יבול שיא
הרפת והחלב
כנס המגשרים במרכז גישור גולן

תסבוכת אחת – אינספור זוויות 

3 דק' קריאה

שיתוף:

קיימת נטייה לחשוב שהרכב משפחתי מצומצם, מקטין את הסיכויים לתסבוכת משפחתית. אלא שהבסיס הוא רק בסיס, ולא פעם נדרש לעקוב להיכן נושבות הרוחות, לאיזו תצורה מתפתחים הדברים, ואילו תגובות מהדהדות בעקבותיהם 

סביב שולחן הגישור מתיישבות משפחות שונות והרכבים שמשתנים. לכל משפחה יש סיפור שמתגלגל עם השנים ומתפתח לנתיב ייחודי. הדבר המופלא והמאתגר כאחד הוא שעל כל סיפור ניתן להביט מאינספור זוויות. הגישור, כך מתבקש, דואה מעל כל הדעות, התפיסות והרגשות, ומתבקש להוביל את בני המשפחה לצעוד קדימה לעבר הפתרון. 

פתח דבר: במושב בגליל העליון גרים בני הזוג ענת ושאול ליבנה. לפני שנים הקימו במשק חקלאות שפרנסה טובה לא צמחה בעקבותיה. אך אחרי גלגולים וניסיונות הגיעו לבסוף לפיתוח חדשני שהעלה אותם על דרך המלך. מאז ועד היום הם מגדלים עלים ירוקים על מצע מנותק – מוכרים חסות מסוגים שונים ועשבי תבלין נדירים. 

לענת ושאול יש שני בנים. דודו, הבן הבכור, גר עם אשתו ושלושת ילדיו ביחידת המגורים שבה גרו בעבר הסבא והסבתא, כשהוא עובד כבר שנים עם הוריו בחקלאות. הבן הצעיר, יניב, מתגורר עם אשתו ושני ילדיו בעיר הסמוכה; ומתפרנס מעסק להקמת פרגולות ודקים.  

קיימת נטייה לחשוב שהרכב משפחתי מצומצם, מקטין את הסיכויים לתסבוכת משפחתית. אלא שהבסיס הוא רק בסיס, ולא פעם נדרש לעקוב להיכן נושבות הרוחות, לאיזו תצורה מתפתחים הדברים, ואילו תגובות מהדהדות בעקבותיהם. 

הבית קטן מלהכיל 

ההתפתחות הראשונה התרחשה בביתו של דודו, הבן הבכור. שלושה מתבגרים בבית אחד, הפכו את יחידת הדיור של הסבא והסבתא לצרה מלהכיל. חישוב מחודש של האפשרויות והיכולות הכלכליות, הביא את דודו ואשתו לחשיבה מחודשת, כשזמן קצר לאחר מכן הם החלו להניע את הצעד הראשון לתכנון בית מגורים חדש בחצר המשק. סיפור התכנון התפתח לשיחת אגב, שלשמחתם זכתה בהנהון של הסכמה מצד ההורים, מתוך הבנה למצוקת הרווחה ומתוך הסכמה שקטה שתרומתו של הבן החקלאי ראויה להכרת תודה. 

צעד רודף תגובה, וזה קרה כשהידיעה על התוכניות של האח הבוגר הגיעה רק במקרה לידיעתו של האח הצעיר, ואין לדעת מה גרם לו לשבור את הכלים – האם היו אלה מהלכי תכנון הבנייה והמשתמע מהם, או העובדה שהדברים התפתחו מאחורי גבו במשך חודשים ארוכים.  

גל הזעם של הבן הצעיר לא אחר להגיע, ושטף את השקט המשפחתי; כך נתפסה האינטראקציה המשפחתית, שנעה כביכול על מי מנוחות. "יש ריח מסריח מאחורי תוכנית הבנייה של דודו. לא יכול להיות שמדובר רק ביחידת דיור. זה אף פעם לא עובד ככה. אני לא רוצה להדליק אש, אבל יש לי תחושה שהוא מתכוון להשתלט על המשק," כך סיכם יניב את נקודת מבטו על המהלכים שביצע אחיו בחשאי. 

ההורים התכווצו מתגובתו החריפה של בנם הצעיר, ומכאן המשיך כדור השלג לתפוח ולהתגלגל. הם קראו לדודו לשיחה בארבע עיניים, ובשיחה התפתלו עד שהצליחו לומר לו את מחשבותיהם ואת החלטתם, למרות שמעולם לא הבטיחו לו דבר. "האח שלך גילה שאתה מתכנן להקים בית. הוא לא אוהב את הרעיון, בלשון המעטה; ואנחנו רוצים שקט. חשבנו… בוא נעצור לרגע את ההתקדמות. חכה עם בקשת היתר הבנייה. יש עניינים שצריך לסדר לפני שנתקדם לצעד הבא." 

מהצד שלו 

הרבה מחשבות התרוצצו בראשו של דודו, מאז שיצא מבית הוריו עם הבשורה שהקפיאה את התוכנית עליה שקד עם אשתו חודשים ארוכים. הוא כעס כל כך. תחילה שמר את הידיעה לעצמו בלבד, ורק אחר כך סיפר על כך לאשתו כשהוא נבוך ופגוע. הוא הרגיש שבכל כוחה ניסתה להפגין קבלה של המציאות, אבל לא פספס את מבטה שֶׁכָּבָה מאכזבה.  

התירוץ הראשון להיעדרותו מארוחת צהריים בבית הוריו, שאליה הוזמן גם אחיו, התגבש במבוכה. אבל עם הזמן השתכללו ההסברים ולא היה כבר צורך לתרץ – הסיבה עמדה באוויר, מובנת לכולם.  

הריחוק המשפחתי בן האחים נפער ונפער לאורך השנים. לא ההורים, לא האחים וגם לא הכלות – ניסו לנקוט בצעד שיחבר חזרה את הקרע. כך עד שהתהפכה הקערה שוב על פיה. זה קרה כששאול אובחן כחולה במחלת הסרטן. מציאות שונה הכתיבה מעתה את חייהם, ובכל זאת שמרו האחים על מרחק ועל שתיקה. כשמצבו של האב התייצב במעט החליטה ענת לפעול, ופנתה למרכז גישור. "שנים של דממה", כך הסבירה גורם אחד בתוך מורכבות הפער; "הגיע הזמן לנער את הכול החוצה ולהתחיל לעשות סדר משפחתי." 

ההקשר האמיתי לתסבוכת המשפחתית 

סיפורם של ענת, שאול, דודו ויניב אינו מבוסס מציאות חיה וקיימת. את המציאות שלהם שאבתי מתוך תרכובות של סיפורים משפחתיים, שאני פוגשת שוב ושוב מסביב לשולחן הגישור. הסיפור גובש לתסריט משפחתי ארוך שנים, ושימש את שחקנים כבסיס לסימולציה, בכנס שהתקיים בפני עשרות מגשרים במכללת "תל חי".  

השחקנים נכנסו לתפקידם וגילמו את הדמויות המרכזיות, כשכל אחד קיבל חופש לפתח את הדמות כראות עיניו. על הסימולציה המשפחתית בהובלת מגשר מתנדב, צפינו מהחדר הסמוך 30 מגשרים ואנוכי במסגרת כנס גישור משפחתי בתחום ההורשה הבין דורית.  

הסיפור המשפחתי קיבל חיים עצמאיים, ומדהים היה לעקוב כיצד נתוני הפתיחה התפתחו לדמויות ממשיות, שמדברות את הכאב האישי מנקודת מבטם. מעורר השראה היה לצפות במגשרים שבתורם התמודדו מול אתגרי השיח הטעון, ובנחישות רבה בעזרת כלים מקצועיים ניסו לגשר על הפערים. הייתה חוויה מדהימה למגשרי הגולן והגליל, ותודה לשמעון צורי מנהל מרכז גישור גולן על הפקת הערב המרתק. 

פוסטים

* הכותבת הינה מגשרת, עורכת דין ונוטריון 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עינב קרנר, מכפר אביב, עיתונאית, כתבת הצרכנות והתעופה של גלי צה"ל, מופיעה לעיתים קרובות בערוצי הטלוויזיה * את לימודי העיתונות התחילה בגיל 37 עם משפחה וילדים – והגשימה מאווים כמוסים מילדות * למרות שרבים
9 דק' קריאה
ההרכב המוסיקלי "דאבל קאסט" המורכב מנגנים, תושבי גבול הצפון, היווה מזה למעלה משנה של מלחמה מתמשכת, הוכחה ניצחת לחוסן ותקומה. ההישרדות הפיזית של אחד מחברי הלהקה, דרך ההופעות למפונים ועד לחזון לשוב ולהפריח את
4 דק' קריאה
מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח: "גם ב-7 באוקטובר וגם במחנות ההשמדה בשואה, גורלם של הנרצחים הוא נורת האזהרה שלנו. אנחנו פה להדגיש את התקומה של העם היהודי להרים ראש, להילחם על עתידנו ולומר –
3 דק' קריאה
התערוכה המרגשת "דיוקן בין דורי" נולדה ממפגשים בין תלמידי מגמת האומנות של התיכון האזורי עין גדי ובין ותיקי הקיבוץ, פרי יוזמתה של עדי פקט שזו שנת ההוראה הראשונה שלה  *תמונה ראשית: עדי פקט. "יצרתי
3 דק' קריאה
בספר המבוסס על חוויותיו כמפקד מוצב בתקופה בה החזיק צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון ובה גם הפציע ארגון "ארבע אימהות", מבקש יפתח גיא, בן כפר גלעדי, לחנך את הדור הצעיר להפוך את סימני הקריאה הנוקשים
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן