איך מושב נולד? איך מצטרפים למושב בהתרחבות? החלוצים החדשים

קיבוץ מיצר הוקם ב-1981, עבר המון גלגולים אך לא הצליח להתרומם מעל ה-26 משפחות – עד שב-2016 הוחלט לבקשת החברים להפוך אותו למושב. ב-2013 הגיעו למושב מיצר המשפחות הראשונות, ב-2014 הגיעו משפחות נוספות וכן ב-2016 וכיום מונה מיצר כ-60 משפחות וממשיך לגדול 

איך מצטרפים למושב בהתרחבות

אין דבר יותר משמח מהולדת תינוק, אך ידוע שלידה כרוכה במכאובים וייסורים גדולים. האימהות הוותיקות יודעות לספר שיש לידות קלות ויש לידות שכרוכות בעשרות שעות של צירים וכאבים. בדרום רמת הגולן, לא רחוק מקיבוץ אפיק, אני פונה ימינה לכביש צר המוביל אל מיצר – קיבוץ שאחרי שנים רבות של תהפוכות הופך בימים אלה ממש למושב ומנסה להבין איך מצטרפים למושב בהתרחבות.

מיצר הוקם בסוף 81' תחילת 82' כהיאחזות נח"ל ועבר גלגולים רבים. בהמשך הגיע גרעין של משפחות שעבדו באזור וב-92' יצאה קריאה של התק"מ למשפחות צעירות מן הקיבוצים לבוא וליישב את מיצר.

מיצר לא הצליח כקיבוץ, אבל המקום מעולם לא ננטש וכל פעם היו ניסיונות חדשים ליישב אותו.

באוגוסט 92' הגיעו למיצר שמונה משפחות חדשות ומשפחה מלווה מניר עם ואחריה הצטרפו משפחות נוספות, אולם אותן 8 משפחות עזבו בשלבים מסוימים, בעיקר בשל קצב הגדילה האיטי של היישוב. ב-89' הוקמה במיצר המכינה הקדם צבאית – המדרשה למנהיגות חברתית במיצר.  

ב-2009 הפך מיצר לקיבוץ מתחדש (מופרט) אבל החברים הבינו שזה לא מספיק וביקשו להפוך למושב. ההחלטה התקבלה פה אחד. ואז הגיע הצעה מהתק"מ לקלוט קבוצה שמעוניינת לגור בקיבוץ. חלק מהקיבוץ רצה לחזור להיות קיבוץ וחלק ביקשו להמשיך כמושב.

הקיבוץ נחלק לשתי קבוצות אבל לבסוף קיבל רשם האגודות החלטה שאי אפשר לחזור אחורה וב-2015 אושר סופית כמושב. איך מצטרפים למושב בהתרחבות?

"לא היה ברור מה יהיה" 

איתי אבישר (44), נשוי לדנה ואב לתאומות תמר ונוגה (12.5) ויעל (10.5), הגיע למיצר כבר ב-2013. "במקור אני מהוד השרון ודנה מחולון. לפני שבאנו לכאן גרנו 8 שנים באוהל אצל חברים במושב ליד אשדוד. ואז רצינו להבין מה הקטע שלנו."

"אני באתי מתחום ניהול עסקים, הייתי מנכ"ל של חברה לפופים של אח שלי ואשתי היתה אז צורפת. כשעברנו לכאן התעסקנו רק בצורפות שלה."

"לקחתי את הצורפות שלה לאונליין, מכרנו הרבה תכשיטים בעיקר לחו"ל והתפרנסנו מזה כמה שנים. במהלך אותה תקופה עזרתי בהקמת חווה של נוער בסיכון, חוות נירים במיצר.  

"עברנו לכאן ב-2013 ואנחנו המשפחה הראשונה מהפעימה הראשונה של הבאים למושב, ועד היום צוחקים עלי שבראיון שהם עשו לנו, אני בעצם עשיתי להם את הראיון. תחשוב שלפני שמונה שנים היה כאן רק רעיון – לא ידעו שום דבר ממה שהולך לקרות."

"מי שהיה אחראי על התהליך אז אמר לנו, שכדי לקחת קיבוץ ולהפוך אותו למושב צריך אישור משבעה משרדי ממשלה. הבעיה היתה שכל משרד אומר לך, תאשר את כולם ואני אחתום לך בסוף. זה תהליך שידענו שיקח זמן, אמרו לנו עד 5-7 שנים."

"בעיקר לא ידעו אם זה ילך ואיך זה יהיה וחיפשו משפחות שיודעות להתמודד עם חוסר ודאות ואנחנו כאלה."

"קיבלנו קרוון של 52 מ"ר. בגלל שגרנו באוהל ויש לי ילדה עם צרכים מיוחדים, אמרנו שנבוא בתנאי שיתנו לנו אישור לבנות איזשהו אוהל, כי עם 52 מ"ר והסטודיו זה לא יכול להיות. אישרו לנו ואז בניתי ליד הבית מעין חלל ששמנו בו את כל הסטודיו וככה חיינו. עוד לא התחלנו לבנות ואנחנו בדיוק בקטע של איתור אדריכל.  

"אחרי כמה שנים של התפרנסות מהצורפות הלכתי לכיוון של התפתחות אישית ועבודה פנימית, למדתי ואחרי כמה שנים הפכתי להיות מטפל. הקטע של מכירת התכשיטים אונליין נהיה משהו צדדי."

"פיתחתי איזשהו פורמט טיפולי שהוא ייחודי בארץ ובמילים פשוטות הוא בא ואומר שאנשים מכל רחבי הארץ יכולים לבוא אלי, לעבור תהליך אישי אחד על אחד למשך שלושה ימים."

"צמוד לבית יש לי שתי בקתות שהמושב אישר לי באופן זמני לשים אותם. באים אלי אנשים מכל הארץ, מקבלים בקתה צמוד לבית שלי ואנחנו עוברים ביחד תהליך התפתחותי, נפשי וטיפולי של שלושה ימים, כאשר בכל יום עושים שלושה מפגשים. תוך כדי התהליך לומדים על מנגנוני הנפש ועושים פעילות בעבודה רגשית. ממש עכשיו אני מסיים תהליך עם בחור שהוא חצי נכה מתל אביב. 

"המרחב שיצרתי כאן מאפשר היכרות מחודשת עם הנפש, כל אחד מאתנו יש הנפש, תוכנת ההפעלה שמנהלת לנו את החיים ועם הבעיות שלה. "

"התפקיד שלי זה להאיר את הרכיב הפנימי והעמוק של המהות, שהוא בעצם בעל הבית כדי להכיר את התוכנה הזאת וכשהוא מכיר אותה הוא יכול להתחיל לפתור את הבעיות שלה." 

מעניין. מה אתה מכוון לשטח החקלאי שתקבל? 

"שטח חקלאי אחד שיש לנו אנחנו מייעדים להקמת בוסתן, שיתמוך בפעילות הטיפולית נפשית שאנחנו עושים, עם מקום למדורה ויער במבוקים, מקום לעשות מדיטציות."

יש לנו עוד 15 דונם זיתים שנכנסנו לשותפות עם עוד 8 משפחות. אגב, גם אישתי עברה כאן תהליך, כיום היא עובדת ברדיו של הגולן, היא גם עובדת כ-DJ ובנוסף היא גם מטפלת ומנחת קבוצות, אז כל הבית שלנו בעצם תומך התפתחות."

"אנחנו משתמשים בדרום הגולן, שטח רווי בטבע, כדי לתמוך בפעילות של ריפוי הנפש. מה שאני עושה כאן זה משהו שלא נעשה בארץ. מישהו שאומר בואו אלי הביתה ונעשה את זה."

"רוב המטפלים מעדיפים לפגוש את המטופל בקליניקה או באיזה סדנא מאחורי מיקרופון ואני שובר את זה ואומר: 'בואו, נעשה עבודה ניפגש לב אל לב, נאכל יחד, ניסע לשקיעה יחד וזה רמות מאוד גבוהות של אותנטיות שלי כמוביל דרך מאוד עוזרות בטיפול." 

"יצרנו פה משהו מיוחד" 

בלהה (בילי) לוי (37), נשואה לחן לוי, רבש"ץ היישוב ואם לשלושה ילדים: רוני (9), מיכאל (6) ואביגיל (3): "אני גרה במושב שמונה וחצי שנים. אני באה מעולם משאבי האנוש.

היום אני מרכזת תעסוקה במושב בהתנדבות ועובדת דרך עמותת 'בית חם' לאנשים עם מוגבלויות בשיתוף משרד הרווחה והבריאות."

"אנחנו עובדים עם אנשים שנמצאים קצת בקשיים ומנווטים אותם לעולם של השוק החופשי. מדובר באנשים שזכאים לסל שיקום ודרך זה הם מקבלים את הליווי שלנו ואני בעצם עוזרת להם בכל התהליך של בכלל היציאה לעבודה, באזור הגולן, גליל וטבריה. כמו כן אני עובדת במכינת מיצר כמרכזת גיוסים ומרכזת בוגרים של המכינה – 'פול טיים ג'וב'!" 

בילי נולדה במושב רמת מגשימים: "גדלתי בגולן כל חיי. אחרי הצבא עבדתי בירושלים בעבודות מזדמנות. אחר כך טיילתי קצת בחו"ל, הייתי חצי שנה במזרח ואחרי זה כמעט שלוש שנים בארה"ב ואז כשחזרתי הבנתי שאני רוצה לחזור לגולן."

"שכרתי באפיק דירה, עבדתי בחינוך והכרתי את חן בעלי. עברנו לגור ביחד באליעד ושם בעצם נפתחה לנו אופציה לבוא למיצר. עברנו לפה, התאהבנו במקום ונשארנו! קיבלנו נחלה של שני דונם, אנחנו מתכננים את הבית ואני מקווים להתחיל לבנות בקרוב."

"נחלה חקלאית אנחנו אמורים לקבל בהמשך. אבא שלי היה חקלאי וגם ההורים של חן חקלאים, ככה שזה די זורם לנו בעורקים."

ספרי לי קצת על מיצר? 

"אני מאוד אוהבת את מיצר ואני רואה במקום ממש הזדמנות לבנות ולהקים משהו מאפס וזה ממש מרגש אותי."

"אמנם אני פה רק שמונה שנים אבל כשאני מסתכלת אחורה על מה היה פה כשהגענו לכאן ועל מה שיש היום – זה פשוט מרגש אותי כל פעם מחדש ואנחנו פה באמת בעיצומה של עשיה מטורפת."

"אנחנו עדיין גרים פה בשכירות עד שנבנה את הבית וזהו – אנחנו באמת מחכים כבר להגיע לנחלה." 

איך החבר'ה פה? 

"יש פה חבר'ה מדהימים! באמת כל מי שמגיע לפה זה אנשים שבאמת מיוחדים – כל אחד עולם ומלואו. מה שיפה במיצר זה שיש כל כך הרבה סוגים של אנשים, אנחנו לא איזה 'שטנץ' של טיפוס מסוים…"

"יש פה הכי היפים שיש, הכי חקלאים, הכי רוחניקים, חילונים וחרדים, כל מגוון הקשת הישראלית ויחד עם זאת יצרנו פה משהו מאוד מיוחד, כי דווקא מזה שכל אחד מביא את השונות שלו."

"נוצרה כאן קהילה מיוחדת וזה מדהים איך אנחנו לומדים אחד את השני, חיים בשותפות, לומדים גם איך לדבר אחד עם השני בגובה העיניים ולא בצורה מתלהמת, לפתור קונפליקטים בצורה נכונה ובריאה.

"מיצר לא דומה למקומות אחרים שהייתי בהם ואני מרגישה שאנחנו מביאים ובונים פה משהו חדש לחלוטין – זה מה שגורם לי כל כך לאהוב את מיצר."

"התחושה הזאת מתגברת ומרגיש שונה כשזה שלך, משהו שאתה עשית בעצמך. כל דבר שהתהווה פה, כולל המסורות של התרבות והחגים – זה דברים שאנחנו הבאנו."

"אני מנסה להגיד שמי שהגיע לפה למיצר, הגיע מראש עם ההבנה זה מקום של לבוא ולעבוד בשבילו ולהקים אותו."

"אתה לא מגיע לאיזשהו מוצר מוגמר עם כל התשתיות מוכנות – פה זה אחרת, כאן אתה משלם וגם עובד בשביל שזה יקרה. אני רואה את כל ההתרחשות במיצר ממש כחלוציות."

"הדרך הארוכה שעשינו פה גם בהיבט של הלמידה והקבלה של השוני בכל אחד ואחד בקהילה שלנו, זה בכלל לא מובן מאליו שאנחנו במקום הזה היום."

"זה משהו שהגיע אחרי הרבה התנסויות ולמידה, אתגרים וקונפליקטים שהיו פה, ואיכשהו פיתחנו דרך חדשה להתמודד איתם." 

חן לוי (36), בעלה של בילי הוא הרבש"ץ (רכז ביטחון שוטף צבאי) של מיצר: "נולדתי וגרתי באליעד, התגייסתי וחזרתי לאליעד אחרי הצבא. גרתי במושב שש שנים, עבדתי בלוגיסטיקה של טיולי שטח, סייר בכפר חורב, קצת חקלאות. כששמענו שמתחיל העסק במיצר להתפתח החלטנו לעבור לפה." 

מה משך אתכם למיצר? 

"מה משך אותנו לפה? החלוציות, חד משמעית. זה להתחיל משהו חדש מאפס, הרי לפני המושב לא היה פה כלום. כשבאנו היינו ממש מהראשונים. הורי נפרדו ואימי עברה להתגורר פה, אז אני נרשמתי כמייסד אבל לא גרתי פה, כי אז גרו פה איזה 13 אנשים, מה שנותר מהקיבוץ."

"היו כאן שתי זוגות צעירים שכל הזמן ניסו לשכנע אותי לבוא לכאן. אמרתי להם: 'חבר'ה תעזבו אותי בשקט, לא גדלתי כאן והמקום הזה מת, אין מה לעשות פה'. "

"ואז יום אחד בא אלי אחד מהחבר'ה האלה ואמר לי: 'חן, בא תראה, זה קורה, הישוב הופך למושב – מביאים כבר קרוונים'. אז באתי עם בילי לראות ובאמת ראינו שחופרים בורות ואז אמרתי לבילי, 'אוקיי, זה הזמן לעבור לכאן'. היינו פה חודשיים וחיכינו. ראינו את הקרוונים הראשונים מגיעים ואחרי זה משפחות, ועוד קרוונים ועוד משפחות חדשות, הצלחה אדירה." 

באמת? 

"ממש כך! עשרות משפחות פונות לכאן כדי להתקבל, רק צעירים וזו גם הייחודיות והיופי במקום הזה. בכל המושבים הוותיקים יש הרי כמה מדרגות: יש לך את המייסדים והוותיקים, איזשהו גרעין אמצע של תושבים ולבסוף הבנים החוזרים."

"פה אין את זה – אנחנו המקימים. יש פה עוד חלק קטן ממייסדי הקיבוץ, אבל רק מעטים מהם באמת משתתפים בחיי הקהילה, מבחירה שלהם כמובן, ידנו מושטת בברכה לכולם."

"אם שמעת על מיצר ודאי שמעת על הסכסוכים שהיו פה. אז הסכסוכים נותרו שם ויש גם חלק קטן מהוותיקים שכן איתנו ומהווים חלק מהעשיה והרוח החדשה במושב."

"הקמנו פה מושב לתפארת. אנחנו מתעסקים בעיקר בעשיה, לא מתעסקים בעבר. הולכים קדימה וזה מה שצריך לעשות." 

איזה אנשים חדשים הגיעו למיצר? 

"מכל החברה הישראלית על כל גווניה. החל מאנשים שבאו לעשות פה 'יערות מאכל' וכל מיני מיזמים 'רוחניקים' מודרניים ועד חקלאות 'הארד קור' של מטעי נשירים וגד"ש."

"יש פה גם המון שכירים, הן ממערכת הביטחון והן מורים, אנשי חינוך כאלה ואחרים. חינוך, חקלאות וקהילה – זו לא סתם אמירה פה בישוב, זה ממש ככה. חצי מהאוכלוסיה פה עוסקת בחינוך, החצי השני עוסק בחקלאות וכולם ביחד מקימים פה מושב."

"בתור אחד שמכיר את היישובים מסביב ומכיר את האינטריגות שמתרחשות במהלך השנים, אני יכול להגיד שפה זה עדיין נקי מהדברים האלה." 

אתם מרוצים מהבחירה שלכם במיצר? 

"מאוד! שמע זה מדהים. גדלתי והייתי כל חיי בגולן. בנים רבים מהגולן יש להם את הקטע של לעבור לכמה שנים למרכז הארץ – לי אף פעם לא היה לי את זה, היה לי ברור שאני כאן. עברתי לכאן ואני לא מתחרט לשניה אחת."

"הישוב הזה הוא משהו מיוחד, גם מבחינת הרכב האנשים וגם מבחינת העשיה – זה משהו יוצא דופן בכל הרמות. כולם כאן עם הראש בעשיה ליישוב – זה משהו מדהים."

"זה לא שאין עשיה במושבים אחרים אבל בדרך כלל זה גרעין קטן של אנשים עם עשיה אינטנסיבית והשאר מוחאים להם כפיים. פה זה ממש לא ככה – יש פה משהו מטורף, כולם בתוך הסירה הזאת. 

"חד משמעית אנחנו מרגישים במיצר כמו חלוצים! הגענו למקום שמנה 33 דירות, גרו פה 14 חבר'ה וזהו, לא היה משהו אחר. תסתכל עכשיו מסביב.

"הישוב ריבע את גודלו! אנחנו מעל 200 נפשות וביחד עם המכינה, הפכנו למקום הומה אדם. לא תוכל לצאת החוצה בלי להיתקל ב-4-5 ילדים. וכל זה קורה תוך 7-8 שנים, בטווח זמן קצר יחסית! אנשים מחכים שנסיים לבנות ונפנה את הקרוונים שמייד יתמלאו באנשים חדשים – ואנחנו ממשיכים קדימה." 

חינוך, חקלאות וקהילה 

במזכירות של מיצר אני נפגש עם ליאה (לאל'ה) גמלא (45, נשואה לישי+3), מנהלת הקהילה במיצר: "הגעתי בגיל שש למושב קשת בגולן ומאז אני בגולן, עם קצת און-אוף של מגורים בישובים אחרים. היום אנחנו קרוב ל-18 שנה גרים בנטור והגולן הוא חלק בלתי נפרד ממי שאני."

"נטור עבר משהו מאוד דומה למה שקורה כרגע במיצר. זה פרויקט של דתיים וחילוניים. הגענו לשם לפני כ-20 שנה כמה משפחות והצטרפנו לחברי הקיבוץ של השומר הצעיר דאז. איך מגיעות משפחות דתיות לקיבוץ של השומר הצעיר? מתוך הרצון לגור ביחד."

"שינינו סיווג מקיבוץ חילוני למושב חילוני-דתי והיום בנטור יש 120 משפחות ואותו תהליך שעברה נטור עושה מיצר היום רק עם דגלים אחרים."

"הדגל של נטור היה חילונים-דתיים והדגל שלנו במיצר זה חינוך, חקלאות וקהילה על בסיס שלושת הקריטריונים האלו אנחנו קולטים היום משפחות למיצר."

"היום במיצר אנחנו עובדים עם בני המושבים. תנועת המושבים איתנו ועוזרת לנו בכל מיני צמתים, מגיעה לפה לביקורים. המועצה האזורית גולן מאוד חזקה בפרויקט הזה, החטיבה להתיישבות משקיעה פה משאבים אדירים – כל הגופים המיישבים רואים במה שקורה במיצר היום דבר מאוד מאוד חשוב ומשקיעים בו. 

"היום גרות במיצר בערך 60 משפחות. יש את משפחות המייסדים שרובן לא גרות פה בישוב, חלקן בחו"ל, חלקן גרות במרכז הארץ. יצרנו איתם קשר ובבתיהם מתגוררות היום משפחות שנקלטות בפרויקט של מיצר, עד שיבנו את הבית שלהם בשלב א'."

"מהמייסדים נותרו בערך 10 משפחות שגרות פה ששותפות יותר או פחות בפרויקט מיצר. מה שמעניין הוא שיש לנו כמה בנים של המייסדים שהם ממש איתנו לכל דבר ועניין וזה נורא כיף." 

איך קרה שמקיבוץ כושל מיצר הפך למבוקש בטירוף? 

"יש כאן באמת ביקוש מטורף כי אנחנו מציעים היום דבר שאין כמותו במדינת ישראל. היום, קרקע חקלאית שלא עולה כסף זה משאב נדיר. כל מגרש או קרקע חקלאית במדינה ישראלית עולה מיליונים."

"אז גם המשאב הזה, 54 דונם קרקע שאתה מקבל פה לטובת חקלאות זה משאב נדיר, זה לא עולה כסף אבל הקמת המשק החקלאי עצמו עולה לא מעט כסף."

"חוץ מזה זו קהילה שהיא מאוד צעירה, שזה גם דבר נדיר מאוד. הקהילה של מיצר זה כמו החלוצים של פעם – אנשים שעוד מחפשים את האידיאליים, להיות חלוצים ולהקים משהו, להיות מעורבים ומשמעותיים – זה קורה פה, ממש מודל ההתיישבות של פעם."

"היום למצוא אנשים חילוניים עם ערכים של חלוציות, כמו שפעם באו ליישב את הארץ – כמעט ואין כזה דבר וכמעט שאין אפשרות לעשות את זה במדינה של היום. פה זה קורה!"

"יש לי פה קהילה מהממת עם מלא אנרגיות, שכל מה שעושים פה עושים בעצמם. הם מרימים בעצמם אירועי תרבות, מובילים מפגשים, מובילים אירועים קהילתיים."

"יש פה וועדות אינטנסיביות מאוד – הביקוש פה גבוה כי אתה מרגיש משמעותי וכשאתה מרגיש משמעותי – אתה מרגיש שייך ורוצה להשתייך למשהו שנותן לך מהות." 

עד לאן אתם רוצים לגדול? כמה תהיו כשתסיימו את הבניה? 

 "אנחנו יכולים בתמ"א להגיע ל-450 משפחות אבל עד שנגיע לשם ייקח המון זמן. כרגע מה שאנחנו יכולים לשווק זה 100 נחלות, שכמעט כולן כבר שווקו ו-100 מגרשים של ההרחבה המוניציפלית שנתחיל לשווק בעתיד הלא רחוק."

"נכנס פה לתוקף משהו חדש שנקרא 'החלטת הגולן', מאז שהתקציב עבר בממשלה. היעד של המועצה האזורית גולן הוא להכפיל את מספר תושביה הולך לקרות."

"הישובים יגדלו וגם הולכים להקים ישובים חדשים בגולן. אז גם יתנו לנו להגדיל את מספר המתאכלסים במיצר. אנחנו קובעים את לו"ז הקליטה במיצר, אנחנו לא רוצים עכשיו לערער את האדמה במיצר. אנחנו מעריכים שנקלוט בערך 10 משפחות בשנה ואז, כשנגיע לשלב ב', נהיה כבר מוכנים עם משפחות לאכלוס." 

הדגש עכשיו על חקלאות 

עוד משהו מעניין במיצר. עד לפני שלוש שנים ניהל את מיצר וועד ממונה מטעם רשם האגודות, מסבירה לאל'ה: "כשהסתיימה תקופת הועד הממונה נבחר וועד ההנהלה והיום האגודה והועד המקומי נמצאים בזהות פרסונלית, כלומר אותם חברים שמנהלים את האגש"ח מנהלים גם את הוועד המקומי. ברגע שנקלוט כאן את ההרחבה המוניציפאלית זה לא יוכל להתקיים ונצטרך לעשות פיצול הנהלות." 

כרגע קולטים במיצר אנשים שמעוניינים בנחלות חקלאיות. לא כל אחד מתקבל. הפונים עוברים מיונים חברתיים וכלכליים, כדי שיוכלו להוכיח בין היתר האם יש להם את המשאבים לבניית בית ולהקמת משק חקלאי.

זאת השקעה של המון כסף. מי שחקלאות לא מעניינת אותו שלא יפנה, או שיחכה לתחילת אכלוס ההרחבה הקהילתית. במיצר נוצרו המון שותפויות חקלאיות בין התושבים ויש הרבה חיבורי נחלות, מה שנדרש בחקלאות המודרנית. מיצר הקצתה נחלות חקלאיות בחלקה הקרובה למושב ובחלקת מצוק שהיא החלקה האורגנית.  

איך מצטרפים למושב בהתרחבות

נועם אופנהיים (35), נשוי לתאיר ואב לשלושה בנים, ילדים הוא רכז המשק של מיצר: "הגעתי למיצר ב-2016 לפני חמש וחצי שנים, בנגלה השלישית. במקור אני מעמק יזרעאל, מהישוב הקהילתי תמרת."

"תמיד ראיתי את החבר'ה המושבניקים וקצת קינאתי כי אמרתי: 'יאללה, עד שכבר גרים שיהיה חיבור לקרקע', המשק והטרקטור, זה עשה לי את זה."

"לפני עשר שנים גרנו כשנתיים ביוטבתה שבערבה הדרומית והיה מדהים אבל שם גם הבנתי שקיבוץ שיתופי זה לא בשבילי."

"אז גרנו כסטודנטים בעמיר בגליל העליון והיה לנו ברור שנגור בפריפריה ושאנחנו לא רוצים לגור באיזושהי הרחבה קהילתית עם חצי דונם אדמה, חיפשנו משהו עם הרבה יותר אקשן, משהו חלוצי ובראשיתי. אמרנו אוקיי, זה או לרדת לפתחת ניצנה או בגולן. אבל גם בגולן לא היו המון אפשרויות לחבר'ה שהם לא בנים ממשיכים."

"בעצם, שתי האופציות היחידות של לבוא ולקבל נחלות היו פה ובאודם. בסוף איכשהו התגלגלנו לפה. זה מה שהביא אותנו לפה – הפריפריאליות, הנידחות הזאת, השקט הזה והבראשיתיות."

"להקים נחלה, להקים מושב מאפס, להקים בית ולבנות פה קהילה, לחדש אותה, שזה די דומה לילדות שלנו, כי בשנות ה-80' בישובים הקהילתיים המצב היה די דומה." 

אתה מרכז המשק של המושב. 

"נכון, בדיוק עכשיו חזרתי מהמטע ואני בחקלאות באחוזים מסוימים. זה לא שכל בוקר אני מתעסק בזה, אני רואה את זה גדל, אני רואה את זה מתפתח משנה לשנה ובשבילי זה כבר תענוג."

"לפני שנה לא היה שם כלום, פיזרנו זרעים של שיבולת ובקיה והיום יש כבר יער שם, זה מטורף. נטענו מטע נשירים צפוף ואורגני." 

היום אתם קולטים בעיקר חבר'ה שרוצים לעסוק בחקלאות – איך מצטרפים למושב בהתרחבות

"כן, עדיין עיקר הדגש הוא על חקלאות. אנחנו רוצים לייצר פה מושב עם קהילה טובה, עם חינוך אבל עם חבר'ה שבאים להתעסק בחקלאות, שזה מצד אחד השקעה – דע לקראת מה אתה הולך, זה לא שמישהו זורק עליך כסף וגם אם פעם המדינה באה והעתירה עליך מתנות כמו מענקים וכדומה מהסוכנות היהודית וכדומה, היום אתה לא כל כך תקבל – הפעם העלויות הם עליך."

"אז זה מצד אחד, אבל מצד שני זה די פריבילגיה לקבל 54 דונם היום ומי שכבר בא לפה שיהיה באוריינטציה, שיכווין את עצמו לשם – שירים פה חקלאות." 

אנחנו יודעים שהחקלאות לא במצב מי יודע מה היום. זה די מדהים שהביקוש לחקלאות כל כך גדול. 

"אני מסכים איתך, זה באמת מדהים ולא היינו שם לפני שלוש שנים, אבל בשנתיים שלוש האחרונות אירעו כאן שני תהליכים עוצמתיים של יוקר מחיה וקורונה. לדעתי זה זעזע את המערכת."

"מי שבעבר זלזל בלגור במושב בפריפריה, בתקופת הקורונה והסגר הבין שלחבר'ה במושבים ובקיבוצים זה לא היה מורגש."

"תוסיף לזה את יוקר המחיה, שבן אדם שרוצה קרקע אפילו בגליל צריך להוציא מיליונים ופה המחיר להקמת בית הרבה יותר זול."

"חקלאות זה סוג של פיקדון מסוים, נחשב לפיקדון די סולידי, השקעה שסף הכניסה אליה די נמוך, ב-70 אלף שקל אתה יכול כבר להשקיע במשהו."

"צריך להסתכל על זה בראיה כלכלית, עדיין לדעתי אפשר לעשות כסף מחקלאות אבל צריך להתנהל נכון, לבחור את מה שרלבנטי לך, להיות יעיל."

"שוב, אני לא שופט אף אחד, אני רק מסתכל על עצמי ומה שאנחנו עושים פה. צריך להבין שאנחנו חיים במדינה הכי צפופה ב-OECD ואתה הולך לקבל פה משאב קרקע אדיר ומי שלא מפחד מהעולם הזה וזה מעניין אותו שילך על זה. יש פה גם המון חבר'ה שתכלס זה מה שהם רוצים לעשות."

"מה שכן השפיע על התהליך זה כמובן האינטרנט, התקשורת המהירה היום. פעם לגור במושב היה עם טלפון ציבורי אחד. היום אתה פותח את הלפטופ ועובד, עושה זום עם מי שאתה רוצה. פעם הגולן נחשב למעבר הררי החושך.

"תראה עכשיו, אשתי הזמינה משהו באונליין ותוך יום זה כבר פה. נכון שעדיין המרפאה לא משהו, זה גם ישתפר אבל תשווה את זה למה שהיה פה לפני 30 שנה."

"בפן המעשי, מה שקורה היום במיצר הוא אירוע דרמטי, עתיר משאבים שאין לנו ועוזרים לנו. מי שיכול לעזור לנו עוזר. תנועת המושבים למשל מאוד עזרה לנו באחרונה, בהכשרות קרקע של קק"ל. עמית הרים כמה טלפונים ועכשיו זה קורה – החבר'ה כבר עובדים."

הכח המניע של המושב החדש

"יש פה שכונה של 60 נחלות שעכשיו מתרחשת. ובמועצה אמרו שזה פרויקט הרחבה של מיצר. אמרנו שזאת לא הרחבה. בהרחבה עושים עוד 30 מגרשים למושב שיש לו כבר 100-200 מגרשים."

"כאן לוקחים קיבוץ ותיק כשההרחבה של 60 נחלות של 130 דונם היא יותר גדולה מהקיבוץ הוותיק. זה מגה פרויקט ולמעשה זה לבנות מחדש את היישוב."

"כל מה שמושבניק מכיר אצלו בישוב, בתי האריזה, בית בד, מחסנים, הרחבה מוניציפלית, מועדון, אזור תעסוקה וחינוך – את הכל צריך לבנות פה מאפס. זה חתיכת אירוע וזו המשימה שלנו."

"לפעמים אני מסתכל על מה שאנחנו עושים אני די בהלם בקטע חיובי. אתה מגיע לפרויקט הנחלות ורואה את הגודל ואומר: 'אשכרה זה קורה!'. אני מגיע לשטחים החקלאיים החדשים."

"למשל קיבלנו עכשיו שטח חקלאי חדש, אתה רואה את הקו ואת זה – זה סוריה, זה הגבול. אתה פתאום קולט שקיבלנו שטח שכמו במשפט: 'היכן תעבור המחרשה – שם יקבע הגבול'.

"מהמשפטים שנאמרו פה לפני 120 שנה.  בסוף חקלאי של מיצר יקבל בעוד שנתיים חלקה בשטח הזה ויעשה עליה את הגידולים שלו. זה עשר דקות נסיעה מכאן אז אם לא נגדיר את זה כחלוציות מה נגדיר כחלוציות?" 

במקביל, מתכוננים במיצר גם לתעסוקה בתיירות. בימים אלה סיימו את התשתיות לאזור התעסוקה והתיירות. התוכניות הן רבות.

במיצר התקיים ערב שבו הוצגו התוכניות השונות של התושבים והן רבות: מכוורת, חופשה חווייתית, חלקה אורגנית לבני נוער ועוד ועוד רעיונות.

רשמית מיצר הפך למושב ב-2016. הישוב עדיין מרוחק ואין בו צרכניה אבל הקהילה תומכת וחזקה וכולם מסייעים לכולם. בשנת 2020 נולדו במיצר 20 תינוקות וזה הכח המניע האמיתית של המושב המתחדש. 

איך מצטרפים למושב בהתרחבות | צילום: עמוס דה וינטר