המסמך הממשלתי שקרא תיגר על הרפורמה החקלאית בלעדי!

החשיפה לייבוא תצמצם את הייצור החקלאי בפירות וירקות בהיקף שנע בין 35% -50% – מעל למיליון טונות, בעלות של כ- 8 מיליארד ₪ לשנה, ואת שטחי הגידול המושקים ב -50% – מ-2 מיליון דונם ל-1 מיליון דונם. נוכח זאת צפויה פגיעה חמורה בענפיפירות וירקות רבים

תיגר על הרפורמה החקלאית

החטיבה למחקר ואסטרטגיה במשרד החקלאות הייתה יכולה להישאר עוד שנים די אלמונית בפעילותה, עד ששר החקלאות עודד פורר בתמיכה של שר האוצר אביגדור ליברמן, הציג קבל עם ועדה את הרפורמה הדרמטית בחקלאות.

עובדי החטיבה השקיעו עשרות שעות לבחינת סעיפי הרפורמה והגיעו למסקנה שמימושה יסב נזקים בלתי הפיכים לחקלאים ולחקלאות הישראלית.

החטיבה לא מיהרה להציג בפני שר החקלאות את הממצאים המפתיעים ואולם לא עבר זמן רב, עד שהשר ידע מה נכתב בנייר העבודה של החטיבה, וזימן אליו לשיחה את סמנכ"ל החטיבה אורי צוק-בר.

השר הודיע לצוק-בר, שהמסמך ייגנז לעד ודרש ממנו שלא יעביר את הממצאים לגורמים שמחוץ למשרד.

באורח אקראי הגיע המסמך לידיו של גורם במילייה החקלאי, שנדהם מתוכנו והחליט על דעת עצמו, בלי להודיע על כך לצוק-בר, כי יש עניין לציבור לדעת על הגילויים של החטיבה לאסטרטגיה.

ואולם מכאן ואילך "ידיים אחרות" רבות קיבלו לידיהם את המסמך שהוא למעשה  מצגת בת 77 שקפים שכותרתה "בחינת חלופות לרפורמה במדיניות החקלאית, דיוני תקציב 2021-2022".

בין אלה שראו וקראו את המסמך היו יושב ראש ועדת הכלכלה בכנסת ח"כ מיכאל ביטון, יושב ראש מרכז המועצות האזוריות שי חג'ג', ובעלי תפקידים בכירים בהתאחדות חקלאי ישראל.

חתירה נגד מדיניות משרד החקלאות

כל מקבלי המסמך נדהמו מממצאיו והבהירו כי חובה שיוצג לציבור הרחב. למראה הפליאה, מקבלי המסמך החליטו במחשבה שנייה שלא לתת לו פומבי בנימוק שפרסומו ברבים עלול לפגוע במעמדו ובעיקר בפרנסתו של סמנכ"ל החטיבה לאסטרטגיה אורי צוק-בר.

בשלב מסוים היה מי שדאג שהמסמך יודלף למערכת "יבול שיא". קראתי ונדהמתי והיה ברור לי מעל לכל ספק שהוא חייב לראות אור. אחרי שהנהלת המערכת הסכימה לפרסם, פניתי לדוברות משרד החקלאות לקבל תגובה רשמית.

כאשר נודע לשר ולמנכ"לית שהמסמך בידינו התחוללה טלטלה עזה בלשכות השר והמנכ"לית ובקרב הפקידות הבכירה במשרד.

השר פורר טילפן לצוק-בר והעמיד אותו על חומרת המעשה שהמסמך הגיע לעיתונאי. נודע כי השר הבהיר לסמנכ"ל הבכיר שפרסום המסמך עלול לפגוע במשרתו והיה עליו למנוע את העברת המסמך אל מחוץ למשרד.

צוק-בר הבהיר שידו לא הייתה במעל והוא לא העביר לאיש את המסמך הנדון. כאן הכניס השר את הסמנכ"ל למלכוד, כאשר תבע ממנו להכין את התשובה לפנייתנו.

צוק-בר עמד בפני דילמה קשה עד מאד. אם יכתוב שהמסמך אותנטי וראוי, הוא עלול לשלם במשרתו, אם יענה שהמסמך לא אמיתי, הרי שחיבר מסמך שיש בו בבחינת חתירה נגד מדיניות משרד החקלאות.

ב-48 השעות שעברו עד שקיבלתי את התגובה הרשמית, הגיעו אלי פניות בטלפון של דמויות מרכזיות במילייה החקלאי, שמכהנים בתפקידים מרכזיים בגופים המקצועיים ביותר.

"אנחנו לא יכולים להשפיע על עיתונאי לא לפרסם, אבל אל תפרסם כי הפרסום עלול לפגוע באורי צוק-בר, עד כדי הדחתו מתפקידו הבכיר. הבטחתי לשקול את צעדיי עד שאקרא את תגובת משרד החקלאות. כאשר הגיעה התשובה הבנתי שלא הותירו לי ברירה אלא לפרסם את המסמך כולו.

תגובת משרד החקלאות הייתה מפתיעה עד מאכזבת:

"אין מדובר במסמך רשמי, אלא במסמך אחד מני רבים שמטרתו לבחון חלק מהחלופות האפשריות טרם קבלת ההחלטות, אולם המסמך מכיל אי-דיוקים רבים ולכן חלקים משמעותיים ממנו לא רלוונטיים. תודה רבה על שיתוף הפעולה".

וזו תגובה של המשרד למסמך רשמי של המשרד שנושא את לוגו שם המשרד וכותרת שם החטיבה למחקר ואסטרטגיה.

כדי לא לאבד זמן ולמנוע אפשרות שהמסמך יודלף למקור עיתונאי אחר, פרסמנו את המסמך באתר האינטרנט של חברת "כנס תערוכות", הבעלים של הירחון, משם קראו והפיצו ארגוני מגדלים בחקלאות למאות רבות של חקלאים ובעלי עניין.

רשת ב' של "קול ישראל" ייחדה לנושא 8 דקות ריאיון עם חקלאי שמתנגד אף הוא לרפורמה תוך אזכור שמו של ירחוננו.

נודע כי מאז פרסום המסמך ברבים התערער מעמדו של הסמנכ"ל צוק-בר. הנהלת המשרד ממדרת אותו מנושאים מרכזיים וגם לא משתפת אותו בדיונים מקצועיים.

ועוד נודע כי שני סמנכ"לים אחרים במשרד שגילו בשעתו תמיכה בממצאים, נתונים אף הם במצב דומה לזה שעובר על צוק בר.

להלן עיקרי המצגת בכל הנוגע לענפי הצומח:

1. מחירי ירקות ופירות רבים בישראל אינם יקרים בהשוואה למדינות מפותחות, למעט המחירים של מספר מצומצם של פירות בשנים האחרונות. חקלאות ישראל תחרותית ברוב הירקות והפירות מול יבוא מאירופה.

חקלאות ישראל אינה תחרותית מול יבוא ללא מכס של ירקות ופירות רבים מטורקיה, מצרים,ירדן וסין. שיעור המכס הממוצע בפועל של ישראל ירד מאוד ודומה לאיחוד האירופי.

2. החשיפה לייבוא תצמצם את הייצור החקלאי בפירות וירקות בהיקף שנע בין 35% -50% – מעל למיליון טונות בעלות של כ- 8 מיליארד ₪ לשנה, ואת שטחי הגידול המושקים ב -50% – מ-2 מיליון דונם ל- 1.0 מיליון דונם. נוכח זאת צפויה פגיעה חמורה בענפי פירות וירקות רבים.

3. תמיכה ישירה של ₪ 100 לדונם אינה מתאימה לענפי חקלאות אינטנסיביים בישראל. התמיכה לא משפיעה כמעט בענפי חקלאות אינטנסיביים. תמיכה לדונם כן יכולה לשפר את הרווחיות של ענפים אקסטנסיביים.

4. השפעת החשיפה ליבוא של מוצרים שמחירם בחו"ל זול יותר לא מתורגמת באופן אוטומטי לירידת מחירים לצרכן.

5. המחירים של מוצרים לצרכן בישראל גבוהים בהשוואה למדינות אחרות, ללא קשר בהכרח למידת ההגנה המכסית עליהם. קיימים הפרשים גדולים בין מחירי היבוא והמחירים לצרכן במוצרים רבים המיובאים כבר לאורך שנים ללא מכס.

6. ביטול ה-PRA  (הערכת סיכונים) של השירותים להנה"צ ולביקורת, יכול לגרום לנזקים גדולים לחקלאות הישראלית. לדוגמה בבננות: מחלת ה-Black Sigatoka  המאיימת על גידול הבננות בעולם ומחייבת ריסוסים כימיים שבועיים במדינות ייצור אחרות.

המלצות:

• ייעול ופיתוח הייצור המקומי וחשיפה מוגבלת ליבוא
• הגדלת הפריון בחקלאות ורווחיות המגדל

     חיזוק ענפים להתמודדות עם היבוא

     צמצום אובדן מזון והורדת יוקר המחייה

     אימוץ טכנולוגיות חדשות

     דיגיטציה וסטנדרטים

     התמודדות עם מזיקים בענפי המטעים וההדרים

• עיגון מעמדה של החקלאות

     עידוד התארגנויות, הכשרת דור ההמשך בחקלאות, סימון ארץ המקור

• מענה לצרכי ההדרכה

     חסרים מדריכים בכל התחומים, ובעיקר:

חסרים מדריכים בנושאי מיכון, בנושאי ניהול אקלים במבני צמיחה. אין התמחות רלוונטית בנושא שיווק ודיגיטציה ובנושא איכות ופוסטהרבסט.

חסר חיבור לחדשנות ולהייטק, התמחות בנושא רובוטיקה – ניהול מערכי מיון, ניהול ואיסוף מידע מרחפנים. חסרים מדריכים בתחום כלכלת הייצור, ניהול משק, שילוב דור ההמשך, ניתוח ידע ומידע, קבלת החלטות מולטי דיסציפלינרית.

תיגר על הרפורמה החקלאית { צילום: עמוס דה וינטר