מה לימדה אותי תחרות הריקודים ביוניפיקדה של ריו * שובם של תניני בן גביר * תוצאה ישירה של קמפיין ההסתה * הממשלה בתנועת מלקחיים
מדרכות נפרדות לחיילים וחיילות?
אין בהלכה היהודית ציווי המחייב שמירת נגיעה או הפרדה פיזית בין גברים ונשים. איך אני יודע? בתחילת שנות ה-80 הייתי שליח השומר הצעיר בריו דה ז'ניירו, ברזיל. הארגון היהודי המקומי, היוניפיקדה, קיים מדי שנה תחרות של ריקודי עם ישראליים, שבה השתתפו קבוצות ריקוד של תנועות הנוער המקומיות: השומר הצעיר, דרור הבונים, מכבי הצעיר ובני עקיבא, וארגונים נוספים.
כל התנועות הללו הודרכו על ידי שליחים מהארץ, וגם לתחרות הגיע שליח מיוחד מהארץ, מאחד הקיבוצים. והנה, הפלא ופלא, הריקוד של נבחרת בני עקיבא לא נבדל בכהוא זה מהריקוד של הקבוצות האחרות. רקדו בזוגות, והבנים של בני עקיבא אחזו בידיהן של הבנות של בני עקיבא, הקיפו את מותניהן, סובבו אותן, כופפו ואף הניפו.
זה כנראה לא היה אפשרי אילו ההלכה היהודית הייתה אוסרת על מגעים מסוג זה. תחרות כזו, אילו הייתה מתקיימת היום ובני עקיבא הייתה משתתפת בה, הריקוד שלהם היה נראה לגמרי אחרת. (ריקודי זוגות – בן לוקח בן, ובת לוקחת בת?)
ציווי המחייב שמירת נגיעה אין. מה כן יש? ישנה פרשנות של רבנים שהלכה והקצינה עם השנים והגיעה למחוזות מטורללים לגמרי. למשל, חייל חובש כיפה שמטלפן לרב שלו לשאול אם מותר לו לעלות לטיולית צבאית שיש בה נהגת.
מה מצפה לנו בהמשך הדרך? דרישה שבבסיסי צה"ל יהיו מדרכות נפרדות לחיילים וחיילות, כמו ברחובות בני ברק?
סיפור בעניין זה עם נגיעה קיבוצית. קובי אוז כתב לפני שבועיים ב-X על המתופף תמיר ימיני, שהיה שותף להקמת להקת טיפקס לפני כמעט 40 שנה. ימיני, בן קיבוץ רוחמה, חזר בתשובה והפסיק לנגן עם הלהקה, שהתפרקה ב-2008.
ב-2014 טיפקס חזרה להופיע ותמיר הצטרף.
"תמיר המקורי, כבר חרדי מגובש, איש משפחה בקהילתו, חזר לנגן איתנו. ריבענו את המעגל כדי לנגן איתו. למשל, היו לו אוזניות משלו שבהן, כך הייתי צריך להסביר בכל מופע, הוא לא שומע את הזמרת (שירת נשים וכו').
הדבר עבד כמה שנים עד שתמיר ביקש להפסיק לנגן איתנו. הוא הפך ליותר אדוק, והקהל שלנו רוקד לא בהפרדה. אנחנו כמובן קיבלנו את זה".
את תמיר ימיני החליף המתופף מוטי יוסף, ויום אחד, כך כתב קובי אוז:
"מוטי סיפר לנו שאימו על ערש דווי, לא נשארו לה כנראה ימים רבים, וכדאי לנו לעדכן את תמיר, שייתכן ויצטרך להחליף אותו באופן חד-פעמי בשני מופעים רחוקים, בזמן שמוטי (משפחה תימנית מלאה תורה ויראת שמיים) יישב שבעה על אימו הצדקת.
כשדיברתי עם תמיר, תשובתו השלילית הייתה חדה וחלקה. תמיר, העוזר תמיד, לא הסכים להציל אותנו".
הסיום של אוז: "לא לדאוג. בחברה של תמיר הסיפור הזה לא מלבין את פניו ודווקא מהלל את ההקרבה האישית והכלכלית שלו לטובת האידיאל הדתי. אבל לי, כחבר, זה כואב, למרות שמחלתי לו. אני רואה ומדבר איתו מדי פעם, נבוך, אבל אני כבר לא קורא לו לקבוע מזוזות. מזוזות אני כבר קובע בעצמי."
"אתה מפגר?" כתב לקובי אוז מגיב זועם. "קראת לו, בחוסר התחשבות מינימלית, לעשות משהו נגד האמונה שלו, והוא זה שלא בסדר? אתם חיים בתוך הקרביים של הטמטום שלכם, שכבר נמאס לשמוע אתכם. חתיכת חוצפן!"
אחר כתב: "האהבה שלך אליו, מהולה באכזבה שלך, עולה מהטקסט. בבסיסה של ההקצנה הדתית יש קו מחבר – בין אדם למקום הופך להיות חשוב יותר מבין אדם לחברו. וזו כל התורה על רגל אחת".
חיית בר מטופחת
השבוע חזר אל חיקנו הרעיון היצירתי של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, להקיף את בית הכלא קציעות, שבו כלואים מחבלי הנוח'בה, בבריכה שורצת תנינים. זאת לאחר שהשרה להגנת הסביבה עידית סילמן, טובה עד הסוף, הלכה לקראת בן גביר והכריזה על תנין היאור כ"חיית בר מטופחת", בניגוד לעמדת היועצת המשפטית של משרדה ולחוות הדעת של רשות הטבע והגנים.
מכיוון שכך, אנחנו מעלים שוב את הצעתנו מהסיבוב הקודם, עם קצת תוספות: מחבלים שהוטל עליהם גזר דין מוות על פי חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026, יוצאו להורג בבריכת התנינים הזו. מעל הבריכה, ליד בית הסוהר, תוקם במה מוגבהת, אליה יובאו האסירים שנידונו למוות.
הנידון יוצב בקצה הבמה, קשור עיניים, ובהינתן האות יכריז המוציא להורג הממשלתי: "כן יאבדו כל אויביך ישראל", וידחוף את האסיר בחוזקה למטה, הישר אל מלתעותיהם של התנינים הממתינים במימי הבריכה.
גם יעיל, גם חסכוני, גם ירתיע מחבלים פוטנציאליים, ואפילו יכול להיות אירוע רווחי למדינת ישראל, אם יציעו לציבור אפשרות לצפות במחזה תמורת רכישת כרטיסי כניסה. קהל לא יחסר. רצוי להרעיב את התנינים כמה ימים לפני.
אירוע דריסה בחוות תומר
ביום שישי האחרון התרחש אירוע דריסה בחוות תומר שבגוש עציון.
על פי ערוץ 7, "פעיל שמאל קיצוני כבן 90" הגיע לחוות תומר והתעמת עם נער תושב המקום. בשלב מסוים עלה הפעיל לרכבו והחל בנסיעה, ופגע בנער באורח קל. בהמשך ניגשה תושבת המקום לרכב כדי לברר מה קורה. הפעיל המשיך בנסיעתו, האישה נאחזה ברכב, נגררה ונפצעה באורח קל.
החשוד נלקח לחקירה ורכבו נתפס. החקירה נערכה בתחנת המשטרה בבית"ר עילית, וממערך עוטף עצורים נמסר שעם היוודע המקרה הם ביקשו לשלוח עורך דין שיהיה עם החשוד בזמן החקירה, אך לא נענו. הוא שוחרר באותו ערב. מה תהיינה תוצאות החקירה נדע בוודאי בהמשך.
מי שלא חיכה לתוצאות הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שמיהר להודיע שניסיון הדריסה הזה "הוא תוצאה ישירה של קמפיין ההסתה של יאיר גולן וחבריו בשמאל".
אם מדובר במקרה הזה באירוע דריסה מכוון, הוא ראוי לכל גינוי.
כדאי להזכיר שנרשם גם אצלנו אירוע קשה של דריסה, שהנפגעים בו היו מפגיני מרכז-שמאל.
באפריל 2024 נעצר מאמן הכדורגל ושחקן העבר חיים סירוטקין, לאחר שדרס חמישה מפגינים בתל אביב, משתתפי הפגנה למען שחרור החטופים. אישה אחת נפצעה באורח בינוני והשאר באורח קל.
סירוטקין הועמד למשפט וטען להגנתו שנלחץ מהמצב ובטעות לחץ על הגז במקום על הברקס, אבל בית המשפט לא קיבל את גרסתו ודן אותו לפני כחודש לשנת מאסר. השופט קבע כי למרות ששוטר הציע לסייע לו לצאת מן הצומת, הוא לחץ בחוזקה על דוושת התאוצה וחצה את הצומת תוך שהוא דורס את המפגינים.
מעניין לשמוע מסמוטריץ': הדריסה הזו, של מפגינים למען שחרור החטופים, הייתה תוצאה של איזה קמפיין הסתה, ומי היו המסיתים? הוא בוודאי מכיר אותם.
מקפיאה ומשחררת
ממשלת ישראל הנוכחית מתנהלת מול החרדים בתנועת מלקחיים: מקפיאה ומשחררת. מקפיאה את האפשרות לעצור עריקים חרדים, ומשחררת לחרדים כספים וג'ובים. המון כספים והמון ג'ובים.
רק בחוק הכשרות שאושר השבוע יש 5,000 ג'ובים של משגיחי כשרות שעוברים לשליטת ש"ס, בעלות מוערכת של 600 מיליון שקל.
המחיר הכלכלי הישיר של בליץ החקיקה שהתבצע בשבוע שעבר הוא עשרות מיליארדי שקלים. וזה הנזק הפחות חמור של הבליץ הזה.


