדרה, על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל ולייתר הליכים משפטיים וקנסות מיותרים. ולכן לא מובן ואף תמוה בעיניי, מדוע ביד אחת ניתנת הזדמנות מצד מועצת רמ"י להיכנס להליך הסדרה בהסכמה, עם תמריץ הנותן דמי שימוש מופחתים – וביד השנייה החלה אכיפה אגרסיבית, המלווה במבצעי אכיפה נרחבים ובקנסות מנהליים ללא כל פרופורציה.
במצב דברים זה ניצבים חברי מושבים רבים – בפניי שוקת שבורה, שעה שלא עומד לרשותם זמן מספק לצורך הסדרת שימושים ומאידך, הם חשופים לעונשים כבדים באופן מידי. חברי מושבים אלו מרביתם בגיל פנסיה שנפלטו מחקלאות ללא פנסיה וללא יכולת להתקיים בכבוד בשארית חייהם. דרישתנו הינה להקפיא לאלתר את יישום תיקון 116 לחוק התכנון והבניה במושבים וזאת, לפחות עד לאחר סיום המבצע להסדרה שניתן בהחלטה 1581, ובכך לאפשר לחברי המושבים להיכנס אל מסלולי ההסדרה הקיימים ולהימנע מכניסה אל הליכי האכיפה והקנסות הכבדים, שאין הם יכולים לעמוד בהם.
לסיכום סוגיה זו, כולי תקוה כי בכנסת הבאה ובטח לאחר הבטחות כל המפלגות – יתוקן הסעיף וחברי המושבים יקבלו פרק זמן סביר לטובת התארגנות, אשר תסדיר או תסיר את התעסוקה החלופית הקיימת אצלם בנחלה.
אני מברך אתכם חברי המושבים בשנה טובה ובבריאות איתנה לכם ולבני משפחותיכם – ומאחל לנו שנה גשומה ופוריה לחקלאים ולבעלי הנחלות! שנצליח לשנות את הגזרות לטובה ושנבנה יחד מציאות חדשה במושבים, המשלבת בין החקלאות לקהילה ומאפשרת לנו ליישם את זכויותינו בנחלות, הן למגורים והן לתעסוקה החלופית , ושתחל שנה וברכותיה עלינו ועל כל בית ישראל.
* הכותב הינו היועמ"ש ויו"ר אגף קרקעות בתנועת המושבים עו"ד עמית יפרח
